משחק

בכזה שיחקתי: Battlefield 2042

מאת

במשך שנים סדרת המשחקים הזאת זרקה את השחקן היישר אל תוך הקרבות המדממים ביותר ואל התקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה האנושית, אבל נראה שאת האכזריות הנוראה מכל חוו דווקא מפתחי ומעצבי המשחק החדש ביותר בסדרה, Battlefield 2042. לאחר תקופה קצרה של ניסויי בטא החל שטף של ביקורות משתמשים שנעו בסקאלה שבין אכזבה להכתרת המשחק החדש ככישלון קולוסאלי. אם זה לא הספיק, פאוזי מסמאר, המעצב הראשי של Dice שפיתחה את המשחק עבור EA, הודיע מיד לאחר ההשקה כי הוא עוזב את החברה ובתחילת דצמבר דווח שגם מנכ”ל Dice פורש ואת האחריות על סדרת באטלפילד יקבל וינס זאמפלה, מנכ”ל Respawn שפיתחה את APEX Legends. 


העניין עם כותבי הביקורות האלו הוא שחלק ניכר מהם מושקעים רגשית בסדרת Battlefield. לאור השינויים ש-Dice, הסטודיו שפיתח את 2042 עבור EA ביצע בעקרונות הבסיסיים של המשחק, אפשר במידה רבה להבין אותם, אבל מי שמגיע, כמוני, אל המשחק אחרי טעימות בלבד של מהמשחקים הקודמים יכול אולי לשפוט אותו אחרת. הבעיה שזה לא הכל: בתום ניסויי הבטא, בהשקה הרשמית לפני כחודש, Battlefield 2042 עדיין נראה כמו גרסת ה-FPS של ערוץ 14: תוכן רעוע מצופה בהמון המון תקלות ומבוכות. בתור האדם הסלחן והמכיל שאני, חיכיתי עם הביקורת עד לעדכון האחרון של המשחק לשנת 2021 שמתקן את רוב התקלות ואלו הם רשמיי.

להמשך קריאה

בכזה שיחקתי: Hot Pursuit Remastered

מאת

סדרת משחקי Need For Speed היא ככל הנראה מותג משחקי המירוצים הפעיל הותיק ביותר בהיסטוריה. כשנוסד בשנת 1994 הוא לא הביא איתו ייחוד כלשהו, אבל היה בהחלט מהנה ופיתח נוסחה בסיסית מצליחה שנשמרה ב-24 משחקי הסדרה באופן עקבי פחות או יותר עד היום: מירוצי רחוב במכוניות על, בין מכוניות אחרות שאיתרע מזלן לחלוק את אותם כבישים, ומכוניות משטרה שמטרתן להפריע לשחקן בניסיונותיו לנצח. בתוך הנוסחה הזאת, הושם פחות דגש על חויית נהיגה אותנטית, ובסקאלה שבין סימולציה ריאליסטית להנאה, מודל הנהיגה של המשחקים נטה כמעט תמיד לכיוון ההנאה.


בשנת 1998, המשחק השלישי בסדרה, Need For Speed III: Hot pursuit הביא איתו קפיצת מדרגה בכל הקשור לגרפיקה, וגם זוית משחק חדשה: השוטרים, שבמשחק הראשון היו גורם מפריע, ונעדרו מהמשחק השני, חזרו במשחק השלישי ולשחקנים ניתנה האפשרות להתנסות באכיפה אגרסיבית של החוק באמצעות מכוניות משטרה יוקרתיות ואמצעים כמו פס דוקרנים. למשחק הזה יצא המשך אחד בשנת 2002, ושמונה שנים לאחר מכן החליטה EA לאתחל את תת הסדרה ולהחזיר לשחקנים את השליטה במכוניות משטרה עם משחק חדש העונה לשם: Need For Speed: Hot Pursuit. התוצאה היתה אחד המשחקים האיקוניים בסדרה שזכה להצלחה נאה במכירות וביקורות מאוד חיוביות.

בכזה שיחקתי: Dirt 5.0

מאת

ביום שני האחרון הודיעה Electronic Arts, ענקית המשחקים על רכישת Codemasters, מפתחת משחקים לא קטנה בפני עצמה, בסכום של כ-1.2 מיליארד דולר. הרכישה של Codemasters, המתמחה במשחקי מירוצים הופכת את Electronic Arts לבעלת השליטה ברוב סדרות משחקי המירוצים החשובות בשוק: אל Need For Speed המצליחה שלה מצטרפים כרגע F1, Grid, Project Cars ו-Dirt של Codemasters. 


Dirt 5.0: רכב Pathfinder (צילום מסך: גד גניר)

סדרת Dirt החלה את דרכה באופן טראגי: Codemasters פרסמה מאז 1998 סדרת משחקי מירוצי ראלי מצליחה בשם Colin McRae Rally, על שם הנהג הנודע. ב-2007 החליטה שהגיע הזמן לרענן את המותג ולשנות קצת את המיקוד שלו. התוצאה היתה Colin McRae: Dirt, משחק שלצד מירוצי ראלי, מציע לשחקן לחוות נהיגת שטח על מגוון סוגי רכבים. החלק הטראגי בסיפור מגיע כשלושה חודשים אחרי ההשקה של גרסת ה-PC של המשחק, ויום למחרת ההשקה שלו לקונסולות PlayStation 3 באירופה: קולין מקריי, חלק בלתי נפרד מהמותג, נספה בתאונת מסוק יחד עם בנו ועוד שני חברים.