רמקולי בלוטות’

כזה ניסיתי: JBL Grip

מאת

ב-JBL הגיעו בשנה שעברה למסקנה שיש להם חור בקטלוג הרמקולים הניידים, בין סדרת Flip הפופולארית, וסדרת Clip הקומפקטית. את החור הזה הם מנסים כעת למלא עם רמקול מסדרה חדשה, Grip, שמשלבת עיצוב שמזכיר את ה-Flip תג מחיר קרוב יותר לזה של ה-Clip ואפילו טאצ׳ עיצובי מושאל מסדרת Pulse. על מה התפשרו בדרך? JBL Grip (צילום: … להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: JBL Flip 7 ו-Charge 6

מאת

את השליטה שיש ל-JBL בשוק הרמקולים הניידים קשה לפספס, אבל גם קשה לתפוס. קחו לדוגמה את סובארו בסוף שנות ה-80 בישראל. בשיאו, המותג שלט על כ-30 אחוזים מהשוק. ל-JBL פלח שוק דומה בעולם, אבל לפי ההערכות, בישראל הוא גדול פי 2.5, באיזור ה-70 אחוזים מהשוק. במילים אחרות, שלושה מכל ארבעה רמקולים ניידים שנמכרים בישראל, נושאים … להמשך קריאה

כאלו מגיעים לישראל: JBL Carge 6 ו-Flip 7

מאת

שוק הרמקולים הניידים בישראל, כמו בשאר העולם, נשלט בשנים האחרונות כמעט ללא עוררין על ידי JBL. כעת, המותג ממשיך לרענן את ההיצע המקומי עם שני דגמים חדשים, Flip 7 ו־Charge 6, שמגיעים לישראל ביבוא רשמי של רשת באג כדי להבטיח שדווקא את המוזיקה שלכם ישמעו במרחב הציבורי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Ultimate Ears MEGABOOM 4

מאת

תראו מי עושה דווקא עכשיו קאמבק לישראל: Ultimate Ears (להלן UE), יצרנית האודיו שהחלה את דרכה עם אוזניות מותאמות אישית למוזיקאים, פרצה לשוק הרמקולים האלחוטיים הניידים ועל הדרך נרכשה ע”י Logitech, חוזרת עכשיו כדי לעזור לישראלים אנוכיים לייצר זיהומי רעש במרחב הציבורי אחר חמש שנים של העדרות מהשוק המקומי. היא עושה זאת עם מבחר של … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: W-King D320

מאת

בהנחה הסבירה שרוב הקוראים כאן אינם מעורים בסצינת הבידוריות, כנראה שטרם שמעתם על W-King, אבל מדובר במותג ותיק למדי שנמצא בביזנס של רמקולי בלוטות’ כבר משנת 2009 ומנסה להציג אלטרנטיבה משתלמת ואיכותית למותגים כמו JBL ו-UE. בחודשים האחרונים הוא עושה עלייה לישראל עם מגוון דגמים למטרות ופלחי שוק שונים. ה-D320 שהגיע אליי לאחרונה לבדיקה הוא … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Polaroid P3

מאת

המותג פולארויד בונה את עצמו מחדש בשנים האחרונות בעיקר על נוסטלגיה ופחות על חידושים טכנולוגיים מהפכנים. בהתאם לכך, דגמי המצלמות OneStep 2 ,Polaroid Now ואחרות שהוכרזו בשנים האחרונות, מנסות לשחזר את התחושה האותנטית של צילום באמצעות מצלמות פולארויד משנת ה-70 וה-80, לצד התאמות מינוריות למאה ה-21. כעת, פולארויד מנסה לעורר נוסטלגיה למוצרים שכלל לא ייצרה בעבר: נגני מוזיקה. בספטמבר האחרון השיקה סדרה של ארבעה נגנים בעיצוב רטרו ביניהם גם P3, הדגם השני הכי יקר בקטלוג, שהגיע אליי לבדיקה.

Polaroid P3 (צילום: גד גניר)

השימוש בביטוי “נגן מוזיקה” ע”י היצרנית מעט מטעה כאן. P3 וחבריו אכן מנגנים מוזיקה, אבל מדובר בגדול ברמקול Bluetooth. רמקול בלוטות’ עם עיצוב ייחודי, עם אפליקציה, ואפילו שירות רדיו של פולארויד עצמה, אבל את כל התוכן שהוא ינגן, הוא יקבל מהסמארטפון או מכל מכשיר תומך בלוטות’ אחר והוא אינו עצמאי בשום אופן. לזכותה אגב של באג, היבואנית הרשמית, יאמר שהיא לא זורמת עם ההגדרה המרחיבה של פולארויד וכן מגדירה את ה”נגנים” כרמקולים באתרה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Ultimate Ears WONDERBOOM 2

מאת
ה-WONDERBOOM היה אחד הרמקולים האלחוטיים הטובים שיצא לי לבדוק במסגרת הבלוג הזה. מעבר לאיכות שמע מעולה, הוא הציע גם עוצמה שמע נאה, זמן סוללה טוב, עמידות למים ואבק והכל באריזה קומקפטית וחמודה למראה. ולמרות זאת, הוא לא היה מושלם: הוא לא היה זול במיוחד, חיבור הטעינה שלו היה מיושן כבר לפני שנתיים, אין דרך לדעת מה מצב הסוללה שלו, אין אפשרות לבצע איתו שיחות טלפון, לא ניתן לשלוט דרכו על העברת שירים או על עצירתם ובניגוד לרוב הרמקולים של Ultimate Ears הוא לא נתמך באפליקציית החברה כך שאפשר גם לשכוח מעדכוני גרסה. בחודש יוני השנה הכריזה לוג’יטק על WONDERBOOM 2, ממשיך דרכו.



Ultimate Ears WONDERBOOM 2 (צילום: גד גניר)
הנוהג שהתפתח בכל הקשור לשמות מוצרים הוא שאם יצרנית נוקבת במספר שלם, אכן מדובר בדור הבא של אותו מוצר, בניגוד נניח למצבים בהם יצרניות משיקות גרסה מעודכנת או משופרת של אותו מוצר, ואז מוסיפה לשמו אות כלשהי (נניח “S”), שם גרסה שמצביע על שדרוג או שנמוך של הדגם הקיים (“Pro”, “Plus”, “Lite”), או שם של מהדורה מיוחדת הנבדלת בצבע, ערכת נושא וכו’. למה אני משתף אתכם בכל המידע הזה שמרגש בעיקר את מי שעוסקים בקטלוגים לפרנסתם? כי כשחברה מכריזה על דור חדש של מוצר, נהוג לצפות שתטפל ברוב, אם לא בכל החסרונות של קודמו, תציג עיצוב חדש ורענן, ואולי גם איזושהי בשורה חדשה ומרעישה שתצדיק את שיווקו כדור חדש של אותו מוצר. WONDERBOOM 2 לא מטפל כמעט באף אחד מהחסרונות שציינתי, הבשורה שהוא מביא איתו לא מרעישה בפועל כמו שהיא אמורה להרעיש, ועדיין, מדובר ברמקול נהדר ואפילו בעסקה טובה יותר. הכיצד?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL Charge 4

מאת
לפני שש שנים הציגה JBL רמקול אלחוטי בגודל בינוני מסדרה חדשה בשם Charge. השם הזה לא נבחר במקרה: הייחוד של הרמקול הזה היה היכולת לטעון את הסמארטפון שלכם תוך כדי שימוש, ועדיין להמשיך ולנגן לאורך זמן. איזה חידושים מסעירים יש ל-Chrage 4, הדגם העדכני ביותר בסדרה להציע, מלבד סוללה גדולה יותר? לא הרבה, אבל זה לא דבר רע בהכרח.
JBL Charge 4 (צילום: גד גניר)

ה-JBL Charge 4 מציג עיצוב אופייני לרמקולים של החברה: מדובר בגליל מנופח מעט במרכזו, עטוף בבד, כאשר בכל צד ישנו אלמנט רמקול שרוטט בזמן השמעת מוזיקה. הרמקול עצמו ממוגן בפני מים בתקן IPX7, מה שאומר שניתן תיאורטית להכניס אותו למים בעומק מקסימלי של מטר לפרק זמן של כחצי שעה. ומה קורה אם הרמקול ייפול לבריכה שאינה הבריכה של הפעוטות? אין צורך לדאוג. למרות שהוא שוקל כמעט קילו, הוא מסוגל לצוף לפרק זמן קצר מספיק כדי למשות אותו מהמים. בחלקו האחורי, מתחת למכסה מצויים החיבורים של הרמקול: שקע USB Type C לטעינה של הרמקול עצמו, שקע USB סטנדרטי לחיבור מוצרים אחרים לטעינה, ויציאת 3.5 מילימטר למי שרוצה לחבר את הרמקול קוית ולא באמצעות Bluetooth.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL GO 2

מאת
לפני קצת יותר משלוש שנים התנסיתי ב-JBL GO, הרמקול האלחוטי הזול ביותר בקטלוג של JBL, הקטן ביותר, ובאופן כללי, כזה שאינו מגיע עם יומרות גדולות. עוצמת השמע שלו היתה לא רעה ביחס למחיר, איכות הסאונד גם. הוא גם לא היה עמיד במים, אם כי באותה תקופה רמקולים עמידים למים היו מצרך נדיר יחסית. למעשה, למעט המחיר הזול, הוא הצטיין בעיקר בעובדה שהוא נכנס לנישה ספציפית מאוד: ה-GO היה רמקול אידיאלי לאנשים שלא סגורים על אם הם אכן זקוקים לרמקול אלחוטי או שלא, או לחילופין רוצים שיהיה בבית למקרה הצורך, אבל לא רוצים להשקיע יותר מדי, לא בכסף ולא בנדל”ן בכוורת בחדר העבודה. ה-GO 2, ממשיך דרכו של ה-GO הגיע אליי לפני מספר שבועות באמצעות היבואנית, רשת באג. המחיר נשאר זהה, 199 ש”ח. מה כן השתנה? לא הרבה, אבל זה לא בהכרח דבר רע.


JBL GO 2 (צילום: גד גניר)


ה-JBL GO 2 שומר על מימדים כמעט זהים לאלו של קודמו, משהו בסדר גודל של קופסת סיגריות, רק טיפה עבה יותר. את הפינות המחודדות החליפו פינות עגלגלות יותר אך העיצוב באופן כללי נשאר זהה ופשוט. גם כאן, הלוגו של JBL תופס את רוב שטח החזית ואת רוב גב הרמקול. אין משהו יוצא דופן או ייחודי בעיצוב של GO 2. בניגוד לרמקולים גליליים, כאן ברור מה הכיוון שממנו מגיע השמע ויש רק דרך אחת להציב אותו בצורה נכונה. בחלקו העליון נמצאים חמישה לחצנים: כפתור הדלקה וכיבוי, כפתור צימוד למכשירים חדשים, שני כפתורי שליטה על עוצמת השמע, וכפתור להפעלה ועצירה של המוזיקה. בצד, מתחת למכסה, נמצאים חיבור MicroUSB לטעינה, וחיבור 3.5 מ”מ למקרה שתרצו לחבר את הרמקול למכשיר שלא התברך בקישורית בלוטות’.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: House of Marley No Bounds

מאת
העובדה שאמנים מוצאים בשוק מוצרי האודיו סוג של השלמת הכנסה אינה חדשה לאף אחד. הדוגמה המוכרת (והמצליחה) ביותר היא של ד”ר דרה ומותג Beats, אם כי ישנם עוד אמנים שהחליטו לנסות את מזלם בתחום: 50 סנט עם SMS Audio, וויל איי אם שפלש לתחום האזניות אחרי ניסיונות עם חפיצים אחרים, וגם Ludacris שהשיק מותג אזניות משלו בשם SOUL. במקרה של House Of Marley הבינו אנשי החברה ששימוש בלבד שם המשפחה של בוב מארלי עשוי להראות כמו זלזול באינטליגנציה של הרוכשים הפונטציאלים (בין היתר כי בניגוד לאמנים אחרים שהשיקו קו מוצרי אודיו משל עצמם, בוב מארלי עצמו מעולם לא שמע על מוצרי החברה הנושאת את שמו) ועל כן החליטו להדביק למותג ערכי קיימות ושמירה על הסביבה. התוצאה היא רמקולים ואזניות הבנויים מחומרים טבעיים, מתחדשים, קלים למחזור וידידותיים לסביבה. ב-Chant Sport שבדקתי לפני שנתיים וחצי היתה זו תערובת של פלסטיק ממוחזר ממנה היה עשוי גוף הרמקול. הפעם, הרמקול האלחוטי החדש של החברה, ה-No Bounds מגיע עם תחתית עשויה שעם.

House of Marley No Bounds הפוך, כדי שתוכלו להתפעל מתחתית השעם שלו (צילום: גד גניר)

די מוזר לראות חברה המשווקת רמקולים ואזניות, משקיעה כל כך מעט בהסברים על טכנולוגיית האודיו שלה, וכל כך הרבה בחומרים מהם עשויים הרמקולים שלה, וכמה הם ידידותיים לסביבה. אם תשימו לרגע בצד את העובדה שרמקולים אלחוטיים הם מפגע סביבתי שבמקומות מסוימים תקבלו קנסות על שימוש בהם, שימוש בשעם, לפי מה שאומרים אנשי House Of Marley, נשמע באמת כמו בחירה מעניינת: הוא שוקל מעט, הוא עמיד למכות, מים ובקטריות, מסייע לאקוסטיקה ואפילו מאפשר לרמקול לצוף. מעבר לכך וחשוב מכל, הוא מופק מקליפת גזעי עצי אלון בקילוף ידני, בתהליך שמאפשר התחדשות טבעית בלי לפגוע בסביבה או כריתה של עצים. אגב, גם הבד המכסה את הרמקול עצמו וגם הסיליקון והגומי המכסים את שקע הטעינה – ממוחזרים.

להמשך קריאה