צילום

כזה הם ניסו: DJI Osmo 360 II

מאת

סיכום בינלאומי — טרם הגיע לביקורת אצלי ה-DJI Osmo 360 II היא מצלמת הדגל הפנורמית החדשה של המותג, שמבטיחה לקחת את צילום ה-360 מעלות לרזולוציית 8K מרשימה לצד חיישן ענק ועדשות מתחלפות. היא עדיין לא נחתה על שולחן העבודה שלי אבל בינתיים אספתי וסיכמתי עבורכם את כל מה שהסוקרים המובילים בעולם כבר אומרים עליה. DJI … להמשך קריאה

כזה הם ניסו: DJI Osmo Pocket 4P

מאת

סיכום בינלאומי — טרם הגיע לביקורת אצלי חברת DJI משיקה את ה-Osmo Pocket 4P, מצלמת כיס חדשה ומסקרנת שמציגה לראשונה מערך צילום בעל שתי עדשות וגימבל מכני מובנה בעל שלושה צירים. הצעצוע החדש והחמוד הזה עדיין לא עבר תחת הידיים שלי כאן באתר, אבל אספתי עבורכם בינתיים את מה שהסוקרים המובילים בעולם כבר מספרים עליו. … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Insta360 Flow

מאת

כמשתמע משמה, Insta360 התמקדה עד לא מזמן במצלמות 360, מצלמות שיודעות לייצר תמונה היקפית. בשנתיים האחרונות החלה להכנס לקטגוריות נוספות כמו מצלמות אקסטרים, מצלמות VR ומצלמות רשת, ובמרץ 2023 הציגה את הגימבל הראשון מתוצרתה, Flow, אשר הגיע אליי לאחרונה לבדיקה באדיבות רשת באג. Insta360 Flow (צילום: גד גניר) גימבל, לאלו מכם שטרם יצא להכיר, נועד … להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Proof

מאת

הפגוש שיצא קצת ממקומו בצד ומכסה המנוע שלא היה סגור עד סופו לא השאירו מקום לספק: הרכב האהוב שלי חווה טראומה בלילה בחניון התת הקרקעי בבניין. פתק עם פרטים, למקרה שתהיתם, לא הושאר. אפילו מצלמת הרכב שלי, שמכריזה בגאווה על תחילת צילום חירום עם כל עליה על פס הרעדה, ויודעת תיאורטית גם לתעד במקרה של פגיעה ברכב בחניה, כשלה ברגע האמת ולא צילמה את האירוע. מה שנותר לי לעשות זה לשלוח איום סרק בקבוצת הוואטסאפ של הבניין על כך שמספר הרכב הפוגע צולם ולא אהסס לפנות למשטרה אם לא יפנה אליי ויסגור בינינו את הפרטים, אבל גם זה לא ממש עבד. 

Proof (צילום: דרור כץ)

מצלמת הדרך Proof FR400 מבית קוברה שהגיעה אליי מספר שבועות לאחר מכן נראית אמנם כמו מצלמת דרך סטנדרטית, אבל מדובר למעשה במערכת שלמה שמציעה מגוון תכונות מתקדמות שאמורות לשמור על הרכב שלכם גם כשאינכם בסביבה, ואף לעדכן אתכם בזמן אמת במצבי חירום. המערכת כוללת מצלמה קדמית, אנטנת GPS ומצלמה אחורית, ומותקנת על ידי מתקין מוסמך של קוברה. המצלמה הקדמית קטנה יחסית וממוקמת בין המראה הקדמית לשמשה כך שאינה מפריעה לשדה הראיה, ומאחר שהיא מקבלת את כל החשמל שהיא צריכה ישירות מהרכב, אין כבל שמשתלשל ממנה אל שקע המצת ברכב שלכם. המצלמה מאכלסת גם כרטיס זכרון בנפח 64 גיגה וכרטיס סים. העובדה שהמצלמה מחוברת לרשת LTE נותנת לה יכולות שיוצאות מגבולות התיעוד, ונכנסות לטריטוריה של בקרה ומעקב בזמן אמת אחרי הרכב, ו-Proof עושה שימוש נרחב ביכולת הזאת.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Polaroid Now

מאת

בחודש מרץ האחרון הושלם סופית תהליך תחייתו של המותג פולארויד. תקציר הפרקים הקודמים: ב-2008 פשטה יצרנית מצלמות האינסטנט את הרגל. היא נרכשה ע”י חברת PLC שהחליטה לנטוש את פורמט דפי הצילום הייחודי של החברה, I-Type ולעשות שימוש במותג כדי לשווק מוצרים אחרים ומצלמות מסוגים שונים. במקביל, יוזמה חיצונית בשם The Impossible Project  שמה לעצמה למטרה את שימור פורמט ה- I-Type והפכה לחברה שרכשה ב-2017 את המותג פולארויד והחלה לשווק תחת מותג המשנה Polaroid Originals מצלמות I-Type חדשות בעיצוב ששואב השראה מהמצלמות הקלאסיות של החברה. לפני חצי שנה המעגל נסגר: Polaroid Originals הפכה ל-Polaroid וכדי לחגוג את המאורע השיקה מצלמה חדשה, Polaroid Now.


Polaroid Now (צילום: גד גניר)


החידוש הגדול שמביאה איתה Polaroid Now הוא פוקוס אוטומטי. בעוד בדור הקודם, OneStep2 הפוקוס היה קבוע, כאן ישנו מנגנון מיקוד שמזהה את האובייקט שעליו אתם מעוניינים להתמקד. מנגנון הפוקוס האוטומטי מחליף בין שתי עדשות, 35 מ”מ ו-40 מ”מ, בהתאם לאובייקט עליו אתם מתמקדים והמרחק שלו מהמצלמה. התחושה שונה מאוד מהתחושה במצלמות אחרות או במצלמות של סמארטפונים: חצי לחיצה על לחצן הצילום תפעיל את המנגנון, ונקישה חזקה באופן מפתיע תבשר שהמצלמה מצאה לנכון לבחור לעשות שימוש בעדשה אחרת מזו האחרונה שהיתה בשימוש. העינית הינה אופטית, ולא רואים עליה את השינוי בעדשה או תצוגה מקדימה של המיקוד עצמו. לחיצה מלאה תבצע את הצילום והתמונה תשתלשל החוצה בטקסיות מלאת נוסטלגיה ותחושת רטרו. 


כזאת ניסיתי: 70mai Dash Cam Pro

מאת
כפי שכנראה כבר הבנתם (וכפי שהסברתי בקוים כללים בפוסט אודות Jimmy) העובדה שמוצר מסוים מוצג כמוצר של שיאומי, לא אומרת בהכרח שהוא באמת *של* שיאומי. עם זאת, להתהדר בשם החברה הסינית הפופולרית לא יכול להזיק, תשאלו את אנשי Xin An, החברה שעומדת מאחורי המותג 70mai. לפני כתשעה חודשים הם החלו בקמפיין מימון המונים באינדיגוגו, למצלמת רכב חכמה בשם Dash Cam Pro, אותה הם תיארו בין השאר כשייכת לאקוסיסטם של שיאומי. לתומכים בפרוייקט זה הספיק: היעד הראשוני של הקמפיין שעמד על כ-10,000 דולר הושג בתוך כחצי שעה. עד לסיום הקמפיין החברה הצליחה לגייס כ-398,576 דולרים ולאחר מספר חודשים המצלמה נשלחה למשקיעים. כעת, חצי שנה אח”כ, המצלמה נמכרת באתרי מכירות סיניים שונים, וכמובן מקודמת בקבוצות הדילים השונות בתור “מצלמת הרכב של שיאומי”.



70mai Dash Cam Pro (צילום: גד גניר)
מצלמת רכב זה בדר”כ חפיץ פשוט, עם ייעוד אחד: לצלם באופן קבוע בעודכם נוסעים כדי לתעד תאונות לא עלינו, עבירות תנועה של נהגים אחרים בכביש, או להוכיח שאתם לא ביצעתם כאלו. 70mai Dash Cam Pro היא המצלמה השנייה של המותג הזה, והמתקדמת ביותר מבין השתיים. היא מתיימרת לעשות עוד כמה דברים מלבד לצלם: להשמיע התראות קוליות תוך כדי נהיגה, ולהמשיך לצלם כשהרכב עומד בחניה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: DJI OSMO Pocket

מאת
כל מי שמצלם וידאו בסמארטפון יודע זאת: למרות ההתקדמות הקבועה שיש בטכנולוגיית הצילום, עם מפגע אחד בצילום סלולרי היצרניות לא מצליחות עדיין להתמודד כראוי, רעידות. כדי להתמודד איתן, יש צורך במנגנון ייצוב תמונה רציני, ומנגנונים כאלו תופסים מקום. לרוע המזל, דווקא מקום זה משהו שאין ממנו בשפע בסמארטפונים מודרניים, כפי שלמדו יצרניות שקעי האזניות בשנים האחרונות. הפתרון הוא לעשות Outsourcing למנגנון ייצוב התמונה: בשנתיים האחרונות החלו לצוץ בשוק גימבלים ניידים, מעין ידיות נשיאה עם מנגנון ייצוב שעליהם מרכיבים את הסמארטפונים. גימבלים הומצאו בדיוק עבור המטרה הזאת: לנטרל חלק ניכר מהרעידות שמאפיינות צילום וידאו סלולרי. הבעיה היא שהמכשירים האלו מסורבלים יחסית, תופסים מקום וכל מרכיב הספונטניות בצילום די נהרס כשצריך להיסחב עם המכשירים האלו בתוך תיק נשיאה נפרד. היצרנית המוכרת ביותר ככל הנראה בתחום, DJI, הפיקה לקחים והציגה לפני מספר חודשים מוצר מסוג חדש: OSMO Pocket, גימבל זעיר שמגיע עם מצלמה מובנית.

DJI OSMO Pocket (צילום: גד גניר)
בז’אנר הפופולארי של חפיצים שיכולים לגרום לאנשים להוציא מהפה את המשפט “אין לי מושג מה זה אבל אני חייב כזה”, ל-OSMO Pocket יש מקום של כבוד. התגובה הזאת נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שגימבל בפעולה זה משהו מגניב: מערכת צירים שמחזיקה סמארטפון (או במקרה של OSMO Pocket, רק מצלמה זעירה) ומייצבת אותו באותו מקום, לא משנה אילו תנועות מבצע המשתמש, זה משהו שנראה קסום מהצד. הסיבה השנייה היא שכל המגניבות הזאת מגיעה בגודל שבאמת מאפשר להכניס אותו לכיס, ובמשקל שלא באמת מפריע שם. זה אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של ה-OSMO Pocket על פני גימבלים סטנדרטיים: זה לא פרוייקט לקחת אותו איתכם לכל מקום. מעבר לכך, המשקל הנמוך בא לידי ביטוי בנוחות השימוש בצילום ממושך. כל מי שניסה לצלם עם גימבל מודרני יודע שככל שהגימבל והסמארטפון שמחובר אליו שוקלים יחד יותר, כך קשה יותר להחזיק אותם באמצעות היד לאורך זמן. ב-OSMO Pocket המשקל כמעט ואינו מורגש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: TELLO

מאת
נכון לחודש פברואר 2018, DJI היא עדיין יצרנית הרחפנים המובילה בעולם, ושולטת על לא פחות מ-70% מהשוק הזה. מה שאפילו מרשים יותר זה שהיא מצליחה לעשות זאת באמצעות מספר מצומצם יחסית של דגמי רחפנים, כולם יקרים יחסית. ועדיין, למרות שאפילו נוקיה בימיה הגדולים לא הצליחה להגיע לשליטה כזאת בשוק הסלולר, DJI הסינית לא מעוניינת בגורל דומה לזה של החברה הפינית. הדרך לעשות זאת היא להכנס לסגמנט שבו לא היתה לה נוכחות לפני כן: שוק הרחפנים הזולים.



TELLO (צילום: גד גניר)
בשנה שעברה חברה DJI לסטארטאפ סיני בשם RYZE Tech ויחד השיקו רחפן קטן ופשוט בשם TELLO. שתי החברות משווקות אותו כרחפן כיפי המיועד לילדים ולמבוגרים שרוצים להכנס לעולם הרחפנים, שזו בערך המקבילה השיווקית והפוליטיקלי קורקט ל”בחיאת תפסיקו עם הרחפנים הסינים ב-20 דולר מעלי אקספרס”. למי מכם שכבר החל להתרגש מהקונספט של רחפן של DJI בפחות מ-1000 ש”ח, אז חשוב לי להרוס: TELLO הוא לא חלק אינטגרלי ממשפחת הרחפנים של DJI, לכל היותר אח חורג. מדובר ברחפן שמיובא לישראל ע”י בנדא, היבואן הרשמי של DJI, רחפן שתוכלו לרכוש באתר הרשמי של DJI, ומערכת הייצוב שלו באויר היא המערכת של DJI, אבל כל השאר הוא לחלוטין של RYZE. לזכותה של RYZE יאמר כי בכל הקשור לאיכות החומרים וההרכבה, הרחפן הזה נראה ומשדר תחושה איכותית הרבה יותר מרוב הרחפנים הזולים בשוק, ודווקא כן נראה כמו משהו ששייך לקטלוג של DJI.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Polaroid Originals OneStep 2

מאת
מתחיל ב-פ’, שיא תהילתו היתה בשנות ה-70 וה-80, מתהדר בלוק וסטייל ייחודיים, עושה קאמבקים פעם בכמה שנים ואינו צביקה פיק: כן, זהו המותג פולרואיד שמת בשנים האחרונות, קם לתחייה ושימש כדי לשווק מוצרים חדשים, קם שוב לתחייה כמותג נפרד על מנת לשמר את ההיסטוריה. כל זה קרה סביב המצאה די גאונית, או לפחות כזאת שהייתה גאונית טרום עידן הצילום הדיגיטלי: מצלמת אינסטנט, או בשמה היותר עממי וממותג: מצלמת פולרואיד.
Polaroid Originals OneStep 2 (צילום: גד גניר)

מצלמות פולרואיד באו לתת פתרון לצורך שכבר שנים אינו רלוונטי. כמעט מאה שנה אנשים צילמו תמונות בזו אחר זו ואז נדרשו להמתין פרק זמן לא סביר עד שייקחו את סרט הצילום, ויפתחו אותו בתהליך כימי מסורבל. רק אז יכולתם לדעת אם התמונה שצילמתם יצאה מטושטשת, חתוכה, שרופה או סתם צולמה ברגע שמושא הצילום מצמץ. באותן שנים, פולרואיד היתה המובילה בנישה ייחודית של מצלמות שסיפקו תוצר מיידי. מצלמת האינסטנט הראשונה הופיעה כבר בשנת 1923 (תחת ההגדרה המסורבלת: “מצלמה עם חדר חושך רטוב בגוף אחד”), אך הן הפכו רק 25 שנה מאוחר יותר למוצר מסחרי, הודות לעיצוב קופמקטי יותר של אדוין ה. לאנד, ממציא ואחד ממייסדי פולרואיד. פולרואיד הכריזה בשנת 2008 על פשיטת רגל, אך שנה לאחר מכן נרכשה ע”י חברת PLC שהשתמשה במותג כדי לשווק מוצרים ברוח המותג וגם כאלו שאינם: המצלמה שבדקתי כאן לפני מספר שנים, מדפסות תמונות זעירות, מצלמות אקסטרים ועוד. ה-OneStep 2 מגיעה ממותג משנה של פולרואיד, Polaroid Originals, שהחל את דרכו בשנת 2008 בשם “The Impossible Project”, חברה ששמה לעצמה כמטרה לשמר את פורמט הצילום הייחודי הזה. ביום השנה ה-80 להמצאתו של אדוין לאנד, הכריזה Polaroid על ה-OneStep 2, מצלמה חדשה לחלוטין שתחנוך לטענתם את העידן החדש של מצלמות האינסטנט האנלוגיות. לצידה, Polaroid Originals מתחילה לשווק מחדש מספר דגמים ישנים אותם החזירה לייצור.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Insta 360 Air

מאת
לפני כמעט 10 שנים הציגה גוגל את Street View, תוספת מלהיבה לשירות Google Maps המאפשרת צפייה בתמונת VR של רחובות ונקודות עניין. 5 שנים לאחר מכן, יחד עם עדכון אנדרואיד לגרסה 4.2, הוצג Photo Sphere: מצב צילום המסייע לכם באמצעות רצף של צילומים ליצור תמונה פנורמית ב-360 מעלות, או אם תרצו, גרסה משלכם ל-Google Street View, בכל מקום שתבחרו ובאמצעות מצלמת הטלפון שלכם, בתנאי שמדובר במכשיר נקסוס. הגרסא הראשונה של Photo Sphere היתה מרשימה קונספטואלית אבל לא הציעה תוצאות מרשימות במיוחד. עם השקת אנדרואיד 4.3 וה-Nexus 7 2013, גוגל הציגה שיפור משמעותי באיכות התוצאות של מצב הצילום הזה. המשתמשים לא עטו על ה-Photo Sphere אך הוא נשאר כחלק ממצבי הצילום המובנים באפליקציה.



Insta 360 Air מחוברת אל ה-Nexus 6P שלי (צילום: גד גניר)



לפני קצת יותר משנה הציגה LG את ה-G5. יחד איתו הוצגו מגוון אביזרים נלווים (להם קראה LG “חברים”). חלקם התחברו ישירות למכשיר עצמו וחלקם התחברו באופן אלחוטי. אחד האביזרים המעניינים שהוכרזו באותה הזדמנות היתה מצלמה חיצונית שעושה פחות או יותר את מה ש-Photo Sphere איפשרה לכם לעשות כבר ארבע שנים לפני כן, רק בהבדל אחד משמעותי: בעוד Photo Sphere דרש שתצלמו רצף של עשרות תמונות בזויות שונות כדי לתעד את העולם סביבכם, המצלמה של LG עשתה זאת בלחיצת כפתור אחת, ואפילו יכולתם לעשות זאת מרחוק, בלי לגעת בה בכלל



המצלמה של LG היתה אמנם הראשונה בשוק, אך בעקבותיה הגיעו גם מצלמות של מותגים כמו סמסונג,Ricoh ואחרות. כפי שקורה לעיתים קרובות במוצרים שמביאים עימם חידוש טכנולוגי לשוק, היה מדובר במצלמות לא זולות במיוחד שמחירן החל ב-1000 ש”ח וצפונה. רגע לפני שטסתי ל-MWC 2017 אנשי באג ציידו אותי ב-Insta 360 Air, מצלמה חדשה המציעה גם היא צילום VR, אבל עושה זאת באופן קצת שונה: במקום מכשיר נפרד המתחבר בבלוטות’ אל הטלפון שלכם, ה-Insta 360 Air מתחברת אליו באופן פיזי לשקע הטעינה שלו. המצלמה שאני קיבלתי לבדיקה מגיעה עם חיבור USB Type C (החיבור של רוב המכשירים שיצאו לשוק בשנה האחרונה), אך ישנה גם גרסה עם חיבור Micro USB למכשירים כדוגמת ה-Galaxy S7 של סמסונג שרק מאוחר יותר אימצה את תקן החיבור החדש יותר. ישנה גם גרסה המיועדת לחיבור לאייפון, אך היא היא נראית אחרת, ומציעה סט קצת שונה של יכולות.

להמשך קריאה