עכבר

כזה ניסיתי: Logitech MX ERGO

מאת
חלקנו באוכלוסיה זניח, אבל אנחנו מיעוט קולני למדי עם נטיות מסיונריות ונימה קלה של היפסטריות. הכירו אותנו: משתמשי וחובבי עכברי Trackball. עד לפני חודש בערך, מצבנו היה דומה במובן מסוים למשתמשי Windows Phone: מעטים מתחברים לקונספט שאנחנו כה מעריצים, ואפילו Logitech, היצרנית שמכרה הכי הרבה עכברים כאלו, הפסיקה להשיק דגמי Trackball חדשים אי שם ב-2010. ואז, יום בהיר אחד בספטמבר האחרון הפתיעה לוג’יטק והשיקה עכבר Trackball חדש העונה לשם MX ERGO.


Logitech MX ERGO (צילום: גד גניר)


עכברי Trackball למי מכם שטרם יצא להכיר, או הכיר ולא הבין מה הסיפור, הם עכברים הכוללים גולה גדולה בחלקם העליון. השליטה על סמן העכבר על המסך מתבצעת ע”י גלגול הגולה הזאת, ולא ע”י הזזת העכבר כולו. לפני שאספר לכם על MX ERGO חשוב לי לשים את שני דברים על השולחן: אם אתם שמאליים, אין טעם להמשיך לקרוא. העכבר הזה אינו סימטרי בצורתו ומיועד אך ורק לשימוש ביד ימין. הדבר השני הוא שגם אם אתם ימניים, אין לי יומרות להמיר מישהו מהקוראים לעבור להשתמש בעכבר מהסוג הזה. מי שרגיל במשך כל חייו הבוגרים להשתמש בעכבר רגיל, יצטרך טונות של מוטיבציה לעבור את הימים הראשונים עם עכבר שלא מזיזים עם כל היד מבלי להתייאש. ניסיתי לשכנע אנשים בסביבה שלי, השאלתי להם את ה-Trackball האישי שלי שמלווה אותי מאז 2008 בערך והפצרתי בהם לתת לו צ’אנס. כולם ללא יוצא מן הכלל התייאשו, בעיקר כי ניתנה להם הברירה לחזור אחורה לעכבר הרגיל בו השתמשו עד כה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech M330 Silent Plus

מאת
לפני עשר שנים עדיין גרתי בבית של אמי. עברו 3 שנים מאז שהשתחררתי מהצבא, עבדתי, הרווחתי כסף ובזבזתי כמות נכבדה ממנו על אבזור החדר שלי: טלויזיית CRT בגודל 25 אינטש, מערכת סטריאו עם מחסנית לשלושה דיסקים (!), DVD שידע לקרוא צרובים, מחשב שולחני, סט מקלדת ועכבר אלחוטיים ואפילו מסך LCD בגודל 15 אינטש. בגדול, לא היה לי ממש צורך לצאת משם, ואני ומי שלימים הפכה לאשתי, נזכרים מדי פעם בנוסטלגיה בחדר הזה. אשתי היתה באותה תקופה יותר טיפוס של לילה, בעוד אני הייתי דווקא טיפוס של בוקר, מה שאומר שברוב המקרים, הייתי נרדם מול הסרט לפניה, אבל מתעורר גם הרבה יותר מוקדם. מה הייתי עושה בזמן הזה? גולש נניח ל-Lionetwork כדי לבדוק איזה סרט ניתן להוריד דרך eMule, או מחפש חברים ברשת החברתית הלוהטת של אותה תקופה, “חבר’ה“.
Logitech M330 Silent Plus (צילום: גד גניר)

זה השלב שבו האידיליה היתה מסתיימת. אני גולל. אני מאלו שאוהבים את הגלגלת של העכבר, ומשתמשים בה הרבה מעבר למה שאנשים נורמטיביים משתמשים בה. אני מסוגל לגלול קילומטרים במקום להשתמש בפס הגלילה השקט והחביב כדי לעבור מרחקים גדולים יותר בדף. ההרגל המגונה הזה העיר לא פעם את אשתי משינה אבל לא רק. גם בעבודה זה היה משגע את מי שאיתרע מזלו לשבת איתי באותו חדר ומספר אנשים איימו עליי כבר שיעקרו לי את הגלגלת, או את האצבעות.

כזה ניסיתי: Logitech MX Master

מאת
השבוע
הכריזה לוג’יטק על שינוי מיתוגי. במסגרת השינוי שמוגדר בבלוג החברה כשינוי הגדול
ביותר שאי פעם בוצע שם, קוצץ שם החברה מ-“Logitech“,
ל-“Logi” (אשר יופיע מעתה והלאה על מוצריה
החדשים) והוחלט להפוך את תחום העיצוב למרכזי בחשיבותו בתכנון המוצרים שלה. כחלק
מהתפיסה הזאת, החליטו בלוג’יטק ליצור עמדה חדשה בארגון – מנהל על לנושא העיצוב,
תפקיד שהוטל על אלאסטר קרטיס, ששימש בעבר כמעצב הרשמי של נוקיה. המטרה (או יותר
נכון, התפיסה השיווקית) היא לייצר מוצרים מרגשים ומלהיבים, ואף להכנס לתוך
קטגוריות מוצרים חדשות שלוג’י (טק) טרם הציגה בהן את נוכחותה. בינתיים, מספר
שבועות לפני השינוי הזה, הציעו לי לקחת לבדיקה את ה-MX Master,
עכבר הדגל של החברה, הממותג כעכבר מנהלים. אמנם אני משתמש בעכבר TrackBall כבר שנים, אך לא יכולתי לפספס את החויה להרגיש איך זה להיות המנהל המגניב ביותר במשרד (ברמה העכברית). כצפוי, עכבר הפונה למנהלים, הוא עכבר הפונה למעשה לארנק של אותם
מנהלים, אז קחו זאת בחשבון כשאתם קוראים את הפוסט הזה.
Logitech MX Master (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech Wireless Trackball M570

מאת
אפתח באזהרה: החפיץ העומד במרכז הפוסט הזה אינו חדש. הוא הגיע לחנויות כבר בשנת 2010 ומאז הוא שומר על מעמדו כעכבר ה-Trackball החדש ביותר שיש ל-Logitech  להציע, ה-M570. כאשר נוצר הקשר הראשוני עם האנשים הנחמדים ב-Logitech (שהציעו לי לבדוק את ה-Ultimate Ears Boom), ביקשתי לקבל גם את העכבר הזה לבדיקה וקיבלתי מהם את אותו מבט מופתע שיש לחלק מהקוראים בשלב הזה. למה ההתעקשות דווקא על ה-Logitech Wireless Trackball M570? אגיע לזה בהמשך, אבל קודם, קפיצה קלה כמעט עשר שנים אחורה.

Logitech Wireless Trackball M570 (צילום: גד גניר)


בפברואר 2006 התחלתי לעבוד בזאפ, האתר להשוואת מחירים. התקבלתי למשרת איש תוכן והמשימה הראשונה שקיבלתי במסגרת התפקיד היתה להזין מאפיינים טכניים למוצרים. בשבועיים הראשונים לתפקיד הוטלה עליי המשימה לטפל בקטגוריית המקרנים, ולהשלים את המידע הטכני החסר בכל מקרן באתר. עבודה ארוכה מול מחשב לא היתה זרה לי, אבל בימים הראשונים שלי שם שברתי שיאים חדשים של עבודה רצופה מבלי לצאת להפסקות. הסיבה לכך פשוטה: מדובר בשילוב של ההגעה למקום עבודה חדש עם הרצון להציג תפוקה מרשימה, יחד עם העובדה שבסיטואציות כאלו לוקח לי זמן להיפתח ולשוחח עם אנשים אחרים בצוות, כך שאני מעדיף לקבור את עצמי בעבודה ופחות להתאוורר בחוץ. השגרה הזאת נתנה בי את אותותיה, ושבוע לאחר שהגעתי לשם התחלתי להרגיש כאבים עזים ביד. עבדתי עם עכבר רגיל ופשוט, ואפילו לא טרחתי להשתמש בפד לעכבר עם כרית תומכת כמו כל שאר האנשים שעבדו איתי באותו חדר. לדלקת הזאת שפיתחתי היו מספר תוצאות חיוביות. הראשונה, התחלתי לקחת יותר הפסקות וגיליתי שהאנשים איתם אני עובד נחמדים למדי. מעבר לכך, ביקשתי וקיבלתי את הפד הארגונומי לעכבר, מה שצמצם משמעותית את הכאבים (אם כי לא העלים אותם לחלוטין). קצת פחות מחצי שנה לאחר מכן קניתי את עכבר ה-Trackball הראשון שלי, ה-Logitech Trackman Wheel (הדגם המדויק הוא T-BB18).

להמשך קריאה