כזה ניסיתי

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 7 Pro

מאת

אמנם ג’אברה היא מחלוצות אוזניות הבלוטות’ מאז אי שם באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, ופועלת בהצלחה כבר שנים בעולמות הארגוניים, אבל את הפריצה הגדולה שלה לתודעה בשוק הפרטי היא עשתה בעיקר בשנים האחרונות. היא אימצה במהירות את תצורת ה-True Wireless והספיקה להשיק כבר מספר דורות של אוזניות ללא כבל מקשר ביניהן. רובן לא הציגו אמנם פריצת דרך דרמטית, אבל כן הציעו שילוב תכונות וביצועים טובים, במחירים שהפכו אותן לאלטרנטיבה ראויה לאוזניות של אפל. בסוף אוגוסט הכריזו בג’אברה על רענון כללי לקטלוג האוזניות TWS שלהן. לצד ה-Jabra Elite 3 המהוות את רמת הכניסה של החברה, הוכרזו גם Elite 7 Pro, הדגם המתקדם ביותר בסדרה שאמור לייצג את החברה בליגה הבכירה.

Jabra Elite 7 Pro (צילום: גד גניר)


חיצונית, Elite 7 Pro כמעט זהות ל-Elite 3 הזולות יותר. קיימים הבדלים זניחים בצורה, במימדים (ה-7 Pro מעט גדולות יותר) ובעיצוב נקבי המיקרופונים, אבל במבט ראשון וגם שני יהיה לכם קשה מאוד להבחין בהבדלים ביניהן מחוץ לקייס הטעינה. העיצוב החדש של ג’אברה אמנם פחות נאה (בעיני) ויזואלית מהדור הקודם של ה-75t וה-85t, אבל ברמה הארגונומית הוא מצליח להתעלות על הדגמים הקודמים: Elite 7 Pro קלילות ונתפסות היטב בתוך האוזניים, ומייצרות אטימה מעולה בקלות. קל מאוד להכניס אותן לתוך האוזניים ולמקם אותן כראוי, אבל בגלל שהן נתפסות כל כל טוב בתוך האוזן ובגלל שמדובר באוזניות ללא “גבעולים”, השליפה שלהן מהאוזניים קצת פחות קלה. אין מה לחשוש שייתקעו שם חלילה, אבל אם אתם נוטים להכניס ולהוציא אוזניות מהאוזניים בתדירות גבוהה, שווה לחשוב על אוזניות אחרות. Elite 7 Pro אמנם לא ממותגות ע”י ג’אברה בתור אוזניות ספורט (בשביל זה יש את דגם האקטיב החדש), אבל זה לא צריך להפריע לכם להשתמש בהן בפעילות גופנית. מעבר ליכולת שלהן להיתפס היטב באוזניים בלי חשש שיפלו, הן גם מציגות עמידות רצינית למים, תקן IP57 שאומר שהן אמורות לשרוד תיאורטית כל טפטוף, התזה או אפילו טבילה בשלולית כל עוד מדובר בעומק של עד 1 מטר למשך עד כחצי שעה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Slim 9i

מאת

משנה לשנה יותר ויותר אנשים בוחרים באורח חיים טבעוני. טבעונות כבר לא נתפסת כתופעת שוליים כי אם כדרך חיים לגיטימית ומיינסטרימית. מעבר להשלכות האקולוגיות הקשות שיש להמשך קיומה של תעשיית הבשר לתזונה, אפילו יותר קשה להצדיק הרג של בעלי חיים לצורך שימוש בעורם בתעשיות אחרות כמו תעשיית האופנה והאלקטרוניקה. 

Lenovo Yoga Slim 9i (צילום: גד גניר)


ה-Yoga Slim 9i, מחשב היוקרה של לנובו שהגיע אליי לבדיקה לאחרונה, מציע בחירה עיצובית שנויה במחלוקת: הוא מתהדר בציפוי עור אמיתי לחלוטין, עור של חיה שנפחה את נשמתה למען הסר ספק. איך מצדיקים בלנובו בשנת 2021 את הבחירה הזאת? ובכן, לטענת לנובו מדובר ב-Responsibly Sourced Genuine Leather, עור שמקורו בבעלי חיים שלא גודלו מלכתחילה כדי לעשות שימוש בעורן, ואף מתו בנסיבות טבעיות.

כאלו ניסיתי: Samsung Galaxy Buds 2

מאת

במקביל להשקת ה-Galaxy Z Fold 3 וה-Galaxy Z Flip 3, סמסונג הגיעה למסקנה שהגיע הזמן לרענן גם את קטגוריית רמת הכניסה באוזניות ה-True Wirless שלה. ה-Buds 2 מחליפות את ה-Buds Plus שהוצגו שנה וחצי קודם לכן, ומגיעות אל השוק עם אתגר קונספטואלי: הן אמורות לתפוס את המשבצת הזולה ביותר בקטלוג האוזניות של סמסונג, כך שהן לא יכולות להאפיל בשום צורה על האוזניות היקרות יותר של החברה (ה-Buds Live וה-Buds Pro). מצד שני, הן לא נמכרות בחלל הריק, ועדיין חייבות להציע סט פיצ’רים תחרותי מול דגמים של יצרניות אחרות. האם היא הצליחה לפתור את המשוואה הזאת? בערך.

Samsung Galaxy Buds 2 (צילום: גד גניר)


מבחוץ, מדובר ככל הנראה באוזניות ה-True Wireless הקטנות והקלות ביותר אי פעם של סמסונג, ובין הזעירות ביותר שיצא לי לבדוק באופן כללי. הן לא רק קטנות, הן גם מעוגלות מאוד והגימור שלהן חלקלק כמו חרסינה עדינה. השילוב הזה לא מתאים לכל אחד. אני לא זוכר אוזניות שכל כך התקשתי להתנהל איתן כמו ה-Buds 2 בכל מה שקשור לשליפה שלהן מהקייס, ולקיבוע שלהן בצורה יציבה, עם אטימה טובה בתוך האוזניים. הצלחתם למקם אותן כראוי בתוך האוזניים? כל מגע בהן מערער את היציבות בתוך האוזן, וגורם להן לבצע פעולות שלא רציתם, בשל העובדה שכל החלק החיצוני שלהן הוא משטח מגע. סמסונג נותנת אמון במשטחי מגע עוד מאז ה-IconX הראשונות ולחיצות לא מכוונות זו לא תופעה חדשה, אבל כאן המימדים של האוזניות והצורה שלהן רק מחריפים את התופעה. שני דברים חיוביים אני כן יכול להגיד עליהן: הדבר הראשון הוא שבזכות המימדים הקומפקטיים הן לא בולטות כלל מחוץ לאוזניים. הדבר השני הוא שקל מאוד לשלוף אותן מהאוזניים, אם כי זה קשור לעובדה שהיה לי קשה מאוד למקם אותן בצורה מאובטחת מלכתחילה ובכל אופן אני ממליץ בחום לא לצאת איתן לריצה. אני מניח שלבעלות ובעלי אוזניים ואצבעות קטנות משלי יהיה קל יותר איתן, אבל הרושם האישי שלי היה מאוד לא חיובי מהבחינה הזאת. סיבה נוספת לא לרוץ איתן היא העובדה שסמסונג הסתפקה בתקן נמוך יחסית של עמידות במים, IPX2 מה שאומר שההגנה כאן סמלית למדי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Roborock S7

מאת

מאז הופעת השואבים – מנגבים (אל תקראו להם שוטפים בבקשה) הרובוטיים הראשונים בשוק, המשתמשים ניצבים בפני דילמה הרת גורל: מה לעשות עם השטיחים? מנגנון הניגוב מיועד לרצפות, לא לשטיחים. עד כה עמדו בפניהם שלוש אפשרויות: הראשונה, פחות פרקטית, לגלגל את השטיחים בבית לפני הרצת השואב. השניה, האדישה, פשוט להתעלם מהדילמה ולתת לשואב לטפטף מים על השטיח. השלישית, המתוחכמת, היתה למפות לשואב היכן אסור לו לשוטט ולסמן את מיקומי השטיחים על המפה באפליקציה. הבעיה עם האפשרות האחרונה היא שקשה מאוד לשרטט בצורה מדויקת היכן השטיחים בבית וההתעסקות הזאת מייגעת, מה גם שהיא דורשת הרצה נוספת של הרובוט ללא ניגוב (או מעבר עם שואב אלחוטי) באיזורים אותם קודם סימנתם כאסורים לשאיבה.

Roborock S7 (צילום: גד גניר)


Roborock S7 מגיע כדי לשחרר אתכם מהדילמה הזאת: הוא מצויד במנגנון בשם VibraRise שיודע לזהות שטיח, ו”להרים” את כל הרכיב המנגב מספר מילימטרים למעלה ובכך חוסך לשטיח שלכם את המפגש עם מטלית הבד הלחה בחלקו האחורי. האם זה עובד, ומה הוא יודע עוד לעשות מלבד האקרובטיקה הזאת?

כאלו ניסיתי: Logitech G435

מאת

בלוטות’ וגיימינג לא הולכים כל כך ביחד. מותגי אוזניות גיימרים הביעו במהלך השנים אמון בטכנולוגיית האלחוט הפופולרית בדגמים בודדים בלבד, בעיקר בגלל שאחד החסרונות הבולטים שלה הוא הסנכרון הלקוי (במידות כאלו ואחרות) של השמע ביחס לוידאו, תופעה שאין לה מחילה עבור מי ששקוע במשחקי אקשן. גיימר שלא רצה לוותר על הנוחות שבאוזניות אלחוטיות יכול היה לבחור באוזניות אלחוטיות שמגיעות עם דונגל, מתוך הבנה שניתן יהיה לחבר אותן באופן הזה רק למחשב, ולא להשתמש בהן יחד עם הסמארטפון. התוספת האחרונה לקטלוג אוזניות הגיימרים של לוג’יטק היא G435, אוזניות אלחוטיות שהוכרזו בספטמבר האחרון שקוראות תיגר על המוסכמה הזאת: הן יסכימו להתחבר למחשב באמצעות דונגל, אבל ישמחו בעת הצורך להתחבר גם לטלפון, לטאבלט (וגם למחשב) באמצעות בלוטות’, ואם זה לא מספיק, הן עושות זאת עם תג מחיר נגיש במיוחד.

Logitech G435 (צילום: גד גניר)


העובדה שמדובר באוזניות זולות בהחלט באה לידי ביטוי במראה שלהן. אין כאן מתכת, לפחות לא כזאת הנראית לעין, והכל עשוי פלסטיק עם מראה מאוד בסיסי. האוזניות שהגיעו אליי הן בצבע שחור עם נגיעות של צהוב זרחני, אבל אם אתם מעוניינים במראה פחות סולידי הן זמינות גם בכחול ולבן או בורוד וכחול. אל תתנו למראה להטעות אתכם, איכות הבניה דווקא עושה רושם טוב, ולשימוש הנרחב בפלסטיק יש יתרון אחד משמעותי: G435 קלילות, 160 גרם בלבד, יתרון שתורם משמעותית לנוחות השימוש בהן לזמן ממושך, כמו גם כריות הבד שעוטפות את האוזן שהמגע שלהן לא מציק. הקשת עצמה לא גדולה במיוחד אבל בפתיחה מקסימלית, הן התאימו  וישבו בצורה נוחה על הראש הגדול יחסית שלי. יש לאוזניות סה”כ ארבעה לחצנים, כולם ממוקמים בהיקף האוזניה השמאלית: כפתור הדלקה וכיבוי, לחצני עוצמת שמע ולחצן השתקה של המיקרופון. הם מעט קשים, אבל הלחיצה עליהם לא ממש גורמת לאוזניות לזוז ממקומן על הראש. בדומה ליצרניות אחרות, לוג’יטק שמה דגש על קיימות בתהליך הייצור של G435, ובין השאר עושה שימוש בפלסטיק ממוחזר, האריזה מיוצרת מנייר שמקורו בעצים מיערות שבהם ישנו פיקוח וניהול של שימוש בעצים, והחברה עצמה משקיעה כספים בפעולות לקיזוז פחמן, כדי לצמצם למינימום את חתימת הפחמן שיש לייצור האוזניות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone 13 Pro Max

מאת

אמונות טפלות לא אמורות להכתיב מדיניות אצל יצרניות סמארטפונים, אבל נסו להיזכר בפעם האחרונה שנתקלתם במכשיר ששמו מכיל את המספר “13”. במציאות של מגיפה כלל עולמית שמסרבת להעלם, עם משבר באספקת שבבים, בחרה אפל לדבוק במספור הדגמים שלה ולהשיק השנה את סדרת המכשירים שבאה אחרי 12, כי עם כל הכבוד לגורל ולמזל, לקטלוג חוקים משלו. אני קיבלתי לבדיקה לאחרונה את iPhone 13 Pro Max, הדגם היקר, הגדול, והמתקדם בסדרה.

Apple iPhone 13 Pro Max (צילום: גד גניר)


כל מכשירי סדרה 13 מצוידים במעבד החדש שאפל תכננה בעצמה, A15 Bionic. המעבד שנבנה בארכיטקטורת 5 ננו מטר, ומכיל 15 מיליון טרנזיסטורים, מהיר יותר, לטענת אפל, בכ-50% לעומת מעבדים מתחרים בשוק. המעבד הזה משודך לזכרון RAM בנפח 6 גיגה, ואחסון (שכרגיל, אינו ניתן להרחבה) בנפח 128 גיגה, 256, 512, ואפילו 1 טרה. קשה לי לקבוע בכמה הוא באמת מהיר יותר ממכשירים מתחרים אבל כצפוי, הוא מהיר מאוד ויציב כסלע: משחקים נטענים במהירות נאה, והכל, באופן לא מפתיע כשמדובר באייפון, עובד מעולה בלי גמגומים ובלי תקלות. איפה כן יש הפתעות? בצריכת החשמל של המכשיר, אבל לזה אגיע אח”כ. כמו קודמו, גם ה-iPhone 13 Pro Max תומך ברשתות דור חמש והתמיכה עצמה כבר פעילה במקומות בהן פרוסות אנטנות של הרשת.

כזאת ניסיתי: IMILAB C21

מאת

הכירו את IMILAB, עוד אחד משלל המותגים שפועלים תחת חסותה של שיאומי. החברה שמייצרת בעיקר מצלמות אבטחה, השיקה לאחרונה את C21. אם שם המותג נשמע לכם מוכר, הרי זה בגלל שעשה חיל בקבוצות הדילים השונות עם דגמים קודמים, וחלקם אף נמכרו כאן ביבוא רשמי ע”י יבואנית שיאומי בישראל. במה שונה ה-C21 ממה שנמכר כאן עד היום? ובכן, מדובר במצלמת אבטחה ששמה דגש על איכות הצילום באור ובחושך, ומצלמת ברזולוציה מרשימה של 2.5K.

IMILAB C21 (צילום: גד גניר)


ה-C21 היא מצלמת 360, כזו המסוגלת להסתובב על צירה, ולנוע למעלה ולמטה. שמעתי כבר מצלמות רועשות ממנה, אבל גם C21 אינה חרישית לחלוטין אז אם ניחנתם באוזניים רגישות במיוחד, ייתכן שזו לא המצלמה בשבילכם. המימדים שלה סטנדרטיים וגם העיצוב שלה לא יוצא דופן. ניתן להעמיד אותה על בסיסה או להתקין אותה על התקרה הפוך (באמצעות תושבת המגיעה בערכה). היא מיועדת לשימוש פנים ביתי ואינה ממוגנת בפני מים.

כזה ניסיתי: Sonos Beam (Gen2)

מאת

בחודש שעבר הכריזה סונוס על  Beam (Gen2), ממשיך דרכו של הסאונד בר הנמכר ביותר שלה. היו ל-Beam הראשון כל הסיבות להיות סאונד בר מצליח: הוא שילב בין סאונד מאוד איכותי, ממשק נוח לשימוש, יכולות הזרמת מוזיקה מתקדמות דרך הרשת ואפילו מחיר נגיש, יחסית למוצרים של סונוס. בשנת 2018 זה היה מספיק. ב-2021 הדרישות שונות: Beam (Gen2), סאונד בר רמת הכניסה החדש של סונוס מביא איתו יותר רמקולים, עיצוב מעודכן ותמיכה ב-Dolby ATMOS. האם זה באמת הדור הבא או סה”כ רענון קל?

Sonos Beam (Gen2) (צילום: גד גניר)


חיצונית, Beam (Gen2) שומר על מימדים זהים לאלו של קודמו. אלו בשורות טובות למי שמעוניין בסאונד בר קומפקטי, ובשורות פחות טובות למי שקיווה שסונוס תנצל את ההזדמנות להאריך אותו ובכך לספק תנאים פיזיים עדיפים להרחבת במת הצליל שלו. בהתחשב בכך שלסונוס יש אינטרס ליצור בידול בקטלוג המוצרים שלה בין סאונד בר הפרימיום Arc לבין רמת הכניסה, זה לא מפתיע שהחברה העדיפה שלא לבצע שינויים דרמטיים. השינוי החיצוני היחיד הוא החלפת הסבכה עשויית הבד, ברשת פוליקרבונט מחוררת באלפי חורים זעירים, בדומה לזו של ה-Arc. בפן העיצובי, אישית, העדפתי את הבד, אבל בפן הפרקטי אין ספק שהעיצוב המעודכן יותר פרקטי, עמיד וקל יותר לניקוי. פרט לסבכה, הכל נשאר כשהיה, כולל פקדי המגע בחלק העליון, ומיקום החיבורים בחלקו האחורי והרכבם.

כאלו ניסיתי: Edifier NeoBuds Pro

מאת

כל סטודנט שנה א’ ללימודי תקשורת מכיר את הביטוי “המדיום הוא המסר” שטבע הפילוסוף מרשל מקלוהן ב-1964, בהתייחסו לעובדה שלאמצעי התקשורת דרכו מועבר מסר, יש השפעה מכרעת על המסר עצמו ועל איך הוא מתקבל ע”י הנמענים שלו. אני בספק אם מקלוהן דמיין פלטפורמות מימון המונים כשטבע את הביטוי הזה, אבל האופן שבו מותגים גדולים עושים בהן שימוש בשנים האחרונות, בהחלט עומד בקנה אחד עם הטענה שלו. למה מותגים גדולים גדוגמת לגו, ג’ילט, בוז ועוד מנסים את מזלם בפלטפורמות שקמו כדי לתת מענה לסטארטאפים זעירים, עניים ואנונימיים? כי מעבר לאפשרות לגייס שם כסף מראש, הפלטפורמות האלו החלו להיתפס כזירה לשיווק גאדג’טים חדשניים, זירה המיועדת למאמצים מוקדמים שבה ניתנת להם האפשרות לתת פידבק ליצרניות כבר בשלבי הפיתוח. באופן הזה, תהליך השיווק והמיתוג של המוצרים החדשים משתלבים כבר בתוך תהליך הפיתוח שלהם. Edifier, יצרנית אודיו סינית נודעת החליטה לציין 25 שנה להקמתה בהשקתן של NeoBuds Pro, אוזניות True Wireless חדשות עם ביטול רעשים, באמצעות קמפיין באינדיגוגו.

Edifier NeoBuds Pro (צילום: גד גניר)


אז נכון, סמסונג ואפל החליטו שבשם האקולוגיה הן מקטינות את האריזות אבל על אדיפייר זה לא עושה רושם. כדי לכבד את מעמד היומולדת, מקבלים כאן קופסה מהגדולות בהן נארזו אוזניות True Wireless, עם ריפוד פנימי שמזכיר קירות מבודדים של אולפנים. הקופסה לא רק ענקית ואסתטית, היא כוללת לא פחות משישה סטים שונים של ראשי סיליקון בגדלים שונים, בנוסף לסט שמורכב כבר על האוזניות ושקית בד שבתוכה ניתן לאחסן את האוזניות בתוך קייס הטעינה שלהן. קייס הטעינה לא מאוד קומפקטי, אבל גם לא מוגזם בגודלו. הוא משלב פלסטיק בגימור מט, ומעליו ציפוי מתכת מוברשת שמשווה לו מראה יוקרתי. האוזניות עצמן גם לא זעירות במיוחד אבל גם לא ענקיות. הן לא כבדות, קל למקם אותן בתוך האוזן והן לא מציקות בה לאורך זמן. הן אמנם יציבות יחסית באוזן, אבל יש בשוק לא מעט אוזניות שהייתי יוצא איתן לריצה בראש שקט יותר. השליטה בהן מתבצעת באמצעות מגע ב”גבעולים”. המגע עצמו מדויק והאוזניות מגיבות לו מהר. אפילו ניתן להתאים אישית דרך האפליקציה את הפעולות שהמגע באוזניות יבצע, אם כי הוא נורא מוגבל: למעשה, האוזניות תומכות רק בשתי מחוות: הקשה כפולה והקשה משולשת. הן לא מכירות בהקשה בודדת ואם תלחצו עליהן ממושכות לא יקרה דבר. ניתן אמנם להגדיר מה יעשה כל סוג הקשה על כל אוזניה בנפרד אבל זה אומר שיש לכם בסה”כ ארבעה סוגי הקשות לתמרן ביניהם ועליכם להחליט על מה אתם מוותרים: שליטה בעוצמת השמע, שליטה בניגון, החלפת מצבי ביטול רעשים, הפעלת סייעת קולית, מעבר למצב משחק ועוד.

כזה ניסיתי: Samaung Galaxy Z Fold 3

מאת

אי שם באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, שנה-שנתיים לפני עידן האייפון, סמארטפונים היו עדיין נישתיים מאוד, קטגוריה של מכשירים לא שגרתיים, עם מסך מגע עצום של 3-4 אינטש, לעיתים עם מקלדות נשלפות או מובנות, מסכי ענק ועטים שבאמצעותם ניתן לתפעל אותם. המכשירים האלו קסמו בעיקר לאנשי עסקים. אף אחד לא חשב לשווק אותם לקהל הרחב, וספק אם במחירים שבהם נמכרו מישהו בקהל הרחב היה בכלל מוצא בהם עניין. שני מכשירי ה-Fold הראשונים החיו את הקונספט הזה: מכשירים עם מסך גדול, עדינים, יקרים להחריד, ונמכרים בעיקר למאמצים מוקדמים. כידוע, השנה סמסונג החליטה שהגיע הזמן לנרמל את המתקפלים. האם גם בכיר הקטלוג שלה, Galaxy Z Fold 3, מוכן להמונים?

Samaung Galaxy Z Fold 3 (צילום: גד גניר)


בניגוד לסדרת Flip שעושה שימוש במסך מתקפל כדי לקדש את ערך הקומפקטיות, סדרת Fold באה להציע למשתמשים אפשרות קלה ומהירה לעבור מסמארטפון במימדים ששואפים לנסבלים, לשימוש במסך ענק (במונחי סמארטפון). ההבדל בגדלים בין ה-Fold 2 ל-Fold 3 זניח, וכך גם ההבדל במשקל. ה-Galaxy Z Fold 3 הוא עדיין מכשיר מאוד כבד (71 גרם), מאוד עבה (כשהוא מקופל, 14.6-16 מ”מ), וצר מאוד (67.1 מ”מ). במילים אחרות, כדי להנות מהמסך הגדול במצב פרוס, תצטרכו להסתובב רוב הזמן עם מכשיר כבד ומגושם בכיס.