כזה ניסיתי: Vivo V29 Lite

מפעילות הסלולר הישראליות לא מזדרזות לקדם את הטכנולוגיה בארץ, אבל כל מי שטס לחו”ל עם סמארטפון והתעניין לגבי חבילת גלישה, ודאי שמע על eSIM. היכולת להתחבר לחבילת גלישה באופן עצמאי, בלי צורך בכרטיס סים גשמי, עושה לטסים לחו”ל את החיים קלים וזולים יותר. עד לאחרונה, הטכנולוגיה הזאת היתה זמינה בעיקר לבעליהם של מכשירי דגל. Vivo, יצרנית הסמארטפונים הסינית טרם הציגה בישראל מכשיר דגל של ממש, אבל מכשיר הביניים החדש שלה, Vivo V29 Lite מתהדר בתמיכה ב-eSIM. מה עוד יש לו להציע?

Vivo V29 Lite (צילום: גד גניר)


ה-Vivo V29 Lite מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 695 של היצרנית האמריקאית קוואלקום. זו ערכת שבבים אופיינית למכשירי ביניים התומכת בדור 5 ומורכבת משתי ליבות ביצועים הפועלות במהירות 2.2 גיגהרץ, ועוד 6 ליבות לפעילות סטנדרטית במהירות שעון 1.7 גיגהרץ. לכלשעצמה, ערכת השבבים הזאת היתה אמורה לספק חויית שימוש סבירה מינוס, אבל ב-Vivo שידכו אותה לזכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה, והוסיפו לנפח הזה 8 גיגה וירטואליים נוספים על חשבון נפח האחסון (256 גיגה ללא אפשרות הרחבה), מה שמאפשר למכשיר הזה להתנהל דווקא לא רע בכלל. עדיין אי אפשר להגדיר אותו כמהיר, אבל בפירוש לא סבלתי מהביצועים שלו ובסה”כ דברים עבדו כשורה. המעבר בין אפליקציות היה זריז והתחושה הכללית היתה חלקה למדי. על ה-eSim אין כל כך מה להרחיב, כאמור, מדובר ברכיב סים מובנה שמאפשר למשתמשים לרכוש חבילות גלישה בלי החלק המעיק של להמתין לכרטיס סים בדואר או לרכוש אותו בדוכן מזדמן. יצרניות אנדרואיד לא טרחו לשלב את היכולת הזאת עד כה במכשירים שאינם מכשירי דגל, ו-V29 Lite בהחלט יוצא דופן מהבחינה הזאת. התוכנה שיושבת על החומרה הזאת היא Funtouch OS 13 המבוססת על אנדרואיד 13. כמו במותגים אחרים מבית BBK כדוגמת Realme ו-Oppo, הממשק אמנם לא  דומה ויזואלית לאנדרואיד בצורתו המקורית, אבל נקי יחסית מאפליקציות ותוספות מיותרות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: CMF Buds Pro

יצירת מותג משנה ומוזל היא פרקטיקה מקובלת בקרב יצרניות אלקטרוניקה. שיאומי יצרה בזמנו את Poco כדי למכור סמארטפון עם מפרט של מכשיר דגל בגימור משונמך, וואווי מכרה טלפונים זולים יותר דרך המותג Honor וקוראים ותיקים יותר אולי זוכרים גם את Zuk, מותג הסמארטפונים המנוח של לנובו. גם OnePlus אגב החל את דרכו באופן דומה, כמותג מערבי, משתלם ובועט של Oppo, קשר שהוצנע בהתחלה עד שלפני מספר שנים נטמע מחדש כמעט לגמרי בחברת האם.

CMF Buds Pro (צילום: גד גניר)


כעת, קארל פיי, היזם שהקים את OnePlus באמצע העשור הקודם ועזב את החברה לפני מספר שנים, עושה זאת שוב עם המותג החדש שלו Nothing, ומביא לעולם מותג נוסף בשם CMF כדי לשווק ליין חדש של מוצרים, ביניהם מטען קיר, שעון חכם, ואוזניות TWS במחיר נגיש. מבין השלושה, האוזניות, CMF Buds Pro, המוצר הראשון שעושה עלייה, הגיעו אליי לפני מספר שבועות לבדיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Synology BeeDrive

את סינולוג’י מכירים בעיקר בתור חברה המייצרת שרתי NAS מתקדמים. ביוני השנה נוספה לקטלוג המוצרים של החברה קטגוריה חדשה, כונני גיבוי העונים לשם BeeDrive. למרות הקרבה המשפחתית בין שרתי NAS לכונני גיבוי, במוצר מסוג חדש לחלוטין שעובד אחרת מכל מוצר אחר של החברה הטייוואנית ועונה על צורך שונה לחלוטין.

Synology BeeDrive (צילום: גד גניר)



אז מה BeeDrive יודע לעשות? לגבות מחשב, ליצור תיקיה מסונכרנת בין מחשבים, לגבות את התמונות שצילמתם בסמארטפון שלכם, ומשמש להעברה מהירה של קבצים מהסמארטפון למחשב.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Ugreen 145W 25000mAh Power Bank

הפוסט הראשון בבלוג הזה קצת לפני יותר מעשור, עסק בסוללה חיצונית לסמארטפונים. אז, הקונספט הזה היה חדשני ומלהיב, אבל בזמן שחלף מאז נכנסו אלפי מותגים מוכרים יותר ומוכרים פחות לתחום המתפתח וכעת הוא נותן מענה למכשירים נוספים מעבר לסמארטפונים. UGREEN, אחד ממותגי האביזרים לסלולריים היותר מוכרים, הציג לאחרונה סוללה חדשה שלא רק יודעת לטעון סמארטפונים, טאבלטים או מחשבים ניידים, היא מסוגלת לטעון את שלושתם בו זמנית.

Ugreen 145W 25000mAh Power Bank (צילום: גד גניר)



המפתח ליכולת הזאת נעוץ בהספק הטעינה הכולל ש-Ugreen 145W 25000mAh Power Bank מייצרת: 145W ובתקן הטעינה, Power Delivery בגרסה 3.1. רוב המחשבים הנטענים דרך שקע USB Type C דורשים הספק טעינה של עד 65 וואט, כשמחשבים חזקים יותר דורשים 100 וואט. סמארטפונים וטאבלטים זקוקים לפחות מכך כדי להיטען בקצב סביר, באיזור ה-25 וואט, בעיקר במכשירים של אפל וסמסונג. חלוקת ההספק מתבצעת באופן הבא: שקע ה-USB C הימני משמש לטעינת הסוללה עצמה, ובתפקידו כטוען מוצרים אחרים כמו לפטופים וטאבלטים, מציע הספק מקסימלי של 100W. שקע ה-USB C השמאלי טוען סמארטפונים בהספק מקסימלי של 45W ושקע ה-USB A במרכז מיועד בעיקר לאביזרים כמו אוזניות וסמארטפונים, וטוען בהספק מקסימלי צנוע יותר של 18W. מן הסתם, אם תחברו שלושה מכשירים בו זמנית, לא תקבלו את המספרים האלו, אבל בחיבור של נניח מחשב נייד וטלפון לשני שקעי ה-USB C של הסוללה, תוכלו להגיע, תיאורטית, להספק המובטח של 145W. הסוללה תומכת במצב “טעינה בטפטוף” (Trickle Charging) שנועדה להגן על מכשירים שדורשים הספק טעינה נמוך כך שלאחר שנטענו במלואם, הסוללה טוענת אותם בהתאם לקצב פריקת הסוללה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sonos Move 2

ה-Move הראשון היה רמקול חריג בקטלוג הרמקולים החכמים של סונוס. החברה שהתמקדה עד לאותה נקודה ברמקולים חכמים ביתיים נייחים ובחויית המולטי רום, הוסיפה לקטלוג שלה ב-2019 רמקול שתוכלו לקחת איתכם מחדר לחדר, ואפילו לצאת איתו, מגבולות הבית. ה-Move 2 שהוכרז בספטמבר השנה, בדיוק ארבע שנים אחרי קודמו, מגיע בעיצוב ובממדים כמעט זהים אבל מציג שיפור על פני קודמו בכל תחום. כמעט.

Sonos Move 2 (צילום: גד גניר)


את תצורת המונו של Move הראשון שכלל וופר אחד וטוויטר אחד מחליפה כעת תצורת סטריאו: ל-Move 2 וופר בודד ושני טוויטרים, שלושתם מחוברים למגברי Class D. הטוויטרים מורכבים בחזית הרמקול בזוית מסויימת זה מזה כדי לאפשר צליל סטריאופוני פתוח יותר. אין פה במת צליל שיכולה להתחרות בסאונד בר, אבל הצליל בהחלט פתוח ורחב יותר ממה שהיה ב-Move הראשון והפרדת הצלילים טובה יותר ,תוך שמירה על עוצמת השמע המכובדת של הדגם הקודם. כמו ב-Move הראשון, הגדרת ברירת המחדל ה”מאוזנת” לפי סונוס, היתה אגרסיבית מדי בבאסים ובלעה חלק מצלילי טווח הביניים והטווחים הגבוהים. הבשורות הטובות הן שלא מדובר במצב בלתי הפיך: הורדת רמה אחת של באס והגבהה בשתי רמות של Treble בהגדרות הסאונד של הרמקול באפליקציה עשתה את העבודה וסיפקה את הסאונד המצוין שהתרגלתי לקבל מסונוס: מפורט, מדויק ומחוזק בבאסים במידה הנכונה. לרמקולים של סונוס ישנה יכולת להתאים את הסאונד שלהם לחלל שבו הם נמצאים, טכנולוגיה שנקראת Trueplay. במוצרי עבר של החברה נדרש מכשיר של אפל על מנת לבצע את תהליך ההתאמה, אבל החל מ-Move הקודם, הרמקולים החדשים של החברה מצוידים במערך מיקרופונים שמאפשר להם לבצע את ההתאמה הזאת באופן עצמאי וכך זה גם כאן.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Razer Barracuda X (2022)

עד לפני מספר שנים היתה הפרדה ברורה בין אוזניות גיימינג לאוזניות לשימוש כללי. אוזניות גיימינג היו מוצר עם עיצוב צעקני ומגוון מצומצם למדי של אפשרויות חיבור. לכל היותר, ניתנה למשתמשים האפשרות לבחור בין חיבור עם כבל וחיבור אלחוטי. בשנים האחרונות יצרניות מתחילות להבין שגיימרים שמשקיעים כמה מאות ש”ח באוזניות גיימינג טובות, מחפשים קצת יותר ורסטיליות וישמחו להמנע מלרכוש זוג אוזניות נפרד לשמיעת מוזיקה הרחק מהמחשב. ה- Barracuda X (2022) של רייזר פונות לקהל הזה.

Razer Barracuda X (2022) (צילום: גד גניר)


האמת שמאז SteelSeries Arctis Nova Pro Wireless לא נתקלתי באוזניות כל כך ורסטיליות. ההבדל הוא ש- Barracuda X (2022) עולות רבע מהן ומציעות מגוון חיבורים דומה. הן מגיעות עם מתאם אלחוטי קנייני של רייזר בתדר 2.4 גיגהרץ. בדומה לזה של Nova 4 שכתבתי עליהן כאן לפני מספר שבועות, מדובר במתאם עם חיבור USB C. בשונה מזה של SteelSeries, חיבור ה-USB C כאן ממוקם בצד המתאם, מה שמאפשר יותר גמישות בחיבור שלו כך שלא יסתיר חיבורים אחרים במחשב. אופציה אלחוטית נוספת שמציעות Barracuda X (2022) היא Bluetooth שמיועדת בעיקר לחיבור לסמארטפונים וטאבלטים. החיבורים האלחוטיים יכולים לחיות זה לצד זה בשלום ואף לשתף פעולה: ניתן להיות מחוברים באמצעות מתאם ה-2.4 גיגהרץ למחשב, ובמקביל להיות מחוברים בבלוטות’ לטלפון כך שאם נכנסת שיחה בזמן שאתם משחקים במחשב, השמע יעבור אליה כברירת מחדל. מעבר לכך, בערכה של Barracuda X תוכלו למצוא כבל עם חיבורי 3.5 מ”מ למי שזקוק לחיבור חוטי. בנוסף רייזר מצרפת לערכה גם כבל מאריך עם שקע USB C ותקע USB A למי שסובל ממצוקת שקעי USB C. אפשרויות החיבור האלו מכסות כל פלטפורמה וקונסולה קיימת בשוק.


כזה ניסיתי: Apple iPhone 15 Pro

סיפורם של האייפונים שהוכרזו בספטמבר האחרון מתחיל באוקטובר של שנה שעברה: האיחוד האירופי חתם על צו שמורה לכל יצרניות האלקטרוניקה, ביניהן יצרניות סמארטפונים, טאבלטים ובשלב מאוחר יותר גם מחשבים ניידים, לאמץ את חיבור ה-USB Type C כשקע הטעינה של המכשירים שלהן. הנפגעת העיקרית מהמהלך היתה אפל: בטאבלטים שלה היא אמנם עברה זה מכבר לחיבורי USB Type C, אך בסמארטפונים התעקשה לדבוק עדיין בחיבור הקנייני שלה, וההחלטה אילצה אותה להיפרד ממנו אם ברצונה להמשיך למכור סמארטפונים ואוזניות באיחוד האירופי. הדבר האחרון שאפל רצתה הוא שההשקה הזאת תעמוד בסימן האילוץ הזה. הניסיון לחדש ולהלהיב בקטגוריה לא הופך לקל יותר משנה לשנה והשאלה המתבקשת היא האם לאייפונים החדשים (ובייחוד לדגמי ה-Pro מהם רף הציפיות גבוה יותר), יש את מה שצריך כדי למנוע מחיבור ה-USB C להפוך לבשורות הגדולות ביותר של ההשקה הזאת. 

Apple iPhone 15 Pro (צילום: גד גניר)

המכשיר שהגיע אליי לבדיקה הוא iPhone 15 Pro. בהתאם לגישה שהונהגה בשנה שעברה, דגמי ה-Pro מקבלים את ערכת השבבים המתקדמת ביותר של אפל, בעוד דגמי ה-iPhone הרגילים מסתפקים במעבדי השנה שעברה. לפיכך, iPhone 15 Pro ו-iPhone 15 Pro Max הם המכשירים הראשונים של אפל שמתבססים על A17 Pro אשר כמאמר הקלישאה השחוקה של אפל הם “המעבדים המהירים ביותר אי פעם בסמארטפון”. העובדה שמדובר בקלישאה לא הופכת את זה להגזמה: המעבדים של אפל באופן מסורתי מציגים מהירות עיבוד גבוהה יותר בפער ניכר ממעבדים מקבילים של יצרניות כמו מדיהטק וקוואלקום ולפי מבחני ביצועים מסתמן שהמגמה הזאת נמשכת גם השנה. A17 Pro מתבסס על תהליך הייצור של 3 ננומטר של TSMC, שכמו בכל דור מעבדים חדש מביא איתו שדרוג במהירות וביעילות לצד הקטנה פיזית בממדים. למשווי הטרנזיסטורים שביניכם, המעבר לתהליך הייצור החדש הביא לגידול משמעותי במספר הטרנזיסטורים ב-A17 Pro שכולל כעת 19 מיליארד, בעוד A16 Bionic כלל “רק” 16 מיליארד. מספר לא הליבות לא השתנה וגם הסידור הבסיסי נשאר כמו ב-A16 Bionic, אבל מהירות הליבות שודרגה: ב-A17 Pro ישנן שתי ליבות ביצועים במהירות שעון של 3.78 גיגהרץ (לעומת 3.46 בשנה שעברה), ועוד ארבע ליבות יעילות במהירות שעון מקסימלית של 2.11 גיגהרץ (לעומת 2.02 גיגהרץ). 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: MSI Prestige 13 Evo A13M

המותג הטייוואני MSI מזוהה בשנים האחרונות בעיקר כמותג גיימינג. עם זאת, לצד מחשבי גיימינג אימתניים, החברה מחזיקה סדרות יוקרה של מחשבים ניידים. אחד המחשבים האלו, מהסדרה בעלת השם המחייב Prestige, הגיע אליי לבדיקה בשבועות האחרונים. האם ל-13 EVO A13M יש את מה שצריך כדי שייקחו אותו בחשבון כשמתלבטים בין סדרות יוקרה של יצרניות אחרות כמו Asus Zenbook S, Lenovo Yoga Slim, Dell XPS  ואחרות?

MSI Prestige 13 Evo A13M (צילום: גד גניר)



ה-Prestige 13 Evo A13M בהחלט נראה כמו מחשב יוקרתי: הוא דקיק (17.9 מ”מ בחלקו העבה ביותר) קל (990 גרם בלבד) וקטן (299 על 210 מ”מ) באופן שקשה להאמין שמדובר במחשב בעל מסך בגודל המאוד סטנדרטי של 13.3 אינטש. ה”סוד” כאן הוא צמצום למינימום של עובי מסגרות המסך, מה שאיפשר ל-MSI להקטין גם את גוף המחשב לממדים האלו. חיצונית, המחשב נראה מעולה: העיצוב מאופק באופן כללי אבל ניתן להבחין בנגיעות עיצוביות שנשאבו ממחשבי הגיימינג של החברה עם רמזים לעיצוב זוויתי שמשווה לו מראה אגרסיבי. המחשב עצמו מצופה אמנם פלסטיק אולם מדובר בפלסטיק איכותי ונאה בגימור מט שאינו סופח בקלות טביעות אצבעות. מעבר לכך, הפלסטיק מכסה שלדה עשויה סגסוגת מגנזיום ואלומיניום קלילה וחזקה שתורמת לעמידות של המחשב. ציר המסך נפתח עד לזוית של 180 מעלות. כאשר המחשב מונח על משטח קשיח, יחידת המסך מרימה מעט את חלקו האחורי של גוף המחשב. כמו ב-Zenbook 13 S של אסוס, לא מדובר בגחמה עיצובית סתמית כי אם בהכרח: כשגוף המחשב כה דקיק ופתח יניקת האויר של המאווררים שלו ממוקם בתחתית, יש צורך ליצור רווח מסוים בינו לבין משטח העבודה כדי שלא יתלהט באופן שיגרום לו לנזק. למרות המרווח, Prestige 13 Evo A13M נוטה להתחמם גם בפעילות סטנדרטית, והחום מורגש בחלקו התחתון, קצת במקלדת ובעיקר בגוף המחשב בחלק שמעל למקלדת בסמוך לפתח יציאת האויר. לא מדובר בהתחממות מוגזמת, אבל בדקתי לא מעט מחשבים שנטו להתחמם משמעותית פחות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 8 Active

ג’אברה מעוניינת לפתוח דף חדש. ב-2020 היא עוד זכתה לשבחים על דגמי ה-Elite 75t וה-85t, אבל רוב הדגמים שהשיקה בשנתיים האחרונות זכו לביקורות פושרות למדי, בעיקר דגמי הדגל Elite 7 Pro ו-Elite 7 Active. לפני כחודש הכריזה על שני דגמי דגל חדשים: Elite 10 ו-Elite 8 Active, הדגם הספורטיבי שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה.

Jabra Elite 8 Active (צילום: גד גניר)



ה-Elite 8 Active שומרות על אותם קוים כלליים של דגמי ה-Active מהשנתיים האחרונות, אם כי ישנם רענונים קלים לעיצוב. כמו דגם הדגל הקודם של החברה לספורטאים, גם כאן האוזניות ממוגנות יותר משאר הדגמים בקטלוג החברה: בנוסף לתקן העמידות הצבאי האמריקאי, MIL-STD-810H, האוזניות עצמן מוגנות מרטיבות ואבק לפי תקן IP68, כלומר, זיעה, התזות מים, ואפילו נפילה למים מתוקים בעומק של עד 1.5 מטר לא יגרמו לאוזניות נזק. תיאורטית ניתן היה לשחות איתן אבל אין טעם לעשות זאת כי ממילא המים מפריעים לקליטת הבלוטות’. בניגוד לדגמים הקודמים גם הקייס קיבל מיגון ואפילו בתקן גבוה יחסית, IP54. כמו ב-Jabra Elite 7 Active, לאוזניות החדשות יש ציפוי סיליקון בשם ShakeGrip, שמכסה את גופן ומונע מהן להחליק החוצה מהאוזן. בניגוד לדגם הדגל הקודם לספורטאים, כאן הציפוי אינו רק בחלק הקדמי של האוזניות כי אם מקיף אותן ומגיע עד חלקן האחורי באופן שבאמת מבטיח שישארו בתוך האוזניים שלכם.

כזה ניסיתי: Shark Hydro Vac

המותגים הגדולים בשוק השואבים האלחוטיים לא מיהרו להכנס לקטגוריית השואבים שוטפים האלחוטיים אך זה משתנה לאחרונה: גם דייסון וגם שארק הציגו שואבים שוטפים אלחוטיים משלהן בחודשים האחרונים שמצטרפים לקטגוריה שעד כה כיכבו בה מותגים כמו Tineco, Bissell, Rodimi ו-Roborock . השואב השוטף של שארק Hydro Vac הגיע אליי לפני מספר שבועות ומציג גישה מעט ספרטנית ביחס למוצרים אחרים מסוגו שבדקתי לאחרונה, אבל את מה שמצופה ממנו הוא בהחלט עושה.

Shark Hydro Vac (צילום: שריג אלקטריק היבואן הרשמי)


את Hydro Vac משווקים כשואב שמבצע שלוש פעולות. שלוש הפעולות הן שטיפה, שאיבה וניקוי עצמי שזה קצת כמו להגיד שאני לא רק כותב ביקורות, אני עושה שלוש פעולות: מנסה מוצר, מקליד את הביקורת ומעלה אותה לאתר. אם יש כאן חבר’ה משארק שקוראים, אז אני יודע, זה המוצר הראשון שלכם בקטגוריה, אבל שואבים שוטפים כשמם כן הם, שואבים ושוטפים. לגבי הניקוי העצמי, ובכן, טרם פגשתי מוצר כזה שאין לו פונקציה של ניקוי עצמי. למעשה, Shark Hydro Vac עושה בדיוק מה ששואבים שוטפים אחרים מסוגו עושים, כמעט באותה צורה: הוא מתיז מים ממיכל מים נקיים עם חומר ניקוי על משטח מלוכלך, מקרצף אותו עם מברשת, ושואב את הלכלוך יחד עם עודפי המים שנותרו על הרצפה לתוך מיכל מים מלוכלכים.

להמשך קריאה