אפליקציות ושירותים

כזה ניסיתי: סלקום TV ב-Apple TV

מאת
לפני קצת יותר מחודש הגיעה סלקום טי וי לנקודת ציון משמעותית: 100,000 לקוחות נרשמו לשירות, הישג לא רע בכלל לשירות טלויזיה שנכנס רק לפני שנתיים לשוק בעייתי שנשלט ע”י שתי חברות שלא מראות התלהבות יתרה מהקונספט של תחרות. על ההתנסות שלי עם השירות הזה כתבתי כבר בחודש הראשון להפעלתו. בינתיים, סלקום שקדה על הרחבת קטלוג התוכן שלה, והרחיבה את השירות מעבר לגבולות הממיר שלה. זה החל עם השקת אפליקציה ייעודית ל-WebOS מערכת ההפעלה לטלויזיות חכמות של LG, וכעת היא הופכת לשחקנית הראשונה בשוק הטלויזיה שמציעה אפליקציה משלה ל-Apple TV, ואף מציעה את ה-Apple TV עצמו כחלק מהעסקה, בליווי אותיות קטנות שכמו תמיד, כדאי לשים לב אליהן.


סלקום טי וי על Apple Tv, המסך הראשי של האפליקציה (צילום: גד גניר)




ההכרזה של סלקום על אפליקציה ל-Apple TV היא צעד חדשני בנוף שוק הטלויזיה הישראלי. יס והוט אמנם השיקו אפליקציות משלהן, אך רק לפלטפורמות שלא מתחברות ישירות לטלויזיה, אפליקציות לסמארטפונים ולטאבלטים. כשסלקום מציעה את שירותי הטלויזיה שלה יחד עם ממיר Apple TV בחבילה אחת, היא לא רק נכנסת אליכם הביתה בעצמה ומתחברת אל הטלויזיה שלכם, היא עושה זאת דרך פלטפורמה המאפשרת גישה גם לנטפליקס, Youtube, וספריית הסרטים של אפל עצמה. נכון להיום זה לא נשמע כמו תחרות מטורפת, אבל לא מן הנמנע שבעתיד ייכנסו שחקניות חדשות לשוק ואל הפלטפורמה הזאת שסלקום דוחפת בהתלהבות אל הטלויזיה בסלון שלכם.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Android 7 Nougat

מאת
מכשירי סדרת הנקסוס של גוגל מעולם לא היו מכשירי מיינסטרים. הנקסוס4 והנקסוס 5 היו אמנם חריגים בהצלחה שלהם, גם בשוק המקומי, אך זה היה בעיקר הודות לתמחור אטרקטיבי יחסית למכשירי דגל קלאסיים. כמכשירים בפני עצמם, כברזלים, הם מעולם לא הציגו יתרון משמעותי על פני סדרת ה-S של סמסונג, סדרת ה-G של LG, או כל מכשיר דגל אחר שהושק בסמוך אליהם: המצלמות שלהם היו לרוב נחותות יותר, הם הגיעו בתצורות זכרון אחסון פנימי צנוע שאינו ניתן להרחבה, והחל מהנקסוס 4, הם גם לקחו דוגמה רעה מאפל והפכו את הסוללה שאינה ניתנת להפרדה לסטנדרט. אם תשאלו את בעלי מכשירי הנקסוס הם כמובן מרוצים מהם, למרות שהם מודעים שעל הנייר ישנן אופציות מהירות יותר, שמצלמות טוב יותר ופחות קמצניות באחסון.


ולמרות הכל, לבעלי מכשירי נקסוס ש סיבה מצוינת לחגוג פעם אחת בשנה, זה קורה ביום שחרור גרסה חדשה של אנדרואיד. כבעל נקסוס 6P, אני יכול לספר לכם שהימים האלו הם הסיבה העיקרית שבגללה קניתי דווקא את המכשיר הזה. מכשיר נקסוס מקבלים ראשונים את גרסאות האנדרואיד החדשות, ונהנים מהסטטוס של בעלי הגרסה העדכנית ביותר של אנדרואיד לפעמים במשך חודשים, בניגוד לחבריהם עם מכשירים מסדרות אחרות, וזוכים להמשיך לקבל את הגרסאות האלו לאורך תקופה ארוכה יותר.


Nexus 6P מריץ את Android 7 (צילום: גד גניר)


בשבוע שעבר נחתה Android 7, או בשם הממתק שלה, Nougat, אצלי במכשיר. טוב, “נחתה” זה אולי ביטוי קצת מטעה. הכרחתי את הגרסה להגיע אליי. איך עשיתי זאת? הצטרפתי שוב לתכנית בודקי הבטא של גוגל לאחר שעזבתי אותה לפני מספר שבועות (כל אחד שיש לו נקסוס יכול להרשם ולעזוב כאוות נפשו את התכנית הזאת, בתנאי שהמכשיר עדיין נתמך), והעדכון הגיע אליי בתוך מספר שניות, לפני רוב אוכלוסיית מכשירי האנדרואיד בעולם ואפילו לפני רוב בעלי מכשירי הנקסוס. מסתבר שמכשירים שנרשמו לתכנית הזאת, לא רק מקבלים את גרסאות הבטא, הם מקבלים את הגרסאות הרשמיות לפני כולם.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: ארבע אפליקציות לעריכת תמונות בסמארטפון

מאת
“המצלמה הטובה ביותר היא המצלמה שנמצאת איתך” הוא שמו של ספר מאת צ’ייס ג’רביס, צלם נודע ועטור פרסים. מה תמצאו בספר הזה? רק תמונות שצולמו באמצעות האייפון שלו. ומה לגבי השלב שאחרי הצילום? הפילטרים שלכם באינסטגרם ובפריזמה מאוד מרשימים, אבל מה קורה כשצריך לעשות משהו קצת יותר מתקדם עם התמונות שצילמתם בסמארטפון שלכם? האם ביקשתם אי פעם מאומת האינטרנט עזרה במחיקת מטרד מסלפי שצילמתם, והבקשה שלכם הפכה לויראלית אבל לא באופן שתכננתם? ובכן, לא עוד. לפניכם הפעולות הכי הנפוצות שרציתם לבצע בתמונות שלכם ומעולם לא חשבתם לנסות לעשות אותן דרך הסמארטפון:



Photo Director על ה-Nexus 6P שלי (צילום: גד גניר)



מישהו יכול למחוק לי את זה מהתמונה?


אם השם “CyberLink” מצלצל לכם מוכר, יש לכך סיבה טובה: החברה הזאת פיתחה את אחת מתוכנות ה-Bloatware הפופולריות ביותר שהגיעו מותקנות מראש על המחשב שלכם. הנגן שלה היה בתחילת שנות האלפיים הדרך הכמעט הבלעדית לצפות בסרטי DVD במחשב. בשנים האחרונות החברה התפתחה לתחומים אחרים וכעת היא מציעה את Photo Director, אחת מאפליקציות עריכת התמונות הטובות ביותר לאנדרואיד ול-iOS.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Apple Music

מאת
אי שם לפני בערך 11 שנה נולדה MOG, רשת חברתית המתמקדת במוזיקה. הרעיון די מגניב: חבריה יכולים היו להציג שם לראווה את טעמם המוזיקלי, לשתף את אוסף המוזיקה שלהם, להכיר חברים בעלי טעם דומה, ובשלב מסוים אפילו הושקה שם מערכת המסוגלת לסרוק את אוסף המוזיקה הפרטים של המשתמשים ולבנות עבורו פרופיל באופן אוטומטי. בשנת 2009 השיקו ב-MOG שירות הזרמת מוזיקה בתשלום שאיפשר למשתמשים להאזין למוזיקה מהקטלוג של MOG דרך הדפדפן במחשב שלהם. שנה לאחר מכן הכריזו על אפליקציות ייעודיות לאייפון, אייפוד ומכשירי אנדרואיד.


Apple Music על מכשיר אנדרואיד של Xiaomi (צילום: גד גניר)




ב-2012 נמכרה MOG ל-Beats של ד”ר דרה בסכום של 14 מיליון דולר. ביטס שהיתה עד לאותה תקופה יצרנית של ציוד אודיו בלבד (ורוב בעלותה היה בידי HTC) החליטה לרכוש את החברה כדי לספק למשתמשים חויית מוזיקה כוללת, ורכשה את החברה כדי ליצור לעצמה שירות הזרמת מוזיקה משלה. שנתיים לאחר מכן נרכשה Beats ע”י אפל, והאחרונה סגרה את שירות המוזיקה הזה בדיוק שנה לאחר מכן, כאשר השיקה במקומו את החוליה האחרונה של החד גדיא הזה: Apple Music. באופן מפתיע, אפל פתחה את השירות הזה גם עבור משתמשי אנדרואיד, והאפליקציה שלו זמינה לבעלי חשבון אמריקאי בחנות האפליקציות של גוגל.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Android N

מאת
אז נכון,
אמנם הכרזתי על ה-Note 5 כפאבלט הטוב ביותר בשוק, אולם אני אישית קניתי לעצמי את ה-Nexus 6P מסיבה מאוד ספציפית, עדכוני גרסה. הייתי מוכן לוותר קצת בכל מיני פרמטרים אחרים:
איכות מסך, מצלמה (לא שזו של ה-Nexus 6P לא
מצויינת, פשוט זו של ה-Note 5
נהדרת), סטיילוס (שאני לא באמת צריך) ואפילו הפרשים של שברירי שניות במהירות
התגובה של המכשיר. כל הויתורים האלו כדי לקבל את היתרון העיקרי של מכשירי נקסוס:
האפשרות לקבל עדכוני גרסאות אנדרואיד ברגע שהם מוכרזים, מבלי לחכות חודשים ארוכים
עד שהיצרניות יואילו בטובן לסיים את ההתאמה של גרסאות התוכנה במכשירים שלהם
לגרסאות החדשות של גוגל. עם זאת, בגלל שה-Nexus 6P
הוא המכשיר האישי שלי, לא תכננתי להכניס אותו לתהליך הקצת מרתיע של צריבת גרסאות
מפתחים של המכשיר, כמו זאת ששוחררה אתמול  בגרסה ראשונה ע”י גוגל, ה-Android N.
Nexus 6P והרגע לו מחכה כל חובב אנדרואיד (צילום: גד גניר)


ואז גוגל
החליטה לשנות קצת את המדיניות שלה ולחסוך למשתמשים את הצורך לחבר את המכשיר למחשב,
להריץ פקודות ולהסתכן בפעולות שעלולות להשאיר אתכם עם משקולת נייר יפיפיה. במקביל
לשחרור הגרסאות להורדה ולהתקנה ידנית, בחרו בגוגל לאפשר לכל מי שיירשם לתכנית הבטא שלהם, לקבל את Android N
היישר למכשיר כמו עדכון גרסה רשמי לכל דבר. התהליך עצמו קליל: נכנסים לאתר תכנית
הבטא של גוגל, בוחרים את מכשיר הנקסוס שלכם (אם הוא חלק מרשימת המכשירים הנתמכים),
קוראים את תנאי השימוש (כן בטח), מאשרים אותם, מוכרים את נשמתכם לשטן ובתוך דקות
מקבלים נוטיפיקציה על עדכון גרסה כבד ועסיסי היישר לטלפון/טאבלט שלכם. בנקודה זו
יש לציין, זו לא הגרסה שאתם רוצים על הטלפון שבו אתם עושים שימוש יומיומי. לשמחתי
אני בודק כרגע טלפון אחר, כך שאני יכול “להקריב” את ה-Nexus 6P
שלי למטרה זו, ולהתקין עליו גרסה לא יציבה שכרגע ניתן לכל היותר להגדירה לכל היותר כגרסת
בטא. מעבר לכך, כל התהליך הפיך. היה ואתחרט על שעבוד הטלפון האישי שלי לטובת פוסט
אחד בבלוג, תמיד ניתן לצאת מתכנית הבטא, ולקבל שוב עדכון גרסה לטלפון, הפעם כזה
שמחזיר אותו לגרסת המרשמלו היציבה והמותאמת לשימוש יומיומי. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Netflix

מאת
אם לשפוט
עפ”י התגובות הנרגשות בפיד הפייסבוק שלי, נראה שאתמול נחת בישראל לא פחות
מהמשיח, בכבודו ובעצמו. שירות הזרמת הסרטים והסדרות הגדול בעולם, Netflix
הודיע על כניסתו ל-130 מדינות ברחבי העולם. באופן די מפתיע, ישראל הופיעה ברשימת
המדינות האלו, מה שנתן את האות לרבים בישראל להתחיל לחגוג את היווצרותה של
אלטרנטיבה אמיתית ל-Hot ו-yes. האם
החגיגות מוקדמות מדי? החלטתי לבחון את השאלה הזאת בעצמי ונרשמתי לנטפליקס כבר
אתמול בערב.
לוגו Netflix (מקור: יח”צ)




לפני שאגיע
לחויית השימוש בנטפליקס בישראל, קצת רקע על נטפליקס עצמה. היא הוקמה בשנת 1997,
והפעילה אתר אינטרנט דרכו ניתן היה להזמין להשכיר סרטים וסדרות טלויזיה. מאחר
וסטרימינג לא היה קיים באותם ימים, הדרך בה התכנים הגיעו אל הלקוחות היתה באמצעות
מעטפות, וכך גם הוחזרו התכנים אל החברה עצמה. כיום, החברה ממשיכה להפעיל את השירות
הארכאי הזה, אך עובדת בעיקר ע”י הזרמת התכנים דרך האינטרנט. בסה”כ,
לנטפליקס כ-23 מיליון לקוחות בעולם המערבי. כעת, לאחר שנים בהן ישראלים חיפשו
דרכים עוקפות להתחבר לשירות שלא נפתח רשמית בישראל, גם הקהל המקומי יזכה להנות
מהשירות הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Take

מאת
לפני
כשלושה שבועות נפתח עידן חדש בשוק הטלויזיה הישראלית, לפחות אם תשאלו את האנשים
שמביאים לכם את Take, שחקן חדש בשוק שהולך ומתחמם לאחרונה.
מאחורי המיזם הזה עומדת קבוצת פל, אשר היתה ידועה עד כה כנותנת שירות עבור מוצרים
לבנים (מקררים, תנורים, מדיחי כלים וכו’) ובבעלותה גם מעבדות סלדון, רשת מעבדות
הסלולר הגדולה ביותר בישראל. Take פתחה
בקמפיין מאסיבי בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות, אך היה קשה להבין מהי המהפכה
עליה מדובר כי השירות עצמו טרם הושק. בתקופה האחרונה בדקתי כאן את סלקום TV
המתיימרת להכנס לשוק הטלויזיה, וגם את ה-Xtreamer Wonder
המציג סוג של אלטרנטיבה. כעת, הממיר של Take
הוא המתמודד המסקרן ביותר בשוק הזה, לפחות עד לכניסתם של שחקנים כמו רמי לוי וגולן
טלקום. לשמחתי, לא הייתי צריך להמתין עם הסקרנות שלי יותר מדי, וזמן קצר לאחר
ההשקה קיבלתי ממיר כזה להתנסות.
ממיר Take והשלט שלו (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Tidal

מאת
במסגרת המעבר התכוף שלי בין טלפונים סלולריים שאני בודק
בבלוג, ישנו שלב אחד שהייתי שמח לוותר עליו. את התמונות אני מגבה באופן אוטומטי
לענן (לשירות OneDrive אם אתם ממש מתעניינים), העברת תיקיית
הוואטסאפ לא לוקחת זמן רב מדי, ואת ה-SMSים ויומן השיחות אני מגבה ומשחזר גם כן מהענן. השלב
שמכפיל ואף משלש את פרק הזמן של המעבר בין המכשירים הוא השלב שבו אני מעביר את
ספריית השירים שלי מהמכשיר שזה עתה סיימתי איתו, אל זה שאני מתחיל לבדוק. כן כן,
אני מהמיושנים, אלו שמחזיקים אוסף מוזיקה פרטי של בערך 10 גיגה, ומעבירים אותו ממקום
למקום.
בשלב מסוים העולם התקדם ואני נשארתי במקום. אנשים סביבי
משתמשים בשירותים כמו Spotify,
Jango, פנדורה
ושירותי רדיו אינטרנטי אחרים. חלק משתמשים פשוט ברשימות השמעה שהכינו מראש ב-Youtube, או אפילו
ב-Google Music. באחרון אגב, עשיתי שימוש בעצמי: העליתי
אליו בזמנו את כל אוסף המוזיקה שלי, אך בסופו של דבר לא עשיתי בו שימוש קבוע מכמה
סיבות: גוגל מגבילה את כמות המכשירים איתם ניתן להתחבר לחשבון אחד, ואיכות הזרמת
התוכן עצמה לא מדהימה: לוקח זמן עד ששיר נטען, לוקח זמן עד שהשיר חוזר להתנגן אם
ניסיתי לקפוץ כמה שניות קדימה בשיר, בקיצור, לא מדהים.
Tidal (צילום: יח”צ)
לפני כשבוע קיבלתי גישה לשירות המוזיקה Tidal, שירות
הזרמת מוזיקה שוודי שנרכש ע”י לא אחר מאשר Jay Z מתוך כוונה
להשיק אותו מחדש. ב-30 במרץ השנה, עמדו יחד עם Jay Z על הבמה 16
אמנים מהשורה הראשונה כמו מדונה, קנייה ווסט, ניקי מינאג’ (ההגדרה המרחיבה של שורה
ראשונה), ביונסה, ריאנה ועוד, והכריזו יחד על מה שלדעתם יהיה המהפכה הבאה בעולם
המוזיקה. ההשקה בחו”ל לוותה בלא מעט רעש שלא ממש מתייחס לאיכות השירות, אלא
יותר למודל הכלכלי שלו, כלפי הלקוחות וכלפי האמנים אבל לזה נגיע אח”כ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סלקום TV

מאת
אנחנו
לקוחות יס מאז שנת 2007. גם אני וגם אשתי הגענו מבתים בהם ההורים היו מנויי
הוט, וכשעברנו לראשונה לגור ביחד, החלטנו להתנסות במתחרה שהית אמנם אנדרדוג באותה תקופה, אך החזיקה יתרון שלא היה קיים בהוט, ממיר מקליט. במשך שנים היינו לקוחות מרוצים
ביותר. השירות היה מעולה, הממיר המקליט שינה את הדרך בה אנחנו צופים בטלויזיה מבלי
שנוכל לחזור חזרה, ובשלב מסוים גם התכנים של יס הפכו לאיכותיים יותר מאלו של הוט.
איכות השידורים נראתה לנו טובה יותר, והממיר, מלבד העובדה שהיה מהיר יותר, איפשר
לצאת בקלות מתפריט ה-VOD אם נכנסת אליו בטעות, בניגוד לזה של הוט.
כל זה היה
נכון עד לפני שנתיים בערך. זה גם היה צפוי. כשהמתחרה שלך היא הוט, אין לך צורך
באמת לשפר או להשקיע, וסימני התחרות (או יותר נכון אי-התחרות) החלו להופיע. איכות
השידורים (אפילו בשידורי HD)
הפסיקה להראות מרשימה, בטח בהשוואה לסרטי HD
בהם צפינו דרך הסטרימר. הממיר עצמו הפך לאיטי מאוד, והממשק גם עבר עדכון שגרם לשימוש בו להיות פחות נוח.
גם הערבים בהם מצאנו את עצמנו אומרים “וואלה, אין מה לראות היום
בטלויזיה”, הלכו והתרבו. בחודשים האחרונים התשלום החודשי אותו אנחנו משלמים
ליס  (כמעט 290 ש”ח על ממיר Yex Max Total+ממיר רגיל +חבילת ערוצי סופר פרימיום+VOD) החל
להראות לנו מוגזם ופנינו למוקד המכירות לוודא כיצד ניתן להוזיל את המחיר. הנציגה
האינטליגנטית הציעה לנו באדיבות הנחה של כמה עשרות ש”ח בחודש, אך לא ציינה כי
החישוב שלה אינו כולל את שירות ה-VOD שלא היתה לנו כוונה לנתק בשלב זה. כך גילינו חודש לאחר מכן כי ההנחה שהובטחה
לנו צומצמה להנחה של כ-5 ש”ח בחודש. האיום שהשמענו בשיחת הבירור “אנחנו
בודקים במקביל מול הוט!” לא ממש עשה עליהם רושם, מה שהפך אותנו ללקוחות מאוד
מתוסכלים שרק מחכים לאלטרנטיבה ראויה.
סלקום TV (צילום: גד גניר)

אז מה קורה
באמת בגזרת האלטרנטיבות? גולן טלקום מראה בשבועות האחרונים שאיפות רציניות להכנס
לשוק הטלויזיה הרב ערוצית, וגם רמי לוי החל לבדוק את התחום, אולם סלקום היא
הראשונה שכבר היום מציעה אלטרנטיבה משלה להוט וליס, סלקום TV.
התנסינו, כמשפחה, בשירות הזה  והגענו לכמה מסקנות חשובות שיוכלו לסייע לכם
להחליט גם אתם אם אכן נמצאה אלטרנטיבה שתוכל לערער את הדואופול בשוק הזה. לפני
שאגיע למסקנות, בואו ננסה להבין מה זה בעצם סלקום TV.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: אפליקציית Knockr

מאת
אחד
הפיצ’רים המלהיבים ביותר במכשירי LG
החדשים (ביניהם ה-G2 וה-G-Flex)
הוא האפשרות להדליק את המסך באמצעות נקישה עליו עם האצבעות, גם כשהוא כבוי. במידה ויש
ברשותכם מכשיר של יצרנית אחרת, והייתם מעוניינים גם בפיצ’ר הזה, סביר להניח שהייתם
נדרשים לבצע שינויים הרפתקניים במכשיר שלכם. שינויים אלו כוללים בין השאר החלפת
רום, החלפת קרנל, פתיחת הרשאת ROOT ועוד שלל פעולות שגורמות
לאיבוד האחריות על המכשיר במקרה הטוב, והפיכתו למשקולת נייר מעוצבת (שאינה מגיבה
להקשות על המסך) בתרחיש הפחות אופטימי.


מסך האפשרויות באפליקציית Knockr (צילום מסך: גד גניר)


לפני מספר
שבועות הגיעה אל ה-Google Play אפליקציה בשם Konckr זוהי אפליקציה המתיימרת להוסיף את אפשרות
הנקישה על המסך, בלי הצורך לבצע פעולות פולשניות במכשיר. המפתח מציין בדף
האפליקציה שהיא רלוונטית בעיקר למשתמשים
בעלי מכשירים שיש להם מסך בטכנולוגיית AMOLED
על שלל נגזרותיו. הסיבה לכך לטענתו היא שמסכים אלו מתפקדים באופן שבו קל לזהות מתי
המסך כבוי. כאשר הוא מציג צבע שחור, הפיקסלים במסך למעשה כבויים, בניגוד למסכים
אחרים, וכך האפליקציה מסוגלת להכנס לפעולה. המכשיר שלכם מצויד במסך בטכנולוגיה
אחרת? לא נורא, עדיין תוכלו להשתמש באפליקציה הזאת, רק באופן קצת שונה, ונקישה תאפשר
לכם לשחרר את המכשיר מנעילה, לאחר שלחצתם ידנית על כפתור הדלקת המסך. יש לכם
אייפון או מכשיר Windows Phone 8.1? לא
תוכלו להנות מהאפליקציה הספציפית הזאת (למשתמשי Nokia
Lumia יש ממילא את האופציה הזאת באופן מובנה במכשיר), אך
כמו שתבינו בקרוב, אתם גם לא מפסידים הרבה.

להמשך קריאה