צילום

כזה ניסיתי: DJI Phantom 4

מאת
פעם בשנה, עוצר כל מי שעוסק בסלולר את נשימתו וממתין להכרזה של אפל על הדור הבא של האייפון. המקבילה לתופעה הזאת בעולם הרחפנים היא ההכרזה השנתית של DJI על דור הרחפנים הבא שלה. החברה הסינית שנוסדה לפני 11 שנים שולטת נכון לתחילת שנה שעברה על 70% משוק הרחפנים העולמי, בלי מתחרה אמיתי באופק. משפחת הפאנטום 4 שהוכרזה במרץ 2016 היא החדשה ביותר בסדרת הרחפנים המצליחה ועטורת השבחים של החברה, והדגם שהגיע אליי הפאנטום 4 הוא הבסיסי מבין השלושה שהוכרזו באותה הזדמנות. בסיסי, אבל רק ביחס אליהם.



DJI Phantom 4 מלמעלה (צילום: גד גניר)
רוב הרחפנים בשוק מיועדים למטרה כללית אחת: לטוס באויר ולצלם מזויות צילום שבעבר נדרש מסוק עבורן. בתוך השוק הזה תמצאו רחפנים שעולים החל מעשרות בודדות של דולרים ועד כמה אלפים. הם נבדלים זה מזה במספר מרכיבים בסיסיים: יכולות הטיסה (גובה מקסימלי, מהירות מקסימלית, מרחק מקסימלי), באיכות המצלמה, ובמשך השהייה שלהם באויר. בצד היותר יקר של הסקאלה תמצאו רחפנים שנבדלים זה מזה גם במה שהרחפן יודע לעשות בעצמו כמו להתחמק ממכשולים, לעקוב אחריכם או לטוס עפ”י תכנית טיסה מוגדרת מראש. ה-Phantom 4 מוגדר אמנם כרחפן לשוק הפרטי, אבל היכולות שלו (וכצפוי, גם המחיר שלו) הופכים אותו לרחפן שלא מיועד לכל אחד. לפיכך, אם אתם מחפשים רחפן זול, שהילדים שלכם יטיסו בשביל הכיף, אני מציע לכם לחפש אחר רחפן אחר.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: GoPro HERO5 Black

מאת
GoPro ספגה השנה לא מעט חבטות. המותג שעדיין נחשב לשם גנרי למצלמות אקסטרים עבר בתחילת השנה תקופה קשה שכללה צניחה בשווי המניות שלו ונדרש לתהליך פיטורין כואב. במקביל לתחרות עם מותגים זולים יותר שחלקם מציע תמורה לא רעה למחיר, עלתה בשנה האחרונה תמיהה האם שוק מצלמות האקסטרים הולך בדרכו של שוק הטאבלטים – סטגנציה הנובעת מאופי החפיץ הזה: פלח השוק שזקוק למצלמות אקסטרים יקרות ואיכותיות מהסוג שגופרו מייצרת הוא קטן יחסית, והחלק היחסי מתוכו שרוצה באמת לשדרג את המצלמה שלו מדי שנה אף קטן יותר. כל השאר יסתפקו במצלמה שקנו, הרי ממילא אלו מצלמות שאחד ממאפייני המפתח שלהן הוא אמינות. כך נוצר מצב שגופרו רוצה להתפתח, להשיק דגמים מעודכנים, להשקיע במחקר ופיתוח, אבל אין לה את קהל הקונים שיתחזק את השאיפות האלו.



GoPro HERO5 Black, מגיעה בכלל בצבע אפור (צילום: גד גניר)





מה עושים במצב כזה? אם מדובר בחברה שממילא יש לה מוניטין טוב בתחום כמו של GoPro, אין ברירה אלא להמציא את עצמך מחדש ולפנות לתחומים חדשים. אין ספק שכוכב ההשקה המשולשת של GoPro היה הרחפן החדש, ה-Karma שטרם הגיע לארץ. עם זאת, יחד איתו הוכרזה גם סדרת מצלמות הדגל החדשות של החברה, סדרת HERO5 ובה שתי מצלמות: ה-HERO5 Session, מחליפתה של ה-Session משנה שעברה, וה-Hero 5 Black, מצלמת הדגל של היצרנית.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Yi Dash Cam

מאת
בגדול, אני לא אדם מאמין. האמונה שלי היא בעיקר בנאחס. זה לא רציונלי, אני יודע, אבל זה חזק ממני. יש לי רתיעה מלהכניס לרכב שלי דברים שלאחר תאונה, יתבררו כשימושיים, כאילו הגורל חיכה שאהיה מוכן. בגלל זה למשל, לא תמצאו אצלי ברכב טפסי “איזה פרטים לרשום אם נקלעתם לתאונה”. זו גם אחת הסיבות שבגללה העדפתי שלא לבדוק עד כה מצלמות דש בורד לרכב. המצלמות האלו הן גלגול אזרחי לציוד סטנדרטי בניידות משטרה כבר שנים, ושייכות לאגף ה”שלא נדע מצרות” של עולם החפיצים. לא קונים מצלמות כאלו כדי לצלם שקיעות רומנטיות. את המצלמות האלו קונים משתי סיבות עיקריות ומדכאות: 1. צילום של אנשים אחרים נקלעים לתאונות דרכים מרהיבות (נסו לחפש “Driving in Russia” ב-Youtube), ו-2. תיעוד עצמי, מעין קופסה שחורה שתוכל לסייע לכם במקרה של תאונה או אישום בעבירת תנועה.



Yi Dash Cam (צילום: גד גניר)





ה-Yi Dash Camera מנסה לעשות לשוק מצלמות הדש בורד את מה ש-Xiaoyi  (ו-Xiaomi, חברת האם) מנסה לעשות בשווקי מצלמות האבטחה והאקסטרים, להציג אלטרנטיבה זולה ואיכותית משלה. האם זה מצליח לה כאן? התשובה טיפה מורכבת.


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Parrot Bebop

מאת
חייו של הורה רצופים דאגות וחששות. אחד מרגעי האימה הגדולים ביותר חוזר מדי שנה, לקראת סיום סדר פסח. איכשהו, הדת היהודית ייצרה מנהג שהוא כולו באג אחד גדול במטריקס. לתת לילדים לגנוב חצי מצה, להתחנן לקבל אותה בחזרה כי אחרת “לא ניתן לסיים את הסדר”, ואז הכשל הנורא: לשאול אותם מה הם רוצים בתמורה. בשלב הזה אם לא בוצע תיאום ציפיות כראוי, זה יכול להסתיים בנזק נפשי לכל אחד מהצדדים, או לחילופין, נזק כלכלי אם הילד ממוקד מטרה וידע לנקוב בשם דגם של רחפן מקצועי ורציני. בשבועות האחרונים יצא לי לבדוק אחד כזה, ה-Bibop של Parrot.



Parrot Bebop (צילום: גד גניר)





Parrot היא מיצרניות הרחפנים הותיקות בשוק הצעיר הזה. ההיסטוריה שלה בתחום מתחילה כשהיא מציגה ב-CES 2010 את הרחפן הראשון מתוצרתה, ה-AR. Drone. בניגוד לצעצועים מרחפים אחרים באותה תקופה, ה-AR.Drone נשלט ע”י הסמארטפון או הטאבלט שלכם באמצעות אפליקציה. ה-Bebop הוא הדור השלישי של ה-AR. Drone והוא הוכרז כבר בשנת 2014. בינתיים יצאה כבר גרסה מתקדמת יותר שלו, ה-Bebop 2, אך מאחר ורחפנים עושים שימוש בתדרי אלחוט, תהליך הייבוא הרשמי שלהם לארץ הופך למייגע ואיטי מהרגיל, וכך יוצא שמי שמעוניין ברחפן מתקדם ועדכני, נאלץ להמתין תקופה לא קצרה. יחד עם ה-Bebop הראשון הוכרז גם ה-Sky Controller, יחידת שליטה המתחברת אל הסמארטפון שלכם והופכת את מלאכת ההטסה לנוחה הרבה יותר, אבל אליה אגיע אח”כ.



להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Xiaoyi YI Action Camera

מאת
לאחר
שהשיגה דריסת רגל נאה בשוק הסמארטפונים והאביזרים הנלווים, שיאומי החליטה שהגיע הזמן לירות גם לכיוונים
אחרים. באפריל בשנה שעברה היא נכנסה גם לשוק מצלמות האקסטרים, שוק ש-GoPRO,
יצרנית שעסקתי בה כאן לא מעט, נחשבת לשם נרדף עבור כל המוצרים שבו. האמת שבמקרה של
ה-YI Action Camera,  שיאומי היא לא ממש היצרנית, היא רק
משקיעה בחברה המייצרת באופן נרחב. המצלמה אשר הוכרזה כאמור כבר בשנה שעברה, עושה
רק כעת את העליה לישראל תחת שם המותג המקורי שלה (והבלתי אפשרי כמעט להגייה): “Xiaoyi“.
החברה האם, שיאומי משווקת את המצלמות האלו באתרה וההתייחסות בעולם אל המצלמות האלו
הן כמצלמות האקסטרים של שיאומי למרות שכאמור, זה לא בדיוק ככה. כהרגלה, שיאומי מתעקשת
להציע את מוצריה במחירים אטרקטיביים. השאלה אם המחיר הזה באמת אטרקטיבי, ואם הוא
כזה, על מה ויתרו שם כדי להגיע למחיר הזה?

Xiaoyi Action Camera (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: +GoPro HERO

מאת
במשך מספר
שנים, חיה GoPro בעולם שבו אין לה תחרות ממשית. זה איפשר לה
להתמקד בשיווק סדרה אחת של מצלמות אקסטרים (HERO2
HERO3 וכו), סדרה שבה כל מצלמה בה היתה הטובה
ביותר של החברה, ותומחרה בהתאם. בשנתיים האחרונות השוק הזה החל להשתנות לנגד
עיניה. יצרניות סיניות החלו להציע מצלמות שאמנם לא מתחרות עם דגמי הפרימיום של
החברה, אך מספקות תמורה לא רעה למחירן, ומהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית מאוד עבור
לקוחות שצריכים מצלמת אקסטרים, אך לא ממש מעוניינים להשקיע את המחיר ש-GoPro
דורשת עבורן. ב-GoPro רוצים לשמר את תדמית הפרימיום שלהם, כיצרנית
שהמציאה למעשה את הקטגוריה והפכה לשם נרדף למצלמות אקסטרים, אך לא מעוניינים לאבד
מצד שני את השוק הזה. מה עושים? ממסדים ליין חדש של מצלמות Entry
Level. את ה-HERO+ LCD,
הבכירה שבזנב הזה לאריות בדקתי לפני מספר חודשים, וכעת מגיע תורה של ה-+HERO,
דגם זהה לחלוטין במראה וכמעט בכל פרמטר אפשרי, למעט העובדה שבניגוד למצלמה הקודמת
שבדקתי, למצלמה הזאת אין מסך.
+GoPro HERO (צילום: גד גניר)

כאמור, בכל
הקשור לצילום, +HERO מציעה בדיוק את מה שמציעה ה-HERO+ LCD.
היא מצלמת ברזולוציה מקסימלית של 1080p עם
קצב פריימים מקסימלי של 60 שניות.  תוכלו לבחור  לצלם רגיל או במצב Sperview,
זוית רחבה במיוחד אשר יוצרת עיוות מכוון בתמונה כדי לתפוס כמה שיותר נוף בתמונה.
בנוסף, היא מצלמת תמונות סטילס ברזולוציה של 8 מגה פיקסל. יש כאן גם מצב Time Lapse
המאפשר לכם לקבוע אינטרוולים לצילום ברצף, בין חצי שניה ל-60 שניות. +HERO
מציעה איכות וידאו טובה שתספק כנראה את קהל היעד של המצלמה הזאת. באור יום
הסרטונים נראים מצוין, אם כי בלילה, כמו במצלמות קודמות של החברה, האיכות יורדת
משמעותית. זה לא אומר שהסרטונים שתצלמו איתה בלילה הם לא שמישים, רחוק מזה, אבל הם
גם לא מרשימים במיוחד.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Polaroid Snap

מאת
אם לשפוט
עפ”י המבטים המזועזעים שתקע בי מי שמסר לי את ה-Polaroid
Snap לבדיקה, ישנן שאלות שלא אמורים לשאול במעמד
כזה. אני מדבר על שאלות כמו “יש לה Wifi?”,
“איך היא מתחברת לטלפון?”, מה, אין לה מסך? איך אני אמור לראות את
התמונות שצילמתי?”. כל השאלות האלו פשוט אינן רלוונטיות למצלמה הזאת, מאחר
ולמעט טוויסט קטן בדמות חריץ לכרטיס זכרון, ה-Snap
מספקת תוצר וחויית שימוש שאינה שונה במובן הבסיסי שלה ממצלמות האינסטנט ההיסטוריות
של פולרואיד.
Polaroid Snap (צילום: גד גניר)


בסביבה
שלי, המצלמה הזאת עוררה עניין חסר תקדים, ואני מדבר איתכם על אנשים שרגילים לראות
אותי מקבל לא מעט חפיצים אטרקטיביים. בעולם שבו מיעוט הולך וקטן מצלם עדיין עם
מצלמות “אמיתיות” (ולא, אני לא מדבר על המצלמה בסמארטפון או רחמנא ליצלן
בטאבלט שלכם), ומיעוט אפילו קטן מזה מפתח את התמונות שצילם, מצלמה שמדפיסה באופן
מיידי את התמונות שצילמתם היא אטרקציה שקשה שלא להתלהב ממנה.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: GoPro HERO+ LCD

מאת
לפני
 קצת פחות מחודש סיפרתי לכם כאן על ה-HERO4 Session,
מצלמת האקסטרים הקטנה ביותר בקטלוג המצלמות של GoPro.
יחד איתה הוכרזה ביולי גם ה-HERO+ LCD,
מצלמת חדשה שנכנסת לליין מצלמות ה-Entry Level של
החברה, ומהווה שדרוג משמעותי על פני ה-HERO,
הדגם הזול ביותר של החברה שבינתיים ממשיך להימכר במקביל. ראשית, רק כדי לוודא
שכולנו מבינים במה מדובר, Entry Level לפי
ההגדרה המילונית, הוא ביטוי המגיע בכלל מעולם התעסוקה, ומדבר על משרות המיועדות לאנשים
שסיימו את לימודיהם הגבוהים והם חסרי ניסיון תעסוקתי. בעולם החפיצים, מוצרים
המוגדרים כמוצרי Entry Level, הם
לרוב המוצרים הזולים והבסיסיים ביותר בסדרת מוצרים של אותו יצרן. מתי תיתקלו
בהגדרה הזאת? כאשר תרצו לקנות מוצר כלשהו, מסדרת מוצרים שאתם יודעים שהיא איכותית,
אך תרצו להשקיע בו את סכום הכסף המינימלי הדרוש לכך. בסמארטפונים אגב, פחות נהוג
להשתמש בביטוי הזה, אך בעולם צילום הוא מאוד נפוץ. אין בזה שום דבר רע או משהו
שצריך להתבייש בו. אני לדוגמה, כשעברתי ממצלמת Super Zoom
למצלמת DSLR רציתי לשמור על תקציב סביר, ובכל זאת להנות
מהתחושה של צילום “אמיתי”, עם הקליק של תזוזת המראה. לכן, קניתי את ה-D60,
מצלמת ה-Entry Level
בסדרת מצלמות ה-DSLR של ניקון באותה תקופה. למי
ש”מבין”, תמיד יש את האפשרות לקנות דגמים מתקדמים יותר, אבל אם אתם רק
מתחילים להשתמש בסוג מוצר מסוים, ולא בטוחים באילו אפשרויות תשתמשו, והאם תמשיכו
להשתמש במוצר הזה בכלל לאורך זמן, Entry Level זה
מה שכדאי שתחפשו.
GoPro HERO+ LCD (צילום: גד גניר)


מה זה אומר
לגבי ה-HERO+ LCD? זה
אומר שהיא אכן בין המצלמות הזולות יותר שיש ל-GoPro
להציע. מאחר ובכל זאת מדובר במצלמת GoPro,
הביטוי “זול” הוא קצת מטעה כאן. מצד שני, כמצלמה המוגדרת כמצלמת Entry
Level, היא מציעה לא מעט מהפיצ’רים שקיימים במצלמות
היותר יקרות שלה ותמיד כיף שמפנקים אותנו, גם אם בחרנו להשאיר בעגלת הקניות של GoPro
פחות כסף.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: GoPro HERO4 Session

מאת
עובדה לא
מפתיעה: המותג GoPro נתפס כיום כשם נרדף למצלמות וידאו אקסטרים.
אנשים קוראים למצלמות מהסוג הזה גו פרו גם אם הן אינן של המותג הזה, בדיוק כפי
שב-2006 אנשים היו קוראים לנגן ה- iRiver H320 שלי
“אייפוד”. למען האמת, לאור העובדה שטלפונים סלולריים החליפו את מקומן של
מצלמות וידאו ביתיות, והעובדה שיותר ויותר אנשים מצלמים וידאו עם מצלמות DSLR,
המצלמות של גו פרו הצילו למעשה את הקטגוריה הזאת של מצלמות וידאו מהיכחדות מוחלטת.
מעולם לא הבנתי איך המצלמות האלו הפכו לסיפור הצלחה כל כך מסחרר, ואיך זה שכל כך
הרבה אנשים סביבי עוסקים בפעולות ספורטיביות שמצדיקות קניה, או לפחות חלומות על
קנייה שלה, אבל לאורך השנתיים בהם הבלוג הזה פעיל, מצלמות GoPro
היו במיקום די גבוה ברשימת המוצרים שמבקשים ממני לבדוק. ההשקה של ה-Hero+ LCD
וה-Hero 4 Session בתחילת חודש שעבר היו הזדמנות טובה לכך,
ושתיהן נחתו אצלי כמו שאני אוהב בסמוך למועד ההשקה שלהן בעולם.
GoPro HERO4 Session (צילום: גד גניר)


המסקרנת
יותר מבין השתיים היא כמובן ה-GoPro HERO 4 Session.
הייחוד של ה-Session הוא
בגודל שלה. זוהי מצלמת ה-GoPro
הקטנה ביותר שאי פעם יוצרה, והיא גם נראית שונה מאוד מכל המצלמות שקדמו לה. ה-Session
היא למעשה קוביה שחורה קטנה מאוד (35X35X35
מ”מ), ששוקלת 74 גרם. אם 74 גרם לא אומרים לכם הרבה, אז אני אגיד לכם: משקל
כזה על מימדים קומפקטיים כל כך גורם למצלמה לשדר נוכחות, ובניגוד לאזניות של ביטס,
הכובד כאן נובע ככל הנראה מניסיון למגן אותה, ומהעובדה שעדשות וזכוכיות שוקלים
הרבה יחסית. ולמרות זאת, ה-Session היא
מצלמה קלילה, ושוקלת כ-40% פחות ממצלמות GoPro
אחרות, שאינן מגיעות כשהן ממוגנות כמוה. דיברתי על מיגון: ה-Session
מגיעה כשהיא מוקשחת (היא עטופה בגומי), ועמידה במים עד לעומק של 10 מטר. אם אתם לא
צוללים מעבר לעומק הזה, נחסך כאן הצורך לקנות למצלמה קייס ממוגן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Power Up 3.0

מאת
קיקסטארטר
בפרט, ואתרי מימון המונים אחרים בכלל הם מקום טוב למצוא בו חפיצים ייחודיים ויוצאי דופן.
לעיתים קרובות, מדובר בחפיצים מיותרים או כאלו שכבר קיימים בשוק, אך לפעמים ישנן
גם הברקות. בין אלו שיותר משכו את תשומת ליבי ניתן למצוא את הסוללה הנטענת ע”י גז מצתים זיפו, השקע המגנטי לאזניות (שלצערי לא הצליח לגייס את הסכום הדרוש), ו-Pressi,
שגרף סכום גבוה בהרבה מהציפיות, הגיע לשוק, ולאחר זמן קצר הצטרפו אליו המון
חיקויים סיניים זולים בהרבה ממנו ועושים פחות או יותר את אותו הדבר. ה- Power Up
Plane 3.0 הוא פרוייקט קיקסטארטר שלא יצא לי לפגוש
בזמן תהליך גיוס הכספים שלו. התכנון של יוצרי המטוס היה לגייס כ-50,000 דולר, אולם
בסופו של דבר הם הסתדרו בלי התרומה התיאורטית שלי ודף הקיקסטארטר שלהם הצליח לגייס
לא פחות מ- 1,232,612 דולר מ-21,412 תומכים שונים.
ה-Power Up 3.0  במלוא הדרו, שימו לב לקרע בחלק האחורי של כנף שמאל (צילום: גד גניר)


אז מה זה
בכלל? בגדול, שי גויטין, שעומד מאחורי הפרוייקט, החליט לשדרג את חויית ההטסה של
מטוסי נייר. איך זה מתבצע? ע”י תוספת של יחידות שליטה המחוברת למוט דק עליו
יושבים מדחף והגה כיוון. המטוס נשלט ע”י אפליקציה (לאנדרואיד ול-iOS)
שניתן להתקין על הטלפון הסלולרי. האפשרות לשלוט במטוס במעופו היא מה שמבדיל בין ה-Power Up
3.0 לדגם הקודם, ה-Power Up 2,
שהוא למעשה רק מנוע שניתן להרכיב על מטוס הנייר.

להמשך קריאה