כזה ניסיתי

כאלו ניסיתי: Sony WF-C700N

מאת

השנה היא 2023 ואוזניות TWS כבר לא נראות כמו קונספט עתידני. רוב האנשים שתראו בסביבתכם משתמשים כבר באוזניות כאלו ולא באוזניות חוטיות. אם תשאלו את אנשי השיווק של סוני, WF-C700N החדשות של החברה מיועדות לאלו שבמאסף, אלו שהתלבטו עד כה אם לעשות את המעבר לאוזניות ללא כבל מקשר. למה להם לעבור דווקא לאוזניות של סוני? כי החברה היפנית רואה בהן שילוב של תכונות מתקדמות, סאונד איכותי ופשרות נסבלות במחיר שווה לכל נפש. האם יש כאן בשורה עבור מי שעד כה נמנע מאוזניות TWS? אני בספק. האם מדובר עדיין בזוג אוזניות ששווה לקחת בחשבון? בהחלט.

Sony WF-C700N (צילום: גד גניר)



עד כה לא יצא לי להתנסות באוזניות TWS מהסדרות הפחות יוקרתיות של סוני. התנסיתי ב-LinkBuds וב-LinkBuds S שנראו נהדר והגימור שלהן והחומרים מהם היו עשויות השאירו רושם מאוד חיובי. ה-WF C700 הן סיפור אחר: אולי זה הצבע השחור של היחידה שהגיע אליי לבדיקה, אבל הפלסטיקה נראית בסיסית מאוד, והטקטסטורה המחוספסת שלו הולמת מוצר שאין למישהו כוונה לשווק אותו כיוקרתי. איכות ההרכבה טובה ואין ספק שהן ישרדו יותר מאוזניות זולות נטולות מותג מעליאקספרס. ועדיין, אם מישהו היה מוחק את הלוגו של סוני מחלקן העליון אני בספק אם הייתי מנחש שמדובר ביצרנית הזאת, למרות דמיון מסוים בצורה הכללית לזו של LinkBuds S. הקייס גלילי, צר וקומפקטי בממדים שמזכירים שפתון, האוזניות עצמן קלילות וכמעט ואינן מורגשות בתוך האוזן. מצד שני, אין להן סנפירי ייצוב ולא הרגשתי שהן מאובטחות דיין בתוך האוזניים כדי לצאת איתן לפעילות ספורטיבית. השליטה באוזניות מתבצעת באמצעות לחצנים פיזיים ולא משטחי מגע, הדרך הרשמית של יצרניות להודות שחסכו, אם כי אלו לא בהכרח בשורות רעות. ראיתי לא מעט אוזניות שמשטחי המגע שלהן מזייפים, מגיבים לאט או מספקים פידבק גרוע, אבל לחצנים כמעט תמיד עושים היטב את העבודה. העמידות שלהן במים בסיסית, תקן IPX4 שיספיק בעיקר נגד התזות אקראיות, לא חזקות מדי ונגד גשם.


כזה ניסיתי: Garmin Instinct 2X Solar

מאת

אי שם בשנת 2018, הכריזה גרמין על סדרת Instinct, שעונים חכמים מוקשחים לאנשים שמבלים את רוב זמנם בתנאים מאתגרים. השעונים האלו היו מעין אנטי תזה לאופנה ששלטה בקטגוריה. במקום שעונים בעיצוב יוקרתי עם מסכי AMOLED יפיפיים שניתן לתפעל דרך מסך מגע, שעוני Instinct הגיעו עם מסך שחור לבן, הניווט בהם התבצע באמצעות הכפתורים בצדדים, והעיצוב, איך לומר זאת בעדינות, לא מאוד אלגנטי. כל הספרטניות הזאת משרתת את המטרה העיקרית של השעון הזה, התאמה לשטח: מסך שחור לבן צורך פחות חשמל וחוסך בסוללה, שליטה באמצעות כפתורים היא אמנם סיזיפית לפרקים למי שהתרגל למסך מגע, אך היא גם יותר פרקטית והעיצוב הוא פועל יוצא של הרצון של Garmin למגן אותו בפני מכות, כמו גם לאותת לסביבה מסרים בסגנון “אה, אתה תריאטלוניסט? כל הכבוד לך ולמשבר גיל ה-40 שלך. אני אשמח לשמוע על כך יותר בהזדמנות, אבל אני בדיוק הולך לטפס על הר געש”. לאחרונה השיקה גרמין את הדור השני של הסדרה הזאת, ושלחה אלי את ה-Instinct 2X Solar.

Garmin Instinct 2X Solar (צילום: גד גניר)

קצת אוריינטציה בקטלוג של גרמין: כל דגם בקטלוג מזוהה לפי שם הסדרה והדור שלה. מעבר לכך, חלק מהשעונים מגיעים בכמה גדלים כאשר “S” מסמן דגם קטן יותר, ו-“X”, מסמן דגם מוגדל. בנוסף, חלק מהשעון מגיעים בגרסאות “סולאריות” אשר בורכו בטבעת מסביב למסך אשר קולטת את אור השמש וטוענת את השעון על הדרך. לפיכך, Garmin Instinct 2X Solar שהגיע אליי הוא הדור השני בסדרה, בגרסה המוגדלת (50 מ”מ) והסולארית.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Vivo V27

מאת

קצת יותר משנה חלפה מאז נחתו בארץ ראשוני המכשירים של היצרנית הסינית VIVO (מבית BBK, בעלת המותגים Oppo ו-OnePlus). המותג לא בדיוק טלטל את שוק הסלולר הישראלי, אבל זה לא מפריע לבנדא מגנטיק, היבואנית הרשמית להשיק את הגל השני של מכשירי Vivo בישראל. המכשיר שהגיע אליי לבדיקה הוא המתקדם ביותר בגל הזה: V27, מכשיר שלפי ההגדרות היבשות הוא מכשיר ביניים, אבל ניצב ברף העליון של הקטגוריה הזאת.

 Vivo V27 (צילום: גד גניר)

ב-Vivo בחרו את Dimensity 7200, ערכת שבבים חדשה יחסית של מדיהטק הטיוואנית עבור V27. זו ערכת שבבים שמציגה על הנייר נתונים דומים לאלו של ערכת השבבים Snapdragon 7 Gen 2 של קוואלקום: 8 ליבות בארכיטקטורת 4 ננו מטר. ליבות העיבוד באלו של הטיוואנית מעט מהירות יותר אולם מבחני ביצועים מצביעים על ביצועים דומים. זכרון ה-RAM של המכשיר מגיע בנפח 8 גיגה וניתן להרחבה באופן וירטואלי, על חשבון נפח האחסון ב-8 גיגה נוספים, כלומר 16 גיגה. האחסון בגרסה שהגיעה ארצה הוא בנפח 256 גיגה ואינו ניתן להרחבה. המכשיר מגיע עם Android 13, הגרסה העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו, כשמעליה הממשק של היצרנית, FunTouch, גם בגרסה העדכנית ביותר, 13.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Anker Soundcore ANC Liberty 4

מאת

פחות מעשור איתנו, ואוזניות True Wireless הספיקו כבר לעבור שינוי אבולוציוני מהותי: בימים הראשונים של הקטגוריה, אוזניות אלחוטיות ללא כבל מקשר ביניהן נחשבו כחלק בלתי נפרד מחזון המחשוב הלביש והגיעו עם חיישנים מובנים לניטור פעילות גופנית. הטרנד התחיל עם חברות פחות מוכרות כמו Bragi שהציגה עוד ב-2014 אוזניות True Wireless עם מד דופק, מד תאוצה, מעקב אחר תנועות ראש ואפילו סייען קולי. גם דגמי ה-TWS הראשונים של היצרניות הגדולות כמו Samsung ו-Jabra כללו חיישנים כאלו, אבל אז באה אפל ושינתה הכל: ה-AirPods שהושקו ב-2015 זנחו את החיישנים והיומרות, ושימשו רק להאזנה למוזיקה ולשיחות. שאר היצרניות הזדרזו ללכת בעקבותיה והשאירו את המעקב אחר הפעילות הגופנית בעיקר לצמידים ושעונים חכמים. ב-Anker החליטו להחזיר עטרה ליושנה, וה-Soundcore ANC Liberty 4 לא רק ישמיעו לכם מוזיקה ויאפשרו לכם לקיים שיחות, הן גם ימדדו לכם דופק ואפילו ינסו לחסוך לכם כאבים בצוואר.

Anker Soundcore ANC Liberty 4 (צילום:גד גניר)

Soundcore ANC Liberty 4 מגיעות במבחר של שני צבעים: שחור ולבן. אליי הגיעה הגרסה הלבנה שמתהדרת במסגרות כסופות ונראית אלגנטית מאוד. קייס הטעינה גם הוא לבן, בגודל סביר והדבר היחיד שמפריע לי בו הוא הבחירה במנגנון סליידר לפתיחת המכסה העליון, בחירה משונה, אם כי עקבית במקרה של אנקר וכזאת שלא באמת קשה להתרגל אליה. פתיחת המכסה חושפת את האוזניות עצמן, מוקפות בתאורה מרשימה. בניגוד ל-Soundcore Libert 3 Pro, קל לשלוף אותן מהקייס וגם קל למקם אותן חזרה בתוכו. באופן כללי, אנקר בחרה בעיצוב לא הרפתקני אבל מאוד יעיל שמשלב בין גוף עגלגל וחלק, ראש סיליקון וגבעול. זו תצורה שמוכיחה את עצמה במספר לא מועט של דגמי אוזניות אחרים שהתנסיתי בהן כמו Nothing ear (2), B&O EX, 1More Aero ועוד רבות אחרות. הן נוחות מאוד באוזן, לא מכבידות, לא לוחצות, וקל להכניס ולהוציא אותן במהירות ולקבל אטימה טובה בלי צורך לשחק יותר מדי עם המיקום שלהן. השליטה בהן מתבצעת ע”י צביטה של הגבעולים, בדומה לאוזניות של אפל. אמנם זה לא מקורי, אבל זה עובד מעולה ואינטואיטיבי מאוד. האוזניות יודעות לזהות צביטה בודדת, כפולה או משולשת, אבל לא יודעות לזהות צביטה ממושכת, לכן המשתמשים נותרים עם 6 פעולות סה”כ (שלוש בכל אוזניה) שניתן לבצע דרך האוזניות עצמן. דרך האפליקציה ניתן לערוך את אפשרויות השליטה ולשנות את הפעולה שכל סוג צביטה תבצע.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book 9i 2023

מאת

לא מן הנמנע שמסכים מתקפלים הם העתיד של מחשבים ניידים: הם מספקים שטח עבודה רחב יותר אך מתקפלים לממדים שמאפשרים להם להמשיך להיות ניידים. בדקתי לאחרונה מחשב כזה של אסוס וגם ללנובו יש כזה, אבל במקביל, זה לא מפריע לאחרונה לקרוא תיגר על הטרנד: Yoga Book 9i החדש שלה נראה כמו מחשב נייד דקיק סטנדרטי, עם הבדל מהותי אחד: במקום שבו בדר”כ יש מקלדת, לנובו שתלה מסך נוסף בגודל מלא. לא מסך מתקפל גדול עם שקע במרכזו כי אם שני מסכים נפרדים. המחשב הזה שטרם עלה רשמית לישראל, נחת אצלי לבדיקה לכמה ימים והצליח לעורר בי את התהייה מי בעצם צריך בכלל מסך מתקפל.

Lenovo Yoga Book 9i (צילום: גד גניר)

הרעיון של ספק טאבלט, ספק מחשב נייד עם שני מסכים נפרדים אינו חדש. מספר יצרניות פחות מוכרות ניסו את מזלן עם אילתורים המבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד ואפילו מיקרוסופט השתעשעה עם הרעיון בקונספט יומרני בשם Courier שבוטל אי שם ב-2010. Yoga Book 9i הוא הניסיון הבשל והמלוטש ביותר שראיתי עד כה לתצורה הזאת. החלק העיקרי בחבילה הוא כאמור מחשב נייד עם שני מסכים. בנוסף, מקבלים באריזה מקלדת פיזית אלחוטית, עט (סטיילוס) ומעמד מתקפל שמשמש ככיסוי למקלדת וגם כמשענת עבור המחשב עצמו.


כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G

מאת

במשך שנים מתחזקת שיאומי, בעיקר בסדרות מכשירי הביניים שלה, תדמית של יצרנית סמארטפונים לא רעים עם יחס עלות תועלת גבוה. המכשירים אמנם במגמת שיפור מתמדת, אבל הרוכשים יודעים שהם מגיעים אל מעמד הקנייה מתוך עקרון שקובע שהסמארטפון לא מגדיר אותם כבני אדם. זו רכישה מושכלת שאמורה לתת את המקסימום עבור סכום סביר, וגם אם יש פה ושם באגים או דברים מציקים, אפשר לחיות איתם בשלום. הנוסחה הזאת עבדה גם בשבילי בדר”כ וההתרשמות שלי עד כה ממכשירי שיאומי ו-Poco היתה בסופו של דבר חיובית. עם Redmi Note 12 Pro 5G החדש משהו השתבש.

 Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G (צילום: גד גניר)

לפני שארחיב על מה שהשתבש במכשיר שבדקתי, בואו נדבר על מה שהשתבש בקטלוג של שיאומי: בתחילת דרכה, בסדרה היו שני מכשירים בלבד: Redmi ו-Redmi Note. עם השנים נוספו גם Redmi Note Pro ועוד גרסאות שונות ומשונות שמסתעפות מתוכן. בסדרת Redmi Note 12 יש כרגע לא פחות מ-9 מכשירים (!). מדובר רק במכשירי Note. אני לא כולל בתוך התשעה האלו מכשירי Redmi 12 שאינם Note, מכשירי Poco שמגיעים עם מפרט דומה אבל עם מיתוג אחר, וגם לא מתייחס לקונפיגורציות שונות של נפח אחסון וזכרון RAM. אני מדבר רק על מכשירים שיש בשמם את הצירוף “Redmi Note 12”. לישראל מיובאות באופן רשמי “רק” ארבע מתוך תשעת הגרסאות: Redmi Note 12 הבסיסית ביותר, Redmi Note 12 Pro Plus המתקדמת ביותר, Redmi Note 12 Pro בגרסת LTE (ללא דור 5), והגרסה אותה אני בדקתי, Redmi Note 12 Pro 5G, גרסה סימפטית שעל הנייר ממוקמת באיזור טוב באמצע, אולי טיפה מעל אפילו, בקטלוג מכשירי הביניים של החברה. מה זה אומר במספרים? ערכת השבבים עליה מבוסס המכשיר היא Dimensity 1080 של מדיהטק הטיוואנית (אותה אחת שיש גם בגרסה היותר משודרגת שנמכרת בארץ, Redmi Note 12 Pro Plus), זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה, ואחסון מובנה (שאינו ניתן להרחבה) בנפח מכובד של 256 גיגה. המכשיר הוכרז בעולם כבר בנובמבר 22 והושק עם אנדרואיד 13 (העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו) ומעליה הממשק הייחודי של שיאומי MIUI 13 שהספיק כבר להתעדכן לגרסה החדשה יותר, MIUI 14.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: JBL Tour Pro 2

מאת

שוק אוזניות ה-TWS רק חיכה לטלטלה הזאת: אחרי שהבריאו מרוב מחלות הילדות כמו יציבות חיבור וזמן סוללה קצר, ונואשו מלפתור את הבעיה האקולוגית שסוג האוזניות הזה מייצר, האוזניות שאין ביניהן כבל מקשר עומדות בפני השלב הבא באבולוציה, להצמיח על עצמן מסך מגע. אפל אמנם הגישה פטנט לתצורה כזאת לפני קצת יותר מחודש, אבל את הבכורה קטפה כבר JBL, כאשר הציגה כבר באוגוסט את Tour Pro 2, אוזניות ה-TWS הראשונות עם מסך מגע על הקייס שלהן. הן הגיעו לארץ לפני מספר שבועות וניסיתי לברר אם הן אכן משנות את כל מה שידעתי עד כה על האוזניות.

JBL Tour Pro 2 (צילום: גד גניר)

ובכן, הן לא, אבל זה קצת מורכב: השאלה המתבקשת היא למה צריך מסך מגע על אוזניות כאשר יש לכולנו מסך מגע אחר כבר בכיס, ולחלקנו אף מסך מגע נוסף על פרק היד? זו שאלה מצוינת ואני שמח שהעליתי אותה כי ההתנסות שלי עם JBL Tour Pro 2 לא מספקת תשובה חד משמעית לשאלה הזאת. כדי להבין מדוע צריך מסך מגע על האוזניות, צריך להסביר קודם מה אפשר לעשות איתו.


כזה ניסיתי: Asus Zenbook S 13

מאת

הייתם חושבים שהרגע שבו שלף סטיב ג’ובס את המקבוק אייר הראשון ממעטפה על הבמה באירוע של אפל, יהיה נקודת המפנה שתהפוך את המרדף אחר התואר המיותר “המחשב הנייד הדק ביותר בעולם” ללא רלוונטי. בפועל, ההתמודדות הזאת רק החריפה: 15 שנה לאחר האירוע הזה, יצרניות מחשבים ניידים עדיין מכריזות התרגשות מדי כמה חודשים כי עלה בידן לגלח עוד כמה מיקרונים מעוביו של המחשב החדש שלהן, כל אחת בתורה עם הפלא ההנדסי שלה. לטענת אסוס, Zenbook S 13 לשנת 2023 הוא המחשב החדש ביותר לשאת בתואר הזה בהשוואה לכל מחשב עם מסך 13 אינטש אחר כרגע בשוק. הוא הגיע אליי (בקופסה של ממש, לא במעטפה) לפני מספר שבועות לבדיקה והותיר אצלי בעיקר תהייה אם אכן העובי קובע.

Asus Zenbook S 13 2023 (צילום: גד גניר)

למדקדקים: בחלקו העבה ביותר, עוביו של Zenbook S 13 2023, הוא 1.16 ס”מ. למרות ה-1.6 מילימטרים הסוררים שמפרידים בינו לבין ההצהרות השיווקיות של אסוס על עובי של 1 ס”מ בלבד (המתייחסות, How convenient, לחלקים צרים יותר בגופו), אכן מדובר במחשב דקיק להפליא שמצליח לגרום אפילו למחשב כמו Lenovo Yoga Slim 9 להשמע שמנמן לידו עם עובי של 1.49 ס”מ. Zenbook S 13 2023 הוא לא רק דקיק, הוא גם קליל ומשקלו עומד על 997 גרם בלבד. הממדים האלו הופכים אותו לחמקן בתיקי גב בגודל סטנדרטי, וקרה לא פעם שתהיתי אם אכן זכרתי לקחת אותו איתי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Nothing ear (2)

מאת

פחות משנה וחצי חלפו מאז הפציע בשוק המותג Nothing של קארל פיי, מהיזמים שהביאו לכם את OnePlus, אבל לפי כמות תשומת הלב שהוא דרש, התחושה היא שהוא כאן כבר שנים. המוצר הראשון של המותג היו ear (1), אוזניות שהגיעו עם יח”צ אימתני, הצהרות גרנדיוזיות, עיצוב שקשה להתעלם ממנו וגם איכות סאונד פושרת למדי. אחרי טלפון וזוג אוזניות מוזל, מגיע הדור הבא של אוזניות הדגל של החברה, ear (2). העיצוב נשאר זהה, ההייפ גם, המחיר עלה, ומה לגבי הסאונד?

Nothing ear (2) (צילום: גד גניר)

בואו נתחיל במה שנשאר זהה: העיצוב. קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין הדור הראשון לדור השני. ההבדלים הם בניואנסים מינוריים בלבד: הקייס החדש טיפה קטן יותר, התחתית שלו אינה שטוחה לגמרי (חלקי הפלסטיק הלבן והשקוף מופרדים זה מזה), וכמובן הכיתוב הזעיר עליהן. שום דבר דרמטי. אלו בשורות טובות אגב: העיצוב עדיין נראה ייחודי ואטרקטיבי, אבל הוא גם פרקטי: הקייס גם ככה היה בגודל סביר, האוזניות עצמן מאוד קלות, נוחות להכנסה והוצאה מהאוזן ולא לוחצות על איזורים בתוכה או מציקות באופן כללי. הדבר היחיד שעדיין לוקח זמן להתרגל אליו זה אופן הנחת האוזניות בתוך קייס הטעינה, אבל כבר פגשתי אוזניות שעושות את זה גרוע יותר.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Jlab Epic Keyboard

מאת

Jlab האמריקאית מוכרת לרובנו בעיקר כיצרנית אודיו המתמקדת באוזניות ומיקרופונים. לאחרונה, הבינו בחברה שיש כסף לא רק באוזניים של המשתמשים כי אם גם באצבעותיהם והחליטו לנסות את מזלם בפנייה אל קהל הולך וגדל של עובדים היברידיים שרוכשים עכברים ומקלדות לשימוש משולב בבית ובעבודה, עם קולקציה חדשה של שלושה דגמי עכברים ושלושה דגמי מקלדות. ה-Epic Keyboard, בכירת המקלדות בקטלוג המקלדות של Llab נחתה בישראל בסוף מרץ האחרון ואני ניסיתי אותה בשבועות האחרונים.

Jlab Epic Keyboard (צילום: גד גניר)

Epic Keyboard היא מקלדת אלחוטית מלאה אך דקיקה עם פרופיל מקשים נמוך. המעצבים של Jlab הלכו על עיצוב מינימליסטי מודרני, והתוצאה, למרות שאף אחד שם לא יודה בכך, מזכירה קצת את מקלדות סדרת MX Keys הפופולארית של Logitech. בסיס המקלדת עשוי מתכת, המקשים מרובעים עם גומות בתוכן, ההגבהה בחלקה התחתון מעוצבת בצורה זהה לחלוטין ואפילו שילוב הצבעים דומה. השוני בעיצוב בא לידי ביטוי בחלק העליון של המקלדת עם פס עבה ושקוע בגימור מבריק שרץ מעל שורת המקשים העליונה ובצידו הימני ממוקמת חוגה מסתובבת לשליטה על עוצמת השמע. חוגה כזאת אינה פטנט ייחודי של Jlab אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר בתוספת מאוד שימושית ונוחה שמאפשרת גישה מהירה לשינוי עוצמת השמע, עדיף ללא ספק על שני מקשים בשורת מקשי ה-Function.

להמשך קריאה