כזה ניסיתי: טאבלט Asus VivoTab Note 8

טאבלטים
קומפקטיים (מסך 8 אינטש) המריצים
Windows 8 הם
עדיין מצרך נדיר במחוזותינו. בחודש מרץ האחרון סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-
ToshibaEncore, התנסות שהוכיחה לי אישית שיש מקום לטאבלטים
בתצורה זו. כעת, אסוס הציעו לי באדיבותם לבדוק את ה-
VivoTab Note 8,
טאבלט אשר זהה לחלוטין ל-
Encore
מבחינת מפרט, אך מציע תוספת חשובה – סטיילוס, או כפי שיקראו לו חברי האקדמיה ללשון
עברית: עט חרט. למיטב ידיעתי מדובר בטאבלט
Windows 8
היחיד בשוק הישראלי נכון לכתיבת שורות אלו, המצויד בסטיילוס. לאור העובדה שמאז ה-
FonePad note 6, בתי בת ה-3 שואלת מדי יום אם “אפשר
לצייר על הטלפון שלך?”, הסכמתי להצעה בהתלהבות.
 

Asus VivoTab Note 8 (צילום: יח”צ)

כפי
שציינתי, ה-
VivoTab Note 8 הוא בעל מפרט טכני זהה לזה של ה-Encore:
מעבד
Intel Atom Z3740 מסדרת Bay Trail,
זכרון
RAM בנפח 2 גיגה, זכרון אכסון בנפח 32 גיגה
מובנה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס זכרון מסוג
Micro SD,
מצלמה אחורית ברזולוציה של 5 מגה פיקסל, ומצלמת וידאו קדמית ברזולוציה של 1.2 מגה
פיקסל. כמו הטאבלט האישי שלי שעליו אני כותב שורות אלו (
Asus T100),
וכמו ה-
Encore המפרט
הזה מבטיח יכולת להריץ באופן חלק אפליקציות מחנות האפליקציות של
Windows.
מאחר וה-
VivoTab Note 8 מריץ את מערכת ההפעלה Windows
8.1
בגרסתה המלאה, ניתן להתקין עליו גם תוכנות
אחרות (בניגוד ל-
Windows RT
ההולכת ונכחדת). ביום יום הוא מתפקד נהדר, עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שמדובר ב-
Windows 8
לכל דבר, מדובר עדיין במפרט טכני של ספק טאבלט, ספק נטבוק, וניסיון לערוך מספר
תמונות במקביל בתוכנת ציור כגון
Paint.net,
יקפיץ לכם בשלב מסוים הודעת מצוקה מהמערכת, עם בקשה לסגור תוכניות המכבידות על
זכרון הטאבלט. גם הזכרון המובנה לאחסון מהווה בעיה, לאור העובדה שמתוך 32 גיגה
זכרון, נותרים לכם רק מעט יותר מ-11 גיגה פנויים. את כל השאר תופסת מערכת ההפעלה
וחבילת האופיס.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Toshiba Encore

אחד המצטרפים
היותר מעניינים לקטלוג הטאבלטים של טושיבה  בתקופה האחרונה, הוא ללא ספק ה-
Toshiba Encore. זהו טאבלט המריץ את מערכת ההפעלה Windows 8.1 בגרסתה המלאה, והוא מגיע בגודל
הקומפקטי ועדיין לא שכיח במיוחד (לפחות לא בטאלבטים מבוססי חלונות) של 8 אינטש
סה”כ. לאחרונה רואים יותר ויותר טאבלטים מבוססי אנדרואיד בעלי מסך 8
אינטש (כמו ה-
LG G-Pad,
או ה-
Samsung Galaxy Tab 3 8),
ואפילו האייפד מיני מגיע עם מסך בגודל 7.9 אינטש. ולמרות זאת, משום מה, כשמדובר ב-
Windows 8, הציפיה היא שבגלל שמדובר במחשבים לכל דבר,
הם יגיעו רק עם מסכים גדולים יותר, כי ככה אנחנו רגילים לראות ולעבוד על מערכת
ההפעלה הזאת.


Toshiba Encore (צילום: גד גניר)


מעבר למסך, מדובר
בטאבלט עם מפרט של נטבוק מודרני: מעבד 
Atom Z3740 מסדרת Bay Trail, אותו מעבד שנמצא גם בתוך קרביו של ה-Asus T100 (עליו חויתי את דעתי הנלהבת בבלוג זה),
ה-
Dell Venue 8 Pro, וגם
ה-
Lenovo Miix 2.
בתחום הזכרון, ה-
Toshiba Encore מציע
2 גיגה זכרון עבודה ו- 32 גיגה זכרון מובנה. המסך הוא בטכנולוגיית 
LED, ברזולוציה של 800x1280, עם יחס אורך לרוחב של 16:10. עוד על המסך,
טושיבה טוענת שיש לו בהירות גבוהה וזויות צפייה רחבות. בנוסף, תשמחו לשמוע שטושיבה
שילבה במסך טכנולוגיות בעלות שמות מאוד מרשימים:
AutoBrite ו-Multi-Touch HFFS. היציאות שלו כוללות יציאת אוזניות ו-Micro HDMI, וגם כניסת Micro USB לטעינה או העברת קבצים.

חיבוריו של ה-Toshiba Encore (צילום: גד גניר)

כהרגלה, גם את-Encore ארזה טושיבה באריזה מבאסת. למה מבאסת?
בכל שאר מוצרי טושיבה שבדקתי במסגרת הבלוג הזה, המכסה העליון של האריזה נפתח ואת
הטאבלט או המחשב שמחכה בפנים מכסה חלק נוסף באריזה המציג מגוון אביזרים נלווים
שניתן לקבל בתשלום נוסף. הפעם, הטיזינג הזה פחות מפתה, כי האביזרים הנלווים
היחידים שטושיבה רוצה לשלוח באמצעותם את היד לכיסים שלכם, הם קייסים בצבעים שונים
המותאמים ספציפית לטאבלט, ולא מרגשים בשום צורה שהיא.

כזה ניסיתי: טאבלט (Nexus 7 (2013

נפתח במבזק
חדשות קצר: בשנת 2013, כבשה מערכת ההפעלה אנדרואיד נתח של כ-62 אחוזים משוק הטאבלטים, כך עפ”י חברת המחקר גרטנר, לעומת 36 אחוזים בהם שולטת עדיין אפל עם
משפחת האייפדים שלה. גרטנר מייחסים את ההצלחה של מערכת ההפעלה אנדרואיד השנה למבחר
רחב (וגם ביקושים גדולים) של טאבלטים קומפקטיים, בגודל מסך של 7 אינטש. עם חדשות
כאלו, מה יותר מתאים מלספר לכם על ההתנסות בת השבועיים שלי עם טאבלט הדגל הנוכחי
של גוגל, הנקסוס 7, מודל 2013?
Nexus 7 2013 (צילום: גד גניר)

לפני שניגש
לנקסוס 7 2013, בואו ניזכר רגע במשמעות המושג “נקסוס“. נקסוס הוא שם
כולל למשפחת חפיצים שיוצרה עפ”י דרישות ספציפיות של גוגל, ומעניקה חויית
שימוש “טהורה” של מערכת ההפעלה אנדרואיד, נטולת התוספות והשינויים
שיצרניות כמו סמסונג,
HTC, סוני ואחרות מבצעות במכשיריהן. חלק מהיתרון במכשירי נקסוס הוא
שהם מקבלים ראשונים כל עדכון למערכת ההפעלה אנדרואיד, ואף ממשיכים לקבל עדכונים
למערכת ההפעלה למשך תקופה ארוכה יותר מהנהוג במכשירים שאינם משתייכים למשפחת
ה”נקסוס”. עד שנת 2012, כשהייתם אומרים “נקסוס”, הייתם
מתייחסים אך ורק לטלפונים סלולריים. בשנת 2012 הציגה גוגל את הטאבלט הראשון שנכנס
לתכנית הנקסוס, הנקסוס 7.

כזה ניסיתי: טאבלט Acer Iconia W700

שוק הטאבלטים
הוא שוק צעיר, אפילו במונחי עולם החפיצים התזזיתי של ימינו. תחשבו על זה, האייפד הראשון הושק לפני פחות מ-4 שנים, באפריל 2010. טאבלט האנדרואיד *האמיתי* (כזה
המריץ אנדרואיד 3.1, הגרסא הראשונה של מערכת ההפעלה שבאמת התאימה לטאבלטים) הראשון,
ה-
Motorola Xoom, הושק כמעט שנה לאחר מכן (בסוף פברואר 2011) לפני קצת פחות מ-3
שנים. הכניסה של מיקרוסופט לעולם הטאבלטים הנוכחי (ואני מתעלם כאן מההתייחסות
למחשבים ניידים בעלי מסכי מגע רזיסטיבי, עם עט, סטיילוס, שהיו קיימים עוד לפני
2010), הגיעה רק בשנת 2012, עם השקתה של הגרסא הראשונה של
Windows המיועדת למסכי מגע, Windows 8. מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-iOS לא רק צברו שליטה בתחום הטאבלטים
בזמן שמיקרוסופט פספסה את יריית הפתיחה של השוק הזה, שוק הטאבלטים במתכונתו החדשה
הכחיד לחלוטין את קטגוריית הנטבוקים, והחל לכרסם, בעצם לא לכרסם, לדפוק ביסים
רציניים, בשוק המחשבים הניידים שבדיוק התחיל לפרוח לקראת סוף העשור הראשון של המאה
ה-21.

Acer Iconia W700 (תמונה: אתר יצרן)

המציאות הזאת
יוצרת מצב שבו עולם ה-
PC (עולם ה-PC = יצרניות מחשבים ניידים
ומיקרוסופט) נאבק כרגע כדי לשמור על הרלוונטיות שלו, ולהחזיר את כל אותם משתמשים שברחו
לעבר טאבלטים מבוססי אנדרואיד ואייפדים, חזרה הביתה אל לוח האריחים. כאמור,
מיקרוסופט הציגה לראשונה את החזון שלה לדרך שבה אנשים אמורים להשתמש בטאבלט בשנת
2012. יצרניות המחשבים מצידן מציגות מאז מגוון נרחב של מכשירים הנעים על הסקאלה
שבין טאבלט למחשב נייד (גם ברמת הצורה הכללית וגם ברמת המפרט) אשר מריצים את מערכת
ההפעלה הזאת, ואת אחותה החורגת והמוגבלת Windows RT, ומנסות בינתיים ללא הצלחה רבה, למצוא את הנוסחה שאכן תחזיר את הקונים אליהן.

כזה ניסיתי: טאבלט Asus MeMO Pad 10 FHD

קטלוג הטאבלטים
של אסוס לשנת 2013 כלל כמה טאבלטים די דומים זה לזה בצורה ובשם. לכן, כאשר אשת
הקשר שלי באסוס התקשרה וסיפרה לי שיש לה טאבלט שעשוי לעניין אותי בגודל 10.1
אינטש, היה לי קשה לנחש האם היא מתכוונת ל-
Asus MeMO Pad
Smart 10”
, Asus MeMO
Pad 10
, או הטאבלט שבסופו של דבר קיבלתי,
ה-
Asus MeMO Pad 10 FHD (הידוע גם בשם הדגם הקצר יותר ME302C).
אז מה דעתכם על רקע שחור לחפיצים? Asus MeMO Pad 10 FHD (צילום: גד גניר)
אז למה היא כל
כך רצתה שאבדוק אותו? שאלה טובה, שגם אני שאלתי את עצמי. עד שנברתי קצת במפרט שלו
והבנתי שלמרות שלא מדובר בחפיץ ייחודי כמו ה-
FonePad, או  ה- PadFone 2,  מדובר באחד הטאבלטים
החזקים שאסוס מייצרת. בראש ובראשונה וכפי שמרמז השם, יש לו מסך 10.1 אינטש ברזולוציית
FullHD (1920×1200) בטכנולוגיית LED. מתחת למכסה המנוע פועם מעבד אינטל Atom Z2560, בעל ליבה כפולה בלבד במהירות של 1.6 גיגה הרץ, אך בעל 2 גיגה
זכרון עבודה. ניתן להשיג אותו בשתי תצורות של נפח אכסון, 16 ו-32 גיגה, אך ניתן
להרחיב את הזכרון הזה באמצעות כרטיס
MicroSD ב-32 גיגה נוספים. אם זה לא מספיק לכם, תוכלו לקבל 5 גיגה נוספים
חינם בשירות האחסון בענן של אסוס לתמיד (ולא כמו ההצעות הנבזיות של דרופבוקס לקבל 50 גיגה לתקופה מוגבלת). מלבד זה כל השאר די סטנדרטי: מצלמה
קדמית ברזולוציה של 1.2 מגה פיקסל ומצלמה אחורית ברזולוציה של 5 מגה פיקסל המסוגלת
לצלם וידאו ב-רזולוציה של
1080p, זוג רמקולים סטריאופוניים ואם אתם רוצים לדעת עוד על המפרט שלו
אתם מוזמנים להכנס לכאן. רק אוסיף ואומר שגרסת האנדרואיד איתה הוא הגיע היא גרסת
אנדרואיד 4.2, אשר במהלך התקופה בה הוא שהה אצלי השתדרגה ל-4.3.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Toshiba WT310-105

כמו חברות רבות אחרות, גם טושיבה התחילה להפנים שטאבלטים הם מקור הכנסה מצוין, והתחילה להרחיב את היצע הטאבלטים שלה. היא התחילה לפני שנתיים כמו שרוב יצרניות החומרה שהחליטו להוסיף טאבלטים לפורטפוליו שלהן, בסדרת טאבלטים מבוססי אנדרואיד. הסדרה הראשונה נקראה Thrive (שם דרמטי, נכון?) , ולי אישית יצא להתנסות ב-AT105 במסגרת הכתיבה ב-Wisebuy. נכון לסוף שנת … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Sony xperia Tablet Z

אם לא הבנתם את זה עד כה,
יש לי סלידה מסויימת מטאבלטים עם מסך בגודל 10.1 אינטש. את הסלידה הזאת פיתחתי במהלך התקופה שביליתי עם ה-
TF101, תקופה עליה כתבתי בפוסט על חפיץ אחר, מקלדת בלוטות’ לנקסוס 7. איכשהו בימים ההם של סוף שנת
2011, העובדה שטאבלטים המריצים את אנדרואיד מגיעים עם מסך טיפה גדול יותר ממסך
האייפד, נראתה כמו יתרון מסוים. היום אני כבר יודע שטאבלטים בגודל כזה (וצפונה
ממנו), הם כבדים, לא נוח להחזיק אותם ביד אחת, ובקיצור, נוחים לקריאה כמעט כמו
עיתון הארץ (במהדורת הפרינט).

Sony xperia Tablet Z (צילום: גד גניר)


כמובן שאת כל הדברים האלו
לא טרחתי לספר לאנשים הטובים שהעבירו לי להתנסות את ה-
Sony Tablet Z. אם טרם יצא לכם להכיר עדיין, אספר
לכם כמה עובדות יבשות טכניות עליו, ואז נוכל להמשיך לקטעים המעניינים יותר. המסך
שלו, בגודל 10.1 אינטש ומציג רזולוציה של
2000×1920. ה-Sony xperia Tablet Z נושא בקרביו מעבד מרובע-ליבה של קוואלקום,
במהירות של 1.5 גיגהרץ, 2 גיגה זכרון מערכת, 16 גיגה זכרון אכסון (ובנוסף, אפשרות
הרחבה לעוד 64 גיגה באמצעות כרטיס זכרון). אני יכול להמשיך עוד, אבל אתם תשתעממו
ולי ימאס לכתוב. אסכם זאת בקצרה: מדובר במפרט חזק מאוד, בין החזקים ביותר בשוק
הטאבלטים מבוססי האנדרואיד נכון לכתיבת שורות אלו.

כזה ניסיתי: טאבלט Asus Memo Pad HD7

לפני שניגש לעיקר, הרשו לי להציג סוג חדש של פוסטים בבלוג הזה, פוסטים מסדרת “כזה ניסיתי”. כשמם כן הם, מוצרים שביקשתי לקבל לבדיקה כי הם עניינו אותי באופן אישי, ניסיתי אותם לתקופת זמן מסויימת ונאלצתי בלב כבד (או שלא) להחזירם. למי שתוהה, לא, אני לא מקבל תשלום עבור הבדיקות האלו, ולא, לצערי החפיצים האלו לא … להמשך קריאה