אוזניות

כאלו ניסיתי: Razer Barracuda X (2022)

מאת

עד לפני מספר שנים היתה הפרדה ברורה בין אוזניות גיימינג לאוזניות לשימוש כללי. אוזניות גיימינג היו מוצר עם עיצוב צעקני ומגוון מצומצם למדי של אפשרויות חיבור. לכל היותר, ניתנה למשתמשים האפשרות לבחור בין חיבור עם כבל וחיבור אלחוטי. בשנים האחרונות יצרניות מתחילות להבין שגיימרים שמשקיעים כמה מאות ש”ח באוזניות גיימינג טובות, מחפשים קצת יותר ורסטיליות וישמחו להמנע מלרכוש זוג אוזניות נפרד לשמיעת מוזיקה הרחק מהמחשב. ה- Barracuda X (2022) של רייזר פונות לקהל הזה.

Razer Barracuda X (2022) (צילום: גד גניר)


האמת שמאז SteelSeries Arctis Nova Pro Wireless לא נתקלתי באוזניות כל כך ורסטיליות. ההבדל הוא ש- Barracuda X (2022) עולות רבע מהן ומציעות מגוון חיבורים דומה. הן מגיעות עם מתאם אלחוטי קנייני של רייזר בתדר 2.4 גיגהרץ. בדומה לזה של Nova 4 שכתבתי עליהן כאן לפני מספר שבועות, מדובר במתאם עם חיבור USB C. בשונה מזה של SteelSeries, חיבור ה-USB C כאן ממוקם בצד המתאם, מה שמאפשר יותר גמישות בחיבור שלו כך שלא יסתיר חיבורים אחרים במחשב. אופציה אלחוטית נוספת שמציעות Barracuda X (2022) היא Bluetooth שמיועדת בעיקר לחיבור לסמארטפונים וטאבלטים. החיבורים האלחוטיים יכולים לחיות זה לצד זה בשלום ואף לשתף פעולה: ניתן להיות מחוברים באמצעות מתאם ה-2.4 גיגהרץ למחשב, ובמקביל להיות מחוברים בבלוטות’ לטלפון כך שאם נכנסת שיחה בזמן שאתם משחקים במחשב, השמע יעבור אליה כברירת מחדל. מעבר לכך, בערכה של Barracuda X תוכלו למצוא כבל עם חיבורי 3.5 מ”מ למי שזקוק לחיבור חוטי. בנוסף רייזר מצרפת לערכה גם כבל מאריך עם שקע USB C ותקע USB A למי שסובל ממצוקת שקעי USB C. אפשרויות החיבור האלו מכסות כל פלטפורמה וקונסולה קיימת בשוק.


כאלו ניסיתי: Jabra Elite 8 Active

מאת

ג’אברה מעוניינת לפתוח דף חדש. ב-2020 היא עוד זכתה לשבחים על דגמי ה-Elite 75t וה-85t, אבל רוב הדגמים שהשיקה בשנתיים האחרונות זכו לביקורות פושרות למדי, בעיקר דגמי הדגל Elite 7 Pro ו-Elite 7 Active. לפני כחודש הכריזה על שני דגמי דגל חדשים: Elite 10 ו-Elite 8 Active, הדגם הספורטיבי שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה.

Jabra Elite 8 Active (צילום: גד גניר)



ה-Elite 8 Active שומרות על אותם קוים כלליים של דגמי ה-Active מהשנתיים האחרונות, אם כי ישנם רענונים קלים לעיצוב. כמו דגם הדגל הקודם של החברה לספורטאים, גם כאן האוזניות ממוגנות יותר משאר הדגמים בקטלוג החברה: בנוסף לתקן העמידות הצבאי האמריקאי, MIL-STD-810H, האוזניות עצמן מוגנות מרטיבות ואבק לפי תקן IP68, כלומר, זיעה, התזות מים, ואפילו נפילה למים מתוקים בעומק של עד 1.5 מטר לא יגרמו לאוזניות נזק. תיאורטית ניתן היה לשחות איתן אבל אין טעם לעשות זאת כי ממילא המים מפריעים לקליטת הבלוטות’. בניגוד לדגמים הקודמים גם הקייס קיבל מיגון ואפילו בתקן גבוה יחסית, IP54. כמו ב-Jabra Elite 7 Active, לאוזניות החדשות יש ציפוי סיליקון בשם ShakeGrip, שמכסה את גופן ומונע מהן להחליק החוצה מהאוזן. בניגוד לדגם הדגל הקודם לספורטאים, כאן הציפוי אינו רק בחלק הקדמי של האוזניות כי אם מקיף אותן ומגיע עד חלקן האחורי באופן שבאמת מבטיח שישארו בתוך האוזניים שלכם.

כאלו ניסיתי: SkullCandy Rail ANC

מאת

בינואר 2003 חשפה חברה אמריקאית קטנה בשם SkullCandy את המוצר הראשון שלה, אוזניות אותן ניתן לחבר במקביל גם אל הטלפון הסלולרי וגם אל נגן ה-MP3 שלכם (קוראיי הצעירים, תבינו, באותם ימים מדובר היה בשני מוצרים נפרדים לחלוטין), וברגע שנכנסת שיחה, עוצמת השמע של הנגן היתה מונמכת משמעותית כדי לאפשר לכם לעבור לשיחה אך עדיין להנות מהמוזיקה. ב-20 שנה שחלפו מאז הפכה Skullcandy לאחד ממותגי האודיו הייחודיים בשוק, והיתה בין הראשונות לזהות שההמונים רואים באוזניות, מעבר לאביזר לצריכת מוזיקה, גם ואולי בעיקר פריט אופנתי. בהתאם לכך, הפכה להיות מזוהה בעיקר עם אוזניות בעלות שילובי צבעים צעקניים, למרות שהקטלוג שלה כלל גם דגמים עם עיצוב סולידי ומאופק. ביוני האחרון השיקה Skullcandy צמד אוזניות TWS חדשות, Rail, ודגם משודרג הכולל גם ביטול רעשים אקטיבי, בשם המפתיע Rail ANC, אשר הגיע אליי לבדיקה. 

SkullCandy Rail ANC (צילום: גד גניר)



במבט ראשון נראה ש-Rail ANC מתשייכות לאיזורים היותר מאופקים בקטלוג של Skullcandy. האוזניות מגיעות בצבע שחור בלבד, אולם כששולפים אותן מהקייס מגלים שהן מתהדרות באיזורים שקופים שחושפים את איבריהם הפנימיים, כאשר הקייס אפילו כולל תאורה מובנית אשר נדלקת כשפותחים אותו. Skullcandy בהחלט לא הראשונה שהולכת על המראה השקוף: קדמו לה בין השאר מונדו, JBL, והיצרנית שהפכה את השקיפות הזאת לסימן ההיכר שלה, Nothing. אם שמים את זה רגע בצד, אפשר להגיד שסקאלקנדי הצליחו ליצור כאן מראה ייחודי אבל סולידי והן בהחלט נאות למראה.

כאלו ניסיתי: SteelSeries Arctis Nova 4P

מאת

התוספת האחרונה לקטלוג אוזניות הגיימינג של SteelSeries הן Arctis Nova 4, הדגם האלחוטי הזול ביותר בסדרה היוקרתית של היצרנית הדנית. כמו דגמים יקרים יותר בסדרה, ב-SteelSeries מבטיחים יכולת התחברות למגוון קונסולות ומכשירים, כמו גם איכות שמע טובה ועמידות גבוהה. על מה בכל זאת התפשרו כאן?

SteelSeries Arctis Nova 4 (צילום: גד גניר)



תת הדגם שהגיע אליי היה ה-Nova 4P, אשר פונה רשמית אל קהל המשתמשים של קונסולות Sony Playstation 5. יש לחברה גם את תת הדגם 4X אשר מיועד לקונסולות Xbox Series X|S, ודגם 4 שמותאם לגיימרים של PC. עקרונית, הדגמים נבדלים זה מזה בעיקר בצבע רצועת הראש שמתחת לקשת, והעובדה שדגם 4X מציע תאימות גם לקונסולות של מיקרוסופט, בניגוד לתתי הדגמים האחרים. מכל בחינה אחרת, מדובר באוזניות זהות לחלוטין.

כאלו ניסיתי: Sony WF-1000XM5

מאת

לקטלוג של סוני חוקיות ברורה ומסודרת: בכל שנה בקיץ מושק דגם הדגל של אוזניות החברה, כאשר סוג האוזניות מתחלף לסירוגין בין אוזניות True Wireless (עם הקידומת WF) לאוזניות Over The Ear (עם הקידומת WH). אחרי שבשנה שעברה הושקו WH-1000XM5, אוזניות הדגל בקטגוריית ה-Over The Ear, השנה הגיע הזמן להחליף את WF-1000XM4, דגם הדגל בקטגוריית ה-True Wireless בדגם ההמשך בעל השם הלא ידידותי והלא מפתיע: WF-1000XM5.

Sony WF-1000XM5 (צילום: גד גניר)



בשנתיים שחלפו מאז הדגם הקודם, מהנדסי סוני עשו שיעורי בית, בראש ובראשונה בעיצוב. אחרי שהדגם הקודם זכה לקיתונות של זעם מלא מעט מבקרים ומשתמשים על האופן שבו הוא לוחץ על חלקי האוזן, הואילו בסוני בטובם למזער אותן כך שינהגו באנטומיה האנושית באופן פחות אגרסיבי. התוצאה נראית מעודנת יותר ואכן בשל ממדיהן הצנועים יותר ב-25%, ביחס לדגם הקודם, הן פחות מורגשות באוזן. זה זמן טוב להתוודות שאני הייתי מהבודדים שדווקא ידעו להעריך את תחושת הביטחון של הדגם הקודם, אוזניות True Wireless שלא ניתן לשכוח שהן בתוך האוזניים. עם זאת, אחרי שניסיתי את הדגם החדש, אפילו אני מודה שקשה לחזור לאחור: מדובר באוזניות קלות הרבה יותר (20 אחוז קלות יותר ליתר דיוק) שמעוצבות בצורה סלחנית הרבה יותר לאוזן, ואין ספק שכשהן כבר בתוך האוזניים, הן נוחות יותר מהדגם הקודם.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: JBL Live Pro 2

מאת

עבור הקהל שפחות מתחבר לגימיקים כמו מסך על קייס הטעינה, ממשיכה JBL להציע מגוון אוזניות TWS פחות פורצות דרך אך איכותיות ולא יקרות במיוחד. Live Pro 2 המיובאות לארץ דומות חיצונית לדור הראשון בסדרה, אבל מציעות כמה שיפורים חשובים לצד תכונות שהיו חסרות בדגם הקודם.

JBL Live Pro 2 (צילום: גד גניר)



כאמור, מבחוץ Live Pro 2 מציגות עיצוב כמעט זהה לזה של הדגם שקדם להן. ההבדל שממש בולט לעין הוא ציפוי ה”גבעולים” בגימור כרום כהה אך מבריק. הבחירה העיצובית הזאת משווה להן מראה אלגנטי אבל כרגיל במוצרים ששולבו בהם חלקים בגימור כרום מבריק, מדובר במגנט לטביעות אצבעות שדורש ניגוב מפעם לפעם אם ברצונכם לשמור על המראה האלגנטי. שינוי נוסף הוא בבחירה במבנה אליפטי לראש האוזניה במקום עגול כפי שהיה קודם, על מנת לאפשר הכנסה קלה ומהירה יותר, כמו גם התאמה נוחה יותר למבנה האוזן. מלבד שני השינויים האלו הן נשארו דומות במבנה הכללי ובממדים וטוב שכך: הדגם הקודם ובהחלט גם Live Pro 2 הן אוזניות שכמעט “מתמגנטות” לתוך האוזן: מבנה הגבעול והגוף העגלגל ממש מנחים את עצמם למיקום האידיאלי בתוך האוזן ואין צורך בתמרונים מסובכים, למשך את האוזן או לסובב אותן בתוכה. הן גם לא מציקות כשהן כבר בתוך האוזניים, אינן כבדות והן נוחות לשימוש ממושך.

כאלו ניסיתי: Mondo Over-Ears

מאת

מהאומה שהביאה לעולם את ABBA, רוקסט, אביצ’י, ד”ר אלבן, אייס אוף בייס, הקארדיגנס ולורין, הזוכה באירויזיון האחרון, הגיע לאחרונה מותג אודיו חדש, Mondo. מדובר, ואני מצטט מהאתר עצמו, ב”פרי אהבתם” של Monza, סוכנות לייצוג אמנים, Dopest, מגזין שבדי לאופנת רחוב ומוזיקה, ו-defunc, יצרנית אודיו שיצא לי לנסות רמקולים חכמים שלה לפני מספר חודשים. ה-Mondo Over-Ears שהגיעו אליי לבדיקה לפני מספר שבועות הן האוזניות הראשונות של המותג.

Mondo Over-Ears (צילום: גד גניר)

מאחר שמונדו הוא מיזם שמשלב בין חברת אודיו וחברת אופנה, לא מפתיע לגלות שניתנה כאן תשומת לב לעיצוב. Mondo Over-Ears אינן ממציאות את הגלגל, ואספקטים מסוימים בעיצוב מזכירים את AirPods Max של אפל ואת הסוני WH-100XM5, אבל אין סיכוי להתבלבל ביניהן. האוזניות מגיעות בשלושה צבעים: שחור, שקוף (שחושף את קרביי האוזניות) או בצבע של היחידה שהגיעה אליי, בז’. העיצוב מינימליסטי ואלגנטי ואיכות החומרים וההרכבה טובים. בתור הקוראים האינטליגנטים שאתם, זיהיתם נכון. מדובר באוזניות Over The Ear וככאלו הן נוחות (או כפי שמציינים על האריזה “Comfortable as F**K”), אינן כבדות במיוחד ולוחצות במידה לגיטימית על האוזניים, והקשת ניתנת לפתיחה באופן שיאפשר להן לארח בעלי גולגולות גדולות מהממוצע. חלקה העליון של הקשת עשוי TR-90, חומר גמיש אך עמיד והריפוד שבחלקה הפנימי ממולא ב-Memory Foam כדי לפנק את העורף שלכם כשאתם מניחים אותן על הצוואר. בבניית האוזניות נעשה שימוש נרחב בפלסטיק ממוחזר וסביר להניח (אם כי לא ציינו זאת מפורשות באריזה או באתר החברה) שכריות האוזניים מצופות עור שאינו מגיע מן החי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sony WF-C700N

מאת

השנה היא 2023 ואוזניות TWS כבר לא נראות כמו קונספט עתידני. רוב האנשים שתראו בסביבתכם משתמשים כבר באוזניות כאלו ולא באוזניות חוטיות. אם תשאלו את אנשי השיווק של סוני, WF-C700N החדשות של החברה מיועדות לאלו שבמאסף, אלו שהתלבטו עד כה אם לעשות את המעבר לאוזניות ללא כבל מקשר. למה להם לעבור דווקא לאוזניות של סוני? כי החברה היפנית רואה בהן שילוב של תכונות מתקדמות, סאונד איכותי ופשרות נסבלות במחיר שווה לכל נפש. האם יש כאן בשורה עבור מי שעד כה נמנע מאוזניות TWS? אני בספק. האם מדובר עדיין בזוג אוזניות ששווה לקחת בחשבון? בהחלט.

Sony WF-C700N (צילום: גד גניר)



עד כה לא יצא לי להתנסות באוזניות TWS מהסדרות הפחות יוקרתיות של סוני. התנסיתי ב-LinkBuds וב-LinkBuds S שנראו נהדר והגימור שלהן והחומרים מהם היו עשויות השאירו רושם מאוד חיובי. ה-WF C700 הן סיפור אחר: אולי זה הצבע השחור של היחידה שהגיע אליי לבדיקה, אבל הפלסטיקה נראית בסיסית מאוד, והטקטסטורה המחוספסת שלו הולמת מוצר שאין למישהו כוונה לשווק אותו כיוקרתי. איכות ההרכבה טובה ואין ספק שהן ישרדו יותר מאוזניות זולות נטולות מותג מעליאקספרס. ועדיין, אם מישהו היה מוחק את הלוגו של סוני מחלקן העליון אני בספק אם הייתי מנחש שמדובר ביצרנית הזאת, למרות דמיון מסוים בצורה הכללית לזו של LinkBuds S. הקייס גלילי, צר וקומפקטי בממדים שמזכירים שפתון, האוזניות עצמן קלילות וכמעט ואינן מורגשות בתוך האוזן. מצד שני, אין להן סנפירי ייצוב ולא הרגשתי שהן מאובטחות דיין בתוך האוזניים כדי לצאת איתן לפעילות ספורטיבית. השליטה באוזניות מתבצעת באמצעות לחצנים פיזיים ולא משטחי מגע, הדרך הרשמית של יצרניות להודות שחסכו, אם כי אלו לא בהכרח בשורות רעות. ראיתי לא מעט אוזניות שמשטחי המגע שלהן מזייפים, מגיבים לאט או מספקים פידבק גרוע, אבל לחצנים כמעט תמיד עושים היטב את העבודה. העמידות שלהן במים בסיסית, תקן IPX4 שיספיק בעיקר נגד התזות אקראיות, לא חזקות מדי ונגד גשם.


כאלו ניסיתי: Anker Soundcore ANC Liberty 4

מאת

פחות מעשור איתנו, ואוזניות True Wireless הספיקו כבר לעבור שינוי אבולוציוני מהותי: בימים הראשונים של הקטגוריה, אוזניות אלחוטיות ללא כבל מקשר ביניהן נחשבו כחלק בלתי נפרד מחזון המחשוב הלביש והגיעו עם חיישנים מובנים לניטור פעילות גופנית. הטרנד התחיל עם חברות פחות מוכרות כמו Bragi שהציגה עוד ב-2014 אוזניות True Wireless עם מד דופק, מד תאוצה, מעקב אחר תנועות ראש ואפילו סייען קולי. גם דגמי ה-TWS הראשונים של היצרניות הגדולות כמו Samsung ו-Jabra כללו חיישנים כאלו, אבל אז באה אפל ושינתה הכל: ה-AirPods שהושקו ב-2015 זנחו את החיישנים והיומרות, ושימשו רק להאזנה למוזיקה ולשיחות. שאר היצרניות הזדרזו ללכת בעקבותיה והשאירו את המעקב אחר הפעילות הגופנית בעיקר לצמידים ושעונים חכמים. ב-Anker החליטו להחזיר עטרה ליושנה, וה-Soundcore ANC Liberty 4 לא רק ישמיעו לכם מוזיקה ויאפשרו לכם לקיים שיחות, הן גם ימדדו לכם דופק ואפילו ינסו לחסוך לכם כאבים בצוואר.

Anker Soundcore ANC Liberty 4 (צילום:גד גניר)

Soundcore ANC Liberty 4 מגיעות במבחר של שני צבעים: שחור ולבן. אליי הגיעה הגרסה הלבנה שמתהדרת במסגרות כסופות ונראית אלגנטית מאוד. קייס הטעינה גם הוא לבן, בגודל סביר והדבר היחיד שמפריע לי בו הוא הבחירה במנגנון סליידר לפתיחת המכסה העליון, בחירה משונה, אם כי עקבית במקרה של אנקר וכזאת שלא באמת קשה להתרגל אליה. פתיחת המכסה חושפת את האוזניות עצמן, מוקפות בתאורה מרשימה. בניגוד ל-Soundcore Libert 3 Pro, קל לשלוף אותן מהקייס וגם קל למקם אותן חזרה בתוכו. באופן כללי, אנקר בחרה בעיצוב לא הרפתקני אבל מאוד יעיל שמשלב בין גוף עגלגל וחלק, ראש סיליקון וגבעול. זו תצורה שמוכיחה את עצמה במספר לא מועט של דגמי אוזניות אחרים שהתנסיתי בהן כמו Nothing ear (2), B&O EX, 1More Aero ועוד רבות אחרות. הן נוחות מאוד באוזן, לא מכבידות, לא לוחצות, וקל להכניס ולהוציא אותן במהירות ולקבל אטימה טובה בלי צורך לשחק יותר מדי עם המיקום שלהן. השליטה בהן מתבצעת ע”י צביטה של הגבעולים, בדומה לאוזניות של אפל. אמנם זה לא מקורי, אבל זה עובד מעולה ואינטואיטיבי מאוד. האוזניות יודעות לזהות צביטה בודדת, כפולה או משולשת, אבל לא יודעות לזהות צביטה ממושכת, לכן המשתמשים נותרים עם 6 פעולות סה”כ (שלוש בכל אוזניה) שניתן לבצע דרך האוזניות עצמן. דרך האפליקציה ניתן לערוך את אפשרויות השליטה ולשנות את הפעולה שכל סוג צביטה תבצע.

כאלו ניסיתי: JBL Tour Pro 2

מאת

שוק אוזניות ה-TWS רק חיכה לטלטלה הזאת: אחרי שהבריאו מרוב מחלות הילדות כמו יציבות חיבור וזמן סוללה קצר, ונואשו מלפתור את הבעיה האקולוגית שסוג האוזניות הזה מייצר, האוזניות שאין ביניהן כבל מקשר עומדות בפני השלב הבא באבולוציה, להצמיח על עצמן מסך מגע. אפל אמנם הגישה פטנט לתצורה כזאת לפני קצת יותר מחודש, אבל את הבכורה קטפה כבר JBL, כאשר הציגה כבר באוגוסט את Tour Pro 2, אוזניות ה-TWS הראשונות עם מסך מגע על הקייס שלהן. הן הגיעו לארץ לפני מספר שבועות וניסיתי לברר אם הן אכן משנות את כל מה שידעתי עד כה על האוזניות.

JBL Tour Pro 2 (צילום: גד גניר)

ובכן, הן לא, אבל זה קצת מורכב: השאלה המתבקשת היא למה צריך מסך מגע על אוזניות כאשר יש לכולנו מסך מגע אחר כבר בכיס, ולחלקנו אף מסך מגע נוסף על פרק היד? זו שאלה מצוינת ואני שמח שהעליתי אותה כי ההתנסות שלי עם JBL Tour Pro 2 לא מספקת תשובה חד משמעית לשאלה הזאת. כדי להבין מדוע צריך מסך מגע על האוזניות, צריך להסביר קודם מה אפשר לעשות איתו.