סמארטפונים

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Grand 2

מאת
סדרת ה-Grand
של סמסונג מעולם לא נהנתה מאותו באזז ממנו נהנו סדרות ה-S
וה-Note של היצרנית הקוריאנית. מטרת הסדרה הזאת היא להציג בעיקר Value For
Money, עבור אלו המעוניינים במכשיר טוב, אך בוחרים שלא להתפרע עם התקציב אותו הם מוכנים להקדיש לקניית מכשיר חדש. ה-Samsung
Galaxy Grand 2 הוא הדגם הצעיר ביותר בסדרה הזאת, והוא חלק
מששת המכשירים החדשים מבית סמסונג שמושקים בימים אלו בישראל.
Samsung Galaxy Grand II (צילום: גד גניר)


אם הגלאקסי
גראנד 2 היה מגיח אל השוק עם המפרט הטכני הנוכחי שלו לפני כשנתיים, הוא היה ללא
ספק ספינת דגל. כיום, תמיכה ב-LTE (בדגם
שסמסונג משיקה בישראל), מעבד במהירות של 1.2 גיגהרץ עם 4 ליבות וזכרון RAM
בנפח 1.5 גיגה, מספיקים כדי להכניס אותו לשכבת הביינים של עולם הסמארטפונים.
הייתי רוצה לכתוב שזה מספיק, שהמפרט הזה מאפשר ל-Samsung
Galaxy Grand 2 לספק חויית שימוש מצויינת, אבל אני לא יכול.
שלא תבינו לא נכון, לא מדובר במכשיר שאי אפשר להשתמש בו. מצד שני, לעיתים ישנו לאג
מרגיז בפתיחת אפליקציות או בביצוע פעולות מסויימות במכשיר. הלאגים האלו בולטים
במיוחד כשנכנסים לאפליקציית אנשי הקשר (כמעט 2 שניות בכניסה הראשונה!), הזמן שעובר
מרגע הלחיצה על כפתור הבית או כפתור הנעילה ועד שהמסך נדלק (גם כמעט 2 שניות), אך
הכי מזעזע, כמעט 3 שניות עד שאפליקציית המצלמה הופכת לזמינה, בכל הפעלה שלה. על
הנייר זה לא נשמע הרבה, אך במציאות, כל שנייה כזאת היא נצח, במיוחד כאשר אתה צריך
להוציא שיחה באופן דחוף, או רוצה לתפוס באמצעות המצלמה רגע שכבר הספיק לחלוף. מערכת
ההפעלה אותה מריץ ה-Grand 2 היא
אנדרואיד כמובן, בגרסא 4.3, גרסא עדכנית יחסית אם כי לא החדשה ביותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Note 3 Neo

מאת
לאחר ההשקה
החגיגית של ה-Galaxy S5
בישראל, בחרה סמסונג לגשת למהלך של השקת שישה מכשירים חדשים בתקופה של החודש-חודש
וחצי הקרובים, מהלך מורכב ויוצא דופן בשוק הישראלי.  אחד מששת המכשירים האלו הוא ה-Samsung
Galaxy Note 3 Neo, אותו קיבלתי לבדיקה לפני שבועיים. למרות
הדמיון בשם ובמראה, ה-Samsung Galaxy Note 3 Neo
הוא מכשיר שונה לחלוטין מה-Note 3 עליו
ריירתי כאן בבלוג לפני שלושה חודשים. בין ההשקות של שני המכשירים הפרידו כ-4 חודשים,
ובניגוד למצופה, דווקא המכשיר החדש יותר (ה-Neo,
אם לא הבנתם עד עכשיו…) הוא המכשיר הצנוע יותר מבחינת מפרט טכני. בישראל הוא
מושק בימים אלו כגרסא זולה יותר, אך בעלת תמיכה ברשתות הדור הרביעי שיופעלו כאן
בקרוב, תמיכה שלא היתה קיימת בגרסת הנוט 3 שסמסונג שיווקה עד כה בישראל.

Samsung Galaxy Note 3 Neo (צילום: גד גניר)

כאמור,
ההבדלים בין שני המכשירים במראה החיצוני הם זניחים, אך בכל זאת קיימים. גימור העור
בחלקו האחורי של ה-Note 3 Neo נראה
מצוין כמו זה שב-Note 3,
אולם איזור המצלמה האחורית לא תחום במסגרת נפרדת, כי אם בפתחים נפרדים עבור נורת
הפלאש ועדשת המצלמה. דפנות ה-Note 3 היו
באותו גימור שגם הגיע בסופו של דבר גם ל-Galaxy S5,
מעין חריצים לאורך המסגרת הכסופה, משהו שזכה לכינוי שאהבתי במיוחד:
“דיינר”. ב-Note 3 Neo אין
את הגימור הזה, ובמקומו יש סתם מסגרת כסופה עם בליטה עדינה לכל אורכה. פרט להבדלים
אלו, עין בלתי מזויינת לא תצליח להבחין בהבדלים בין המכשירים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Asus FonePad Note 6

מאת
נכון להיום, אסוס אינה שחקן משמעותי בשוק הסמארטפונים. עם זאת לא ניתן לטעון כי היא שחקנית חדשה בתחום הזה. כבר בשנת 2005 הציגה אסוס מספר טלפונים פשוטים, ולאחר מכן התמקדה בסמארטפונים המבוססים על מערכת ההפעלה ווינדוס מובייל, שקדמה ל- Windows Phone 7 ו-8 של ימינו. בשלב מסוים החליטו באסוס להתמקד בשוק המחשבים הניידים, הנטבוקים, והטאבלטים. כל אותה תקופה בחרו שם להשאיר על אש קטנה את כל נושא הטלפונים הסלולריים, ולמעט הבלחות קצרות כמו משפחת הפדפונים למיניהם, או אפילו טאבלט ה-FonePad שכלל יכולת חיוג (בניגוד לטאבלטים אחרים עם קישורית 3G שיכולים רק להתחבר לרשת לצורך שימוש באינטרנט סלולרי), אסוס השאירה את הבמה עבור יצרניות אחרות גדולות.

ביוני 2013 הציגה אסוס את ה-FonePad Note 6. היא מגדירה אותו כטאבלט 6 אינטש בעל קישורית סלולרית וטלפון. זוהי ההגדרה הארוכה והמסורבלת ביותר ששמעתי אי פעם ל”פאבלט”. מצד שני, הגבולות האלו הולכים ומיטשטשים בימינו ומסך בגודל 4.3 אינטש שנחשב בימי ה-Galaxy S2 “עצום”, נחשב כיום כמו גודל לגיטימי למכשירים שבשמם תוכלו למצוא את המלה Mini. מעבר לכך, הבחירה בשם הסדרה FonePad מבהיר כיצד אסוס מתייחסת למכשיר הזה. מבחינתה, למרות שמשולבת בו האפשרות לבצע שיחות טלפון, מדובר כאן בראש ובראשונה בטאבלט, כמו מכשירי ה-FonePad שקדמו לו, גם אם המסך שלו קטן יותר באינטש אחד מכל קודמיו.
אז אחרי שדשתי בכל מה שאפשר להבין מהשם הלא ידידותי של המכשיר הזה, ניתן לגשת לתכלס. נתחיל מהמסך: מדובר במסך LCD בטכנולוגיית Super IPS+  בגודל 6 אינטש וברזולוציית FHD (1920×1080). הנקודה היחידה שניתן להגיד לרעתו היא צבעים מעט חלביים, אך כנראה גם זה בגלל שהתרגלתי לצבעים הפסיכודליים של מסכי ה-Super AMOLED של סמסונג. פרט לכך מדובר במסך נהדר: הוא חד מאוד (רזולוציית FHD נראית מצוין ובהחלט מספיקה על מסך בגודל 6 אינטש), ומתפקד נהדר גם בחוץ באור יום.
Asus FonePad Note 6 (צילום: יח”צ)

להמשך קריאה

כזאת הוא מעדיף: Windows Phone 8.1

מאת
את הזכות לכתוב את הפוסט ה-50 בבלוג הזה, בחרתי להשאיר לידידי הטוב שלומי עמיצור, עורך האתר wisebuy.co.il, ומנהל התוכן של אתר zap.co.il. שלומי בחר לנצל את הבמה כדי לנסות ולהסביר לכם איך הוא מצא את עצמו עם טלפון המריץ את מערכת ההפעלה Windows Phone 8, למה הוא מעדיף את מערכת ההפעלה הזאת על פני אחרות, ומה כל כך מרגש בעדכון האחרון לגרסא 8.1.

כמו רבים
וטובים מאיתנו, גם אני לא רכשתי לעצמי טלפון סלולרי כבר כמה שנים – פשוט משום
שקיבלתי אחד מהעבודה. אבל בעוד ששאר עמיתיי במשרד מסתובבים עם מכשיר אנדרואיד כזה
או אחר, צירוף נסיבות הוביל לכך שהמכשיר הקבוע שלי הוא דווקא Samsung
Ativ S, המריץ את מערכת ההפעלה Windows
Phone 8. אני יודע, לא מדובר בבחירה פופולארית; אם
להודות על האמת, הייתי בעצמי ספקן מאוד כשהחלטתי לבחור דווקא במכשיר הזה. יודעים
מה? זה יותר פשוט ממה שזה נשמע: האלטרנטיבה היתה להישאר עם ה- Galaxy S2
בן השנתיים, ואני פשוט רציתי מכשיר חדש.
מסך הבית החדש – Windows Phone 8.1 (צילום: שלומי עמיצור)
בשנה
האחרונה הפכתי לשגריר של רצון טוב למערכת ההפעלה של מייקרוסופט, לא רק כי חשתי
צורך (אנושי ומובן) להגן על הבחירה שלי, אלא כי מהר מאוד גיליתי שמדובר במערכת
הפעלה טובה באמת, שנוחה לי מאוד. עם מינימום מאמץ השגתי לעצמי חשבון מפתחים של
מייקרוסופט וכך התחלתי לקבל את העדכונים האחרונים של Windows
Phone, הרבה לפני שסמסונג תכננה להשיק אותם לקהל
(אם בכלל). בשבוע שעבר הגיע אלי העדכון האחרון והדרמטי ביותר מזה כשנה וחצי, גרסת
8.1, וזה היה תירוץ מצוין להיענות סופסוף לידידי הטוב גד גניר, ולכתוב את פוסט
האורח שהבטחתי מזמן.
לפני שנגיע
לעדכון האחרון והמסקרן שלה, תנו לי להסביר בקצרה למה דווקא ווינדוס-פון מושכת
אותי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Sony xperia Ultra Z

מאת
מכשיר
כמו ה- Sony xperia Z Ultra הוא דוגמא מצויינת לסיכונים
שאני לוקח על עצמי כבלוגר טכנולוגיה. חפיצים רבים שקיבלתי לבדיקה משכו המון תשומת
לב מהסביבה שלי: מה-G-Flex של LG היה קשה
לאנשים להתעלם. ה- Samsung Galaxy Gear עורר תגובות רבות, ואפילו
ה-HTC Desire 500  עם העיצוב ייחודי שלו סובב כמה ראשים. כל החפיצים האלו מתגמדים (תרתי
משמע) ליד ה- Sony
xperia Z Ultra, לפחות בכל
הקשור לצורך של אנשים להתייחס לטלפון החדש שהתחלתי לבדוק.
Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
אז
לפני שנגיע לחלק המשעשע בסקירה הזאת, בה אני מתאר לכם את המבטים המזועזעים, קולות
התדהמה וההערות הציניות שנשמעו בהתחלה מקוריות ואז התחילו לחזור על עצמן (“אז
מה גד, התחלת לבדוק פלזמות?”), כדאי שאעשה לכם היכרות קצרה עם ה- Sony xperia Z Ultra: סוני מגדירה אותו כטלפון, לפחות זה מה שניתן להסיק מהעובדה שהם
הכניסו אותו תחת קטגוריית הטלפונים באתר הרשמי שלהם. זהו טלפון עם מסך בגודל 6.4
אינטש (!) ברזולוצייה של 1920 על 1080 פיקסלים. גודל מסך שכזה הופך את כל הטלפון
למכשיר שמטשטש לחלוטין את הגבולות הממילא לא ברורים בין טלפונים סלולריים, טאבלטים
ופאבלטים. בכל אופן, אם צריך לשים לרגע את הגודל בצד ולהתייחס למסך הזה בפני עצמו
– אז הוא נראה ומגיב מצוין. הוא חד מאוד, מציג גוונים ריאליסטיים ומתפקד לא רע גם
בחוץ באור שמש. תענוג לראות סרטים על מסך כזה, כמו גם לקרוא עליו ספרים או לגלוש
באמצעותו באינטרנט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy S5

מאת
 עובדה שחשוב שתדעו: נכון להיום, אני לא עושה כסף מהבלוג הזה. אף אחד
לא משלם לי כסף, והדוחות שקיבלתי עד עתה מגוגל אדסנס (למי שלא מכיר: הבאנרים שאתם
רואים בין הפוסטים, או לא רואים במידה ואתם משתמשים באד בלוק, תתביישו לכם),
מציגים סכום כולל שעדיין לא כיסה אפילו את עלות הדומיין לשנה. אל תדאגו, אני לא
מתכוון לבקש תרומות, זו רק דרכי הפולנית לספר לכם שכשחשבתי להקים את הבלוג הזה,
אחת המטרות העיקריות שלי היתה להגיע למצב שבו אני יכול לקבל לידיי חפיצים
שמעניינים אותי וכאלו שכולם מדברים עליהם ומחכים להם. בשבוע שעבר, כשקיבלתי את
השקית עם ה-Samsung
Galaxy S5 יום לפני שהגיע לחנויות,
ידעתי שאני יכול לסמן V מאוד חזק וברור על המטרה
הזאת. 

Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

העניין שלי בטלפון הזה נובע לא רק מהעובדה שמדובר בנצר החדש ביותר
לאחת משתי משפחות הטלפונים הכי מדוברות בעולם הסלולר כבר למעלה מ-4 שנים. מתוך
סדרה של 5 מכשירי Galaxy
S, היו ברשותי 3, כשכל אחד
מהם בילה אצלי לפחות חצי שנה. את השניים הראשונים (S1 ו-S2) קיבלתי במסגרת מעבודתי
בזאפ, ואת האחרון (ה-Samsung Galaxy S4 i9505) רכשתי מכספי שלי לאחר
שיצר ההרפתקנות שלי חיסל את מכשיר האנדרואיד היחיד שהיה ברשותי אי פעם שלא היה
מתוצרת סמסונג.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nokia Lumia 1020

מאת
מיקרוסופט תפסה בשבועיים האחרונים לא מעט כותרות, זה התחיל עם השקת
האופיס בגרסת האייפד (ופתיחת אופיס באנדרואיד לשימוש בחינם), ונמשך בכנס המפתחים
בו הוכרזה חבילת העדכונים ל- Windows 8.1 והעדכון שחובבי Windows Phone חיכו לו בקוצר רוח מגרסא 8 ל-8.1. במקביל,
הוכרזו גם מספר מכשירים חדשים של נוקיה מסדרת לומיה, ביניהם ספינת הדגל, ה-930
ובנוסף גם ה-630 הזול יותר. רגע לפני שהם דוחקים הצידה את מכשירי הדור הנוכחי של נוקיה, זה
זמן טוב למשש קצת את הלומיה 1020, ספינת הדגל הנוכחית של נוקיה בישראל.
נוקיה לומיה 1020(צילום: גד גנירק)

תקציר הפרק הקודם: המכשיר האחרון שבדקתי מבית נוקיה היה הלומיה 925.
החויה היתה די פושרת, ולא רק בגלל מערכת ההפעלה, אלא גם (ואולי בעיקר) הברזל עצמו –
נוקיה. מצד שני, הלומיה 1020 הוא ספינת הדגל של נוקיה, מה שה-925 מעולם לא
התיימר להיות, דבר אשר מעורר תקוות שאולי מדובר במכשיר איכותי יותר. כראוי
לספינת דגל, השקת ה-1020 בחו”ל היתה מלווה במסע יח”צ אגרסיבי שכלל משאיות
עם שלטי פרסומת ענקיים שהוצבו בצמוד לשלטי פרסומת של מצלמפון אחר, ה-Samasung Galaxy S4 Zoom, וקראו תיגר על איכות המצלמה שלו. טלפון שזוכה
למסע יח”צ כזה מעורר ציפיות, וסקרן אותי מאוד לדעת אם הוא עומד בהן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט LG G Flex

מאת
באוקטובר
2013, עסקו רוב השמועות באתרי הטכנולוגיה בשני מכשירים סודיים שעומדים אוטוטו
לצאת לשוק. סמסונג ו-LG, כל
אחת בנפרד, בחרו להשיק טלפון סלולריים המתאפיינים בחידוש שלא נראה בעבר: מסכים
קמורים. בעוד ה-Galaxy Round של
סמסונג הופץ אך ורק באופן מצומצם בדרום קוריאה, ה-G Flex
של LG עליו נדבר בפוסט זה, הפך לסמארטפון מן
המניין, והגיע בשבועות האחרונים גם לישראל.
LG G Flex (צילום: גד גניר)

ייתכן
שמדובר בהחלטה לנטוש את שם סדרת הסמארטפונים שליווה את כל המכשירים שהשיקה עד שנה
שעברה (Optimus),
וייתכן שפשוט מדובר בהתקרבות לגוגל  במסגרת בחירתה כקבלן לייצור מכשירי
הנקסוס 4 ו-5, בכל מקרה, מרגישים שמשהו טוב עובר בשנתיים האחרונות על LG,
והדבר ניכר באיכות המכשירים שהיא משיקה. ה-LG G2
שעליו סיפרתי לכם  לפני חודשיים, התגלה כמכשיר נפלא, וגם
הנקסוס 5 קיבל ביקורות טובות מאוד, ושניהם הביאו לגידול במכירות של LG בישראל. עם תנאי פתיחה כאלו, לא פלא שהייתי להוט להניח
את ידיי על אחד המכשירים המעניינים ביותר שהחברה השיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולרי HTC Desire 500

מאת
בעודנו ממתינים
לבואה של ספינת הדגל החדשה של HTC, ה-One החדש, נציגתה של החברה הטייואנית בישראל, Touchgroup, מתחילה לייבא את ה-Desire 500. הדיזייר החדש רחוק מלהרשים את מי שמחפשים את יורשו של ה-One, אך הוא בהחלט טלפון מסקרן, שבמהלך התקופה שבילה אצלי משך לא מעט
תשומת לב.
HTC Desire 500 (צילום: יח”צ)
אז למה מלכתחילה
ביקשתי לקבל את הטלפון הזה לבדיקה? בעיקר מסיבות היסטוריות. מכשיר האנדרואיד
הראשון שיצא לי להניח את ידיי עליו היה ה-HTC Magic (בתקופה שבה סגדתי ל-iPhone 2G שהיה ברשותי), שהותקנה עליו גרסת
אנדרואיד שכלל את ממשק ה-Sense של החברה. לראשונה מזה תקופה ארוכה, נתקלתי במכשיר טלפון
אנדרואידי שנתן חויית שימוש שניתן להגדירה כנוחה לשימוש, ומעוצבת באופן אטרקטיבי.
הפעם הבאה שפגשתי במכשיר אנדרואיד היתה בערך שנה לאחר מכן, כאשר ניתנה לי ההזדמנות
להשתמש במשך יומיים וחצי במכשיר הדגל של HTC ה-Desire. כאן כבר לא היתה השוואה לאייפון
שלי. התאהבתי לחלוטין וידעתי שיבוא יום ומכשיר כזה יהיה שלי. כמקובל בעולם
החפיצים, מושא התשוקה שלי (בדיחת קרש על שם המכשיר, לא נורא אם לא הבנתם) התחלף עם
הזמן, וכשניתנה לי ההזדמנות לקבל מהעבודה מכשיר אנדרואיד, בחרתי דווקא ב-Samsung Galaxy S שבדיוק יצא לשוק באותה תקופה,
וגרם אפילו לזוהרו של הדיזייר להתעמעם קצת.

ב-HTC כל כך התלהבו מהשם המטופש Desire, שהחליטו לשמר אותו. עם זאת,
במהלך השנים החליטו להעביר את השם הזה לסדרת מכשירי הלואו אנד, ומכשירי רמת הבינים
של החברה. כך נוצר מצב שלצד ספינות הדגל שזכו לשמות מביכים אפילו יותר ה-Incredible S (אנשי השיווק ב-HTC, ניסיתם לקרוא את השם הזה בקול רם?) , ה-Sensation וה-One X, הקפידה HTC להמשיך להשיק מכשירים פשוטים וזולים יותר בסדרת ה-Desire.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: Samsung Galaxy S5

מאת
אני חייב להודות
שלא כל כך נכון לסווג את הפוסט הזה לקטגוריית “כזה אני רוצה”. התכנון
שלי, כמו בכל פעם שאני קונה טלפון סלולרי, היא לשרוד איתו 3 שנים לפחות, מה שלא
קרה לדעתי מאז הטלפון הסלולרי הראשון שקניתי בשנת 2000. לכן, אתחיל מהסוף: אם הכל
ילך כשורה, Samsung Galaxy S5 לא יהיה הטלפון הסלולרי הבא שאקנה. מצד שני, זה לא אומר שלא הייתי
רוצה כזה.
Samsung Galaxy S5 (תמונה: יח”צ)

ביום שני ישבתי
וחיכיתי כמו מיליוני אנשים אחרים בעולם להשקה של הגלאקסי אס 5, ששודרה בשידור חי
ביוטיוב. כמו כולם חיכיתי בערך 11 דקות שהתזמורת הענקית שסמסונג הביאה להשקה,
תסיים לנגן, וכמו כולם ראיתי את המנהלים הבכירים ונטולי הכריזמה של סמסונג מכריזים
על המכשיר הבא, מסדרת מכשירי האנדרואיד המצליחה ביותר בכל הזמנים.

להמשך קריאה