כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Band 2

למרות העלייה המתמדת במכירות שעונים חכמים, תת הקטגוריה המובילה במכירות בתחום המחשוב הלביש לפי דוח של IDC היא עדיין קטגוריית צמידי הניטור (Fitness Trackers). המלכה הבלתי מעורערת של שוק המחשוב הלביש, בעיקר בגלל מכירות צמידי הניטור שלה, היא חברת Fitbit. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2016 היא שולטת בכ-24.5 אחוז מהשוק, ומכרה כ-4.8 מיליון צמידים ושעונים חכמים, יותר ממה שמכרו יחד אפל, סמסונג וגרמין באותו רבעון. אז מי בכל זאת יכולה להחשב כאיום על ההגמוניה של פיטביט? יצרנית סינית שמטרילה לא מעט שווקים אחרים: Xiaomi. ה-Mi Band, צמיד הניטור הזול להפליא של החברה (14 דולר בלבד!) ייצר לה נתח שוק של לא פחות מ-19 אחוזים. לפני מספר חודשים הוכרז דגם משודרג של הצמיד הזה, ה-Mi Band 1S הכולל גם מד דופק מובנה. כעת הגיע אליי הדור הבא שלו, העונה לשם המפתיע Mi Band 2, הכולל מסך, לחצן מגע ותוית מחיר יקרה יותר ביחס לדורות הקודמים, אך עדיין זולה משמעותית ממה שיש למתחרים להציע.



Xiaomi Mi Band 2, מציג בין השאר גם את השעה (צילום: גד גניר)





לפני שאספר לכם על ה-Mi Band 2, צריך להבין מה ההבדל בעצם בין צמיד ניטור לשעון חכם. שעון חכם הוא יצור מתוחכם, אשר מקבל מידע מהסמארטפון שלכם משלל אפליקציות המותקנות עליו ומציג אותו על מסך (לרוב, מסך מגע) מובנה. צמיד ניטור הוא במובן מסוים יצור טיפש יותר, ומדובר למעשה בחיישן היושב על פרק היד שלכם, עוקב אחר התנועות והפעילות הגופנית שלכם, ומסתנכרן מול אפליקציה אחת בסמארטפון. צמידי ניטור מגיעים לרוב ללא מסך, אך מחזיקים זמן רב הרבה יותר ללא טעינה.

להמשך קריאה

כזה יש לי (חצי שנה אחרי): שעון חכם

לפני חצי שנה הגיע אליי לבדיקה ה- Huawei Watch. השורה התחתונה שלי לגביו לאחר שלושה שבועות של שימוש היתה שאינני מהאנשים שמוכנים לשלם את המחיר הנדרש עליו כשעון, אבל אם הייתי קונה שעון, זה היה השעון הזה. לאשתי כך מסתבר, היו תכניות אחרות וחודש לאחר מכן, שעון דומה הפך להיות מתנת יום ההולדת שלה בשבילי.

Huawei Watch (צילום: גד גניר)




ה-Huawei Watch למקרה ולא קראתם את הפוסט שלי אודותיו הוא שעון חכם המריץ את Android Wear, גרסת אנדרואיד המותאמת למחשוב לביש. בגדול, שעונים המריצים את מערכת ההפעלה הזאת יודעים לעשות פחות או יותר את אותם דברים שעושים שעונים של סמסונג עם מערכת ההפעלה TIZEN, והשעונים של אפל. השאלה הצפויה העומדת בבסיסה של כמעט כל סקירה שנעשתה על שעון חכם בשלוש השנים האחרונות היא “האם צריך את זה בכלל?”. התשובה העוד יותר צפויה היא “לא”, או במקרים מסוימים “אולי, אבל זה יקר מדי”, תשובות שגם אני חטאתי בניסוחן.


הבעיה עם התשובה הזאת היא בעיה העומדת בבסיסה של כל ביקורת על מוצר אלקטרוני, ובייחוד בביקורת על קונספט חדש שהכותב לא נוהג לעשות בו שימוש קבוע. כאשר אנחנו כותבים ביקורת על מוצר, אנחנו עושים זאת על סמך ההתרשמות שלנו מאותו מוצר במשך שבועיים-שלושה של שימוש. זהו פחות או יותר פרק הזמן הנהוג בארץ ובעולם להתנסות במוצר ולגיבוש מסקנות לגביו. בפרק הזמן הזה המוצר מתגלה בפנינו במצב האופטימלי שלו: נטול משקל עודף של קבצי מערכת זמניים, נקי מנזקים פיזיים הנובעים משימוש ושחיקה, ועם סוללה במצב הבריאותי הטוב ביותר שלה. לכן, כאשר מכשיר מספק את הסחורה, אכתוב עליו שהוא מספק את הסחורה. כאשר הוא מרשים באופן מיוחד, אכתוב זאת גם. מנגד, אם בפרק הזמן הזה הוא נכשל בסיפוק החויה הבסיסית שהוא אמור לספק, הוא חוטף.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear S2

לפני מספר
ימים פרסמה ebay (
למי שלא ביקר
עדיין בדף האודות בבלוג, הנה גילוי נאות:
ebay
היא גם מקום העבודה שלי) את סיכום הרכישות שעשו ישראלים בשנת 2015. אחד הנתונים
הבולטים בסיכום הזה היה הצמיחה שעשתה קטגוריית השעונים החכמים: צמיחה של 40%, לא
פחות מ-21,000 שעונים חכמים נקנו השנה ע”י לקוחות ישראלים, רק ב-ebay. א
מנם רוב
השעונים החכמים שנרכשו היו שעונים סיניים נטולי מותג ידוע ומוכר, אך גם
LG
וסמסונג מכרו אלפי יחידות השנה. סמסונג היא אחד השחקנים הותיקים בשוק הזה, וה-
Gear S2
שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה הוא הדור הרביעי של שעונים חכמים מבית היצרנית
הקוריאנית. ה-
Gear הראשון הושק יחד עם ה-Note 3, ובהתחלה אף
הריץ גרסה מותאמת של אנדרואיד. 
הדור השני של שעוני Gear (ה-Gear 2, ה-Gear 2 Neo וה-Gear Fit) שהוכרזו בסמוך ל-Galaxy S5
הגיעו כבר עם TIZEN, 
מערכת ההפעלה של
סמסונג, והדור השלישי, ה-
Gear S היה
השעון הראשון של סמסונג שידע לשמש כטלפון בפני עצמו. ומה החידוש הגדול ב-Gear S2? 
ובכן,
לראשונה אחרי שלושה דורות של שעונים חכמים, סמסונג הפנימה שהגיע העת לעצב אותם
בצורה שתזכיר שעון רגיל לכל דבר.
Samsung Gear S2 עם Watch Face שהורדתי מחנות האפליקציות של סמסונג (צילום: גד גניר)


ה-Gear S2
הוא שעון יפה. הוא מגיע בשתי גרסאות:
Sport ו-Classic. לשמחתי
ניתנה לי האפשרות לבחור איזו גרסה אני מעדיף לקבל, ובלי הרבה התלבטויות הלכתי על
ה-Classic, 
זאת שמגיעה עם רצועת עור וגימור
מתכתי, ועולה גם קצת יותר. למרות שמדובר במתכת, הוא לא שוקל הרבה. ה-
Gear S
הראשון שקל 67 גרם. 
ה-Huawei Watch שוקל
61 גרם, ועם רצועת מתכת הוא שוקל 92 גרם. ה-
Gear S2
לעומתם שוקל רק 42 גרם, וביום יום זה מורגש מאוד. למרבה השמחה, בסמסונג בחרו לקבל
השראה מהשעונים החדשים של 
 Motorola ו-Huwaei
ובחרו לראשונה בסדרת הגיר במסך עגול. המימדים הכלליים של השעון דומים מאוד לאלו של
ה-
Huawei Watch אך ההרגשה היא שמדובר בשעון קטן יותר בגלל
שהמסך שלו קטן יותר וכל המסגרת מעוצבת באופן יותר מעוגל ועדין.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Watch

הם קיימים
בשוק כבר למעלה משנתיים, חלק מהיצרניות הספיקו כבר להשיק יותר מדור אחד של מוצרים
בסדרות שלהם, ועדיין, הציבור תופס אותם בתור משהו מוזר ויוצא דופן. אני מדבר כמובן
על שעונים חכמים. סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות בשוק להשיק שעון עם
מערכת הפעלה המיועדת במקור לטלפונים סלולריים, ומאז היתה היחידה שמחזיקה נוכחות
משמעותית של המוצרים האלו בקטלוג המוצרים שלה בישראל, כאלו שזוכים לפרסום ושלטי
חוצות. יצרניות אחרות כמו
LG
הסתפקו בהשקות שקטות יחסית בארץ (של ה-
Urbane),
ויצרניות אחרות כלל לא טרחו להביא לישראל את השעונים שלהן באופן רשמי. על רקע המצב
הזה בשוק הישראלי, ההחלטה של וואוי, להשיק בישראל את ה-
Huawei
Watch
, השעון היוקרתי והיקר ביותר בשוק, נראית כמו
הימור די מסוכן. מצד שני, אם הם החליטו לקחת את ההימור הזה ולהשיק את השעון הזה
בארץ, מי אני שאתנגד לקבל אותו לבדיקה?
Huawei Watch (צילום: גד גניר)

ה-Huawei
Watch
מתהדר בחומרה זהה לזו הקיימת ב-LG Urbane
הראשון. בתוכו תמצאו את מעבד ה-
Snapdragon 400,
וזכרון
RAM בנפח של 512 מגה. בנוסף, יש בו שטח אחסון
בנפח של 4 גיגה בלבד. זו חומרה חזקה יחסית והיא מריצה את
Android
Wear
בגרסה החדשה ביותר שלה בזריזות, ללא בעיות,
השהיות, לאגים, איתחולים וכל בעיה אחרת שלא הייתם מצפים למצוא בשעון רגיל.

להמשך קריאה

כזה היא ניסתה: שעון כושר Polar A300

אחת
ההחלטות שביצעתי לפני כשנה הייתה להכנס לכושר. בדומה לרוב מדינת ישראל, גם אני
החלטתי שרביצה על הספה וזפזופ בין ערוצים הם לא התעמלות, וארוחות החג לא יעלימו את
עצמן. לאחר חודשים ארוכים של הסתגלות, התמדה וכאבים מרובים, הכושר הפך לחלק בלתי
נמנע מהרוטינה השבועית שלי. לכן, החלטתי שהגיע הזמן לרענן את מלתחת האביזרים שלי
ולרכוש צמיד ניטור. הרכישה השתלמה כשהצלחתי להוכיח למאמן שלי שאני אכן עומדת להתעלף
ואני לא סתם עושה את עצמי, כמו גם למדוד את אפקטיביות האימונים שלי. אך עם כל
הכבוד לצמיד שרכשתי, הוא לא משתווה למוצרים שקיימים כיום בשוק הכושר. לכן,
כשקיבלתי את ההזדמנות לשחק ״במגרש של הגדולים״ עם שעון
A300
מבית
Polar, סוף סוף הייתה לי הזדמנות לבדוק האם אכן
כדאי להשקיע בשעון כושר, או שגם הזולים עושים את העבודה הדרושה.

Polar A300 (צילום: גד גניר)
זה שעון
חדש או שאת שמחה לראות אותי?
הדבר
הראשון והבולט ביותר בדגם
A300 הוא
העיצוב. השעון יושב בתוך רצועה עבה במיוחד, המגיעה במגוון צבעים בוהקים וניאוניים
כגון צהוב, ורוד, כחול, לבן, אפור וכמובן שחור. לי היה את העונג המפוקפק לקבל רצועה בצבע
לבן. למה מפוקפק אתם שואלים? כל מי שראה אותי עונדת את השעון החליט להתבדח על הצבע, הגודל או חוסר
האסטטיקה הכללית שלו. מיותר לציין שגם אני לא אהבתי את העיצוב, אבל מה לא עושים
בשביל חברים ובשביל הכושר. הבעיה שהתגלתה כבר בשעות הראשונות של השימוש לא הייתה
גודל הרצועה, אלא הסיליקון העמיד ממנו היא עשויה. נכון, המשמעות היא שהרצועה עמידה במים (בדומה לשעון, העמיד לעומק של עד 30 מטרים), אך מאותה סיבה היא גם אוגרת
את הזיעה שלי במהלך האימון. הרגשה לא סימפטית, בטח שלא באימונים בחוץ
בחודשי יולי-אוגוסט ובמיוחד אם הרצועה צמודה ליד, כמו שאמורים לענוד שעון.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Fitbit Surge

מחשוב לביש
באופן כללי, ושעונים חכמים/צמידי ניטור בפרט הם עדיין תחום לוהט בעולם החפיצים
ויעידו על כך ההשקות המתוקשרות השבוע של מוטורולה וסמסונג בתערוכת
IFA2015.
המכירות עדיין במגמת עלייה, הציבור מתעניין, וגם אם עדיין לא ממש מבין את הצורך,
או מפתח תלות במוצרים האלו, ליצרניות האלקטרוניקה הגדולות יש הצדקה, לפחות עסקית,
להמשיך להשיק אותם. עם זאת, השאלה שמתחילה להשאל, במיוחד בהיבט של צמידי ניטור,
היא לא רק היקף המכירות שלהם אלא היקף השימוש בהם לאחר הקנייה. היצרניות עצמן אמנם
לא ינדבו מידע כזה, אך לא קשה להניח כי רוב האנשים שקונים צמידים מהסוג הזה, נוטים
לנטוש אותם עד מהרה ולהפסיק לעשות בהם שימוש. במצב כזה, עשוי לקרות בשוק הזה מה
שקרה בשוק הטאבלטים, שלפני שנתיים נראה כאילו יעלים את קטגוריית המחשבים הניידים,
אך היום סובל מחוסר התעניינות וירידה במכירות. במצב כזה, לכל מי שמייצר צמידי
ניטור כיום, מומלץ להתחיל לחשוב על העתיד ואיך הוא משתלב בו.
Fitbit Surge, בשעות בהן אני עובד על הבלוג (צילום: גד גניר)


יצרנית
המחשוב הלביש שמכרה את כמות המוצרים הגדולה ביותר ברבעון השני של שנת 2015, היא
Fitbit, לפי IDC עם 4.4 מיליון יחידות אם אתם מתעניינים במספרים מדויקים. היצרנית שהתמקמה במקום
שני היא יצרנית הרבה יותר צעירה בתחום הזה, אבל סביר להניח שכבר שמעתם עליה,
Apple,
שבתוך שנה עקפה כמעט את כל היצרניות האחרות ומכרה כמות מוצרים (3.6 מיליון)
שהופכים אותה לאיום השני שכנראה מדיר שינה מעיניהם של בעלי המניות בפיטביט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear VR

לפני 20
שנה בערך, פעלה בדיזנגוף סנטר חנות משחקי וידאו שגולת הכותרת שלה היתה עמדת
Virtual
Reality
. זו היתה מעין במה שניתן לעמוד עליה, לחבוש
משקפיים מאוד כבדות ומסורבלות, להחזיק ביד ג’ויסטיק ולחוות עולם של פוליגונים
מכוערים ברזולוציה נמוכה להחריד. באחד מימי החופש הגדול, אמי לקחה אותי לתל אביב,
שילמה עבורי כמה עשרות שקלים בתמורה לרבע שעה שבה אצלול לתוך החויה הזאת. במשך 14
דקות עמדתי שם, קפוא לחלוטין וניסיתי להבין איך אני זז. הזזתי את הג’ויסטיק ימינה
ושמאלה ומדי פעם היו תנודות קלות לצדדים. רק בדקה האחרונה הבנתי שאם אני מזיז את
כל הראש, אני יכול לראות את מה שקורה מסביבי בעולם הוירטואלי הכי פחות מכוער שמחשב
משנת 1995 מסוגל היה לייצר עבורי.
Samsung Gear VR (צילום: גד גניר)


19 שנה
לאחר מכן הוזמנתי לאירוע ההשקה של ה-
Samsung Galaxy Note 4,
אירוע שבא זמן קצר לאחר ההשקה של המכשיר ב-
IFA,
יחד עם גרסת ה-
Edge שלו, וה-Gear VR,
משקפי ה-
VR של החברה שפותחו יחד עם חברת Oculus.
במסגרת האירוע הישראלי, ניתנה לי האפשרות להתנסות לראשונה ב-
Gear VR
שהובא לשם באותו שלב רק לצרכי הדגמה. התאכזבתי מאוד, חייב להודות. התנסיתי בריחוף
מעל גורדי השחקים של ניו יורק. הכל היה מרוח, ברזולוציה נמוכה ונראה רע מאוד, מה
שלא הפריע לרוב האנשים סביבי להתלהב משום מה. למען האמת, החויה ב-
Google
Cardboard
שקניתי לעצמי מספר ימים לפני כן, לא היתה
שונה במיוחד, מה שהעלה אצלי את השאלה מה גורם לסמסונג להוציא מכשיר כזה לשוק,
ולתמחר אותו בכמה מאות  דולרים, כאשר החלופה הצנועה של גוגל לא מתקרבת למחיר
הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear S

בעוד ה-Apple
Watch
, השעון החכם של אפל שהוכרז לפני כחצי שנה
יהיה זמין לקניה בארה”ב רק בחודש אפריל, השעון החכם המתקדם והחדש ביותר של סמסונג ה-Gear S, זמין לרכישה כבר עכשיו בישראל
.
השעון הוא ממשיך דרכם של ה-
Galaxy Gear, ה-Gear 2,
וה-
Gear 2 Neo, אך נראה שונה לחלוטין, ומציע כמה שינויים
מפרטיים מעניינים.

Samsung Gear S (צילום: גד גניר)

לפני שאכנס
לעניינים הטכניים, אני חייב להודות: הגיר אס הוא השעון הראשון, אם לא החפיץ הראשון
בבלוג הזה, שאת עיצובו אני יכול להגדיר כ”עוצר נשימה”. לשמחתי סמסונג בחרה לנטוש את הקוים המרובעים ומגושמים של שעוני הגיר הקודמים,
ולבחור בעיצוב של הגיר פיט הזכור לטוב כבסיס לעיצוב של הגיר אס. התוצאה נראית
מעולה. המסך הגדול והקמור משווה לו מראה מאוד ייחודי ומרשים, רחוק מהעיצוב המאולץ
והמשעמם של שעוני הגיר הקודמים. רצועת הגומי של הגיר אס נעימה למגע, ובאופן
כללי, הוא נוח מאוד לנשיאה על היד ושומר על משקל זהה כמעט לחלוטין לזה של שעוני
הגיר הקודמים. מה שהשתנה כאן באופן ניכר הוא גודל המסך. המסגרות
מסביב למסך הוצרו, מה שפינה מקום למסך בגודל 2 אינטש. תוספת הגודל הזאת, מעבר
לעובדה שמשווה לטלפון מראה רציני יותר, תורמת המון לנוחות התפעול שלו. הרצועה אגב
שאני קיבלתי עם השעון היתה לבנה, אני לא חשבתי ככה, אך קיבלתי המון פידבקים מהסביב
שלי שהצבע הספציפי הזה גורם לו להראות נשי. בכל אופן, אם אתם לא בטוחים מספיק
במיניות שלכם, וסבורים שלאנשים סביבכם יש איזושהי זכות לערער על הטעם שלכם או
לטעון שאינו תואם את המגדר שלכם, אתם בהחלט יכולים להזמין אותו גם בשחור.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear 2

נכון להיום, השעון המתקדם והיקר ביותר
שצרכן ישראלי יכול לרכוש ביבוא רשמי בישראל, הוא ה-
Gear 2
של סמסונג. למעשה, השעונים החכמים היחידים שתוכלו לקנות בישראל ביבוא רשמי הם אך
ורק מתוצרת סמסונג. ה-
Gear 2 הוא
המשכו הישיר של ה-
Galaxy Gear אותו
בדקתי כאן בבלוג לפני כמעט שנה ויש לו גם גרסה זולה יותר בשם
Gear 2 Neo,
שעון חכם שקיבל ממני לא מעט מחמאות. אזהרה מראש לקוראים: מאחר ושלושת השעונים האלו
די דומים זה לזה מבחינת המפרט והעיצוב, כל הפוסט הזה יהיה רצוף בהשוואת, כדי
להדגיש בפניכם את ההבדלים המינוריים ביניהם. אגב, ה-
Gear Fit
שייך לקטגוריה אחרת לחלוטין של מוצרים, צמידי ניטור, שם יש לצרכן הישראלי כבר מבחר
רחב יותר של אפשרויות, אך כאמור, התכנסנו כאן היום כדי לדבר על הגיר 2, אז קדימה סרג’יו,
לעסק.
 

Samsung Gear 2 (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: שעון חכם Samsung Gear 2 Neo

ה-Gear 2 Neo
הוא כבר השעון השלישי של סמסונג שיוצא לי לבדוק במסגרת הבלוג הזה בשנה האחרונה.
קדמו לו ה-
Galaxy Gear וה-Gear Fit
שהוא אמנם יותר צמיד ניטור משעון חכם, אבל בינינו, מדובר בשעון חכם. את ה-
Gear 2  עדיין לא פגשתי, אך ה-Gear 2 Neo
הוא גרסה זולה ומעט פשוטה יותר שלו, בדיוק כפי שה-
Galaxy Note 3 Neo הוא גרסה זולה ופשוטה יותר של ה-Galaxy Note 3 הרגיל.

Samsung Gear 2 Neo (צילום: גד גניר)

את ה-Gear
הראשון הגדרתי בעיקר כפינוק יקר עבור סוגים שונים וספציפיים מאוד של אנשים. בנוסף,
היו מקומות בהם חשבתי שהאופן בו סמסונג אפיינה את השעון החכם הראשון שלה בשוק, לא
היו מלוטשים מספיק, והורגש ששעון חכם הוא עדיין רעיון מעט בוסרי. באווירה פסימית זו ניגשתי לבדוק את אחד משני היורשים שלו, ודווקא את הפשוט והזול יותר
מביניהם.

להמשך קריאה