כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Grand 2

מאת
סדרת ה-Grand
של סמסונג מעולם לא נהנתה מאותו באזז ממנו נהנו סדרות ה-S
וה-Note של היצרנית הקוריאנית. מטרת הסדרה הזאת היא להציג בעיקר Value For
Money, עבור אלו המעוניינים במכשיר טוב, אך בוחרים שלא להתפרע עם התקציב אותו הם מוכנים להקדיש לקניית מכשיר חדש. ה-Samsung
Galaxy Grand 2 הוא הדגם הצעיר ביותר בסדרה הזאת, והוא חלק
מששת המכשירים החדשים מבית סמסונג שמושקים בימים אלו בישראל.
Samsung Galaxy Grand II (צילום: גד גניר)


אם הגלאקסי
גראנד 2 היה מגיח אל השוק עם המפרט הטכני הנוכחי שלו לפני כשנתיים, הוא היה ללא
ספק ספינת דגל. כיום, תמיכה ב-LTE (בדגם
שסמסונג משיקה בישראל), מעבד במהירות של 1.2 גיגהרץ עם 4 ליבות וזכרון RAM
בנפח 1.5 גיגה, מספיקים כדי להכניס אותו לשכבת הביינים של עולם הסמארטפונים.
הייתי רוצה לכתוב שזה מספיק, שהמפרט הזה מאפשר ל-Samsung
Galaxy Grand 2 לספק חויית שימוש מצויינת, אבל אני לא יכול.
שלא תבינו לא נכון, לא מדובר במכשיר שאי אפשר להשתמש בו. מצד שני, לעיתים ישנו לאג
מרגיז בפתיחת אפליקציות או בביצוע פעולות מסויימות במכשיר. הלאגים האלו בולטים
במיוחד כשנכנסים לאפליקציית אנשי הקשר (כמעט 2 שניות בכניסה הראשונה!), הזמן שעובר
מרגע הלחיצה על כפתור הבית או כפתור הנעילה ועד שהמסך נדלק (גם כמעט 2 שניות), אך
הכי מזעזע, כמעט 3 שניות עד שאפליקציית המצלמה הופכת לזמינה, בכל הפעלה שלה. על
הנייר זה לא נשמע הרבה, אך במציאות, כל שנייה כזאת היא נצח, במיוחד כאשר אתה צריך
להוציא שיחה באופן דחוף, או רוצה לתפוס באמצעות המצלמה רגע שכבר הספיק לחלוף. מערכת
ההפעלה אותה מריץ ה-Grand 2 היא
אנדרואיד כמובן, בגרסא 4.3, גרסא עדכנית יחסית אם כי לא החדשה ביותר.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: אפליקציית Knockr

מאת
אחד
הפיצ’רים המלהיבים ביותר במכשירי LG
החדשים (ביניהם ה-G2 וה-G-Flex)
הוא האפשרות להדליק את המסך באמצעות נקישה עליו עם האצבעות, גם כשהוא כבוי. במידה ויש
ברשותכם מכשיר של יצרנית אחרת, והייתם מעוניינים גם בפיצ’ר הזה, סביר להניח שהייתם
נדרשים לבצע שינויים הרפתקניים במכשיר שלכם. שינויים אלו כוללים בין השאר החלפת
רום, החלפת קרנל, פתיחת הרשאת ROOT ועוד שלל פעולות שגורמות
לאיבוד האחריות על המכשיר במקרה הטוב, והפיכתו למשקולת נייר מעוצבת (שאינה מגיבה
להקשות על המסך) בתרחיש הפחות אופטימי.


מסך האפשרויות באפליקציית Knockr (צילום מסך: גד גניר)


לפני מספר
שבועות הגיעה אל ה-Google Play אפליקציה בשם Konckr זוהי אפליקציה המתיימרת להוסיף את אפשרות
הנקישה על המסך, בלי הצורך לבצע פעולות פולשניות במכשיר. המפתח מציין בדף
האפליקציה שהיא רלוונטית בעיקר למשתמשים
בעלי מכשירים שיש להם מסך בטכנולוגיית AMOLED
על שלל נגזרותיו. הסיבה לכך לטענתו היא שמסכים אלו מתפקדים באופן שבו קל לזהות מתי
המסך כבוי. כאשר הוא מציג צבע שחור, הפיקסלים במסך למעשה כבויים, בניגוד למסכים
אחרים, וכך האפליקציה מסוגלת להכנס לפעולה. המכשיר שלכם מצויד במסך בטכנולוגיה
אחרת? לא נורא, עדיין תוכלו להשתמש באפליקציה הזאת, רק באופן קצת שונה, ונקישה תאפשר
לכם לשחרר את המכשיר מנעילה, לאחר שלחצתם ידנית על כפתור הדלקת המסך. יש לכם
אייפון או מכשיר Windows Phone 8.1? לא
תוכלו להנות מהאפליקציה הספציפית הזאת (למשתמשי Nokia
Lumia יש ממילא את האופציה הזאת באופן מובנה במכשיר), אך
כמו שתבינו בקרוב, אתם גם לא מפסידים הרבה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Note 3 Neo

מאת
לאחר ההשקה
החגיגית של ה-Galaxy S5
בישראל, בחרה סמסונג לגשת למהלך של השקת שישה מכשירים חדשים בתקופה של החודש-חודש
וחצי הקרובים, מהלך מורכב ויוצא דופן בשוק הישראלי.  אחד מששת המכשירים האלו הוא ה-Samsung
Galaxy Note 3 Neo, אותו קיבלתי לבדיקה לפני שבועיים. למרות
הדמיון בשם ובמראה, ה-Samsung Galaxy Note 3 Neo
הוא מכשיר שונה לחלוטין מה-Note 3 עליו
ריירתי כאן בבלוג לפני שלושה חודשים. בין ההשקות של שני המכשירים הפרידו כ-4 חודשים,
ובניגוד למצופה, דווקא המכשיר החדש יותר (ה-Neo,
אם לא הבנתם עד עכשיו…) הוא המכשיר הצנוע יותר מבחינת מפרט טכני. בישראל הוא
מושק בימים אלו כגרסא זולה יותר, אך בעלת תמיכה ברשתות הדור הרביעי שיופעלו כאן
בקרוב, תמיכה שלא היתה קיימת בגרסת הנוט 3 שסמסונג שיווקה עד כה בישראל.

Samsung Galaxy Note 3 Neo (צילום: גד גניר)

כאמור,
ההבדלים בין שני המכשירים במראה החיצוני הם זניחים, אך בכל זאת קיימים. גימור העור
בחלקו האחורי של ה-Note 3 Neo נראה
מצוין כמו זה שב-Note 3,
אולם איזור המצלמה האחורית לא תחום במסגרת נפרדת, כי אם בפתחים נפרדים עבור נורת
הפלאש ועדשת המצלמה. דפנות ה-Note 3 היו
באותו גימור שגם הגיע בסופו של דבר גם ל-Galaxy S5,
מעין חריצים לאורך המסגרת הכסופה, משהו שזכה לכינוי שאהבתי במיוחד:
“דיינר”. ב-Note 3 Neo אין
את הגימור הזה, ובמקומו יש סתם מסגרת כסופה עם בליטה עדינה לכל אורכה. פרט להבדלים
אלו, עין בלתי מזויינת לא תצליח להבחין בהבדלים בין המכשירים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: צמיד ניטור Garmin vivofit

מאת
כפי שכבר
ציינתי בפניכם בעבר, אני לא עושה כושר, וגם חיי היום יום שלי לא מורכבים מפעילות
גופנית רבה מדי. מצד שני, כשצמידי כושר הופכים לדבר הכי חם כיום בעולם החפיצים,
קשה להמשיך להתעלם מהם. על חוויותיי עם ה- Samsung Gear Fit
הספקתם כבר לקרוא לפני שבועיים אך כעת אני רוצה להכיר לכם צמיד כושר
שונה בתכלית, ה-Garmin vivofit .

Garmin vivofit (צילום: גד גניר)

ה- vivofit
הוא צמיד זול משמעותית מה- Gear Fit, אך
זה לא מפריע לו להראות מעולה. אמנם אין בו את האלגנטיות, את פסי הניקל והמסך הקמור
שיש לצמיד של סמסונג, אבל הוא בהחלט נראה טוב. המסך מוקף ברצועת גומי שחורה
(הניתנת להחלפה ומגיעה גם בצבעים אפור, ירוק, כחול וסגול) ובאריזה מגיעות שתיים
כאלו בשני אורכים שונים. גארמין לא מציינת ספציפית מהו תקן העמידות של הצמיד הזה,
אבל טוענת כי ניתן להתקלח איתו או לרוץ איתו בגשם בלי בעיה. הוא מרגיש קליל על
היד, רצועת הגומי נוחה, והאבזם נראה אמין למדי. הדבר היחיד שמעיב על נוחות השימוש
של הצמיד הזה הוא אוריינטציית המסך. המספרים מוצגים במקביל לקו הרצועה, ולא בניצב
לה (כמו בשעון רגיל), ואין דרך לשנות זאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Asus FonePad Note 6

מאת
נכון להיום, אסוס אינה שחקן משמעותי בשוק הסמארטפונים. עם זאת לא ניתן לטעון כי היא שחקנית חדשה בתחום הזה. כבר בשנת 2005 הציגה אסוס מספר טלפונים פשוטים, ולאחר מכן התמקדה בסמארטפונים המבוססים על מערכת ההפעלה ווינדוס מובייל, שקדמה ל- Windows Phone 7 ו-8 של ימינו. בשלב מסוים החליטו באסוס להתמקד בשוק המחשבים הניידים, הנטבוקים, והטאבלטים. כל אותה תקופה בחרו שם להשאיר על אש קטנה את כל נושא הטלפונים הסלולריים, ולמעט הבלחות קצרות כמו משפחת הפדפונים למיניהם, או אפילו טאבלט ה-FonePad שכלל יכולת חיוג (בניגוד לטאבלטים אחרים עם קישורית 3G שיכולים רק להתחבר לרשת לצורך שימוש באינטרנט סלולרי), אסוס השאירה את הבמה עבור יצרניות אחרות גדולות.

ביוני 2013 הציגה אסוס את ה-FonePad Note 6. היא מגדירה אותו כטאבלט 6 אינטש בעל קישורית סלולרית וטלפון. זוהי ההגדרה הארוכה והמסורבלת ביותר ששמעתי אי פעם ל”פאבלט”. מצד שני, הגבולות האלו הולכים ומיטשטשים בימינו ומסך בגודל 4.3 אינטש שנחשב בימי ה-Galaxy S2 “עצום”, נחשב כיום כמו גודל לגיטימי למכשירים שבשמם תוכלו למצוא את המלה Mini. מעבר לכך, הבחירה בשם הסדרה FonePad מבהיר כיצד אסוס מתייחסת למכשיר הזה. מבחינתה, למרות שמשולבת בו האפשרות לבצע שיחות טלפון, מדובר כאן בראש ובראשונה בטאבלט, כמו מכשירי ה-FonePad שקדמו לו, גם אם המסך שלו קטן יותר באינטש אחד מכל קודמיו.
אז אחרי שדשתי בכל מה שאפשר להבין מהשם הלא ידידותי של המכשיר הזה, ניתן לגשת לתכלס. נתחיל מהמסך: מדובר במסך LCD בטכנולוגיית Super IPS+  בגודל 6 אינטש וברזולוציית FHD (1920×1080). הנקודה היחידה שניתן להגיד לרעתו היא צבעים מעט חלביים, אך כנראה גם זה בגלל שהתרגלתי לצבעים הפסיכודליים של מסכי ה-Super AMOLED של סמסונג. פרט לכך מדובר במסך נהדר: הוא חד מאוד (רזולוציית FHD נראית מצוין ובהחלט מספיקה על מסך בגודל 6 אינטש), ומתפקד נהדר גם בחוץ באור יום.
Asus FonePad Note 6 (צילום: יח”צ)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: צמיד ניטור Samsung Gear Fit

מאת
אני לא
עושה כושר. בכלל. יום ממוצע שגרתי שלי מורכב מנסיעה לעבודה (ברכב, אוטומטי כדי שלא
אצטרך להתאמץ ולהחליף הילוכים), חזרה מהעבודה, מטלות בית שונות, מקלחת, ארוחת ערב,
פרק בסדרה כלשהי, עבודה על הבלוג, ושינה. הפעילות הגופנית היחידה שאני מבצע היא
בקטעי הקישור בין הפעילויות שתיארתי קודם, בהליכות קצרות בחניון של החברה אל
ומהרכב, או הליכות לקפיטריה במשרד להכין קפה. לכן, צמידי ניטור (או צמידי כושר),
האופנה החדשה בעולם החפיצים, לא באמת דיברו אליי. איכשהו, הרעיון של אביזר שיושב
על פרק היד שלי ומזכיר לי עד כמה אני מנוון, לא מרגש אותי במיוחד. לכן, על פניו,
היו לי את כל הסיבות שבעולם להתעלם מה-Gear Fit,
צמיד הכושר החכם של סמסונג שהושק בישראל בסמוך להשקת הגלאקסי אס 5. מצד שני,
כשסמסונג מציעה לך לבדוק מוצר חדש שלה, קשה להגיד לא, בטח לא כשהוא נראה כל כך טוב.
Samsung Gear Fit (צילום: גד גניר)
הערכה איתה
מגיע ה-Samsung Gear Fit
צנועה יחסית. היא כוללת מטען קיר, ועריסה קטנה אשר מתחברת אל הצמיד ומאפשרת חיבור
שלו למטען בעל תקע ה-Micro USB. ההצמדה
של ה-Gear Fit לטלפון מתבצעת ע”י קישורית NFC
והחיבור הוא דרך Bluetooth. כל
שעליכם לעשות הוא לקרב אותו לטלפון בעל קישורית זו, ולתת לו להמשיך מכאן לבד.
אצלי, הדבר הראשון שה-Gear Fit עשה,
היה לעדכן את גרסת הקושחה שלו, ולהתקין על הטלפון את תוכנת הניהול שלו. שימו לב,
בשלב זה, מאחר ואפליקציית ניהול ה-Gear Fit
ניתנת להורדה רק מחנות האפליקציות של סמסונג, הדבר אומר שניתן להשתמש בו רק עם
מכשירי סמסונג (לא עם כולם, ודאו שהמכשיר שלכם תומך בו). חיפוש קצר בגוגל העלה כי
ניתן למצוא קובץ APK רגיל של אפליקציית הניהול, להתקין אותו
ידנית על המכשיר שלכם (לא משנה אם מדובר במכשיר סמסונג או שלא) ולהשתמש בגיר פיט
באופן כמעט זהה לאופן שבו הייתם משתמשים בו אם היה מחובר לטלפון סמסונג, באופן שבו
סמסונג היתה רוצה שיהיה מחובר. אני אישית לא ניסיתי זאת (מאחר והמכשירים היחידים
שהיו ברשותי בתקופת הבדיקה היו מתוצרת סמסונג), אך הבנתי שההבדל היחיד הוא ביכולת לשמור
ולתעד את הפעילות שלכם בחשבון הסמסונג שאין לכם, אם אין לכם מכשיר של החברה
הקוריאנית.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: מחשב נייד Asus Transformer Book Trio

מאת
אחת
ההכרזות שעוררו את העניין הרב ביותר בכנס CES 2014
היתה זו של ה-Asus Transformer book Duet.
הדואט, מחשב נייד היברידי, אמור היה להריץ גם את אנדרואיד וגם את Windows
8.1 במקביל, עם אפשרות למעבר מהיר בין השתיים.
כמיטב מסורת משפחת מכשירי הטרנספורמר, גם הדואט מסוגל היה להתפרק ליחידת טאבלט
וליחידת מקלדת, ומעבר לכך תוכנן להציע מפרט טכני מכובד שכלל מעבד Core i7
של אינטל, דיסק קשיח בנפח של עד 1 טרה, זכרון 4 גיגה ועוד. המחשב הזה הוכרז ב-6
בינואר השנה, אך טרם הגיע לחנויות וככל הנראה, הוא גם כנראה גם לא יגיע לשם לעולם.
באמצע חודש מרץ נודע כי גם מיקרוסופט וגם גוגל הפעילו לחצים על אסוס לבטל את שיווקו
של המחשב הזה. מיקרוסופט הודיעה שלא תתמוך במחשבים בעלי אפשרות ל-Dual Boot
וגוגל מצידה הכריזה כי אנדרואיד נועדה לטאבלטים וטלפונים ניידים, לא
למחשבים ניידים. הלחץ כנראה עשה את שלו וכמו שזה נראה כרגע, אסוס כנראה גנזה את
הדואט. מי שהצליח לחמוק בכל זאת מהמכ”מ של שתי ענקיות התוכנה הוא מחשב
היברידי אחר של אסוס שהושק מספר חודשים לפני כן, ה-Transformer
Book Trio.

Asus Transformer Book Trio (צילום: יח”צ)

בדומה
לדואט, גם ה-Transformer Book Trio
מאפשר מעבר בין אנדרואיד ל-Windows
בלחיצת כפתור, אולם הוא עושה זאת באופן שונה לחלוטין. בעוד בדואט, אותו מעבד מריץ
את שתי מערכות ההפעלה במקביל, ה-Trio
מורכב למעשה ממחשב PC רגיל, וטאבלט אנדרואיד (בגרסא 4.2.2) המשמש כמסך עבור
המחשב כששניהם מחוברים. רוצים את זה עם מספרים? אין בעיה: ביחידת המקלדת פועם מעבד
Core i7,
זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, ודיסק קשיח בנפח לבחירה בין
500 גיגה לטרה. בנוסף לכך, ביחידת הטאבלט, המסך, אסוס שתלה מעבד אינטל Atom,
2 גיגה זכרון RAM ואפשרות בחירה בין נפח אחסון של 16 ל-64
גיגה. דילגתם על המספרים? לא נורא, אסכם זאת כך: יש פה מחשב וטאבלט חזקים מאוד. האם
זה בא לידי ביטוי? בהחלט, אבל רק לאחר עדכון ל-Windows
8.1, ולגרסת העדכון האחרונה. לפני סיום התקנת
העדכונים נתקלתי בהתנהגות סוררת מצד המחשב שכללה תקיעות, איטיות בפעולות מסוימות
ובאופן כללי התאכזבתי מאוד. לאחר סיום תהליך התקנת העדכונים הכל הסתדר, ומאחר ואני
לא מצליח לחשוב על סיבה כלשהי לקנות מחשב מהסוג הזה ולא להתקין את כל העדכונים, זו
לא באמת בעיה. הטאבלט עובד נפלא, כנראה גם הוא בגלל שילוב של מעבד חזק וזכרון RAM
בנפח נדיב, המאפשרים עבודה חלקה וריבוי משימות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Sony xperia Ultra Z

מאת
מכשיר
כמו ה- Sony xperia Z Ultra הוא דוגמא מצויינת לסיכונים
שאני לוקח על עצמי כבלוגר טכנולוגיה. חפיצים רבים שקיבלתי לבדיקה משכו המון תשומת
לב מהסביבה שלי: מה-G-Flex של LG היה קשה
לאנשים להתעלם. ה- Samsung Galaxy Gear עורר תגובות רבות, ואפילו
ה-HTC Desire 500  עם העיצוב ייחודי שלו סובב כמה ראשים. כל החפיצים האלו מתגמדים (תרתי
משמע) ליד ה- Sony
xperia Z Ultra, לפחות בכל
הקשור לצורך של אנשים להתייחס לטלפון החדש שהתחלתי לבדוק.
Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
אז
לפני שנגיע לחלק המשעשע בסקירה הזאת, בה אני מתאר לכם את המבטים המזועזעים, קולות
התדהמה וההערות הציניות שנשמעו בהתחלה מקוריות ואז התחילו לחזור על עצמן (“אז
מה גד, התחלת לבדוק פלזמות?”), כדאי שאעשה לכם היכרות קצרה עם ה- Sony xperia Z Ultra: סוני מגדירה אותו כטלפון, לפחות זה מה שניתן להסיק מהעובדה שהם
הכניסו אותו תחת קטגוריית הטלפונים באתר הרשמי שלהם. זהו טלפון עם מסך בגודל 6.4
אינטש (!) ברזולוצייה של 1920 על 1080 פיקסלים. גודל מסך שכזה הופך את כל הטלפון
למכשיר שמטשטש לחלוטין את הגבולות הממילא לא ברורים בין טלפונים סלולריים, טאבלטים
ופאבלטים. בכל אופן, אם צריך לשים לרגע את הגודל בצד ולהתייחס למסך הזה בפני עצמו
– אז הוא נראה ומגיב מצוין. הוא חד מאוד, מציג גוונים ריאליסטיים ומתפקד לא רע גם
בחוץ באור שמש. תענוג לראות סרטים על מסך כזה, כמו גם לקרוא עליו ספרים או לגלוש
באמצעותו באינטרנט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy S5

מאת
 עובדה שחשוב שתדעו: נכון להיום, אני לא עושה כסף מהבלוג הזה. אף אחד
לא משלם לי כסף, והדוחות שקיבלתי עד עתה מגוגל אדסנס (למי שלא מכיר: הבאנרים שאתם
רואים בין הפוסטים, או לא רואים במידה ואתם משתמשים באד בלוק, תתביישו לכם),
מציגים סכום כולל שעדיין לא כיסה אפילו את עלות הדומיין לשנה. אל תדאגו, אני לא
מתכוון לבקש תרומות, זו רק דרכי הפולנית לספר לכם שכשחשבתי להקים את הבלוג הזה,
אחת המטרות העיקריות שלי היתה להגיע למצב שבו אני יכול לקבל לידיי חפיצים
שמעניינים אותי וכאלו שכולם מדברים עליהם ומחכים להם. בשבוע שעבר, כשקיבלתי את
השקית עם ה-Samsung
Galaxy S5 יום לפני שהגיע לחנויות,
ידעתי שאני יכול לסמן V מאוד חזק וברור על המטרה
הזאת. 

Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

העניין שלי בטלפון הזה נובע לא רק מהעובדה שמדובר בנצר החדש ביותר
לאחת משתי משפחות הטלפונים הכי מדוברות בעולם הסלולר כבר למעלה מ-4 שנים. מתוך
סדרה של 5 מכשירי Galaxy
S, היו ברשותי 3, כשכל אחד
מהם בילה אצלי לפחות חצי שנה. את השניים הראשונים (S1 ו-S2) קיבלתי במסגרת מעבודתי
בזאפ, ואת האחרון (ה-Samsung Galaxy S4 i9505) רכשתי מכספי שלי לאחר
שיצר ההרפתקנות שלי חיסל את מכשיר האנדרואיד היחיד שהיה ברשותי אי פעם שלא היה
מתוצרת סמסונג.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: רמקול Jabra Solemate.

מאת

אם להיות כן, רמקולים ניידים אלחוטיים מעולם לא היו משהו שהלהיב אותי באיזשהו אופן. איכשהו, לא נוצרה סיטואציה שבה אמרתי לעצמי “וואו, עכשיו היה מתאים לי רמקול בלוטות”. ובכל זאת, כשהגיעה ההצעה לקבל את ה-Jabra Solemate החלטתי ללכת על זה, בעיקר בגלל הזכרונות הטובים שיש לי מאזניות Jabra REVO עליהן סיפרתי לכם כאן לפני מספר חודשים, … להמשך קריאה