כזה ניסיתי: COCLEAN

כמו בבתים רבים אחרים, גם אצלנו השואב האלחוטי (מצטער, בלוגרים מתנשאים כמוני לא יכולים לכתוב פשוט “דייסון“) שינה את החיים. הוא מבצע אמנם את אותה פעולה בסיסית שמבצעים שואבי אבק מסורתיים שמחוברים לחשמל כבר עשרות שנים, אבל העובדה שהוא אלחוטי הפכה את השימוש בו לנוח ונגיש הרבה יותר. יצרניות אלקטרוניקה אחרות החליטו לרכב גם על הגל הזה וכך קרה ששואבים אלחוטיים הפכו למוצר חובה כמעט בכל בית ודחקו הצידה את השואבים הרגילים. COCLEAN, שואב אלחוטי קומפקטי חדש שייך לנישה אחרת של שואבים, אבל יש סיכוי לא רע שהיא תשתלט לדייסון שלכם על חלק מהעבודה.


COCLEAN (צילום: גד גניר)
כמו שואבי אבק אחרים שבדקתי, גם COCLEAN קשור לתמנון האלקטרוניקה הסיני שיאומי. הוא נולד ב-Youpin, פלטפורמת מימון ההמונים של שיאומי, אך בניגוד למוצרי Mijia, אין ל-COCLEAN חיבור כלשהו לאפליקציה או לפלטפורמת הבית החכם של שיאומי. מדובר, בסופו של דבר, בשואב קומפקטי ואלחוטי שאמנם נראה מגניב, ועדיין, הוא רק שואב אבק. במילים אחרות, זוכרים את השואבים הקומפקטים לרכב? זה בדיוק אותו מוצר, קטן יותר עם עיצוב מודרני.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Apple AirPods Pro

אם אתם חיים בתחושה שכולם מסתובבים עם AirPods באזניים אז התחושה הזאת בהחלט מגובה במספרים: לפי דוח של חברת Strategy Analytics, בשנה שעברה שלטה אפל ב-50% ממכירות אזניות True Wireless ברחבי העולם, כשכל שאר היצרניות משתרכות הרחק מאחור. תתפלאו, אבל הדוח הזה מציג נתון שערורייתי אפילו יותר: בשנת 2019, השנה שבה קטגוריית האזניות הזאת רשמה גידול של 200%, אפל נהנתה מ-71% מכל ההכנסות בקטגוריה. רגע לפני ש-2019 המוצלחת מבחינתה הסתיימה, הציגה אפל דגם חדש ומתקדם של האזניות האלחוטיות שלה, את ה-AirPods Pro.

Apple AirPods Pro (צילום: גד גניר)


ה-AirPods Pro נוטשות את ראשי ה-EarPods האופייניים לאזניות החברה מאז 2012, ועוברות לתצורה הקונבנציולית (פחות או יותר) של אזניות In- Ear, עם ראשי סיליקון. למעשה, אפל דילגה עד כה על התצורה הזאת, וזו הפעם הראשונה שהיא משיקה אזניות עם ראשי סיליקון שנכנסים לתוך האוזן (לפני ה-EarPods, האזניות של אפל הגיעו בתצורה שכבר כמעט לא רואים כיום, EarBuds, אזניות In-Ear, אבל עם ראשים שטוחים שיושבים בפתחה תעלת האוזן). מה גרם לאפל לעשות זאת? כנראה ההבנה שראשי EarPods נכשלים בצורה מוחלטת בחסימת רעשים מהסביבה. מעבר לכך, ללא אטימה ראויה אין גם באסים, מה שמשפיע מאוד לרעה על איכות השמע. המבנה החדש אכן טוב יותר מהבחינה הזאת ומספק בידוד רעשים פאסיבי עדיף בהרבה על פני הדגמים הקודמים. עם זאת, השינוי הזה פוגע באחד האלמנטים שהפכו את ה-AirPods לכה פופולריות, המיידיות: ה-AirPods הרגילות הפכו לכלי עבודה יעיל משום שקל נורא לשלוף אותן מקייס הטעינה ולמקם אותן בתוך האוזן במהירות. אין צורך לדחוף אותן בכוח או לעשות פעולות מורכבות וממושכות כדי למקם אותן כהלכה בתוך האוזן, הן לא היו אוטמות אותה, הן לא היו מתקבעות בתוכה בצורה מאובטחת במיוחד, אבל היה נורא קל וזריז להכניס ולהוציא אותן מהאזניים. במסגרת הרצון של אפל לשפר משמעותית את האטימה ואת איכות השמע, ה-AirPods הפכו למעט מורכבות יותר לשימוש מהבחינה הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Yeelight Light Strip

מעבר ליכולות הבנאליות של השמעת מוזיקה ומענה לשאלות, אחת המטרות העיקריות של רמקולים חכמים היא שליטה על מוצרי בית חכם. היכולת הזאת מייצרת (אצלי לפחות) תיאבון בלתי נשלט: ה-Google Home Mini בבית שלנו כבר יודע לתקשר עם הסנסיבו ששולט על המזגן, הסוויצ’ר ששולט על הדוד, הטלויזיה, השואב הרובוטי, ואפילו מנורת לילה אחת. מרגע שהכנסנו את הרמקול הזה הביתה והתחלנו לדבר אל מוצרי חשמל בבית במקום לתפעל אותם כמו אנשי מערות באמצעות אפליקציות בסמארטפון, יש משהו כמעט ממכר ברצון הזה להוסיף עוד ועוד מוצרים למועצת החכמים באפליקציה של גוגל. לאחרונה הגיע אליי ה-Yeelight Light Streep, פס תאורה חכם שיודע להוסיף שיק מפוקפק לבית שלכם, אבל עושה את זה תוך כדי חיבור ל-Google Assistant.



מבט מקרוב על הלדים שבתוך Yeelight Light Strip (צילום: גד גניר)
את Yeelight פגשתי לראשונה לפני כמעט ארבע שנים כאשר בדקתי מנורת לילה של היצרנית הסינית שאיך לא, שייכת לאקו סיסטם של שיאומי. מאז, קטלוג החברה התרחב, ומציע כעת מגוון אביזרי תאורה חכמים, ביניהם גם פס התאורה הזה. Yeelight Light Strip נמכר בישראל באורך של כ-2 מטר וניתן להוסיף לו מתאמים באורך של 1 מטר עד לאורך מקסימלי של 10 שמקבלים את הכוח שלהם מהשנאי של יחידת הבסיס. חשוב לעשות כאן תיאום ציפיות: התאורה שמספק Yeelight Light Strip היא תאורת נוי, אלא לראותה בלבד, ובהחלט תספיק כקישוט עבור הרהיטים שלכם, אבל אל תבנו עליה כתוספת תאורה משמעותית לחדר עצמו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Garmin Vivoactive 4

לא אפל וגם לא סמסונג: הראשונה שמאפשרת תשלומים דרך השעונים החכמים שלה בישראל היא לא אחרת מאשר Garmin. בסוף ינואר הכריזה היבואנית הרשמית רונלייט על פתיחת שירות התשלומים Garmin Pay בשיתוף פעולה עם ישראכרט, וזו היתה הזדמנות מצויינת לקחת לבדיקה את ה-Vivoactive 4, השעון החכם החדש של החברה שתומך בשירות הזה.




Garmin Vivoactive 4 מוכיח שארנק זה כל כך 2019 (צילום: גד גניר)



כמו נטפליקס וכמו ספוטיפיי, גם היכולת לשלם באמצעות הסמארטפון מגיעה אל אומת הסטראטאפ בעיכוב לא אופנתי של כמה שנים טובות. אז למה דווקא עכשיו? כי רק עכשיו יש לבעלי עסקים תמריץ להטמיע תמיכה בטכנולוגיית EMV בקופות שלהם: כבר ב-1.1.2019 נכנסה לתוקף תקנה שקובעת שעסקים שטרם הטמיעו את הטכנולוגיה המאובטחת, ישאו באחריות לשימוש לרעה בכרטיסי אשראי בעסקאות שבוצעו אצלם. מתוך רצון לתת להם זמן הערכות נוסף, עסקים קטנים (שמחזור העסקאות שלהם לא עולה על 5 מיליון ש”ח) קיבלו הארכת זמן עד ל-1.1.2020. לכן ניתן לראות בשנה האחרונה יותר ויותר עסקים משלבים מסופוני תשלום המחייבים הקשת קוד סודי בהעברת כרטיס אשראי, כפי שנהוג מזה שנים בעסקים בחו”ל.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jlab Jbuds Air Executive

פעם, לפני בערך שנה וחצי, להשיק אזניות True Wireless היה מספיק. הטכנולוגיה היתה חדשנית ומסעירה דיה כדי שעצם הכניסה לתחום תייצר מספיק עניין. בסוף 2019 כמעט כל יצרניות האזניות כבר השיקו לפחות דור ראשון של אזניות מהסוג הזה, וכדי לייצר בידול צריך להתאמץ קצת יותר. Jlab, יצרנית אזניות אמריקאית שהוקמה כבר ב-2005 החליטה שהדרך הטובה לעשות זאת היא להשיק אזניות עבור פלח שוק ספציפי שאינו ספורטאים. בג׳יילאב החליטו ללכת על האזניים של מנהלים ויצרו עבורם את ה-Jbuds Air Executive, אזניות שלא רק השם שלהן אמור לקרוץ למגזר העסקי, הן אפילו מתהדרות בכיתוב על האריזה שמציין שהן מותאמות במיוחד לעסקים ולנסיעות.


Jlab Jbuds Air Executive (צילום: גד גניר)
מה מתאים  במיוחד למנהלים? המעצבים של Jlab סבורים כנראה שהתשובה לשאלה הזאת היא דברים מעור, ולכן קייס הטעינה של Jbuds Air Executive מגיע כשרובו מצופה בחומר בגימור שנראה כמו עור. מנהלים טבעוניים? תשמחו לשמוע שלא מדובר בעור אמיתי, ואף חיה לא הומתה על מזבח המיתוג של האזניות הללו. כשמרימים את המכסה של הקייס מתגלה זוג אזניות שדווקא לא נראות ניהוליות במיוחד. הן לא נראות זולות או פשוטות אבל העיצוב עצמו מעט גס מדי לאוכלוסיה אליה החברה פונה. האזניות שחורות לחלוטין, בלי שום פס ניקל ניהולי, בלי זכר לעור מהכיסוי. מצד שני יש בראש כל אזניה את הלוגו של Jlab, גדול, כסוף, מבריק ולא מעודן במיוחד. מילא אם זה היה לוגו של ב.מ.וו או מרצדס, אבל זה לא.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sonos Move, One SL ו-Beam

ביולי האחרון שיתפתי אתכם בהתנסות שלי עם Beam, הסאונד בר החדש של Sonos. זמן לא רב לאחר מכן עבר היבוא הרשמי של מוצרי החברה לידי רשת באג, ובמסגרת המעבר הזה, החלה החברה לייבא שני רמקולים חדשים נוספים של החברה, ה-One SL וה-Move. הפעם, בניגוד לבדר”כ, הציעו לי לבדוק את כל הרמקולים יחד. למרות החשש מהעינוי הנורא הכרוך בבדיקת מערכת רמקולים שלמה ואיכותית, הבנתי שיש מצבים שבהם אין לי ברירה אלא לסבול קצת למען קוראיי. לפני מספר שבועות נחתו אצלי ה-Move, שני רמקולים מסוג One SL, וה-Beam בשנית כדי שהפעם אוכל לחוות את החויה ש-Sonos רוצים שלקוחותיהם יחוו במלואה. לפני שאגיע לחויה עצמה, בואו נכיר את הרמקולים ששהו אצלי:
Sonos One SL (צילום: גד גניר)



Sonos One SL
הרמקול הקטן והכי פחות יקר כרגע בקטלוג המוצרים של Sonos. למעשה מדובר בגרסה נטולת מיקרופון של ה-One, הרמקול החכם של החברה. לאור העובדה ששירותי סייענים חכמים כדוגמת אלכסה וגוגל אסיסטנט לא נתמכים נכון להיום בישראל ברמקולים של חברות שאינן אמזון או גוגל, ההבדל אינו מהותי עבור צרכנים בארץ הקודש. אמנם ייתכן שביום מן הימים השירותים האלו אכן יהיו זמינים עבור משתמשים מישראל, אולם אני יכול להבין אנשים שדווקא יעדיפו את הגרסה נטולת המיקרופון מטעמי חיבה לפרטיות. פרט להעדרו המיקרופון, הרמקול חכם כמו כל רמקול אחר של החברה: ניתן לנגן דרכו מוזיקה מהאפליקציה של Sonos, או לחילופין להתחבר אליו מכל סמארטפון שמחובר אל הרשת הביתית ולהזרים אליו מוזיקה. הרמקול יודע להתחבר לרשת קוית דרך שקע רשת בחלקו האחורי, או דרך Wi-Fi.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Cowin KY02

רגע לפני תקופת חגי המכירות בנובמבר ודצמבר, החלה רשת בסט מובייל הישראלית לייבא לארץ אזניות של מותג חדש בשוק הישראלי: Cowin. ה-KY02, שהגיעו אליי לבדיקה לאחרונה הן הזולות ביותר בקטלוג החברה בישראל, ופונות למי שחשקה נפשו באזניות True Wireless, אבל לא רוצה להיפרד מהסכומים ש-Apple, Jabra, Sennheiser ואחרות דורשות עבור האזניות שלהן.


Cowin KY02 (צילום: גד גניר)
כדי להגיע לקהלים האלו, יצרניות נאלצות לבצע פשרות, והפשרה הכי בולטת לעין במקרה של Cowin היא ללא ספק בנראות ובתחושה. ה-KY02 עשויות פלסטיק שנראה זול, גם האזניות עצמן וגם הקייס שלהן. מצד שני, הן קטנות למדי, קלות, ויושבות ביציבות יחסית בתוך האוזן. השליטה על האזניות מתבצעת באמצעות משטחי מגע. המשטחים האלו הם מהגרועים שיצא לי לנסות באזניות, ופעמים רבות הם פשוט לא קלטו את הלחיצות שלי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Note 10

כדור הארץ עגול, חיסונים מצילים חיים, השב״כ לא באמת רצח את רבין, והאמריקאים אכן נחתו על הירח. על כל אלו יש יותר השגות מאשר על עובדה אחת שאין עליה עוררין: מי שרוצה סמארטפון עם מצלמה באמת טובה, חייב ללכת על מכשיר דגל. ה-Mi Note 10 של שיאומי קורא תיגר על העובדה הזאת ומגיע עם מערך הצילום המתקדם ביותר של החברה, למרות שלפי ההגדרות היבשות אינו באמת מכשיר דגל. 



מערך הצילום המתקדם של Xiaomi Mi Note 10 (צילום: גד גניר)
סדרת Mi Note של שיאומי דווקא החלה את דרכה לפני 5 שנים כסדרת מכשירי פרמיום, מכשירים ששמים את הדגל במכשירי דגל, עם ערכות השבבים החזקות ביותר, הגימור היוקרתי ביותר וכמובן גם מערכי הצילום הטובים ביותר בקטלוג החברה. במסגרת חוסר העקביות שמאפיינת כל כך טוב את קטלוג החברה, לאחר שני מכשירי Note בלבד, השהתה את השקת הדגמים בסדרה הזאת והתמקדה בסדרות אחרות. ב-2017 השיקה
את ה-Mi Note 3 הפעם דווקא עם ערכת שבבים של מכשיר ביניים אבל עם מערך צילום זהה לזה של מכשיר הדגל דאז של שיאומי, ה-Mi 8.

ה-Mi note 10 (כן, הם קפצו שבעה מספרים קדימה, אין לי הסבר לזה) לוקח את הקו הזה ומקצין אותו. מערך הצילום שלו מתקדם יותר מזה של מכשירי הדגל הנוכחיים של החברה, אבל ערכת השבבים שלו על הנייר חלשה יותר משלהם: מדובר ב-Snapdragon 730G של קוואלקום, המיועדת לרף העליון של מכשירי ביניים, אותה ערכת שבבים שניתן למצוא גם ב-Mi 9T של החברה. היא אמנם לא מציגה מהירויות שעון מסחררות כמו אלו של סדרה 8XX של יצרנית ערכות השבבים האמריקאית, אבל היא מנסה לכפר על כך באמצעות מעבד גרפי מובנה חזק שאמור לאפשר לה לאזן בין חסכון מסוים באנרגיה, ביצועים טובים בשגרה ועוצמה שתספיק לגיימינג ברמה גבוהה (ביחס לסמארטפון). באשר לגיימינג – היא בהחלט מצליחה: PUBG זיהה באופן אוטומטי את חומרת המכשיר ככזאת המאפשרת הרצה של המשחק בהגדרות התובעניות ביותר שלו. זה לא רק עניין פורמלי, הוא בהחלט הריץ בצורה חלקה את PUBG ומשחקים אחרים, כשההבדל היחיד מהבחינה הזאת בינו לבין מכשירי דגל בא לידי ביטוי בזמני טעינה ראשונית איטיים יחסית של המשחקים. פרט לכך, בשימוש יומיומי Mi Note 10 היה זריז ותפקד נהדר. זכרון ה-RAM מגיע בנפח 6 גיגה, והאחסון שאינו ניתן להרחבה מגיע בנפח נאה של 128 גיגה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Smart Tab

בעוד סמסונג ואפל מנסות לשמר את עסקי הטאבלטים שלהן בחיים ע”י ניסיון למתג אותם כתחליפי מחשבים ניידים, לנובו בחרה לכוון את אסטרטגיית המין הפולש שלה לקטגוריה אחרת: מסכים חכמים. למען הסדר הטוב, כשאני אומר “מסכים חכמים” אני לא מתכוון לטלויזיות, אלא ל-Smart Home Hubs, הגרסה בעלת המסך של רמקולים חכמים. במובן מסוים הניסיון של לנובו לחבר בין השניים מתבקש. מסכים חכמים הם אמנם מוצרים נטולי כל יכולת להתנייד, אבל בסופו של דבר מדובר במסך שמציג מידע רלוונטי למשתמש ספציפי מיוזמתו או לפי דרישה, משהו שאין סיבה שטאבלט לא יוכל לבצע גם. מה שלנובו עשתה, זה לקחת טאבלט אנדרואיד מסדרת Yoga, ולשלב בו את Google Assistant Ambient Mode וכך הגיע לעולם ה-Lenovo Yoga Smart Tab. 


Lenovo Yoga Smart Tab מציג את Google Assistant Ambient Mode (צילום: גד גניר)



אז מה זה בעצם Google Assistant Ambient Mode? זהו למעשה המידע שמסכים חכמים בדר”כ מציפים למשתמש: עדכוני מזג אויר, עומסי תנועה באיזור, מידע על הלו”ז היומי, רשימת מטלות, מדיה שהטאבלט מנגן באותו רגע וכל שירות אחר שניתן לקבל עליו מידע דרך Google Assistant. המידע הזה לא מוצג באופן קבוע על המסך, אלא רק כשמקישים עליו. בשאר הזמן, הוא יכול להציג שעון גדול בתאורה נמוכה כדי לחסוך סוללה. לחילופין, ניתן להגדיר שכאשר מחברים אותו לטעינה, הוא יתחיל להציג אלבומי תמונות שלכם מ-Google Photos וישמש כמסגרת תמונות דיגיטלית המחוברת לאינטרנט. באורח פלא, למרות שבכל מקום בתפריטים של Google Assistant צוין במפורש שמסגרת התמונות הדיגיטלית תעבוד רק כשמחברים את הטאבלט לטעינה, המסגרת פעלה גם כשלא עשיתי כך. כיאה לטאבלט המשמש גם כמסך חכם, ניתן להפעיל דרכו את Google Assistant ולשאול אותו שאלות: לחיצה על הלוגו על המסך מפעילה את המיקרופון, ואז ניתן לבקש (באנגלית, עברית, נכון להיום אינה נתמכת) מהסייען הוירטואלי של גוגל לקבל מידע על כל נושא שתבקשו, כמו גם לשלוט על מוצרי בית חכם במידה ויש לכם כאלו שמחוברים לאקו סיסטם של גוגל. ניתן לוותר כמובן גם על הלחיצה על הלוגו, להגדיר את זיהוי הקול האוטומטי, ואז הסייען יהיה זמין לפקודות קוליות בכל עת. המיקרופון הציג רגישות מרשימה וזיהה היטב את הקול שלי ואת מה שרציתי לשאול, כמעט ללא שגיאות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Gillette Heated Razor

במשך שנים, אתרי מימון המונים נתפסו כפלטפורמה שאין לחברות גדולות ומבוססות מה לחפש בה. היתרונות של אתרים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו היו רלוונטיים בעיקר ליזמים וסטארטאפים בתחילת דרכם, שרצו להביא אל השוק את המוצר הראשון שלהם עם סיכון והשקעה מינימלית. יצרניות גדולות עם מזומנים, מערך שיווק מבוסס ועצמאי ומותג מוכר לא חשבו שהן זקוקות לחממה הזאת. כל זה השתנה לפני שנתיים, כשחברות כמו Bose (עם ה-Sleep Buds), לגו, קוקה קולה ואחרות גילו יתרון אחד שלא חשבו עליו קודם: אתרי מימון המונים הם קבוצת מיקוד נהדרת, שמאפשרת להם לבצע ניסוי במוצרים חדשים, במסגרת מוגבלת מראש.



Gillette Heated Razor (צילום: גד גניר)
כך בא לעולם ה-Heated Razor של Gillette, או יותר נכון, של Gillette Labs, חטיבת היוקרה והחדשנות של החברה. ב-Gillette החליטו להכנס אל תחום חדש מבחינתם ולהציג לשוק סכין גילוח מתקדם, יוקרתי ויקר משמעותית יותר מכל סכין אחר שאי פעם מכרה. במקום להשיק אותו כמו כל סכין אחר של החברה, ה-Heated Razor החל את דרכו ב-Indigogo, שמכר כ-1200 אבות טיפוס של הסכין למשקיעים במוצר דרך הקמפיין. ב-Gillette הקשיבו למשתמשים, ליטשו את המוצר ובסיום הפרוייקט אף שלחו למשתמשים את הדגם הסופי של Heated Razor לאחר מקצה השיפורים. בימים אלו הוא מתחיל להימכר בישראל ולפני מספר שבועות הגיע אליי לבדיקה.

להמשך קריאה