מטענים

כזה ניסיתי: Ugreen Nexode 300W

מאת

הימים הם ימי תחילת העשור הנוכחי, הקורונה מתחילה להראות כמו משבר גלובלי, ובאפל עובדים על סדרת מכשירי iPhone 12. לא יהיה הרפתקני לנחש שמתוך ההנחה שמגפה מדבקת וקטלנית לא תיטיב עם הכלכלה העולמית, חיפשו אצל היצרנית האמריקאית כל דרך לקושש עוד כמה דולרים על כל אייפון שיימכר, והגיעו לפיתרון קסום: לשלוף את המטען מהאריזה ולצבוע … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: oneadaptr OneWorld 65

מאת

אם אינכם מעורים בעולם המרגש והמסעיר של מטענים, כנראה שפספסתם את GaN, הטכנולוגיה החדשה שעשתה את הופעת הבכורה שלה בשנת 2020. השם GaN הוא ראשי תיבות של גליום ניטריד, מוליך למחצה שמחליף את הסיליקון ברכיבים הפנימיים של מטענים סטנדרטיים. מה כל כך דרמטי בהחלפה של מוליך למחצה בתוך מטען? השימוש בחומר הזה מאפשר להם להיות יעילים יותר ולהתחמם פחות. כפועל יוצא מכך, מטעני GaN הם גם קומפקטיים יותר ומספקים עוצמה ומהירות טעינה שהיה נהוג לקבל בעבר ממטענים גדולים ומסורבלים הרבה יותר.

OneWorld 65 (צילום: גד גניר)

חברת oneadaptr, יצרנית מטענים, כבלים ומתאמים אימצה את טכנולוגיית ההטענה החדשה, ושילבה אותה בתוך מתאם אוניברסלי לשקעי חשמל כדי ליצור את מה שנראה כמו החלום הרטוב של תיירים עמוסי גאדג’טים ומאותגרי תקעים, וקראה לו בשם המעט דרמטי “OneWorld 65”. המטען, שנראה כמו פידג’ט קיוב מגושם כולל בתוכו תקע אוניברסלי עם מגוון ראשים נשלפים לחיבור לכל שקע בעולם. החלק הקדמי משלים את החלק האחורי: יש בו שקע אוניברסלי שאליו מתחברים כמעט כל סוגי התקעים הקיימים בעולם. בחלקו התחתון ישנם שני שקעי USB A סטנדרטיים, ועוד שני שקעי USB C התומכים בתקן Power Delivery, ובצידו הימני שקע USB C נוסף המיועד לטעון בהספק מירבי של 65W מה שאמור לטעון כל מחשב נייד שיודע להטען משקע USB C. תיאורטית מדובר במטען אחד לשלוט בכולם, אך המציאות קצת מורכבת יותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: ZUS

מאת
“Oh Brother, Where Art Thou?”, הוא שמו של פרק מהעונה השנייה של הסדרה משפחת סימפסון ששודר לראשונה בפברואר 1991. בפרק מתגלה שלהומר יש אח, עליו לא שמע מעולם. האח, בעליה של יצרנית רכב מדטרויט שנקלעה לקשיים וזקוקה בדחיפות לרכב חדשני שיוציא אותה מהבוץ, בוחר באחיו שזה עתה הכיר, כדי לעצב את רכב העתיד של החברה שלו. הוא עושה זאת מתוך ידיעה ברורה שדווקא חוסר הידע וההבנה שלו בתחום יכולים להביא את החדשנות והמקוריות שהחברה שלו כה זקוקה לה. כצפוי, הרכב שהומר מעצב נראה מחריד, עמוס בפטנטים לא שימושיים, יקר בצורה מזעזעת ומביא את אחיו לפשיטת רגל, אבל בסימפסונס כמו בסימפסונס של אותן שנים, הפרק מסתיים בנימה חיובית, כשדווקא בנו בארט מעודד אותו ואומר לו שלדעתו הרכב היה מגניב.



ZUS (צילום: גד גניר)





אחת השורות שמבקרי הטלויזיה הכי אהבו בפרק הזה היא השורה שבה מסביר הומר מה צריך לדעתו לכלול הרכב החדש: גג בצורת כיפה שקופה, שטיח פרוותי, כנפיים כמו בקאדילק, וגולת הכותרת: את הכדור הזה שתוקעים על אנטנת הרכב כדי למצוא אותו בקלות בחניונים (לדברי הומר, “משהו שצריך להיות בכל רכב!”). ZUS, המטען החכם לרכב שהגיע אליי לאחרונה לבדיקה, מציע פתרון אלגנטי יותר למציאת הרכב בחניון, וגם קצת מעבר לכך.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Roidmi 2S

מאת
לפני כעשור נתקלתי בבעיה. היה לי נגן מוזיקה, היתה לי מערכת סטריאו ברכב ושניהם לא דיברו בשפה משותפת. לא היה לי שקע USB או אפילו שקע AUX (כניסת 3.5 מ”מ) במערכת ברכב, ועל Bluetooth בכלל לא היה מה לדבר, הוא בקושי ידע להעביר מוזיקה באותה תקופה. לפני עידן הדיסקים, כדי לחבר נגן למערכת ברכב, אנשים עשו שימוש במעין מתאם שנכנס לתוך חריץ הקלטת במערכת, וכבל שהשתלשל ממנו היה מתחבר אל הנגן. עבור מי שהתקדם ועבר למערכת שמנגנת דיסקים, נדרש פתרון אחר. הפתרון שהגעתי אליו הוא משדר FM לרכב: מכשיר שמתחבר אל שקע המצית ואל הנגן או הטלפון, ומשדר בגלי FM את המוזיקה אל תחנה ריקה במערכת הסטריאו, כאילו הקמתם תחנת רדיו פיראטית משלכם בתוך הרכב.

Roidmi 2S (צילום: גד גניר)



זה היה פתרון גרוע ומייגע. המשתמשים נדרשו לחפש לבד במערכת הסטריאו לרכב שלהם תחנה ריקה בין עשרות תחנות רדיו פיראטיות, ולכוון את התדר הספציפי הזה במשדר. בשלב מסוים החלטתי לפרק את האנטנה ברכב, כדי למנוע ממנה לקלוט תחנות רדיו אחרות למעט המוזיקה ששידרתי ב-FM למערכת. בסופו של דבר, המוזיקה היתה מוזרמת, אך האיכות היתה איכות רדיו, כלומר, סבירה לכל היותר. חסרון נוסף: בנסיעה ממקום למקום, נוצרו מצבים בהם תחנה שהיתה ריקה בתחילת הנסיעה, לא נשארה כך במשך הנסיעה ונוצר צורך לחפש תחנה אחרת כדי להמנע מהפרעות. מעבר לכך, המשדרים ידעו להזרים מוזיקה בלבד ולא נתנו פתרון למי שהיתה דרושה לו דיבורית לרכב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: מטען אלחוטי

מאת
כמו
בהתמכרויות אחרות, גם אנשים שמזמינים חפיצים מחו”ל מתחלקים לכמה רמות של
התמכרות, ובין הרמות האלו ניתן להבדיל בסוג החפיצים אותם הם מזמינים. בקצה הנמוך
של הסקאלה, אלו שיכולים להפסיק מתי שרק ירצו, נמצאים אלו שמזמינים קייסים חדשים,
כבלי סנכרון, מגני מסך, מטענים לרכב, רכישות שלא עולות על 10-15 דולר. בשלב מסוים,
הריגוש ממעטפה עם עוד כבל סנכרון לא מספיק, ואז צריך לעבור למשהו יותר רציני. המשהו
הזה, היותר רציני, יכול להיות בהחלט מטען אלחוטי. רשת קרביץ זיהתה כנראה את קהל
היעד המכור לקניות קטנות כאלו והחלה לייבא לישראל מטענים אלחוטיים. לבקשתי, הם
אפילו ניאותו להעביר לי אחד כזה להתנסות.

המטען האלחוטי באריזה (צילום: גד גניר)

תחום
המטענים האלחוטיים נשלט ע”י יצרניות סיניות עלומות שם. המטען שקרביץ מביאה
לארץ הוא מטען כזה. למען האמת, לא הצלחתי למצוא עליו שם של מותג כלשהו על האריזה.
בהתאם לכך, קרביץ מוכרת אותו במחיר סביר בהחלט, 100 ש”ח. לפני שאתם מסתערים
על חנויות הרשת ישנם מספר דברים שכדאי לדעת באופן כללי לגבי מטענים אלחוטיים.

להמשך קריאה