קוד

כזה בניתי: Jimu Robot

מאת
לאחר נסיונות כושלים להפוך אותי לכדורסלן, ג’ודוקא או שחקן שחמט מקצועי, החליטה אמי בשנת 1992 לשלוח אותי לחוג אלקטרוניקה. החוג שכל מפגש בו נמשך כשעה וחצי כלל בחציו הראשון הסבר תיאורטי על המעגל החשמלי ושרטוט שלו במחברת. החלק השני, המעשי, היה החלק הכיפי: הלחמה של רכיבים על לוח מודפס שבסיומם נותרתי עם יצירות כמו נורת לד דולקת, נורת לד מהבהת, עין אלקטרונית (נורת לד שנדלקת כאשר חשוך בסביבה) ועוד מגוון נורות לד שעושות דברים מסעירים. לא ברור מי חשב שזה רעיון טוב להושיב תלמידי כיתה ד’ ולהכריח אותם להעתיק שרטוטים של מעגלים חשמליים מהלוח במשך 45 דקות, אבל בסופו של דבר, בניגוד לחוגים אחרים, את החוג הזה שרדתי עד סופו, בעיקר בגלל החלק המעשי, ובגלל שהרצון לבנות את כל הקיטים שאמי שילמה עליהם מראש, גבר על השעמום הנורא של החלק התיאורטי בחוג. באופן לא מפתיע אגב, לא הפכתי ברבות הימים למהנדס אלקטרוניקה.
Jimu Robot, בנוי כתוכי (צילום: גד גניר)
כשקיבלתי לבדיקה את Jimu Explorer Kit, נזכרתי בחוג הזה. Jimu Robot, של היצרנית UBTech הוא משחק הרכבה שכולל גם חלק מעשי וגם חלק עיוני. בערכת ה-Explorer Kit תמצאו 372 חלקים מהם ניתן להרכיב בכל פעם אחד מתוך חמישה סוגים שונים של רובוטים. הרובוטים כוללים מספר מנועי סרבו, ובקר ראשי השולט עליהם, שמתחבר באמצעות קישורית Bluetooth אל טאבלט/סמארטפון עליו מותקנת האפליקציה. דרך האפליקציה, ניתן לקבל הנחיות מדויקות כיצד לבנות כל אחד מסוגי הרובוטים, ולשלוט על תנועותיו. זהו לצורך העניין, החלק המעשי. החלק העיוני הוא הסיבה החינוכית לשמה קונים מוצר שכזה, והסיבה הזאת אופנתית מאוד בשנים האחרונות: Jimu מלמד את הילדים שלכם לכתוב קוד. הקוד מאפשר יצירת רצף של תנועות ותרגילים וללמד את הרובוט להגיב לתרחישים חיצוניים ועוד.

להמשך קריאה