בקטגוריה התוססת של מכשירי הביניים, סדרת A של סמסונג מכתיבה את הטון. לא בהכרח כי אלה הסמארטפונים הטובים ביותר בקטגוריה, אבל הם בהחלט הנמכרים ביותר. הצרכן הממוצע יודע למה לצפות מהם, ובדרך כלל מקבל תמורה הוגנת למחיר. אחרי שנה שבה סמסונג שמרה את יכולות ה-AI שלה לדגמים היוקרתיים יותר כחלק ממאמץ לבדל אותם, חלק מהפיצ’רים האלה מתחילים לזלוג גם לסדרת הביניים. את Galaxy A56 בדקתי בשבועות האחרונים.
Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר)| גודל מסך | 6.7 inches |
| סוג מסך | Super AMOLED |
| רזולוציה | 1080 x 2340 pixels (Full HD+) |
| קצב רענון | 120Hz |
| בהירות שיא | 1,900 nits |
| הגנת מסך קדמי | Gorilla Glass Victus+ |
| מעבד | Samsung Exynos 1580 octa-core |
| מעבד גרפי | Xclipse 540 |
| RAM | 8GB / 12GB |
| אחסון פנימי | 128GB / 256GB |
| כרטיס זיכרון | אין |
| קיבולת סוללה | 5,000 mAh |
| טעינה מהירה | 45W |
| מצלמה ראשית | 50 MP עם OIS |
| מצלמה אולטרה רחבה | 12 MP |
| מצלמת מאקרו | 5 MP |
| מצלמה קדמית | 12 MP |
| משקל | 198 grams (7.0 oz) |
| חומרי בניה | Glass front and back (Gorilla Glass Victus+), aluminum frame |
| עמידות במים ואבק | IP67 |
| עדכוני מערכת הפעלה | 6 major Android OS upgrades |
| עדכוני אבטחה | 6 years |
תוכנה: קנדי קראש והסושיאל של מירי רגב
אם יש משהו קבוע במכשירי סדרת A של סמסונג, זו הבחירה בערכות שבבים מתוצרת Exynos. בעוד שבמכשירי הדגל שלה סמסונג נוהגת לעיתים לגוון בין ערכות שבבים מתוצרתה לבין אלו של קוואלקום, בסדרת הביניים הבחירה שלה עקבית. הפעם מדובר ב-Exynos 1580, מערכת על שבב (SoC) מתומנת ליבות שמיוצרת בארכיטקטורת 4 ננומטר. על הנייר, היא מזכירה ביכולותיה את Snapdragon 7 Gen 3 (אותה אחת שפועמת ב-Vivo V40), אך במבחני ביצועים מספקת תוצאות מעט טובות יותר. זיכרון ה-RAM בגרסה שבדקתי עומד על 8 גיגה, עם אפשרות להרחבה וירטואלית על חשבון נפח האחסון. נפח האחסון עצמו הוא 256 גיגה, אך בניגוד לדורות הקודמים של המכשיר, הפעם אינו ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זיכרון, וחבל.
עם השנים היו לי עליות וירידות עם מעבדי Exynos של סמסונג. חלקם תפקדו היטב, חלקם פחות. במקרה של A56, אין תלונות. המכשיר יציב, זריז, וחוויית השימוש חלקה למדי. עוד בונוס קטן למי שנוסע הרבה לחו”ל: ל-Galaxy A56 יש תמיכה ב-eSIM, תכונה שעדיין לא נפוצה במיוחד בקטגוריית הביניים, ושיכולה להקל מאוד על המעבר בין רשתות מקומיות בלי להסתובב עם סיכות וסים חלופי בכיס.
בגזרת התוכנה, Galaxy A56 מגיע עם אנדרואיד 15 העדכני, עטוף בעבודת הפחחות והצבע המוכרת של סמסונג, One UI 7. כמו במכשירי הדגל שלה, גם כאן החברה מבטיחה שישה עדכונים גדולים קדימה, מדיניות מרשימה שיצרניות כמו Nothing ו-Vivo היו עושות טוב אם היו מאמצות בעצמן. נכון, קשה להאמין שיש הרבה משתמשים שיישארו עם אותו מכשיר עד 2031 ויחכו לעדכון הנכסף לאנדרואיד 21. גם סביר להניח שחלק מהפיצ’רים החדשים פשוט לא יעבדו על חומרה מיושנת. ובכל זאת, המחויבות ראויה לציון. אני לא שילמתי על Galaxy A56 (הוא הגיע לסקירה), אבל אם הייתי משלם, לא בטוח שהייתי שמח לגלות שבשלב ההגדרה הראשוני סמסונג כבר דוחפת למכשיר אפליקציות כמו Temu, Candy Crush ו-Monopoly Go, לעיתים בלי אפשרות ממשית לדלג. אפשר להניח שבקטגוריית הביניים, שבה שולי הרווח נמוכים יחסית, סמסונג מנסה לייצר עוד קצת הכנסות דרך שיתופי פעולה מסחריים. זה אולי הגיוני מבחינה עסקית, אבל כחוויית שימוש זה מרגיש זול. ומה עם AI? חלק מהיכולות הגיעו גם לכאן, אבל הבידול נשמר. עיקר התכונות מרוכזות באפליקציית הגלריה: מחיקת אובייקטים מתמונה, שיפור איכות, תיקון עיוותי עדשה וטשטוש רקע. זה עובד, אבל לא תמיד משכנע. מחיקת האובייקטים אינה מדויקת ומשאירה לפעמים סימנים בולטים ברמה של משהו שיצא מהסושיאל של מירי רגב, ותיקון העיוותים מתבצע בעדינות שלא תמיד מספיקה. זה חביב בסך הכול, אבל לא משהו שיגרום למי שזומם על רכישה של מכשיר דגל לפזול לכאן.
בכל הקשור לעיצוב, Galaxy A56 שומר על הקו המוכר של סמסונג. הוא לא פורץ דרך, אבל כן ממשיך את הסגנון המלוטש של הסדרה, עם קווים נקיים ומראה שמזכיר מאוד את מכשירי הדגל של החברה (למעט דגמי האולטרה). ובכל זאת, יש ליטושים קטנים: מסגרות המסך הוצרו, כך שבאותו גודל מכשיר מקבלים כעת נדל”ן מסך גדול יותר ב-0.1 אינץ’. תיזהרו לא ללכת לאיבוד בכל המרחבים החדשים.
בלי אבק בעדשות, גורילה מאחור וכאילו-טיטניום
מערך הצילום קיבל מסגרת חדשה, מה שאומר שלא תצטרכו יותר לנקות אבק שהצטבר בין העדשות. העמידות למים ואבק נותרה בתקן הגבוה יחסית לז’אנר, IP67, אך הזכוכית שודרגה: אם בדגם הקודם רק החזית הייתה מכוסה בזכוכית Gorilla Glass Victus+, כאן גם הגב מקבל את אותה שכבת הגנה. מסגרת המכשיר עשויה אלומיניום בגימור מטאלי שמזכיר מאוד את הטיטניום מהמכשירים היקרים יותר של החברה. המסך הוא Super AMOLED בגודל 6.7 אינץ’, ברזולוציית 2340 על 1080, עם קצב רענון של 120 הרץ. בהשוואה לדגם הקודם, עוצמת התאורה שודרגה קלות, מ-1000 ל-1900 nits, מה שמסייע לקריאות גם תחת אור שמש ישיר.
צילום וסוללה: יומולדת שלוש וצמצום הפער הסיני
תגידו מזל טוב למערך הצילום הראשי של A56, הוא חוגג כבר שלוש. סמסונג השתמשה באותו סט מצלמות גם בשני הדורות הקודמים: מצלמה ראשית ברזולוציית 50 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8 וייצוב אופטי, מצלמה רחבה של 12 מגה פיקסל עם צמצם f/2.2, ומצלמת מאקרו של 5 מגה פיקסל עם צמצם f/2.4. אין לי שום בעיה עם מיחזור חומרת הצילום. בשילוב עם ערכת השבבים הנכונה, אפשר להוציא תוצאות יפות גם ממערך שכבר ראה כמה דורות, וסמסונג לרוב יודעת להוציא ממנו את המיטב. התמונות ש-A56 מפיק נראות טוב: הצבעים מאוזנים יחסית, עם נטייה קלה לרוויה מוגברת אבל לא בצורה צורמת, הפוקוס מדויק, גם אם החדות לא תמיד מרשימה והחשיפה לעיתים מוגזמת, תופעה די אופיינית למכשירי ביניים.
הזום כאן דיגיטלי בלבד, וכצפוי הוא מוריד מעט את רמת הפירוט, אבל עדיין שימושי. גם העדשה הרחבה מציגה תוצרים סבירים. בתנאי תאורה פחות אידיאליים, המגבלות ניכרות יותר, אך בצילומי לילה דרך המצלמה הראשית אפשר לקבל תוצאות יפות, מוארות, צבעוניות ולרוב גם לא מרוחות. בשורה התחתונה, מערך הצילום הראשי עושה עבודה לא רעה, אבל למי שציפה לשדרוג משמעותי צפויה אכזבה.
איפה כן יש שינוי? דווקא במצלמה הקדמית. למרות הירידה ברזולוציה (12 מגה פיקסל לעומת 32 בדורות הקודמים), זו מצלמה לא רעה בכלל. התמונות חדות, ממוקדות, והטווח הדינאמי מרשים. גם צילום הפורטרט שומר על רמת הפרדה טובה בין הנושא לרקע, בלי להיראות מלאכותי.
ל-Galaxy A56 סוללה בקיבול של 5000mAh, בדיוק כמו בדורות הקודמים שלו וכמו ברוב הסמארטפונים המודרניים. בפועל, היא מספיקה לכ-9 שעות מסך, נתון שמספק לרוב המשתמשים יום וחצי עד יומיים של שימוש. בשנים האחרונות נוצר פער ברור במהירות הטעינה בין מכשירים סיניים לבין אלו של אפל וסמסונג. A56 אולי לא מגיע להספקים המרשימים של Vivo או שיאומי, אבל הוא מצמצם את הפער עם טעינה בהספק של 45W. התוצאה: מ-0 ל-60 אחוז בתוך כחצי שעה. טעינה אלחוטית, כמו תמיד בקטגוריה הזאת, לא תמצאו כאן, וגם לא ברוב מכשירי הביניים. מטען קיר, כרגיל, לא מצורף לאריזה. מערך הרמקולים כולל רמקול תחתון ורמקול נוסף קטן יותר באפרכסת, שמספקים יחד צליל סטריאופוני. העוצמה בינונית, אבל האיכות מפתיעה לטובה.
- ✓חוויית שימוש חלקה, יציבה וזריזה
- ✓תמיכה ב-eSIM
- ✓התחייבות לשישה עדכוני מערכת הפעלה גדולים
- ✓עיצוב עם מסגרת מסך צרה יותר המגדילה את שטח המסך
- ✓מבנה מצלמות חדש המונע הצטברות אבק ביניהן
- ✓עמידות למים ואבק בתקן IP67
- ✓הגנת זכוכית Gorilla Glass Victus+ גם בחזית וגם בגב
- ✓מסך בהיר במיוחד המאפשר קריאות טובה תחת שמש ישירה
- ✓מצלמה קדמית איכותית המפיקה תמונות חדות וממוקדות
- ✓חיי סוללה ארוכים המספיקים ליום וחצי עד יומיים של שימוש
- ✓מהירות טעינה משופרת בהספק של 45W
- ✓רמקולים סטריאופוניים באיכות טובה ומפתיעה
- ✗אין אפשרות להרחבת נפח האחסון באמצעות כרטיס זיכרון
- ✗התקנה כפויה של אפליקציות צד שלישי (Bloatware) בשלב ההגדרה
- ✗כלי ה-AI לעריכת תמונות אינם מדויקים מספיק
- ✗חומרת מערך הצילום הראשי לא שודרגה וכבר מיושנת יחסית
- ✗זום דיגיטלי בלבד הפוגע ברמת הפירוט של התמונות
- ✗אין תמיכה בטעינה אלחוטית
- ✗מטען קיר אינו מצורף באריזה
- ✗עוצמת השמע של הרמקולים בינונית בלבד
Galaxy A56 ממשיך את הנוסחה הקבועה של סדרת A: שילוב בין מפרט מאוזן, איכות בנייה טובה ונגיעה מדודה של תכונות ממכשירי הדגל. המחיר ביבוא רשמי עומד על כ-1600 ש”ח לגרסת ה-128 גיגה, אך ההמלצה הברורה היא לשלם עוד 130 עד 150 ש”ח ולקחת את גרסת ה-256 גיגה, במיוחד לנוכח העובדה שאין כאן תמיכה בהרחבת זיכרון. מדובר בתמחור מעט גבוה יחסית לחלק מהמתחרים, במיוחד כשההבטחות בתחום ה-AI נשמעות טוב יותר ממה שהן בפועל, ושורת אפליקציות צד ג’ נדחפת למכשיר כבר עם ההפעלה הראשונה. ובכל זאת, מדובר באחד המכשירים הנמכרים ביותר של אחד המותגים הכי מוכרים בשוק, וקל להבין למה. מי שמחפש שינוי גדול או שדרוג מהותי לא ימצא אותו כאן, אבל מי שכבר התרגל לסמסונג כנראה ירגיש בבית.
- ✓מסך בהיר יותר המתמודד היטב עם תכני HDR
- ✓עיצוב משופר ואיכות בנייה טובה הכוללת גב זכוכית ומסגרת מתכת
- ✓עמידות במים ואבק בתקן IP67 ותמיכה בכלי בינה מלאכותית (AI)
- ✓מצלמת סלפי שעושה עבודה טובה בתנאי תאורה מיטביים
- ✗תמורה נמוכה למחיר ללא שדרוגים משמעותיים בהשוואה לדגם הקודם
- ✗ביצועים חלשים של מעבד ה-Exynos 1580, הכוללים לאגים לאחר שבוע שימוש בלבד
- ✗חיי סוללה מאכזבים שאינם מספיקים ליום שלם של שימוש אינטנסיבי
- ✗טעינה איטית במיוחד שלוקחת מעל 75 דקות לטעינה מלאה
- ✗מצלמה ראשית לא עקבית ומצלמות עזר באיכות ירודה
- ✓עיצוב פרימיום משודרג, דק וקל יותר עם הגנת Gorilla Glass Victus+ ועמידות למים ואבק (IP67)
- ✓תמיכה ארוכה במיוחד בעדכוני תוכנה למשך 6 שנים (עד מרץ 2032)
- ✓חיי סוללה מעולים בזכות סוללת 5,000 mAh ומעבד יעיל אנרגטית
- ✓ביצועים משופרים וחוויית שימוש יומיומית חלקה עם מעבד Exynos 1580
- ✓מסך AMOLED בהיר יותר ותמיכה בטעינה מהירה משודרגת של 45W
- ✓תמיכה ב-Dual eSIM ומחיר השקה נמוך יותר מהדורות הקודמים
- ✗הסרת חריץ כרטיס הזיכרון (microSD) המגבילה את נפח האחסון הניתן לשימוש
- ✗מערך מצלמות אחורי מיושן ללא שינוי חומרתי, המתקשה בפרטים קטנים ובתנאי תאורה חלשה
- ✗היעדר תמיכה בטעינה אלחוטית
- ✗תקני קישוריות מיושנים (ללא תמיכה ב-UWB וב-Wi-Fi בתדר 6 GHz)
- ✗חיבור USB 2.0 איטי להעברת נתונים חוטית
- ✓שמירה על תג מחיר נמוך ומשתלם
- ✓נפח אחסון בסיסי כפול מהמתחרים בקטגוריה (256GB)
- ✓חיי סוללה מצוינים וטעינה מהירה משודרגת של 45W
- ✓תמיכת תוכנה ארוכת טווח של שש שנים של עדכוני מערכת ואבטחה
- ✓תכונות בינה מלאכותית שימושיות כמו Circle to Search
- ✗ביצועי מעבד חלשים יחסית למתחרים בגזרת הגיימינג והעיבוד
- ✗מצלמת מאקרו חלשה ולא שימושית בגודל 5MP
- ✗אין אפשרות להרחבת זיכרון באמצעות כרטיס או בחירה בנפחי אחסון אחרים
- ✗אפליקציות מותקנות מראש ומציקות (Bloatware) שלא ניתן למחוק
כדאי כבר לקנות את ה- POCO X7 Pro ששם את המכשיר הזה בכיס הקטן וגם עולה פחות.
דמוקרטיה תוססת, עאלק. רוב תודות על סקירה מעולה וממצה נוספת!
אביב
בוא נירגע.
ה POCO X7 Pro מפוצץ באפליקציות זבל והמצלמות דרעק.
אביב
אני עם A55 והלטתי ללכת עליו גם בגלל ההבטחה לעדכונים עתידיים. אנדרואיד 16 בפתח ואני עדיין עם גירסה 14, אז מה שווה ההבטחה לעדכונים אם הם מגיעים באיחור?