אם לשפוט לפי ההתנהלות של דייסון, נראה שהאסטרטגיה שם עד לא מזמן היתה להתעלם מתופעת השואבים השוטפים. החברה התמקדה במה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, שואבי אבק אלחוטיים ונתנה לחברות כמו Roborock, Dreame, Shark ואחרות ללכלך את המברשות שלהן בשאריות מזון. בשנה שעברה חל מפנה בהתייחסות החברה לקטגוריה, והחברה הציגה את V15 Detect Submarine. לא היה מדובר בשואב שוטף אלחוטי של ממש: זה היה V15, שואב אלחוטי מעולה שהגיע עם אביזר פחות מעולה לקרצוף רצפות. במאי 2024 חשפה דייסון את WashG1, מכשיר שטיפה ייעודי למשטחים קשים במשרה מלאה. בדקתי אותו בשבועות האחרונים.
לפני שאצלול לתוך חויית ואיכות הניקוי, זה המקום להדגיש נקודה קריטית לגבי המכשיר הזה. יש לו אמנם מיכל מים מים נקיים ומיכל מים מלוכלכים, כמו בשואבים שוטפים אבל זו תהיה טעות לקרוא לו "שואב שוטף", כי כמו ב-Submarine, אין כאן פעולת שאיבה כחלק אינטגרלי מתהליך הניקוי. המים מוזרמים דרך 26 נקודות נפרדות אל שתי מברשות מיקרופייבר שמרטיבות ומקרצפות את הרצפה. המברשות מסתובבות בכיוונים מנוגדים כך שהלכלוך והמים נגרפים פנימה אל ראש הניקוי, בתוכו המברשות עוברות כל הזמן תהליך של ניקוי עצמי, והפרדה של הלכלוך הנוזלי והמוצק. המים המלוכלכים נשאבים בשלב הזה אל מיכל המים שלהם, והלכלוך היבש נותר על מגש בתחתית ראש הניקוי. בדייסון בחרו ללכת על עקרון הפעולה הזה ולא להתפשר על העקרון הקיים והנהוג בקטגוריה משתי סיבות: א. כי הם דייסון והם לא היו יכולים להכנס לשוק שקיים כבר חמש שנים לפחות בלי איזושהי בשורה ו-ב. לטענת דייסון, כל המנגנון הקיים של שאיבת מים ולכלוך יבש אל אותו מיכל כפי שזה נהוג בשואבים שוטפים הוא בעייתי מבחינה טכנית, לא הגייני ועשוי לייצר ריחות רעים ולזהם את האויר בחדר. כמשתמש קבוע בשואב שוטף, אני יכול להעיד שמהנדסי דייסון לא מגזימים, אבל בעיית הריח היא בעיקר למי שלא טורח לרוקן ולשטוף את מיכל המים המלוכלכים והפסולת.
Dyson WashG1 (צילום: גד גניר) Dyson WashG1 (צילום: גד גניר)
בפועל, עבור המשתמש, פעולת הניקוי לא מורכבת ודומה מאוד לשואבים שוטפים סטנדרטיים: מפעילים את WashG1, ומתחילים לנקות את הרצפה בהליכה אחורה כדי לא לדרוך באיזורים הרטובים. בדייסון הלכו אפילו רחוק יותר: אם בשואבים שוטפים סטנדרטיים ישנן כמה תכניות עבודה, של ניקוי חכם, ייבוש בלבד, ניקוי אינטנסיבי ועוד, אז במקרה של WashG1 יש לכם בעיקר שליטה על כמות המים שהשוטף עושה בה שימוש בפעולת הניקיון: הכמות הבסיסית מיועדת לאיסוף שיער, אבק ופירורים. כמות הביניים מיועדת לניקוי לשאריות אוכל שנפלו על הרצפה לאחר ארוחה, והכמות הגדולה מיועדת לאתגרים מורכבים יותר כמו לכלוך יבש ובוץ. בכמות הבסיסית, WashG1 משאיר את הרצפה הרבה יותר רטובה מכל שואב שוטף שבדקתי בשנים האחרונות. הוא לא מציף אותה, אבל בהחלט קצת יותר זמן לעסק להתייבש. פעולת הניקוי עצמה יעילה מאוד, והוא משאיר רצפה נקייה ורעננה בלי יותר מדי מאמץ מצד המשתמש. בדר"כ נדרש מעבר אחד בלבד כדי לנקות אסונות כמו שלוליות קטשופ, אורז, פסטה ופירורי לחם. כל עוד מדובר בשאריות מזון קטנות ורכות יחסית, משאיר את השטח נקי בקלות. ניקוי שאריות יותר קשיחות כמו דגנים איתגרו את השוטף קצת יותר ודרשו יותר מעברים עד שכל השברים נאספו פנימה, אבל בסה"כ גם כאן הוא עשה עבודה טובה. נקודת התורפה היחידה שלו היתה במרווחים בין המרצפות, שם גם נדרשו כמה מעברים ושימוש ביותר מים כדי להשלים את הניקוי.
Dyson WashG1 (צילום: גד גניר) Dyson WashG1 (צילום: גד גניר)
משקלו של WashG1 עומד על 4.9 ק"ג, כשלמשקל הזה נוסף גם ליטר מים אחד במיכל המים הנקיים. זה קל ביחס למכשירים אחרים לשטיפת רצפות, וזה מורגש בהחלט כשמנקים שטחים גדולים יחסית. הוא לא רק קל ביחס למכשירים אחרים, הוא גם מתמרן היטב כדי לנקות בין רהיטים ואפשר לרדת איתו לזוית נמוכה יחסית כדי לנקות גם מתחת לכסאות בנוחות. ראש הניקוי רחב יחסית (30 ס"מ) ומאפשר ניקוי של שטח גדול יותר במעבר אחד. בדייסון ניסו גם לפתור את הבעיה הקונספטואלית הקבועה של המכשירים האלו, המרווח הקטן שבין המברשות המסתובבות לבין שולי ראש השאיבה, מרווח שמשאיר איזורים יבשים ולא מנוקים בין הרצפה לרהיטים, פאנלים או ארונות מטבח. ב-Wash G1 הצד הימני הוא עם מרווח צר יותר ומסומן בכיתוב "edge cleaning" כדי שתזכרו לנקות עם הצד הזה כשאתם מנקים באיזורים האלו.
כל נושא התחזוקה בשואבים שוטפים הוא התעסקות מעיקה. המכשירים האלו אמנם מחליפים את המגב והדלי בפעולה נוחה ויעילה יותר אבל מה לעשות, נותר לכלוך שצריך לנקות אחרת כל הסיפור הופך לאסון תברואתי. בכל שוטפי הרצפות שניקיתי עד כה יש מיכל מים מלוכלכים שאליו נאספים שאריות האוכל, תלתלי האבק, שערות וכל השאר לכדי שייק דוחה. המיכל הזה כולל בדר"כ מבנה פנימי שעליו נתפס הלכלוך המוצק כדי שתוכלו לשפוך לכיור את הנוזל, ואז להסיר, איכשהו, את הג'יפה המוצקה מהמבנה הפנימי הזה. ב-WashG1 נקטו בגישה שונה: כאמור, הלכלוך מופרד כבר בראש השאיבה למוצקים ונוזל. באופן הזה, אל המיכל מגיעים רק המים העכורים. למשתמש נותר רק לפרק את החלק שמחזיק את שני מיכלי המים, להבריג החוצה את מיכל המים המלוכלכים ולרוקן את תכולתו הנוזלית אל הכיור בלי חשש לסתימות. אם זה היה מסתיים כאן, הייתי נפעם מהפשטות והאלגנטיות של התהליך אבל זו רק חצי הדרך, ויש לטפל גם בלכלוך המוצק שפשוט מגיע למקום אחר. בראש השאיבה, בין המברשות, ישנו מעין מגש נשלף שיש לפרק אותו בסיום כל ניקוי ולרוקן את הלכלוך המוצק שהצטבר עליו לפח. צריך לעשות את הפעולה הזאת בכל פעם לפני שמפעילים את הניקוי העצמי של המכשיר. תשאלו איך אני יודע ש"צריך"? כי בפעם היחידה שניסיתי להתחכם ולא לעשות זאת, נוצרה שלולית מים מתחת למכשיר. יש שתי בעיות עם המטלה הזאת: הראשונה, שצריך להתכופף כי המגש הזה ממוקם בגובה הרצפה. הבעיה השניה שגם כשמתכופפים, המגש מסרב לצאת ללא מאבק, לפחות בפעמים הראשונות, עד שמפתחים את המיומנות הדרושה.
Dyson WashG1 (צילום: גד גניר) Dyson WashG1 (צילום: גד גניר) Dyson WashG1 (צילום: גד גניר)
יש עוד דרכים בהם WashG1 "מכריח" את המשתמשים להתמסר לתחזוקה בו. למשל, בניגוד לשוטפי רצפות אחרים ברמת המחיר שלו, מברשות המיקרופייבר לא עוברות בסיום הניקוי העצמי תהליך של ייבוש באמצעות אויר חם. בדייסון מצפים מהמשתמשים לפרק את המברשות פעם בכמה ימים, לשטוף אותן היטב, לתת להן להתייבש מעצמן מחוץ למכשיר ורק אז להחזיר אותן. זה משהו שכדאי לעשות אותו גם בשוטפי רצפות אחרים אבל מעולם לא טרחתי לעשות זאת כי הייבוש באויר חם היה משאיר את תחנת העגינה יבשה וכל העסק עשה רושם יחסית נקי. כאן, בכל פעם שאני מוציא את WashG1 מתחנת העגינה שלו אני נחרד לגלות אותה רטובה מטיפות קטנות של מים שנוצרות בינה לבין המברשות ונוזף בעצמי שהגיע הזמן לעשות את פעולת הניקוי הזאת. עוד דוגמה: ברוב שוטפי הרצפות האחרים שבדקתי מיכל האיסוף הוא מפלסטיק כהה שמסווה את הזוועה שהולכת בתוכו, באופן שמאפשר למשתמש הזרקן להעביר כמה ימים בלי לעשות את מה שעדיף היה שיעשה. במקרה של דייסון המים העכורים מוצגים לראווה דרך מיכל שקוף לחלוטין, במעין שיימינג למשתמש, עד שימצא זמן לרוקן אותו. שלא תבינו לא נכון, לתחזק את המכשיר זה חשוב, בטח כשהזנחה פירושה הצטברות חיידקים וריחות רעים, וטוב שדייסון מוצאת דרכים למנוע מהמשתמשים לחפף, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי עובד יותר בשביל מכשיר שאמור לעזור לי לעבוד פחות בבית.
Dyson WashG1 (צילום: גד גניר) Dyson WashG1 (צילום: גד גניר)
ל-WashG1 סוללת ליתיום נשלפת שמספיקה ל-35 דקות שימוש, ונטענת בתוך 4 שעות. בעוד זמן הניקוי סטנדרטי לשוטף רצפות, העובדה שמדובר בסוללה נשלפת אינה סטנדרטית בכלל וראויה להערכה. טוב לדעת שכאשר הסוללה תאבד מכוחה, לא תידרש התערבות מעבדה כדי להחליף אותה, וטוב לדעת שאם אתם מעוניינים לעשות שימוש ממושך יותר בשוטף הרצפות שלכם, אתם יכולים פשוט לרכוש סוללה נוספת.
(+)
- מנקה היטב
- קל ונוח לתמרון
- סוללה נשלפת
- שליפת מגש הלכלוך המוצק מאתגרת בפעמים הראשונות
- אין ניקוי מברשות באויר חם
- מהיקרים בקטגוריה
מחירו של Dyson WashG1 ביבוא רשמי של ב.נ.ז.כ סחר עומד על 3,260 ש"ח, מהיקרים בקטגוריה. הבשורה שדייסון רצתה להביא לקטגוריה היא בשורת ההגיינה. בדייסון נגעלו מהמכשירים הקיימים והחליטו ששוטף הרצפות שלהם לא יהפוך למוקד ריח רע וחיידקים, ובנו אותו באופן שאמור למנוע זאת, בין אם באמצעות עקרון פעולה קצת שונה ובין אם ע"י כפייה על המשתמשים להתרגל לבצע את הפעולות שנדרשות כדי למנוע את התופעות האלו גם בשוטפי רצפות אחרים. התוצאה היא אכן מכשיר שאין ברירה אלא לעבוד קצת יותר "בשבילו". מצד שני, הוא מנקה מעולה, נוח מאוד לעבוד איתו, ואפילו הסוללה שלו נשלפת.
מעולה. תודה!
השבמחקאביב
דומה מאוד לקראשר 7
השבמחקהוסף רשומת תגובה