כזה ניסיתי: Oppo Reno 12

שוק הסמארטפונים הישראלי אמנם מתרכז סביב אפל, סמסונג ושיאומי, אבל זה לא מפריע ל-Oppo להמשיך לנסות כאן את מזלה. ה-Reno 12 שהגיע אליי לפני מספר שבועות הוא עוד ניסיון של החברה להציע אלטרנטיבה ייחודית ליצרניות הותיקות, הפעם בחלק העליון של סגמנט מכשירי הביניים.

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)


ערכת השבבים עליה מבוסס Oppo Reno 12 היא Dimensity 7300 Energy של Mediatek הטיוואנית. בגדול, מדובר באותה ערכת שבבים שפגשתי גם ב-CMF Phone 1 וגליון הנתונים שלה לא מציג מספרים שונים מהרגיל, אבל ב-Oppo טוענים שעבדו יחד עם יצרנית השבבים הטיוואנית כדי לבצע התאמות ייחודיות שלה ל-Reno 12 ולכן היא זכתה לתוספת ה-Energy לשם. המכשיר נמכר בישראל בקונפיגורציית זכרון RAM ואחסון נדיבות מאוד: 12 גיגה RAM, אותם ניתן להרחיב בעד 12 גיגה נוספים על חשבון שטח האחסון, ו-512 גיגה אחסון. בעוד זכרון ה-RAM המרווח מאפשר עבודה טובה יותר בריבוי משימות והשארה שלהן פתוחות ברקע, אחסון של 512 גיגה אמור לתת מרווח נשימה נאה גם להורים מוכי קבוצות וואטסאפ עמוסות סרטונים ותמונות של ילדים שאינם בהכרח שלהם. את נפח האחסון הנדיב גם ככה, ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון על חשבון אחד משני כרטיסי ה-SIM שהמכשיר מסוגל לאכלס, אבל הוא אינו תומך ב-eSIM.

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)


ה-Reno 12 עבד חלק. הוא לא זריז כמו מכשיר דגל אבל גם לא הרגשתי כבדות או קרטועים בשום מצב וגם לא חויתי חוסר יציבות. מערכת ההפעלה של Oppo נקראת ColorOS, והיא כאן בגרסתה העדכנית ביותר, 14.1 המבוססת על אנדרואיד 14. ב-Oppo מבטיחים שלושה עדכוני גרסה משמעותיים, שזה לא רע, אבל זה גם לא מדהים בזמן שיצרניות אחרות כבר מציעות שבעה עדכונים משמעותיים.


איך ColorOS? ובכן, מתסכלת מאוד. מצד אחד יש בה את כל מה שאני מצפה מעוד גרסה מותאמת של אנדרואיד. מצד שני, אני מבקר סמארטפונים כבר למעלה מעשור בבלוג הזה ועוד כמה שנים טובות לפני כן, והמכשיר הזה קוטף בקלות את התואר המפוקפק "המכשיר הכי מפוצץ ב-Bloatware שיצא לי לבדוק". כמו ב-A55 של סמסונג, גם כאן, בהגדרה הראשונית הוצע לי להתקין אפליקציות צד ג' מומלצות דרך חנות האפליקציות של Oppo. כמובן שהורדתי את סימון ה-V מכל האפליקציות שהוצעו לי (בטענה המטופשת שאחוז גדול מהמשתמשים התקינו אותן. אז מה??), רק כדי לגלות בסיום ההתקנה שמותקנות עליו לא מעט אפליקציות צד ג' אחרות שכלל לא חשקתי בהן, לצד קיצורי דרך להתקנת אותן אפליקציות שסירבתי מלכתחילה להתקין. נשמע לכם שאני מגזים? מבט זריז במסך הבית מגלה תיקיות בשמות "Hot Games" ו-"Hot Apps" שמציעות 21 קיצורי דרך כל אחת להתקנת משחקים ואפליקציות מחנות האפליקציות של היצרנית, כמו גם תיקיית "Must Play", שם אירוני משהו לתיקיה שכוללת משחקים ש-Oppo התקינה מיוזמתה על המכשיר שזה עתה קניתי במיטב כספי בלי לבקש את רשותי. ברור, אני חייב לשחק בהן. בונוס מיוחד הוא גם תזכורות להתקנת עדכונים לאפליקציות הללו שלא רציתי, כמו גם הצעות להתקנת אפליקציות אחרות שאני לא מעוניין בהן אחרי עדכון גרסה כללי למכשיר. כיף סה"כ, וזאת לפני שהזכרתי את סנאפצ'ט, דפדפן פיניקס, ו-"Music Party" שגם הן מצאו את דרכן למכשיר מבלי שביקשתי. ברצינות, החבר'ה בסמסונג ושיאומי היו אומרים על זה "בואנה, נסחפתם".







הבשורות הטובות הן שזה א. לא משפיע על ביצועי המכשיר ו-ב. זה לגמרי הפיך וניתן להסיר בעבודה של כמה דקות את כמעט כל האפליקציות העודפות. בתוך בליל העבודה הנמרצת של המומחה לפיתוח עסקי ב-Oppo מצאתי נקודת אור קטנטנה - אפליקציה שמייצרת תמונות AI לפי תבניות מוכנות מראש. זה חמוד, ועובד לא רע, אבל כאמור מדובר בנקודת אור קטנטנה משום שאין לי דרך לוודא לאן מגיעות התמונות שלי שאני מעלה לשם, כמו כן העובדה שגם אם לא אכפת לי לאן הן תגענה, אפליקציות ואתרים כאלו יש כיום בשפע, כך שבתכלס Oppo לא באמת היתה חייבת להתקין לי גם אותה.




איכות הבניה של Oppo Reno 12 עושה רושם טוב. הוא מורכב כהלכה, עשוי חומרים איכותיים ועמיד בפני מים ואבק לפי תקן IP65, מחמיר יחסית למכשיר בקטגוריה הזאת . על אלמנטים מסוימים בעיצוב עצמו קשה לי יותר לחתום, אבל אולי זה עניין של טעם: הוא דקיק, ומקיפה אותו מסגרת מתכת דקיקה בגימור מבריק. גב הפלסטיק שלו מצופה בגימור ייחודי שמזכיר בד סאטן גלי, ומערך הצילום מגיע עם מסגרת משובצת שנותנת לכל העסק שיק שפחות התחברתי אליו. Oppo היתה נדיבה מספיק כדי לצרף לערכה כיסוי TPU שקוף, אבל כזה עם קוים בולטים, ויחד עם הסאטן הגלי הכסוף מתקבלת דוגמה שהדרך הטובה ביותר לתאר אותה לדעתי היא "מזוודת Haliburton שעברה התעללות במסוע בנתב"ג". בניסיון להוסיף עוד נקודות יוקרה למראה המכשיר, התעקשו ב-Oppo להעניק למסך שוליים קמורים, טרנד מיותר שהולך ונעלם (לא מספיק מהר לטעמי) מהעולם. המסך עצמו אגב, בגודל 6.7 אינטש ורזולוציה של 1080 על 2412 פיקסלים נראה יפיפה, עם פאנל AMOLED עם צבעים חיים, שחור אפל במיוחד וקצב פריימים נאה של 120 FPS. הוא אפילו בהיר דיו כדי לתפקד באופן סביר באור יום, חבל שהשוליים הקמורים מחזירים אור בזויות מסוימות ומסנוורים. קורא טביעות האצבעות של המכשיר המשולב בתוך המסך הוא אחד הטובים מסוגו וזיהה בדייקנות ובמהירות את האצבע שלי.

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)

Oppo Reno 12 (צילום: גד גניר)


ל-Reno 12 מערך צילום בעל שלוש מצלמות: מצלמה ראשית ברזולוציה של 50 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8 וייצוב תמונה אופטי, מצלמת 8 מגה פיקסל עם עדשה רחב וצמצם f/2.2, ומצלמת מאקרו 2 מגה פיקסל עם צמצם f/2.4. הצלחתי להפיק ממנה יופי של תוצאות ביום ובלילה. היא נוטה לצבעוניות מוגברת אבל לא מוגזמת, התמונות חדות ומפורטות, עם טווח דינאמי לא רע, ושומרות על צבעוניות וחדות מרשימה גם בלילה, בעיקר בשימוש במצלמה הראשית. בצילום רחב בלילה מורגשת ירידה בפרטים ועיוות קל של התמונה, אבל לא ברמות שחורגות מהנורמה, ובסה"כ מדובר במצלמה לא רעה בכלל. היה לי מעט קשה להפיק תמונה חדה שלי באמצעות מצלמת ה-32 מגה פיקסל הקדמית בערב בקפלן, אבל לאחר כמה ניסיונות הצלחתי. באור יום התוצאות טובות יותר, אבל מעט מלאכותיות משום שפילטר מצב היופי מופעל במצלמה כברירת מחדל. כיבוי שלו מייצר תמונות ריאליסטיות בהרבה גם אם לא מחמיאות במיוחד.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


Oppo דחסה לתוך גופו הדקיק של Reno 12 סוללת 5000mAh שמספקת את הסחורה: הצלחתי לסחוט ממנה כ-9 שעות מסך שזה יפה מאוד. למכשיר אמנם אין יכולות טעינה אלחוטית, אבל Oppo כמו שאר היצרניות הסיניות מצ'פרת את המשתמשים במטען מהיר, במקרה זה בטכנולוגיית SuperVooc היחודית של החברה לטעינה מהירה בהספק גבוה יחסית של 80 וואט. המטען הזה הביא את הסוללה של המכשיר ממצב פרוק לחלוטין ל-50% בתוך כ-24 דקות, ותוך 50 דקות היא התמלאה לחלוטין. הרמקולים, האחד בתחתית המכשיר והשניה באפרכסת, מספקים צליל סטריאופוני חזק יחסית, אבל צורם משהו עם מעט מדי באסים, ועיוותים בעוצמות גבוהות.

(+)

  • נפח אחסון נדיב
  • מטען מהיר וקייס כלולים בערכה
  • יכולות צילום נאות
(-)
  • כמות בלתי נסבלת של אפליקציות ומשחקים מותקנים מראש
  • מחיר גבוה ביחס למתחרים בקטגוריה
  • הגיע הזמן להוציא לגמלאות את הטרנד של מסך קמור בשוליים

מחירו של Oppo Reno 12 ביבוא רשמי של רונלייט עומד על 1899 ש"ח, מחיר גבוה יחסית למתחרה המתבקש, Galaxy A55 של סמסונג שמציע מפרט טכני דומה במחיר זול יותר. בניגוד לסמסונג ושיאומי שנהנות מקהל משתמשים נאמן יחסית, האתגר של Oppo להציג אלטרנטיבה ראויה בשוק הביניים מורכב יותר, ואת זה היא תתקשה לעשות עם מכשיר יקר יותר שהועמס מראש בכמויות לא סבירות של אפליקציות שהמשתמשים לא בהכרח חפצים בהן. בהנחה שזה לא מפריע לכם, או מפריע לכם אבל אתם מוכנים להסיר את כל האפליקציות הלא נחוצות, מה בכל זאת יכול להצדיק את המחיר הזה? נפח אחסון גדול מהרגיל, עיצוב יוצא דופן ואיכות בניה טובה, מסך איכותי וערכה פחות ספרטנית ממה שסמסונג ואפל מציעות.

1 תגובות

  1. ראיתי מסך קמור בתמונה הראשונה ואפילו לא טרחתי לקרוא את הסקירה. זה הדבר הראשון שאני מסתכל עליו כשאני קורא סקירות. כמובן שזה לא משהו אישי, אני מדלג גם על סקירות של אתרים בינלאומיים כמו GSMArena.
    לפחות קפצתי ישר לנקודות החוזק והחולשה ואני מסכים איתך ב-100% "הגיע הזמן להוציא לגמלאות את הטרנד של מסך קמור בשוליים".

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר