כזה ניסיתי: OnePlus 12

בעוד קצת יותר מחודש תציין וואנפלוס עשור להשקת הסמארטפון הראשון שלה, OnePlus One. כדי להבין את רעידת האדמה שיצר המותג הזה צריך לנסות להיזכר איך נראה שוק הסמארטפונים בשנת 2014: סמארטפונים סיניים היו עדיין טריטוריה זרה עבור רוב המשתמשים בעולם ובישראל. השוק הישראלי נשלט ע"י סמסונג, אפל ו-LG, שיאומי היתה יצרן מסתורי ללא יבואן רשמי והמותגים הסיניים שאיכשהו כן נמכרו כאן כמו Doogee ו-ThL הציעו מכשירים לא מפתים במיוחד. לאט לאט החלו לצוץ ידיעות באתרי הטכנולוגיה על מותג סיני מסתורי עם סמארטפון שמציע מפרט של מכשיר דגל, רכיבים מערביים ואפילו עיצוב סקסי, במחיר שובר שוק. יותר מבשורה הנדסית וצרכנית, היתה כאן בשורה שיווקית: וואנפלוס מכרה מספר זניח של סמארטפונים ביחס ליצרניות הגדולות, אבל יצרה עניין מטורף באמצות טריקים שיווקיים שנויים במחלוקת ומערכת הזמנות שהגבילה את מספר המכשירים הנמכרים שבפועל הפכה אותו ליותר נחשק. בסופו של דבר, הסטארטאפ הקטן תרם תרומה ענקית ללגיטימציה של יצרניות סמארטפונים סיניים וסלל את דרכן של יצרניות כמו שיאומי, Huawei ואחרות אל השוק המערבי.

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

השנים חלפו, המותג OnePlus נטמע באופן רשמי בתוך oppo, המותג שעמד מאחוריו מלכתחילה, ואחד משני היזמים פרש כדי להקים מותג סמארטפונים משלו בשם Nothing. ,כיום, OnePlus הוא מותג בוגר יותר, פחות בועט וגם המחירים כבר לא סנסציוניים, אבל הוא עדיין זוכה להערכה. בתחילת פברואר הושק OnePlus 12, דגם הדגל של המותג לשנה זו והגיע אליי לבדיקה.

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים עליה מתבסס OnePlus 12, כמו בכל מכשירי הדגל של המותג מאז הקמתו, היא ערכת השבבים החזקה ביותר שיש לקוואלקום האמריקאית להציע, במקרה זה Snapdragon 8 Gen 3, אותה אחת שפגשתי כבר ב-Samsung Galaxy S24 Ultra. היחידה שהגיעה אליי לסקירה התהדרה באחסון בנפח 512 גיגה שאינו ניתן להרחבה, וזכרון RAM בנפח 16 גיגה, אותו דווקא כן ניתן להרחיב, על חשבון נפח אחסון, ב-12 גיגה נוספים. זו אמנם לא גרסה מיוחדת ומותאמת ספציפית של ערכת השבבים כפי שזה בסמסונג, אבל השילוב בין Snapdragon 8 Gen 3 וזכרון RAM מאוד נדיב סיפק חויית שימוש כיפית, מהירה מאוד, יציבה וחלקה. המכשיר מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסתה העדכנית ביותר, 14. מערכת ההפעלה במכשיר צפויה לקבל עדכוני גרסה משמעותיים ב-4 השנים האחרונות, ועדכוני אבטחה למשך 5 שנים. עד לפני כמה שנים, תמיכת תוכנה לפרק זמן שכזה היתה נשמעת דמיוני, אבל אחרי שגוגל וסמסונג החליטו להציב סטנדרט חדש של 7 שנים, מה שמבטיחה OnePlus נשמע כבר מעט פחות מרשים.

מעל אנדרואיד 14, OnePlus מלבישה את הממשק האהוב והמוכר Oxygen OS שמלווה את החברה מאז OnePlus Two. הוא זכה לאהדת המשתמשים במשך השנים הודות לשילוב בין דמיון לאנדרואיד בצורתה המקורית עם שלל אפשרויות להתאמה אישית והעדר אפליקציות Bloatware מיותרות. המצב ב-OnePlus 12 לא שונה באופן מהותי, אבל זה גם לא מה שהיה פעם. במהלך השנים התפריטים קיבלו שפה עיצובית משלהם, מעודנת ולא מצועצעת אבל שונה ויזואלית מזו של אנדרואיד הבסיסית, וגם כמות האפליקציות המותקנות מראש הלכה וגדלה. אין כאן אמנם אפליקציות צד ג', אבל יש לא מעט של OnePlus עצמה: מחשבון, גלריה, דפדפן, שעון, קישור למערכת הפורומים של החברה, ואפליקציה להעברת מידע מהטלפון הקודם. בנוסף, יש את Zen Space, אפליקציה שמאפשרת לכם ליצור הגבלות מכוונות במכשיר לפרקי זמן קבועים לשימוש בטלפון. כך, ניתן לעצב מצב עבודה, מצב לימודים או מצבים בהתאמה אישית שלכם, שבהם תקבעו באילו אפליקציות ניתן לעשות שימוש ובאילו לא ולמשך כמה זמן. זה לא קונספט חדש אבל האפליקציה מאוד פשוטה לשימוש ולא מסבכת את המשתמש עם יותר מדי הגדרות. בנוסף, אפליקציית O Relax שמגיעה מהחברה האם Oppo, מספקת לכם אוסף אקלקטי של פעילויות להרגעה כמו משחק פיצוץ בועות, מדריך לנשימה עמוקה, ערבוב צבעים, ציור עם גיר, קולות רקע מרגיעים, סיור וירטואלי בכוכב אחר וקולות רקע מערים בסין ותאילנד. כמו כן, יש אפליקציה ל"מצב משחק" שמאפשרת לנהל את הגדרות הביצועים של המכשיר וההתראות בזמן משחק, ואפליקציה לשליטה בקישורית האינפרה האדום של המכשיר.

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

המכשיר מגיע בשלושה צבעים לבחירתכם: שחור, כסוף, או בצבע ירקרק בגימור שיש כמו היחידה שבדקתי. השילוב של הגימור והצבע הזה, יחד עם מערך צילום ראשי מאסיבי ובולט יוצר מראה ייחודי שקשה להתעלם ממנו, אבל לא בטוח שכולם יתחברו אליו. המכשיר עצמו גדול וכבד (220 גרם) אבל מעוגל בשוליו ונעים בסה"כ לאחיזה. בצד שמאל נמצא מפסק שינוי פרופיל ההתראות (רטט קול או שקט) שמלווה את מכשירי הדגל של החברה מאז 2015. בניגוד לבעבר, המפסק הזה היה הפעם רגיש מאי פעם למגע ושינה פעמים רבות את מצבו מבלי שהתכוונתי בהכנסה והוצאה מהכיס. ל-OnePlus 12 מסך LPTO AMOLED יפיפה וצבעוני מאוד בגודל 6.82 אינטש, ברזולוציית 1440 על 3180 פיקסלים שתומך בפורמט Dolby Vision. קצב הרענון המקסימלי עומד על 120 הרץ כנהוג בז'אנר והעובדה שמדובר במסך LPTO אומרת שהוא מסוגל להגיע לקצבי רענון נמוכים מאוד כשהתמונה על המסך סטטית, כדי לחסוך בסוללה. הגדרת ברירת המחדל של המסך שומרת אותו על עוצמת תאורה נמוכה יחסית אבל ניתן לשנות זאת ובסה"כ עוצמת התאורה המקסימלית בהחלט מספקת. למעשה, הדבר היחיד שבאמת מציק לי כאן הוא ההתעקשות של OnePlus ללכת על מסך עם שוליים מעוגלים, אחרי שאפילו סמסונג, מי שהמציאה את הטרנד המאוס הזה כבר הפסיקה איתו. אני לא יודע מי עדיין מתלהב מהמראה של מסך כזה אבל חסרונותיו אובייקטביים לחלוטין: היו לי המון מקרים שנגיעה במסגרת זוהתה כמגע במסך עצמו, הוא פחות נוח לגלישה באתרי אינטרנט, וקשה למגן אותו. אפילו מדבקת המסך שהמכשיר הגיעה איתו מהמפעל הראתה סימנים של התקלפות במשך הזמן הלא מאוד ארוך שהמכשיר שהה אצלי. קורא טביעות האצבעות המשולב במסך סביר, אבל כבר ראיתי קוראים שעשו עבודה טובה יותר בזיהוי האצבעות שלי.

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

OnePlus 12 (צילום: גד גניר)

ב-OnePlus  ממשיכים את שיתוף הפעולה עם Hasselblad השבדית בתחום הצילום. בפעם הראשונה שמפעילים את אפליקציית המצלמה, ניתנת למשתמשים המוזרים שמעוניינים בכך, האפשרות לבחור האם להוסיף מסגרת תחתית ענקית עם המיתוג של החברה השבדית או שלא. מערך הצילום הראשי של OnePlus 12 לא היה מבייש מכשירי פרימיום וכולל מצלמת 50 מגה פיקסל ראשית עם צמצם f/1.6 רחב וייצוב תמונה אופטי, מצלמת זום  אופטי פריסקופ כפול 3 ברזולוציית 64 מגה פיקסל עם ייצוב תמונה אופטי וצמצם f/2.6, ומצלמת 48 מגה פיקסל עם עדשה רחבה וצמצם f/2.2. זהו ממכשיר מעולה לחובבי צילום: באור יום, כצפוי, התוצאות נהדרות, עם טווח דינאמי רחב, איזון מעולה של גווני הצבע ופירוט מעולה ללא חידוד מוגזם של התמונות. גם בצילום בזוית רחבה וגם בזום כפול 3 מקבלים תוצאות מעולות, ובתאורה טובה אפשר לסחוט אפילו מזום כפול 6 תמונות חדות ומפורטות. גם בצילומי לילה המצלמה של OnePlus 12 מציגה תוצאות מצוינות, עם תאורה טובה אך לא מוגזמת, גווני צבע טבעיים ופירוט ברור, וגם כאן שימוש בזום פוגע באופן מינורי בלבד באיכות התמונה. המצלמה הקדמית ברזולוציית 32 מגה פיקסל וצמצם f/2.4, כרגיל אצל OnePlus מצלמת תמונות חדות ומפורטות לפעמים יתר על המידה, אך מציעה באפליקציית הצילום כלים אפקטיביים לטשטוש כתמים וקמטים בעור.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

הסוללה של OnePlus 12 מגיעה בקיבול גדול יחסית של 5400mAh. כשמוסיפים לזה ניהול טוב של צריכת החשמל של ערכת השבבים ומסך שיודע לחסוך באנרגיה מקבלים ביצועי סוללה מעולים: בממוצע הצלחתי לסחוט ממנה כ-12 שעות מסך בין טעינה לטעינה, שזה המון. קופסת המכשיר המקורית אמנם אינה כוללת מטען, אבל היבואן המקומי מוסיף אותו לערכה, מטען 100 וואט שמטעין את המכשיר ממצב פרוק לחלוטין ל-100% בתוך קצת פחות מחצי שעה. גם הטעינה האלחוטית של OnePlus 12 מהירה יחסית ותומכת בהספק גבוה של 50 וואט, מה שמאפשר טעינה מלאה בתוך 55 דקות. אפילו הטעינה האלחוטית ההפוכה, כלומר, טעינה של מכשירים אחרים על גב ה-OnePlus 12 מהירה מהרגיל, בהספק של 10 וואט. עוצמת הרמקולים מספקת גם אם לא מחרישת אוזניים והאיכות לא רעה גם כן, אם כי מהבחינה הזאת המכשיר הזה בעיקר מיישר קו עם הקטגוריה ולא מתבלט בה באופן מיוחד.

(+)

• זמן סוללה ארוך להפליא
• ביצועים מעולים
• יכולות צילום נהדרות

(-)

• הטרנד של שוליים מעוגלים למסך בהחלט מיצה את עצמו
• מפסק שינוי מצבי השמע רגיש מתמיד
• זול, אבל רק ביחס למכשירי הפרימיום של אפל וסמסונג

היבואן הרשמי CellNow מוכר את OnePlus 12 בגרסה שבדקתי בלבד עם 512 גיגה אחסון ו-16 גיגה RAM, ב-3999 ש"ח כשהמחיר הזה כולל גם מטען 100W מקורי של וואנפלוס, ושנתיים אחריות. קשה לקרוא למכשיר במחיר כזה מציאה, אבל הוא בהחלט מתחרה ראוי במגרש שמשחקות עליו אפל עם iPhone 15 Pro Max וסמסונג עם Galaxy S24 Ultra היקרים ממנו משמעותית. אין פה AI או חידושים מסעירים אחרים אבל את החבילה הבסיסית של מכשירי דגל שכוללת מצלמה מעולה עם זום איכותי, מסך טוב וזמן סוללה ארוך מאוד, בהחלט יש כאן.