פחות משנה וחצי חלפו מאז הפציע בשוק המותג Nothing של קארל פיי, מהיזמים שהביאו לכם את OnePlus, אבל לפי כמות תשומת הלב שהוא דרש, התחושה היא שהוא כאן כבר שנים. המוצר הראשון של המותג היו ear (1), אוזניות שהגיעו עם יח"צ אימתני, הצהרות גרנדיוזיות, עיצוב שקשה להתעלם ממנו וגם איכות סאונד פושרת למדי. אחרי טלפון וזוג אוזניות מוזל, מגיע הדור הבא של אוזניות הדגל של החברה, ear (2). העיצוב נשאר זהה, ההייפ גם, המחיר עלה, ומה לגבי הסאונד?
 |
| Nothing ear (2) (צילום: גד גניר) |
בואו נתחיל במה שנשאר זהה: העיצוב. קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין הדור הראשון לדור השני. ההבדלים הם בניואנסים מינוריים בלבד: הקייס החדש טיפה קטן יותר, התחתית שלו אינה שטוחה לגמרי (חלקי הפלסטיק הלבן והשקוף מופרדים זה מזה), וכמובן הכיתוב הזעיר עליהן. שום דבר דרמטי. אלו בשורות טובות אגב: העיצוב עדיין נראה ייחודי ואטרקטיבי, אבל הוא גם פרקטי: הקייס גם ככה היה בגודל סביר, האוזניות עצמן מאוד קלות, נוחות להכנסה והוצאה מהאוזן ולא לוחצות על איזורים בתוכה או מציקות באופן כללי. הדבר היחיד שעדיין לוקח זמן להתרגל אליו זה אופן הנחת האוזניות בתוך קייס הטעינה, אבל כבר פגשתי אוזניות שעושות את זה גרוע יותר.
מה כן השתנה? אופן השליטה באוזניות: את משטחי המגע בצד החיצוני של הגבעולים החליפו "נקודות צביטה", בדומה לאלו שתמצאו ב-AirPods של אפל ו-Nothing ear Stick. אין שם באמת כפתורים פיזיים אבל ישנו פידבק קולי מיידי, מעין קליק שמדמה תחושה של לחיצה בכל פעם שצובטים את הגבעול משני צידיו. האם זה עדיף על משטחי המגע? כן ולא: הפידבק הרבה יותר טוב וגם מהיר יותר ממה שהיה קודם. מצד שני, ב-ear (2) המחווה לשליטה על עוצמת השמע באמצעות החלקת האצבע על הגבעולים נעלמה, וכדי להגביר או להנמיך, עליכם לשנות את הגדרת ברירת המחדל של הצביטות ולוותר על אפשרות שליטה אחרת כמו עצירת שיר מתנגן, מעבר בין מצב ביטול רעשים למצב שקיפות ואחרים. גם תקן העמידות במים ואבק שופר ביחס לדור הקודם של האוזניות, IP54 בדגם הנוכחי לעומת IPX4 בלבד בדגם הקודם, ואפילו הקייס קיבל מיגון מסוים למים בתקן IP55.
הסאונד של Ear (1) היה העוגן של מבקרי האוזניות לטיעון שההייפ בא על חשבון דברים אחרים. אישית חשבתי שהסאונד לא רע, לפחות לא ברמת המחיר הראשונית שלהן, אבל ללא ספק הן לא היו בליגה של הגדולים. ב-Ear (2) הסיפור שונה לחלוטין: הדרייברים אמנם נשארו באותו גודל (11.6 מ"מ), אבל הם כוללים כעת דיאפרגמה שעשויה משילוב של פוליאוריתן וגרפין שלטענת nothing מאפשרת טיפול טוב יותר בתדרים נמוכים אך גם שומרת על משקל האוזניה נמוך. במקביל, נוספה לאוזניות תמיכה ב-Bluetooth 5.3 העדכני ביותר ומקודד האודיו המתקדם LHDC (אשר תומך בתקן Hi-Res Audio אלחוטי). התוצאה היא שיפור עצום באיכות הסאונד שמורגש בשניה שמנסים את האוזניות לראשונה. מה שמשפר עוד יותר את השמע הוא באופן מפתיע מנגנון להתאמת הסאונד לשמיעה הייחודית של המשתמש. למה מפתיע? כי זה כמעט אף פעם לא עובד. ברוב האוזניות שבדקתי, או שלא הורגש הבדל, או שהורגש הבד;ל מינורי, שלא לדבר על הפעמים הבודדות בהן התכונה הזאת גרמה לירידה באיכות הסאונד. במקרה של Ear (2) כל אלו תורמים יחד לחויית סאונד מעולה עם עומק, במת צליל רחבה, פירוט מעולה וביצועים מעולים לאורך כל טווחי התדרים.
 |
| Nothing ear (2) (צילום: גד גניר) |
 |
| Nothing ear (2) (צילום: גד גניר) |
בשיחות המצב דומה מאוד לאיך שהיה בדגם הקודם. ב-Nothing מציינים כי הדגם החדש כולל טכנולוגיה בשם מלא המסתורין "Clear Voice" שמשלבת בין שלושה מיקרופונים במיקומים חדשים על האוזניה ואלגוריתם AI שמטרתם להתמודד טוב יותר עם רעשי רקע ולשפר את איכות הקול. בשורה התחתונה איכות הקול מצויינת והשמע מפורט מאוד נקי וצלול. יחד עם זאת, הוא גם מוצף ברעשי רקע. הם לא מפריעים למהלך התקין של השיחה אבל בפירוש שומעים מה קורה סביב מי שמשתמש באוזניות האלו.
ביטול הרעשים של האוזניות טוב, אבל לא גם הוא לא מושלם: ההשפעה שלו בהחלט מורגשת, והוא חוסם חלק ניכר מהרעשים בתדרים הנמוכים וגם לא מעט מהרעשים בטווחי הביניים. הוא ללא ספק מפחית את עומס הרעש מהסביבה, גם אם לא מעלים אותו לחלוטין. הבעיה היחידה עם ביטול הרעשים כאן היא במקומות שקטים יחסית: אתם לא תקבלו אף פעם שקט מוחלט, ואם אין רעשי רקע בסביבה, ניתן להבחין ברחש מסוים באוזניות, מעין רעש לבן עדין מאוד. האפליקציה של Nothing מאפשרת לכם לבחור בהתאמה אישית של עוצמת ביטול הרעשים לרמת השמע שלכם. בניגוד למנגנון ההתאמה הפרסונלית של הצליל, מנגנון ההתאמה הפרסונלית של ביטול הרעשים לא משנה דרמטית את הביצועים שלו.
 |
| Nothing ear (2) (צילום: גד גניר) |
 |
| Nothing ear (2) (צילום: גד גניר) |
אפליקציית השליטה של Nothing Ear (2) היא עדיין אפליקציה מעוצבת מדי אבל לפחות כעת היא מציעה יותר אפשרויות: בנוסף לדברים הרגילים כמו שינוי בין מצבי ביטול הרעשים, בדיקת מצב הסוללה באוזניות ובקייס, עדכוני גרסה והתאמה אישית של הפעולות שיבצעו הצביטות השונות, ובנוסף לדברים שציינתי קודם, התאמת אופי הצליל למשתמש והתאמה אישית של ביטול הרעשים, היא מאפשרת עכשיו גם ליצור אקולייזר באופן ידני בהתאם להעדפות שלכם, ובדיקת התאמת ראש הסיליקון לאוזן שלכם. עוד פינוק שנוסף לאוזניות: מולטיפוינט, האפשרות להתחבר לשני מכשירים במקביל. האוזניות אוטונומיות וניתן להשתמש בכל אחת מהן בנפרד וכמובן יודעות גם לזהות כאשר שולפים אותן מתוך האוזניים ולהפסיק את הנגינה. הן תומכות ב-Google Fast Par ומזוהות אוטומטית כשפותחים אותן ליד מכשיר אנדרואיד. הדבר היחיד שחסר לי כאן הוא זיהוי הקריאה "היי גוגל", כפי שזה בחלק מהדגמים של ג'אברה, סוני ו-JBL.
ה-Nothing Ear (2) שרדו לי כמעט 6 שעות של האזנה עם ביטול רעשים מופעל. זה בהחלט שיפור לעומת הדגם הקודם, וזה גם לא רע ביחס לשאר הקטגוריה, אם כי אין כאן איזשהו שיא שנשבר. הקייס נטען דרך שקע USB C בצידו או באמצעות טעינה אלחוטית.
- איכות צליל מעולה
- נוחות, קלות להכנס והוצאה ולא מציקות בתוך האוזן
- עיצוב ייחודי
- בקושי משתיקות רעשי רקע בשיחות
- מנגנון ביטול הרעשים מייצר רחש בסביבה שקטה
- אין תמיכה בקריאה קולית לגוגל אסיסטנט
המחיר של Nothing ear (2) ברשת באג, היבואנית הרשמית, עומד על 589 ש"ח, קפיצת מחיר משמעותית לעומת הדגם הקודם. הן ללא ספק נשמעות כמו אוזניות במחיר הזה, וביום טוב קשה להבחין בפער איכותי מהותי מהבחינה הזאת מאוזניות בליגה של Momentum TW3 ו-Sony LinkBuds S. למרות שיש מקום לשיפורים בביצועים בשיחות ובביטול הרעשים, אפשר לקבוע שב-Nothing עשו כאן את המעבר לרמת מחירים גבוהה יותר, אבל הצליחו לשמור על תמורה טובה למחיר.
הוסף רשומת תגובה