כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Pad

מאז שהפציע Redmi, מותג המשנה המוזל של שיאומי בקטלוג הסמארטפונים שלה בשנת 2013, הוא חילחל למגוון הקטגוריות של היצרנית הסינית: טלויזיות, מחשבים ניידים, אוזניות, רמקולים, סוללות ניידות, ואפילו מכונת כביסה. באופן מפתיע, הוא נעדר מקטגוריית הטאבלטים, אבל ההעדרות הזאת הסתיימה רשמית השבוע עם ההכרזה על הטאבלט הראשון של המותג, Redmi Pad (לצד ההשקה של Xiaomi 12t ו-Xiaomi 12t Pro) שהגיע אליי כבר לפני מספר שבועות לבדיקה. 

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

להוציא את סדרת K שפחות מוכרת כאן, רוב המוצרים של המותג Redmi פונים למי שלטובת מחיר נמוך יותר, מוכנים לפשרות מסוימות, כשברוב המקרים מדובר בפשרות שבהחלט אפשר לחיות איתן. המפרט הטכני של Redmi Pad תואם את הרוח הזאת, ומתהדר בערכת שבבים Helio G99 מבית מדיה טק. זו אמנם לא ותיקה כמו G80 של Relame Pad שכתבתי עליו כאן לפני מספר חודשים, ואף בנויה בארכיטקטורה מודרנית יותר (6 ננו מטר), אבל העובדה שמדיה טק ממתגת את ערכות השבבים שלה מסדרה G ככאלו המיועדות לגיימינג היא יומרנית משהו גם הפעם. אמנם לא הייתי מרחיק לכת ואומר ש-Redmi Pad הוא "מהיר" או "זריז", אבל הוא בהחלט מוציא את המיטב מערכת השבבים הצנועה ומאפשר חויית שימוש טובה בסה"כ: הטאבלט יציב ואפליקציות נטענות במהירות סבירה. איתגרתי אותו במשחק ב-PUBG והתפלאתי לראות שבהתקנה הראשונית של המשחק הוא מזהה את הטאבלט ככזה שמסוגל להריץ אותו על הגדרות תובעניות יחסית. ואכן, למעט ההמתנה לטעינת המשחק שהיתה מעט מייגעת יותר אפילו מהרגיל, בזמן המשחק עצמו לא חשתי באיטיות או גמגומים כלשהם. גם בצפייה בסרטים בנטפליקס או דרך Plex החויה היתה חלקה ומהנה. למעשה, המצבים היחידים בהם הורגשה חולשה כלשהי מהבחינה הזאת היתה בניווט בין מסכי הבית כאשר מדי פעם הבחנתי בקרטועים באנימציות המעבר, בגלילה בטוויטר ובפיד Google Discover. לא אסון, בטח לא לטאבלט ברמת המחיר הזאת. הטאבלט מגיע בכמה קונפיגורציות זכרון RAM ואחסון: הגרסה הבסיסית והזולה ביותר התברכה בזכרון RAM של 3 גיגה ו-64 גיגה אחסון, והגרסה היקרה ביותר ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסה אותה אני קיבלתי היא דגם הביניים שכולל 4 גיגה RAM (הניתנים להרחבה על חשבון האחסון, ב-2 גיגה נוספים) עם אחסון מובנה בנפח 128 גיגה שם אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.

בגזרת התוכנה, יש כאן את מערכת ההפעלה MIUI 13 המבוססת כאן על אנדרואיד 12 העדכנית, שזה נחמד, אבל היה נחמד לראות את שיאומי הולכת עוד צעד קדימה ומתבססת על אנדרואיד 12L

 אשר מותאמת טוב יותר לטאבלטים ולמכשירים מתקפלים. ההתאמה הזאת באה לידי ביטוי בשינויים עיצוביים המאפשרים חויית מולטי טאסקינג טובה יותר והתאמה של הממשק למסכים גדולים וכל הכיף הזה נמנע למרבה הצער מרוכשי Redmi Pad (בניגוד לטאבלטים מבית סמסונג ולנובו למשל). במקום זה מקבלים כאמור את אנדרואיד 12 הסטנדרטית ומעליה MIUI ואת התוספות שלה, כמו Dock בתחתית המסך שאפשרויות ההתאמה האישית שלו מאוד מוגבלות. בצד הימני שלו מופיעים קיצורי דרך לשלוש האפליקציות האחרונות שהשתמשתם בהן, ומעבר לקו מפריד ישנם קיצורי דרך לעוד ארבע אפליקציות  אותן דווקא כן ניתן לבחור.

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

ברדמי בהחלט לא התפשרו על העיצוב. גוף המתכת האחיד של Redmi Pad נראה מעולה, והגימור וההרכבה איכותיים מאוד. הכפתורים מספקים פידבק לחיצה טוב, הטאבלט עצמו בנוי היטב ולא מתכופף או משמיע רעשים מוזרים כשאוחזים בו. מדובר בגוש מתכת עמיד שנראה שישרוד לאורך זמן. הטענה היחידה שיש לי היא באשר למסגרת המחודדת של הטאבלט שיכולה להפוך ללא נעימה לאחיזה אחרי שימוש ממושך, אבל אפשר לחיות עם זה. 

המסך לא מלהיב, אבל יעיל: זה מסך IPS LCD ברזולוציה של 1200 על 1200 פיקסלים המתפרשים על שטח של 10.6 אינטש. הצבעוניות אינה מודגשת כמו במסכי AMOLED אבל הוא מפצה על כך בקצב רענון גבוה יחסית לטאבלטים ברמת המחיר הזאת, 90 הרץ. רמת הבהירות המקסימלית לא מאוד גבוהה אבל מקבלת ציון עובר לשימוש ביתי. בחוץ, תחת כיפת השמיים יהיה לכם פחות מה לעשות איתו כי ספק אם תצליחו לראות מה קורה על המסך, אבל זה אופייני לטאבלטים ברמת המחיר הזאת. 

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

סוללת ה-8000mAh של Redmi Pad העניקה לי לכל היותר כ-9 שעות מסך, נתון נאה שמשקף את העובדה שמדובר בטאבלט לא מאוד חזק עם מסך שהבהירות שלו לא תשרוף לאף אחד את האישונים. הרמקולים של Redmi Pad מעולים: מדובר במערכת בעלת ארבעה רמקולים שתומכת ב-Dolby ATMOS. אלו רמקולים נהדרים המספקים צליל פתוח וחזק, עם הפרדה יפה של צלילים ואפילו תחושה סבירה (יחסית לטאבלט) של עומק. יש כאן פספוס מסוים כי אפליקציית נטפליקס לא תומכת נכון להיום ב-Dolby ATMOS על הטאבלט הזה, אבל גם בלי זה מקבלים שמע מאוד איכותי ולא אופייני לטאבלטים ברמת המחיר הזאת. בגזרת יכולות הצילום אין הפתעות: גם המצלמה הקדמית וגם האחורית, ברזולוציית 8 מגה פיקסל הן מאוד מאוד בסיסיות ואין מה לפתח לגביהן ציפיות, גם כאן כנהוג בטאבלטים ברמת המחיר הזאת.

(+)

• ביצועים טובים בסה"כ
• איכות בנייה מצויינת
• מערכת שמע נהדרת

(-)

• בהירות המסך לא גבוהה במיוחד
• מצלמות בסיסיות בלבד
• גרסת האנדרואיד היא 12 ולא 12L המותאמת יותר לטאבלטים

המכירה של Redmi Pad בעולם מתחילה היום, והמחיר לגרסה הבסיסית ביותר עומד על 185 דולר בלבד, מחיר אטרקטיבי מאוד, אם כי אני ממליץ בחום ללכת על הגרסה שאני בדקתי עם 4 גיגה זכרון ו-128 גיגה אחסון, שאחרי ניצול הקופונים בדף המכירה של חנות המותג הרשמית בעלי אקספרס, ובתוספת מיסים, משלוח ועלויות נוספות תעלה לכם כ-900 ש"ח. במחיר כזה, כמיטב המסורת במותג Redmi, מקבלים יופי של תמורה, גם אם לא מושלמת: הביצועים בהחלט מספקים, איכות הבניה מצויינת, הרמקולים משובחים, ואפילו מקבלים קצב רענון גבוה במסך, פינוק לא שכיח ברמת המחיר הזאת.