כזה ניסיתי: Poco M4 Pro 5G

סדרת M של Poco, מותג המשנה של שיאומי, נולדה לפני קצת יותר משנה עם ה-M2, שיועד לשוק ההודי. חודשיים לאחר מכן כבר הציגה את ה-M3 מכשיר שהפך במהרה לפופולרי בקבוצות הדילים השונות, ונתן מענה בעיקר להורים שמעוניינים לצייד את ילדיהם בסמארטפון ראשון זול. במאי היא כבר הציגה את M3 Pro 5G, גרסת משופרת התומכת בדור 5, וכעת מגיע תורו של ה-M4 Pro 5G. מה הוא מציע בנוסף לפיצ'ר החשוב של הסדרה "לא יכאב בכיס יותר מדי אם ילך לאיבוד"?

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

בגזרת המפרט הטכני דווקא לא הלכו על המינימום. ה-M4 Pro מבוסס על  Dimensity 810, ערכת שבבים של מכשירי ביניים התומכת בדור 5 ומקבילה על הנייר בביצועיה לערכות השבבים הבסיסיות יותר מסדרה 7XX של קוואלקום. Dimensity 810 מגיעה עם 2 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ ועוד שש ליבות במהירות 2 גיגהרץ. המכשיר מגיע בגרסאות של 4 או 6 גיגה RAM. מערכת ההפעלה מאפשרת הרחבה של זכרון ה-RAM על חשבון נפח האחסון, והמכשיר מגיע כשהאפשרות הזאת מופעלת כברירת מחדל. את גרסת ה-4 גיגה ניתן להרחיב ל-5 גיגה, וגרסת ה-6 גיגה ל-8 גיגה. לשימוש יומיומי זה בהחלט מספיק ו-Poco M4 Pro מעניק חויית שימוש זריזה ויציבה, באופן שאינו שונה מהותית מחויית השימוש במכשירים יקרים משמעותית ממנו. מה לגבי גיימינג? כצפוי, המכשיר מתמודד יפה עם משחקים פשוטים, אך זמני הטעינה של משחקים כבדים יותר ארוכים יחסית. מפתחות משחקים נוטות להתאים טוב יותר את המשחקים שלהן למכשירים המבוססים על מעבדי קוואלקום אבל ספק אם תחושו במציאות בהבדל משמעותי, ובכל מקרה אף אחד לא משווק את המכשיר הזה כמכונת גיימינג שרירית. נפח האחסון של המכשיר עומד על 64 גיגה לגרסת ההבסיסית יותר ו-128 גיגה לגרסה עם ה-6 גיגה RAM, כאשר בשתי הגרסאות ניתן להרחיב את נפח האחסון באמצעות כרטיס זכרון עד לנפח מקסימלי של 1 טרה.

מערכת ההפעלה של Poco M4 Pro היא MIUI 12.5 של שיאומי שמבוססת על אנדרואיד בגרסה 11. שיאומי התגאתה באופטימיזציה שביצעה לממשק שלה כך שיהיה קל וזריז יותר אבל מבחינה ויזואלית ופונקציונלית אין הרבה חדש. מאז שהחל החרם האמריקאי על וואווי, היצרניות הסיניות מקפידות לציין על קופסאות המכשירים שלהן שהם מגיעים עם גישה מהירה לאפליקציות גוגל כמעין ניסיון להרחיק את עצמן מהחרם הזה בתודעה של הלקוחות הפוטנציאליים, ואכן אפליקציות גוגל מוטמעות כאן כחלק מאפליקציות ברירת המחדל כמו החייגן של גוגל (הכולל מקליט שיחות מובנה), אפליקציית ה-SMS ואפילו פיד החדשות Google Discovery מחכה למשתמשים בהחלקה הצידה של מסך הבית. במשך שנים שמעתי תלונות של משתמשים במכשירי שיאומי על באג בחיישן הקרבה שגורם לכך שלעיתים המסך ידלק בזמן שיחה, או לחילופין יוחשך גם כשהמכשיר לא מוצמד לראש שלכם. איכשהו לא נתקלתי בתופעה עד שהגיע ה-Poco M4 Pro וכעת אני מבין על מה דיברתם כל השנים האלו. להגנתו של המכשיר יאמר שזו תופעה שמתרחשת לעיתים רחוקות בלבד, אבל אין ספק שזה מרגיז כשזה קורה. 

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

הגב של Poco M4 Pro ייחודי משהו: הוא עשוי אמנם מפלסטיק אבל בגימור מט מחוספס, כשאת חלקו העליון מכסה איזור כהה המאכלס לוגו גדול של המותג ואת מערך הצילום האחורי. מערך הצילום הזה מרשים במבט ראשון עד שמתעמקים בו באמת. בפועל הוא מכיל רק שתי מצלמות ומבזק. מה עושים שני העיגולים הנוספים? כלום: אחד מהם משמש כמסגרת לכיתוב "AI" והשני מאכלס נקודה אדומה שלא עושה דבר, קלאס שמזכיר שעוני כרונוגרף מזויפים. המכשיר עצמו גדול למדי וקצת כבד (195 גרם), בעיקר באשמת המסך והסוללה הגדולים. קורא טביעות האצבעות ממוקם בכפתור ההדלקה בצד שמאל כפי שזה ברוב המכשירים של שיאומי ומתפקד נהדר, מהיר ומדויק. למקרה שתהיתם, המכשיר כולל קישורית NFC כך שתוכלו להשתמש בו לצורך תשלומים באמצעות הסלולר. נכון לכתיבת שורות אלו, מערכת ההפעלה מציגה התראה בוילון ההתראות על כך שהקישורית פועלת, ולא מצאתי דרך להעלים את ההתראה הזאת למעט כיבוי הקישורית עצמה. מעבר לכך המכשיר גם כולל משדר אינפרא אדום ואפילו רדיו FM.

ל-Poco M4 Pro מסך בגודל 6.6 אינטש ברזולוציה של 1080 על 2400 פיקסלים. זה אמנם מסך IPS אבל הוא מציג רמות צבעוניות ושחור כהה מאוד, לצד בהירות מסך נאה שמאפשרת שימוש סביר גם באור יום. המסך מתהדר גם בקצב רענון גבוה, 90 הרץ אם כי החלקת התנועה אינה עקבית ולעיתים קורה שהגלילה מגמגמת קצת. 

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

כאמור, מערך הצילום הראשי של Poco M4 Pro כולל זוג מצלמות בלבד: מצלמת 50 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8 ומצלמת 8 מגה פיקסל עם עדשה רחבה וצמצם f/2.2 . באור יום רוב התמונות אמנם חדות אבל סובלות ממחסור מסוים בפירוט שמחריף ככל שהתאורה מסביב פחות חזקה. למצלמה מצב צילום ב-HDR, שכברירת מחדל מופעל באופן אוטומטי. ברוב המקרים המצלמה בוחרת שלא לעשות בו שימוש וטוב שכך. כשהפעלתי אותו באופן יזום קיבלתי תמונות מוארות מדי ומאוד לא טבעיות. בצילומי לילה התוצאות סבירות ביחס לקטגוריה של המכשיר הזה, אבל כצפוי הן מתאפיינות בכמות הגונה של רעש דיגיטלי וגרעון. ממשק המצלמה כולל זום כפול 2 אבל מחיר השימוש בו הוא ירידה נוספת בפירוט בתמונה. המצלמה הקדמית ברזולוציית 16 מגה פיקסל לא רעה, אבל גם לא מפתיעה בשום צורה לטובה. במצב פורטרט המכשיר יודע לבצע הפרדה מדויקת בין פני המצולם לרקע ולטשטש אותו כראוי, אבל כפי שזה במערך הצילום הראשי, רמת הפירוט ירודה. חשוב להדגיש, זו איכות הצילום במכשירים ברמת המחיר הזאת ולשימושים בסיסיים זה יספיק, אבל לא ליותר מזה.

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

פוקו ציידה את M4 Pro בסוללה עם קיבול מכובד: 5000mAh. בממוצע הצלחתי לסחוט מהמכשיר כמעט 9 שעות מסך בין טעינה לטעינה, נתון מעולה ביחס למכשיר דור חמש עם קצב רענון תנועה 90 הרץ. המכשיר יודע להיטען במהירות בהספק גבוה יחסית, של 33W כך שטעינה מלאה של הסוללה ממצב פרוק לחלוטין לוקחת כשעה בלבד. המטען המהיר, למקרה שתהיתם מצורף לאריזה, כמו גם כיסוי מגן שקוף. ל-M4 Pro זוג רמקולים שאמורים לייצר שמע סטריאופוני. העוצמה והאיכות סבירים, אבל יש חוסר איזון מאוד מודגש בין הרמקול התחתון הראשי לרמקול הקטן באפרכסת, וכשמחזיקים בטלפון לרוחב, לא מקבלים באמת תחושה סטריאופונית אמיתית. על קופסת המכשיר מוטבע לוגו ה-Hi Res Audio, אבל יש כאן מגבלה משונה: הוא אכן תומך במקודד האודיו האלחוטי LDAC, אבל הוא לא מכיר בקיומו של aptX ונגזרותיו. רכשתם במיטב כספכם אוזניות המתהדרות בתקן aptX Adaptive כמו B&W PI7 (שעולות יותר מהטלפון הזה, אגב)? אם תחברו אותן לטלפון הזה המוזיקה תוזרם, אבל באמצעות מקודד בסיסי יותר, AAC. בכל מקרה זה לא אסון למשתמש הממוצע ואני מתאר לעצמי שממילא פוקו לא בונה יותר מדי על רכישות מהקהילה האודיופילית. 

(+)

• זריז בפעולות יומיומיות

• מסך איכותי ומואר עם קצב רענון גבוה

• זמן סוללה ארוך במיוחד

(-)

• הבאג המרגיז של שיאומי עם חיישן הקרבה

• מצלמה בסיסית

• התראת NFC שמסרבת להעלם

מחירו של Poco M4 Pro בחנות המותג בעלי אקספרס עומד על 199 דולר לגרסת ה-4+64GB, או 219 דולר לגרסת ה-6+128GB. בצירוף מיסים ומשלוח, מחירה של הגרסה היקרה יותר עדיין משקיף מלמטה על גבול ה-1000 ש"ח, מה שמשאיר אותו חזק במאבק על ליבם של הורים שמאסו בקניית סמארטפונים יקרים לילדיהם. ההבדל הוא שהפעם מקבלים קצת יותר תמורת הסכום הלא גבוה הזה, בעיקר בגזרת המסך והביצועים. המצלמה עדיין לא מתעלה לאיכויות מלהיבות, והבאג בחיישן הקרבה עדיין מרגיז מדי פעם, אבל במחיר שבו הוא נמכר בהחלט אפשר לחיות עם זה.