כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip 3

את כל מה שסמסונג עשתה עד היום עם סמארטפונים בעלי מסך מתקפל, ניתן במידה רבה להגדיר כניסוי. זה לא שהיה מדובר בחפיצים שלא ניתן עקרונית לקנות, אבל סמסונג גם לא התאמצה במיוחד לדחוף אנשים לקנות אותם: הקמפיינים למכירת ה-Flip וה-Fold היו מאוד מצומצמים (בטח בהשוואה לאלו של מכשירי ה-Note 20 וה-S21), ההפצה שלהם היתה מוגבלת לפחות נקודות מכירה, וגם המחירים היו רחוקים מלהיות נגישים. קשה שלא להבין אותה. אחרי עשור וחצי שנשלט כמעט לחלוטין ע"י מכשירים ללא חלקים נעים, סמסונג כנראה הרגישה שהמכשירים שלה אולי עדיין לא בשלים מספיק כדי להגיע לכיס האחורי בג'ינס של בנות נוער, או לכיס הקדמי של מפעיל דחפור. כל זה משתנה בימים אלו: סמסונג הזיזה הצידה את סדרת ה-Note וכעת מנסה לנרמל את המכשירים המתקפלים שלה ע"י שדרוג העמידות שלהם ותמחור יותר שפוי. ה-Galaxy Z Flip 3 שהגיע אליי לאחרונה הוא זה שיותר פונה להמונים מבין השניים. האם אכן הגיע הזמן שההמונים יאמצו אותו?

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

תזכורת: סדרת מכשירי ה-Z Flip לוקחים את המסך המתקפל למקום הקומפקטי. בניגוד למכשירי ה-Fold שמציעים (כשהם פתוחים) מסך בגודל שמתקרב לזה של טאבלטים קטנים, הרי שבמכשירי ה-Flip גודל המסך הפתוח דומה לזה של סמארטפון ממוצע. קיפולו של המכשיר הופך אותו למתאים יותר לכיסים קטנים, לכל מי שיש לו ערגה נוסטלגית למכשירי הצדפה מהתקופה הפרה-סמארטפונית, למי שרוצה לשדר ייחודיות ועדכניות באמצעות הסמארטפון שלו או שילוב של הצרכים האלו.

אז על שניים מתוך השלושה צרכים הללו, ה-Galaxy Z Flip 3 עונה בקלות: כשהוא מקופל, הוא תופס פחות נפח, וגם אם הוא עבה כמעט פי 2 מסמארטפון סטנדרטי, הוא עדיין צולל היטב לעומקם של כיסים ואינו בולט מהם החוצה או מאיים להחליק מתוכם. גם על סעיף הייחודיות הוא בהחלט עונה: כשתוציאו אותו מהכיס, סביר להניח שהוא יהפוך (לפחות בשנה הקרובה) לנושא לשיחה. מה לגבי הערגה למכשירי הצדפה? ובכן, כאן זה מורכב יותר: כפי שזה היה ב-Z Flip הקודם, גם כאן נדרשות זוג ידיים כדי לפתוח אותו ממצב סגור. אין לחצן שפותח אותו בצורה קפיצית, ואני בספק אם יהיה כזה בקרוב למכשירים עם מסך מתקפל שדורש עדינות מסויימת בפתיחה. סמכו עליי, ניסיתי בכל דרך אפשרית, אי אפשר לפתוח אותו ביד אחת. אפשר לנסות לרמות, להצמיד אותו לגוף תוך כדי, אבל בשורה התחתונה מנגנון הקיפול קשיח מדי, ומבנה המכשיר לא נותן לכם משהו להיתפס בו עם חלק מהאצבעות כדי שזה באמת יעבוד עם יד אחת. ביומיים הראשונים כל פתיחה של המכשיר נראתה לי קסומה. מסך מתקפל זה משהו שב-2021 עדיין מזין התלהבות מסמארטפון. אחרי כמה ימים של שימוש, הצורך להחליף לחיצה על כפתור ההדלקה (כפי שזה במכשירים סטנדרטיים) בטקס פתיחה שכולל אחיזה בחלק התחתון ופתיחה של החלק העליון, מתחיל להעיק.

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

סמסונג מודעת לאתגר הזה, ושילבה בחלק החיצוני של Galaxy Z Flip 3 מסך הרבה יותר גדול והרבה יותר שימושי מזה של הדור הקודם: המסך, בגודל 1.9 אינצ' מציג התראות, מזג אויר, לוח שנה (בתנאי שאתם עושים שימוש בזה של סמסונג) מפעיל טיימר, מאפשר שליטה במדיה לענות לשיחות ואפילו לצלם תמונות סלפי (כאשר המסך מציג לכם את ה-Preview של התמונה באיכות מפתיעה לטובה). המטרה הכללית של כל החגיגה הזאת היא לחסוך חלק מפתיחות המכשיר ולבצע פעולות זריזות כשהוא סגור. בשורה התחתונה המסך הזה אכן מאפשר לעשות הרבה יותר פעולות עם המכשיר מבלי שתצטרכו לפתוח אותו, אבל זה לא אומר שתהנו מזה. 2 אינצ' זה עדיין קטן באופן כללי וברוב המקרים שניסיתי לבצע דרכו פעולות נשברתי והעדפתי פשוט לפתוח את המכשיר.

המסך הראשי מרהיב ביופיו. כיאה למסך AMOLED, השחור עמוק להפליא והצבעוניות פסיכדלית, ואפילו באור יום הוא מתפקד באופן סביר. כשהמכשיר פתוח, המסך נפרס לגודל של 6.7 אינטש ומציג רזולוציית 1080 על 2640 פיקסלים. במצב הזה, המסך צר וארוך יותר ממה שאתם רגילים, אבל עדיין נוח לשימוש. לא ניתן להתעלם מהקפל, השקע הצר במרכזו, אבל הוא גם לא באמת מפריע (לפחות לא לי) בשימוש במכשיר. כמו בשאר מכשירי הדגל שלה מהשנים האחרונות, גם ה-Z Flip 3 מציע שני מצבי רענון מסך: האחד סטנדרטי, 60 הרץ, והשני אדפטיבי, כלומר מתאים את עצמו לתכנים במסך, ומסוגל להגיע ל-120 הרץ.

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

אי אפשר לנרמל מכשיר מתקפל (בטח ברמות המחירים הנוכחיות) בלי לחזק אצל הלקוחות הפוטנציאלים את הביטחון שהמכשיר ישרוד לפחות כמו מכשיר סטנדרטי. רשימת האזהרות הארוכה שהופיעה על מדבקת המסך ב-Z Flip הראשון נשארה זהה, אך היגרה ב-Galaxy Z Flip 3 מהמדבקה אל אחד ממסכי ההגדרה הראשונית של המכשיר וניתן בהחלט להתייחס לזה בתור הצנעה של הרשימה הזאת. סמסונג ממגנת את מכשיריה המתקפלים החדשים לראשונה בפני מים, בתקן IPX8. שימו לב, התקן הזה מדבר על מיגון בפני מים, לא על מיגון בפני אבק. זה נשמע מוזר שדווקא על מים קל יותר להתגבר, אבל בסופו של דבר מיגון בפני מים הוא תהליך של ציפוי החלקים הפנימיים בחומר אוטם שמונע קורוזיה. אבק הוא רוצח אכזרי יותר כשמדובר במכשיר מתקפל: חול ואבק הצליחו להכניע חלק ממכשירי ה-Fold מהדור הראשון שנשלחו לכתבים לפני שנתיים, כשהסתננו לתוך המנגנון המורכב ותקעו אותו. סמסונג התייחסה גם לנושא זה וטוענת שמנגנוני הקיפול החדשים מתמודדים טוב יותר עם לכלוך ואבק. לא השויתי בין הדור הקודם לנוכחי, אבל התחושה בקיפול של Z Flip 3 היא טובה, שום דבר לא רופף או מעורר חשד שיתפרק בתוך זמן קצר ובהחלט מדובר כאן בהישג הנדסי שאין לזלזל בו. הדבר היחיד שמפריע לי הוא המרווח בין שני חלק המכשיר כשהוא מקופל. המרווח הזה הוא מגנט ללכלוך ואבק, ופעמים רבות מצאתי את עצמי מנגב את המסך (במיוחד באיזור הקפל) כשפתחתי לרווחה את המכשיר. קורא טביעות האצבעות של Galaxy Z Flip 3 ממוקם בצד, בחלק העליון של המכשיר. קטונתי מלהכנס לשיקולים הנדסיים-עיצובים, אבל אני יכול לספר שברמת חויית השימוש, היה צריך לתכנן זאת אחרת: אפילו אני, בחור עם ידיים גדולות יחסית, מצאתי את עצמי נדרש לשנות אחיזה במכשיר בכל פעם אחרי שפתחתי אותו, כדי שהאגודל תגיע אל הקורא. 

הערך במנגנון הקיפול לא מסתכם רק בכך שהוא הופך את המכשיר לקומפקטי יותר. סמסונג עשתה יופי של עבודה בפיזור המשקל בין שני חלקיו של Z Flip 3, וניתן לפתוח ולהציב אותו במגוון זויות מאתגרות כדי לאפשר לכם לצלם צילומי סלפי או לבצע שיחות וידאו בצורה נוחה, פעולות שעם סמארטפון רגיל הייתם נדרשים לבצע עם סיוע של חצובה או דמיון רב ואלתור שימנע מהמכשיר ליפול. אפליקציית המצלמה מזהה כשהמכשיר מקופל חלקית, ומחלקת את המסך לשניים כך שהממשק יופיע בחלק התחתון והתמונה בחלק העליון. חבל שבאפליקציית זום אין התאמה כזאת למנגנון הקיפול, והתמונה מופיעה באמצע כרגיל כשקו הקיפול חוצה אותה לשניים. קשה לצפות מסמסונג שתוודא שכל מפתחי האפליקציות מתאימים את עצמם לתצורות של הסמארטפונים שלה, אבל זה עדיין מרגיש כמו פספוס.

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)

המפרט הטכני של Galaxy Z Flip 3 הוא מפרט של מכשיר דגל למהדרין: המכשיר מגיע לישראל עם ערכת השבבים Snapdragon 888 של קוואלקום, התומכת ברשתות דור 5, ערכת השבבים החזקה ביותר של החברה נכון להיום, ואותה אחת שתמצאו בבטנם של מכשירים כמו Realme GT, OnePlus 9 ו-Oppo Find X3 Pro. לישראל הגיעה רק קונפיגורציה אחת של המכשיר שמתהדרת בזכרון RAM בנפח של 8 גיגה ואחסון (שאינו ניתן להרחבה) בנפח של 256 גיגה. אין לי כמעט תלונות על הביצועים של המכשיר, הוא זריז ורספונסיבי כפי שהייתי מצפה ממכשיר דגל, ולמרות שהממשק עדיין עמוס בהמון תכונות שאין בהן צורך, המכשיר מתפקד מעולה. התלונה היחידה קשורה לפיזור החום שלו. הוא לא מתלהט, אבל הוא מתחמם מעל לממוצע בשימוש רגיל וזה משהו שמרגישים בקלות.

מה שפחות מזכיר מכשירי דגל הן יכולות המצלמה. שלא תטעו, מערך הצילום של המכשיר מייצר תמונות לא רעות בכלל, אבל בזה זה מסתכם. המערך הראשי כולל זוג מצלמות 12 מגה פיקסל: אחת עם עדשה סטנדרטית, צמצם f/1.8 וייצוב תמונה אופטי, והשניה בעלת עדשה רחבה וצמצם f/2.2. יחד עם יכולות עיבוד התמונה של ערכת השבבים, התוצאות שצילמתי נראו טוב: ממוקדות מפורטות, עם טווח דינאמי רחב ומוארות, אבל החומרה הדלה הופכת את את המצלמה לפחות ורסטילית. אין ל-Z Flip 3 לדוגמה מצב זום, רק מצב זום דיגיטלי שמפחית משמעותית מאיכות ופירוט התמונה. גם ביצועיו בלילה, למרות מנגנון ייצוב התמונה, סבירים בלבד ביחס למכשיר שעולה כמו מכשיר דגל ממוצע.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

אם על המצלמה ניתן עוד איכשהו להתפשר או לסלוח, הרי שעל הסוללה זה כבר בלתי אפשרי. כשמנגנון החלקת התנועה במסך פועל, ביום ממוצע, הצלחתי לסחוט מסוללת ה-3300mAh הקטנה של Z Flip 3 כ-4 שעות מסך. זה ממש מעט, וזה כשהמכשיר חדש והסוללה עדיין בשיאה. תתפשרו על תנועה פחות חלקה ותקבלו עוד 45 דקות, זה לא מה שיציל את המצב. מה שאפילו מחריף את המצב זו העובדה שהטעינה המהירה כביכול של המכשיר היא בהספק של כ-15W בלבד. בפרקטיקה זה אומר של-Z Flip 3 נדרש פרק זמן כמעט כפול כדי להיטען בהשוואה למכשירים מודרניים שמתהדרים בהספקים טעינה של 30W, 60W ואף יותר. אני מנחש שזה קשור לאופן שבו המכשיר מתמודד עם התחממות, או לקשיים ההנדסיים של לשלב את הרכיבים הנדרשים לתמיכה בטעינה בהספקים גבוהים יותר, אבל במכשיר שמציע גם ככה ביצועי סוללה ירודים, טעינה איטית יחסית היא משהו בלתי נסבל. ה-Galaxy Z Flip 3 יודע גם להטען אלחוטית (בהספק אפילו נמוך יותר, 10W) ולטעון אלחוטית מכשירים אחרים. בדומה למכשיריה האחרים של סמסונג מהשנה האחרונה, גם כאן הוחלט שלא לכלול מטען קיר באריזה אך מאחר ש-Z Flip 3 אינו יודע גם ככה להטען מהר במיוחד, ניתן להסתפק במטען חלופי זול יחסית. זוג הרמקולים של המכשיר מציעים שמע באיכות לא רעה, אבל העוצמה בינונית בלבד, ובשיחות טלפון ברמקול בזמן נסיעה קיבלתי לא מעט תלונות על כך שבקושי שומעים אותי.

(+)

• באמת קומפקטי כשהוא מקופל
• עמיד במים, מנגנון הקיפול משדר אמינות
• מסך יפיפה
• מהיר ויציב

(-)

• לא ניתן לפתוח אותו ביד אחת, מעיק לפתוח אותו בכל פעם בשתיים
• מתחמם
• מצלמה עם ביצועים פושרים בלבד (ביחס למחיר)
• הסוללה תיגמר לכם באמצע היום

החלק האפקטיבי ביותר בפרוייקט נרמול המכשירים המתקפלים של סמסונג הוא ככל הנראה התמחור. סדרת ה-Flip  ממילא זולה יותר מסדרת ה-Fold, אבל השנה הוחלט לתמחר את ה-Galaxy Z Flip 3 באופן אגרסיבי יותר: כ-3750 ש"ח במכירה המוקדמת כאשר המשווקים השונים מציעים ערכות מתנה הכוללות מגוון אביזרים נלווים. ברמת המחיר הזאת אנשים קונים מכשירי דגל בלי לחשוב פעמיים, ועבור מי שחלם על מכשיר מתקפל, השינוי הזה בתמחור הופך את החלום הזה לנגיש הרבה יותר. הבעיה היחידה היא שפשוט לא מדובר באמת במכשיר חלומות: עדיין לא ניתן לפתוח אותו ביד אחת, הוא מתחמם, המצלמה בקושי עומדת בסטנדרטים של מכשירים ברמת המחיר הזאת, ואם אתם משתמשים כבדים, ה-Z Flip 3 יתחנן לטעינה כבר בצהריים, טעינה שתמשך זמן רב יותר מהרגיל. סמסונג מאמינה שהמכשירים המתקפלים שלה כבר מוכנים להמונים. החלטתם לזרום עם האמונה הזאת? כדאי שתדעו שגם אם הם בשלים יותר (והם בהחלט כן), עדיין יש כאן פשרות כואבות.