כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A72

בחודש שעבר קיימה סמסונג אירוע השקה עם הכותרת המחייבת "Awesome", בו הציגה את הגלגול השביעי של מכשירי סדרה A שלה: שלושה דגמי מכשירים חדשים בסדרה שאמורה להציע אלטרנטיבה משתלמת יותר למכשירי הדגל של החברה, עם מינימום ויתורים בגזרת המפרט הטכני והגימור החיצוני, או במילים אחרות, סדרת מכשירי ביניים. הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא ה-A72, המכשיר הגדול בשלישיה. האם הוא מצדיק את הסופרלטיב המאתגר?

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים של המכשיר הזה היא בהחלט לא החלק ה-Awesome שלו. אולי זה המחסור העולמי בשבבים, אולי זה חלק מהניסיון לקצץ בעלויות: Galaxy A72 עושה שימוש בערכת השבבים Snapdragon 720G של קוואלקום, ערכת שבבים שהוכרזה כבר בינואר 2020 ושימשה את מכשירי הביניים של שנה שעברה של יצרניות אחרות, מכשירים כמו Xiaomi Redmi Note 9 Pro ו-Realme 7 Pro. מה זה אומר בשימוש יומיומי? המשתמש הממוצע לא יחוש בחולשה כלשהי. יחד עם זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה RAM, מקבלים פה חויית שימוש טובה בסה"כ, ללא איטיות, באגים או קריסות. זה לא המכשיר המהיר ביותר בשוק, גם לא מול מכשירים אחרים ברמת המחיר שלו או אפילו מכשירים אחרים עם ערכת שבבים זהה, אבל מצד שני אין תחושה של פשרה בכל הקשור לביצועים. האחסון כאן הוא בנפח 128 גיגה, וכפי שזה בדר"כ במכשירי ביניים, ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון.

מערכת ההפעלה של Galaxy A72 היא אנדרואיד 11, עם ממשק One UI של סמסונג בגרסה 3.1. בסקאלה שבצידה האחד אנשים שמתעבים את הממשק, ובצידה השני אנשים משונים שדווקא אוהבים אותו, כותב שורות אלו ממוקם איפשהו באמצע, אבל זה לא מפריע לי להודות שהוא משתפר. הוא עדיין עמוס להחריד בתכונות ובאפליקציות שברובן אין לי צורך, וחלק מהגדרות ברירת המחדל פוגעות בחויית השימוש כדי לדחוף למשתמש פיצ'רים שסמסונג מנסה לקדם. בין ההגדרות האלו ניתן למצוא תפריט קיצורים בצד המכשיר, שריד UI שנותר ממסכי ה-EDGE של מכשירי החברה היותר יוקרתיים שברוב המקרים נפתח בטעות כשמנסים לגלול הצידה את המסך. ממכשיר למכשיר הנוכחות של ביקסבי, הסייעת הדיגיטלית של סמסונג מצטמצמת, אבל היצרנית עדיין מנסה להזכיר לנו שהיא שם, וכברירת מחדל, לחיצה ממושכת על כפתור הכיבוי של המכשיר לא באמת מכבה אותו כי אם מפעילה אותה.

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

אז נכון, סמסונג עושה מאמצים ניכרים להתעלל במשתמשיה, אבל פה ושם יש סימנים שהיא קשובה לביקורת: את תפריט הקיצורים ניתן להעלים, ותפריט הכיבוי הקונבנציונלי ניתן לשחזור. מסך ה-Briefing בממשק מסך הבית החליף פיד החדשות המותאם אישית של גוגל, Google Discovery, ובתהליך ההגדרה הראשוני של המכשיר, סמסונג מאפשרת למשתמש לבחור אילו אפליקציות הוא אינו מעוניין שיותקנו מראש על מכשירו.  איפה סמסונג ממשיכה להרגיז? כרגיל בסדרה A, המקלדת המובנית אינה מספקת פידבק ברטט, וניתן לשמור רק שלוש טביעות אצבעות (במקום חמש כפי שזה בכל מכשיר אחר) לאבטחת המכשיר. למה? לא ברור.

מה שיותר מרגיז זה שקורא טביעות האצבעות פשוט גרוע. מדובר בקורא אופטי הממוקם בתוך המסך, ולמרות כמה ניסיונות להכיר מחדש בינו לבין האגודל שלי, התוצאה נשארה זהה: הוא הצליח לזהות אותה להערכתי (הנדיבה) בכ-50% מהפעמים. הוספה של זיהוי פנים (שאינו מאובטח) לתהליך הפתיחה שיפרה מעט את המצב, אבל לא בהרבה (אולי בשל העובדה שאני עדיין חובש מסיכה פה ושם) וכך יצא שמכשיר ה- Awesome של סמסונג בשנת 2021 דורש ממני יותר מדי פעמים לפתוח אותו באמצעות הקשת הקוד הסודי. הדבר היחיד ששיפר איכשהו את המצב היה לרשום את אותה אצבע פעמיים, מה שהקל על הזיהוי שלה. ועדיין, מדובר בהקרבה משמעותית כשמדובר במכשיר שמוכן להכיר רק שלוש אצבעות.

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

ה-A72 הוא מכשיר מגושם וכבד להפליא, 203 גרם. הוא הגיע אליי בגוון "Awesome Black", שחור מט,  שמזכיר מאוד את הגימור של Galaxy S21 Ultra. ההבדל הוא שכאן רק מסגרת המכשיר עשויה מתכת בעוד גב המכשיר עשוי פלסטיק שנראה כמו פלסטיק ורחוק מאוד מההגדרה של Awesome. כנראה שבצבעים אחרים הוא נראה יותר טוב, אבל המכשיר שהגיע אליי נראה קצת משעמם. הבשורות הטובות הן שסמסונג בחרה להחזיר לסדרה A את העמידות במים, וה-A72 מתהדר בתקן IP67, שמשמעותו התיאורטית היא שניתן להטביל את המכשיר במים בעומק של עד מטר אחד למשך זמן של כחצי שעה, יתרון נדיר יחסית בשוק מכשירי הביניים. 

המסך של A72, כפי שזה בדר"כ במכשירי סמסונג, מרהיב. זהו מסך Super AMOLED  בגודל 6.7 אינטש וברזולוציית 1080 על 2400 פיקסלים. מעבר לצבעים החיים והשחור הכהה האופייניים למסכים מהסוג הזה, סמסונג שדרגה אותו עם קצב רענון גבוה יותר מהרגיל, 90 הרץ. זה לא ה-120 הרץ של מכשירי הדגל שלה ושל מכשירי ביניים אחרים בשוק כמו Poco X3 אבל זה עדיין שדרוג נאה שהופך את התנועה על המסך לחלקה וברורה יותר.

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

המפרט הטכני של מערך הצילום בגבו של Galaxy A72 לא היה מבייש מכשיר דגל של לפני שנה: הוא מורכב מארבע מצלמות: מצלמה ראשית ברזולוציית 64 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8 ומייצב תמונה אופטי, מצלמת טלפוטו ברזולוציית 8 מגה פיקסל לזום אופטי X3 עם צמצם f/2.4, מצלמת 12 מגה פיקסל עם עדשה רחבה וצמצם f/2.2 ומצלמת מאקרו ברזולוציית 2 מגה פיקסל עם צמצם ברוחב f/2.4. בשוק הסלולר מתקיימת אקסיומה: מכשירי ביניים (בטווח המחיר של עד 2000 ש"ח בהשקה) אינם מגיעים עם מייצב תמונה אופטי, רכיב שמשפיע משמעותית על איכות התמונה ולרוב מייקר את מערך הצילום כך שניתן למצוא אותו בעיקר במכשירי דגל. A72 מערער את האקסיומה הזאת, וחויית הצילום איתו, כמו גם התוצאות, בהחלט הולמים מכשיר דגל: אחוז מזערי של התמונות שצילמתי יצא מטושטש ורובן יצאו מפורטות מאוד, עם חשיפות  טובות וטווח דינאמי יפה. ה-A72 הציג גם ביצועים מרשימים בצילומי זום, כל עוד נשארתי בטווח הזום האופטי, x3, ואפילו צילומי המאקרו הפתיעו לטובה ביחס למכשיר שעולה כמו שהוא עולה. 

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

מצלמת הסלפי מצויינת גם היא. מדובר במצלמת 32 מגה פיקסל עם צמצם f/2.2 שבמצב פורטרט יודעת להפריד באופן מאוד מדויק בין האובייקט המצולם לרקע. סמסונג הוסיפה למצלמה הקדמית יכולת זיהוי של כף היד לצילום עצמי קל. כל שעליכם לעשות זה להציג את כף היד שלכם למצלמה ומאותו רגע יתחיל טיימר של שלוש שניות במהלכו יהיה לכם מספיק זמן להוציא אותה מהפריים ולצלם את עצמכם בלי ללחוץ על אף פקד אחר. שני עניינים מעיקים: במצב פורטרט, המצלמה הקדמית לא יודעת לצלם ב-HDR כך שאם אתם רוצים לצלם את עצמכם, עליכם לבחור בין צילום מואר עם טווח דינאמי גבוה, לצילום פורטרט מקצועי עם רקע מטושטש. אי אפשר לשלב בין השניים. העניין השני הוא ברירות המחדל של אפליקציית המצלמה: מסיבה לא ברורה, כדי להגיע למצב פורטרט, עליכם לגלול עד סוף רשימת המצבים שסמסונג בחרה למקם באפליקציה בגישה מהירה, לבחור ב-More ושם תמצאו מצבי צילום שימושיים כמו Night, Macro וגם פורטרט. הבשורות הטובות הן שניתן לערוך את הרשימה כך שמצבי הצילום האלו יופיעו ברשימה בלי כניסה לתפריט נוסף.

הגוף הגדול, הכבד והמגושם של Galaxy A72 מאכלס בתוכו סוללה אימתנית בקיבול של 5000mAH. מדובר בשדרוג של 500mAh לעומת A71 של שנה שעברה שכבר ככה סיפק ביצועי סוללה מרשימים. זה לטעמי ההיבט הכי Awesome של A72: הצלחתי לסחוט ממנו בממוצע כ-10 שעות מסך בין טעינה לטעינה, ולפעמים אף יותר מכך. לא זכור לי מכשיר של סמסונג אי פעם שמצליח להתקרב בכלל לביצועים כאלו, גם לא בימים הגדולים של Galaxy Note 2 ו-Galaxy Note 3. המכשיר יודע להיטען במהירות בהספק מקסימלי של 25W, ובניגוד למכשירי הדגל של החברה, סמסונג מפנקת את הרוכשים כאן במטען, וכזה שיודע לטעון את המכשיר בהספק המקסימלי שלו. טעינה אלחוטית אין כאן, אבל נרשם שדרוג בגזרת השמע: בניגוד ל-A71 של שנה שעברה, A72 מגיע עם זוג רמקולים לשמע סטריאופוני המספקים איכות ועוצמה לא רעים בכלל. עם זאת, אל תבנו יותר מדי על שיחות באמצעות הרמקול. בכל השיחות שביצעתי איתו באופן הזה קיבלתי תלונות חריפות על איכות השמע, באופן אבסורדי בעיקר כשביצעתי את השיחות באיזורים שקטים.

(+)

• מסך יפיפה
• מצלמה מצויינת
• סוללה אימתנית
• עמיד במים

(-)

• ערכת שבבים ותיקה יחסית
• קורא טביעות אצבעות גרוע
• ברירות מחדל מרגיזות בממשק

מחיר של כ-1700 ש"ח ביבוא רשמי מציב את A72 באיזור היקר יותר של מכשירי ביניים, אבל ביחס למה שמקבלים כאן בסופו של דבר, השימוש במילה "Awesome" בהחלט מוצדק: התוכנה של סמסונג אמנם עדיין מרגיזה, קורא טביעות האצבעות הוא אסון, העיצוב בנאלי, וערכת השבבים עליה מבוסס היא כל כך 2020. ועדיין, ברוב המקומות החשובים, שמשפיעים על השימוש היומיומי, כמו הסוללה, המצלמה והמסך, הוא מצליח לתת תמורה מצויינת למחיר.