כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 10T Pro

הקורונה, כך נראה, לא ממש עוצרת את יצרניות הסמארטפונים. עם כל הכבוד למגיפה כלל עולמית, יש לו"ז, ובלו"ז הזה, למעט אולי אפל, רוב היצרניות בשוק משיקות לפחות שני מכשירי דגל בשנה. אחרי ה- Mi 10, Poco F2, ו-Mi 10 Ultra (שלא הגיע אל השוק הגלובאלי), שיאומי השיקה את הרביעי שלה לשנת 2020 בספטמבר האחרון: ה-Mi 10T Pro. מה כבר יש לחדש בפרק זמן כל כך קצר? ובכן, לא יותר מדי, אבל זוטות כאלו לא באמת משנות ליצרנית הסינית. כמו תמיד, היא שינתה כמה מרכיבים בתערובת שממנה מורכב סמארטפון מודרני. הפעם איכשהו יצא לה מזה מכשיר מעט שונה שאפילו מביא איתו בשורה מסויימת היכן שקודמו הפתיע לרעה - במחיר.

Xiaomi Mi 10T Pro (צילום: גד גניר)

בדומה ל-Mi 10, גם Mi 10T Pro מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 865. מלבד העובדה שמדובר בערכת שבבים חזקה מאוד, היא גם תומכת ברשתות דור 5. עוד במפרט הטכני של המכשיר: קירור נוזלי ששומר על המכשיר קר גם בפעילות אינטנסיבית, זכרון RAM בנפח הנאה של 8 גיגה, ו-128 גיגה אחסון אותם לא תוכלו להרחיב בשום צורה. המכשיר מגיע מהמפעל כשהוא מריץ את MIUI בגרסה 12 (המבוססת על אנדרואיד 10), הגרסה החדשה ביותר של מערכת ההפעלה של שיאומי. הגרסה הזאת מביאה איתה מספר שינויים בממשק: הבולט ביניהם הוא וילון התראות חדש שמשנה את אופיו בהתאם לאיזור ממנו גללתם אותו: אם אתם עובדים בממשק באנגלית, גלילה מהאיזור הימני של המסגרת העליונה, יפתח לכם את לוח הפקדים (הפעלה וכיבוי של קישוריות, בלוטות', נתונים סלולריים, רשת אלחוטית וכו'), בעוד משיכה מהצד השמאלי תפתח את רשימת ההתראות החדשות. אם אתם לא מצליחים להתרגל לזה, כמוני, תמיד יש את האפשרות לחזור לוילון התראות סטנדרטי.

עוד חידוש שמביאה איתה MIUI 12 הוא מצב כהה כללי במערכת ההפעלה. זה אומר שגם אפליקציות שלא נבנו עם מצב כהה מובנה, יקבלו ב-MIUI גרסה כהה, שנוצרה ע"י מערכת ההפעלה ע"י היפוך של הצבעים שחור ולבן. כפי שסיפרתי לכם בביקורת שלי על Poco X3, המנגנון הזה לא תמיד עובד כפי שהייתי רוצה שיעבוד, ולעיתים זה פוגע בחויית השימוש במכשיר: בספוטיפיי למשל, חלק מהפקדים שונו מלבן לצבע שחור, מה שהקשה מאוד על זיהויים והשימוש בהם. בטוויטר היא אף עשתה מעבר לכך ובחלק מתמונות הפרופיל של צייצנים בפיד בוצע היפוך צבעים. מלבד הסוגיות האלו, מערכת ההפעלה עובדת נהדר: זריזה, יציבה ונטולת באגים שמשפיעים באופן משמעותי על חויית השימוש.

Xiaomi Mi 10T Pro (צילום: גד גניר)

גב המכשיר חלק, בלי טסקטורה מעניינת, אבל ציפוי גורילה גלאס 5 מעניק לו בכל זאת ברק ומראה יוקרתי ומרשים. כרגיל אצל שיאומי, יש כאן מערך צילום שבולט החוצה בצורה מעט מוגזמת, מה שגורם למכשיר להתנדנד אם מנסים להקליד בו הודעה כשהוא מונח על שולחן. זה היה פחות מפריע לי אם היה מדובר בסמארטפון דקיק במיוחד, אבל Mi 10T Pro הוא די שמנמן וחבל ששיאומי לא מצאה דרך להכניס חלק גדול יותר מחומרת הצילום לתוך גוף המכשיר, ולמתן את בליטת המערך הזה. באופן כללי, מדובר במכשיר גדול ומגושם, אבל הוא גם מעוגל כראוי בשוליו והכפתורים ממוקמים נכון, כך שהגודל הזה לא ממש הפריע לי בשימוש יומיומי. קורא טביעות האצבע, בניגוד לזה שב-Mi 10, ובדומה לאלו שבמכשירי הביניים של החברה, מובנה בתוך כפתור הכיבוי וההדלקה, ופועל בצורה זריזה ומדוייקת למדי.

Xiaomi Mi 10T Pro (צילום: גד גניר)

כהרגלה, מצ'פרת שיאומי את לקוחותיה בקייס למכשיר המצורף לערכה. הפעם, החידוש הוא שהקייס כבר אינו שקוף וחלק לחלוטין, אלא כולל כיתוב מוגזם בגודלו של היצרנית שיאומי. מעבר לכך, בשיאומי טוענים בהתאם לרוח התקופה שמדובר בקייס דוחה בקטריות. כמו כל מכשירי הדגל של שיאומי שקדמו לו, גם ה-Mi 10T Pro, למקרה שתהיתם, אינו מתהדר בתקן עמידות במים כלשהו, וחבל.

המסך, בגודל 6.67 אינטש וברזולוציית 1080 על 2400 פיקסלים, הוא החלק העיקרי בו שיאומי שינתה את התערובת של המכשיר הזה: היא ויתרה (וטוב שכך) על מסך עם שוליים קמורים, בחרה בפאנל IPS ולא ב-AMOLED כפי שזה בדר"כ במכשירי דגל (לא נורא), ובמקום אלו מפנקת את המשתמשים במה שהפך ממאפיין של מכשירי גיימינג לתכונה שכיחה למדי בסמארטפונים מהשנה האחרונה, מנגנון החלקת תנועה. מה שפחות שכיח זה קצב הרענון שעומד על 144 (עד עכשיו הרף במכשירים שהגיעו לישראל ביבוא רשמי עמד על 120 הרץ). מה זה אומר בפועל? תנועה חלקה וחדה יותר על המסך, וזה משהו שניכר כששמים אותו לצד מכשיר עם קצב רענון של 120 הרץ. למרות שמדובר בפאנל IPS ולא ב-AMOLED, הצבעוניות מרשימה מאוד, וגם התאורה שלו חזקה מאוד ומאפשרת שימוש נוח יחסית גם באור יום.

Xiaomi Mi 10T Pro (צילום: גד גניר)

Xiaomi Mi 10T Pro (צילום: גד גניר)

מערך הצילום האחורי של Mi 10T Pro כולל שלוש מצלמות: הראשית, ברזולוציית 108 מגה פיקסל, עם חיישן של סמסונג וצמצם f/1.7 וייצוב תמונה אופטי, המשנית עם עדשה רחבה ברזולוציית 13 מגה פיקסל עם צמצם f/2.4, ומצלמה נוספת ברזולוציית 5 מגה פיקסל, עם צמצם f/2.4 המיועדת לצילומי מאקרו. אין כאן מצלמת טלפוטו, כלומר אין זום אופטי. שיאומי היא בהחלט לא הראשונה לעשות כך, ויצרניות הסמארטפונים מעדיפות לאחרונה להסתמך יותר על זום דיגיטלי שנשען על חיישן עם רזולוציה מאוד גבוהה כדי לפצות על העדרו של הזום האופטי, כשהיתרון כאן הוא בשימוש באופטיקה האיכותית של המצלמה הראשית במקום בעדשת טלפוטו יעודית נחותה, כשהיצרנית מעוניינת לשמור על רמת מחיר נמוכה. בהתאם לפרקטיקה הזאת, בין אם מדובר בצילום בזום ובין אם מדובר בצילום בזוית רגילה, הרזולוציה של התמונות תהיה 25 מגה פיקסל ולא 108. רוצים 108? אין בעיה, יש מצב ייעודי לצילום כזה, אם כי התמונות שתצלמו באמצעותו תוספות נפח זכרון גדול יחסית ואין בכך צורך אמיתי ביום יום. באופן כללי זו מצלמה מצויינת שברוב הזמן לא מביישת את ההגדרה של המכשיר הזה כמכשיר דגל: התמונות באור יום חדות מאוד ומפורטות מאוד למעט, אולי, מריחות קלות באיזורים מוצללים בתמונה. במצב זום X2 ישנו איבוד מסוים של פרטים שניתן בהחלט לחיות איתו, מה שלא ניתן להגיד על מצבי זום גדולים יותר שבהם עדיף להמנע מלהשתמש. במצב פורטרט המצלמה יודעת להפריד בצורה נאה בין ראשו של המצולם לרקע ומצב המאקרו מפתיע לטובה ברמת הפירוט וחדות התמונה. בלילה אין כאן ביצועים יוצאי דופן, אבל התוצאות בהחלט מספקות: התמונות לא מאוד מוארות, אבל גווני הצבע נשארים ריאליסטיים באופן יחסי ולא מתעוותים, והתמונות עצמן מפורטות וחדות, גם כשלא משתמשים במצב צילום הלילה היעודי. מצלמת הסלפי הקדמית גם מצויינת ומציעה ביצועים מאוד דומים בצילומי פורטרט לאלו של מערך הצילום הראשי.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

הסמארטפונים של שיאומי שומרים באופן די עקבי על רמת ביצועים גבוהה בכל הקשור לסוללה בשנים האחרונות. ה-Mi 10T Pro לא ממש איכזב כאן, אבל הציג נתון קצת פחות מלהיב: 5.5 שעות מסך, בטח כשמכשיר מצויד בסוללה מכובדת בקיבול של 5000mAh. זה הספיק לי ליום שלם אבל זה פחות ממה שהתרגלתי לראות אצל שיאומי. האשם בכך הוא אותו מנגנון החלקת התנועה 144 הרץ שמפנק באנימציות חלקות בתמורה לנתח עסיסי מהסוללה. המנגנון הזה אמור אגב להיות חכם, ולדעת מתי להפעיל ולכבות את עצמו על מנת לחסוך באנרגיה, אולם נראה שיש עוד מה לשפר בהיבט הזה. ניתן כמובן להנמיך את קצב הרענון ל-90 הרץ או אפילו לכבות אותו ולקבל עוד כשעה-שעה וחצי של שימוש, שזה יפה, אבל ראיתי סמארטפונים של שיאומי שמציעים זמני סוללה מרשימים יותר. המכשיר תומך בטעינה מהירה בהספק של 33W בתקן Power Delivery 3.0, מה שמאפשר טעינה מלאה של הסוללה הגדולה שלו בתוך כשעה. ל-Mi 10T Pro שני רמקולים המייצרים שמע סטריאופוני באיכות לא רעה ובעוצמה מספקת, אבל הם לא יוצאים מן הכלל בשום צורה. שקע אזניות אין כאן, כמו ברוב מכשירי הדגל האחרים של שיאומי.

(+)

• מפרט טכני חזק
• יכולות צילום טובות
• קצב רענון מסך של 144 הרץ

(-)

• אין עמידות במים
• מכשיר גדול ומגושם
• הסוללה קצת פחות מרשימה מבמכשירי שיאומי אחרים

2020 הביאה איתה שינוי דראסטי בחיים של כולנו, שינוי שנצטרך ללמוד לחיות איתו: רשתות דור 5. גם אם אין לכם קליטת רשת כזאת באיזורים בהם אתם נמצאים, התמיכה ברשתות האלו מייקרת את מחיר ערכות השבבים של כל מכשירי הדגל והקרבן הראשון לעליית המחירים היה מכשיר הדגל הקודם של שיאומי, Mi 10 שעלה כ-3000 ש"ח כשהושק בישראל. ה-Mi 10T Pro מביא איתו כאמור בשורה מסויימת במובן הזה: מחירו עומד על 2400 ש"ח. מה שמשמח זה לראות שבמסגרת הרצון לצמצם עלויות, לא נעשו כאן פשרות כואבות מדי, וכרגיל אצל שיאומי מקבלים יופי של תמורה למחיר הזה.