בַּלַּיְלָה בַּחֹשֶׁךְ, לִפְנֵי שֶׁהוּא נִרְדַּם
אֶפְרַיִם שׁוֹכֵב בַּמַּטֶּה וּמַקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת.
רַדְיוֹ מְנַגֵּן
הָעֲקָבִים שֶׁל אִמָּא הוֹלְכִים אֶל הַסָּלוֹן
תְּרִיס נִסְגַּר. בֶּחָצֵר שֶׁל הַשָּׁכֵן הַחֲתוּלוֹת מִיְּלָלוֹת
צִפְצוּף רָחוֹק שֶׁל מְכוֹנִית
הַמְּקָרֵר מַתְחִיל פִּתְאוֹם...
וּבַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, הָאַבָּא הַזֶּה,
בִּמְכוֹנַת כְּתִיבָה
פִּיק פִּיק מַרְעִישׁ
לֹא נוֹתֵן לִישֹׁן.
(מתוך "אבא עושה בושות", מאיר שלו ויוסי אבולעפיה, 1988)
אני אמנם לא עושה בושות (אני מקווה) אבל אני בהחלט האבא הזה שמקליד בלילה, חלק ניכר אגב ממה שאתם קוראים כאן. אם אתם עובדים מהבית (בין אם בשל הקורונה ובין אם לא) וסדר היום שלכם הפך ליותר אמורפי, סיכוי סביר שגם ההקשות שלכם על המקלדת מהדהדות ברחבי הבית. עבורכם ועבור יושבי הבית האחרים עם השמיעה האבסולוטית, יצרה לוג'יטק את הסט השקט MK295.
הערכה כוללת עכבר מדגם M220, ומקלדת מדגם K295. מדובר באחד הסטים הזולים של היצרנית אז כדאי להנמיך ציפיות מראש בכל מה שקשור לעיצוב, ארגונומיה ופיצ'רים. הסט עצמו קיים בשוק בשני צבעים ואליי הוא הגיע בצבע הפחות מרגש, לבן עם לוק שמזכיר ציוד נלווה לעמדות מחשב של עובד זוטר במוסד לביטוח לאומי בואכה שנת 1996: המקלדת סטנדרטית לחלוטין, בלי שום שאיפות ארגונומיות, אפילו ללא משענת סימלית לפרקי כפות הידיים, כלום. זה לא דבר רע בהכרח, זו מקלדת שצועקת (בלחישה) "סטדנדרט", וככזאת, זמן ההסתגלות אליה קצר להפליא. בחלקה העליון, מעל מקשי ה-F, ישנם 8 לחצנים: לניגון ועצירת מדיה, שליטה על עוצמת השמע, קיצור דרך למחשבון, קיצור דרך לתוכנת הדוא"ל המועדפת עליכם, למסך הבית ולכיבוי המחשב. למעשה, הדבר היחיד שמעורר סקרנות לגביה הוא הלוגו הקטן "Silent Touch" על מקש הרווח.
זה תלוי אמנם בסגנון, באגרסיביות ובדרמטיות שבה אתם מקלידים, אבל המקלדת הזאת באמת שקטה. לא הייתי לוקח אותה למארב בשטח האויב, כי הקשות המקלדת נשמעות במידה מסויימת, אבל כמות הרעש שהיא מייצרת נמוכה ממקלדות אחרות שהקלדתי. מבחינת חויית ההקלדה, ישנו עומק סביר ללחיצת המקשים ורמת הקושי בלחיצה היא ממוצעת כך שאולי לא תקבלו כאן חויה של מקלדת מכאנית, אבל היא בהחלט נוחה יותר ממקלדת ממוצעת של מחשב נייד והשימוש בה, למרות שאין כאן רוח וצלצולים מהנה ברמה הבסיסית.
החלק השני בערכה הוא כאמור עכבר מדגם M220 שגם נמכר בנפרד למי שמעוניין. בגדול פחות התחברתי אליו משלל סיבות: כמו המקלדת הוא לא משדר שמץ של יוקרה או השקעה בעיצוב, אבל זה פחות הפריע לי. יותר הפריע לי שמדובר בעכבר קומפקטי מדי שמשאיר חלק גדול מדי מכף היד שלי להגרר על השולחן בזמן השימוש בו. כשהעכבר נמכר בנפרד זה עוד איכשהו מתקבל על הדעת, יש משתמשים שמעדיפים עכברים קטנים, גם משיקולי מקום בתיק. כשמדובר בסט של מקלדת ועכבר זה קצת מוזר שלא לשים שם עכבר בגודל מלא. להגנתו יאמר, שבניגוד לעכבר השקט הקודם של לוג'יטק שבדקתי לפני ארבע שנים, כאן מדובר בעכבר בעיצוב סימטרי, כלומר, גם שמאליים יכולים להנות מהדממה.
כמה העכבר שקט? בדיוק כמו ה-M330: הלחצנים שקטים יותר דרמטית מכל עכבר אחר שיצא לי לנסות, אבל עדיין מספקים פידבק טוב בלחיצה ומרגישים את תחושת הקליק היטב. הגלגלת שקטה אמנם, אבל רק במעט מהממוצע, וגם המעט הזה לדעתי נובע מהסיבה שמדובר בעכבר חדש יחסית שאחרי כמה חודשים של שימוש עשוי להשמע אחרת.
זהו בגדול, אין כאן הרבה מעבר לזה: ללוג'יטק יש אפליקציית שליטה נהדרת בשם Options לציוד המשלים שלה, שכוללת פיצ'רים באמת שימושיים ואפשרויות להתאמה אישית של הציוד. למרבה האכזבה היא לא מזהה את המקלדת בכלל, וגם העכבר מזוהה כעכבר אלחוטי גנרי ללא שם דגם. אפשר דרכה לבצע בו שינויים מינוריים כמו שליטה על מהירות הסמן, אופי הגלילה והחלפה בין הלחצנים הימני והשמאלי, אבל לא יותר מכך. מצד שני, החיבור שלה למחשב זריז מאוד: מחברים את המקלט הזעיר (מקלט יעודי שמותאם ספציפית לדגם העכבר והמקלדת הזאת, ולא מקלט ה-Unifying של החברה) למחשב, ובתוך שבריר שניה הוא מזוהה והסט מוכן לעבודה. הקליטה האלחוטית טובה ויציבה והצלחתי לעבוד עם העכבר והמקלדת במרחק של כ-4 מטר מהמחשב בלי הפרעות או בעיות אחרות. מקבלת את כוחה משתי סוללות AAA בעוד העכבר חי על סוללת AA אחת. מעט מעיק שלוג'יטק לא בחרה לעשות שימוש באותו סוג של סוללות, אבל לא הייתי פוסל את המקלדת על כך.
- באמת שקטה
- פריסת מקשים סטנדרטית, קלה להסתגלות
- פשוטה להתקנה
- עיצוב משעמם ופשוט
- הגלגלת בעכבר לא מאוד שקטה
- העכבר בסט קטן
מחירו של MK295 עומד על 178 ש"ח. מה שמבדיל בינו לבין סטים זולים יותר של לוג'יטק הוא בעיקר ההקלדה וההקלקה השקטים יחסית. למעט התכונה הזאת, הוא לא מפנק בשום צורה, הוא לא ארגונומי, הוא לא נראה ייצוגי במיוחד והוא מאוד בסיסי באופן כללי. ועדיין, את המטרה לשמה הוא נוצר, הוא מבצע לא רע בכלל: אצלי לפחות, במשרד הביתי הזמני בממ"ד, הסט הזה עשה את ההבדל בין כתיבה לילית בדלת פתוחה לסגורה.
לבן עם לוק שמזכיר ציוד נלווה לעמדות מחשב של עובד זוטר במוסד לביטוח לאומי בואכה שנת 1996
השבמחקקלעת בול, אחלה סקירה
נהדר, גד, תודה רבה!
השבמחקאביב
הוסף רשומת תגובה