כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold 2

לפני כשנה וחצי, כשסמסונג הציגה את ה-Galaxy Z Fold, המכשיר הראשון שלה עם מסך מתקפל, זה היה נראה כאילו מכשירים מתקפלים הם הטרנד הלוהט הבא. וואווי הציגה מכשיר מתקפל משלה, וגם שיאומי זרקה רמזים על מכשיר כזה. מאז, הודות לממשל טראמפ, וואווי הפסיקה להיות רלוונטית לשוק המערבי, הרמזים של שיאומי נשארו בגדר רמזים בלבד, ורק סמסונג המשיכה להתקדם עם הקונספט החדשני. ההתחלה היתה טראומטית מבחינתה של סמסונג: רגע לפני ההגעה לחנויות, שלחה סמסונג את המכשיר אל מבקרי טכנולוגיה בחו"ל, והמכשירים התפרקו בזה אחר זה. לאחר מקצה שיפורים שנמשך כמעט שבעה חודשים, הגיעו המכשירים בסופו של דבר לשוק עם תדמית מעורערת ומחיר אסטרונומי. בינתיים חזרה סמסונג אל שולחן השרטוטים והשיקה במארס 2020 מכשיר מתקפל נוסף, Galaxy Z Flip. הפליפ לא היה ממשיך דרכו של הפולד, כי אם קונספט שונה של מכשיר עם מסך מתקפל: במקום סמארטפון שנפתח למשהו שמתקרב בגודלו לטאבלט, הפליפ נועד לנצל את טכנולוגיית קיפול המסך כדי לייצר טלפון קומפקטי מאוד בתצורת צדפה. אישית, לא התחברתי  במיוחד אל המכשיר, אבל הוא בהחלט הרגיש מלוטש ואפוי יותר. ה-Galaxy Z Fold 2 שהושק השנה באוגוסט יחד עם משפחת מכשירי הנוט 20 ממשיך אמנם להיות יקר להחריד, אבל מעניין לראות איזה לקחים למדה סמסונג בשנה וחצי האחרונות ואיך זה בא לידי ביטוי במכשיר החדש.

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

Fold 2 הוא מכשיר עם מסך חיצוני ומסך פנימי שנפתח לשניים. התצורה הזאת אמורה לאפשר שימוש במכשיר כמו בסמארטפון רגיל ביום יום, ולספק גישה מהירה למסך גדול בעת הצורך. נכון לשנת 2020, בחירה בתצורה הזאת מחייבת פשרות מסוימות: כשהוא סגור, Galaxy Z Fold 2 עבה כמעט כמו שני סמארטפונים צמודים זה לזה (16.8 מ"מ) וגם שוקל כמעט כפליים מסמארטפון ממוצע (282 גרם).

בניגוד לקודמו, המסך החיצוני של Fold 2 בגודל 6.23 אינטש מתפרש כמעט על כל חזית המכשיר, אבל עדיין מדובר במסך צר מאוד. אם מתעלמים לרגע מהמשקל הכבד, העבודה עם Fold 2 כשהוא במצב סגור נוחה להפתיע: המסך קולט מגע בצורה מדויקת מאוד ולא קרו מקרים שלחצתי במקום שבו לא רציתי ללחוץ. יש משהו קצת נוסטלגי ואפילו נוח בטלפון כל כך צר ומוארך, והתחושה כשאוחזים בו בעת שיחה מזכירה מאוד טלפונים ישנים שתוכננו בתקופה שבה שיחות טלפון היו עיקר השימוש במכשירים. מצד שני, מכשיר עבה כל כך, צר כל כך וכבד כל כך, לא יתאים לאף תושבת סטנדרטית לרכב שקיימת כיום, אז קחו זאת בחשבון אם אתם מבלי הרבה בדרכים.

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

ואז פותחים את המכשיר כדי להגיע אל המסך הגדול יותר בגודל 7.6 אינטש. הכפל במרכז נראה היטב לעין וקשה מאוד לפספס אותו. עצם קיומו של הכפל זה לא באמת מה שמפריע בשימוש השוטף. מה שכן מפריע זה כמויות האבק שמצטברות באיזור הכפל הזה ועל המסך, תוצאה של מרווח מסוים בין שני חלקי המכשיר כשהוא מקופל. האבסורד הוא שאותה סמסונג שתכננה אותו כמלכודת לחלקיקי לכלוך ואבק, מיקמה על מסך המכשיר בתוך האריזה שלו מדבקה שמזהירה לא לחשוף אותו לכאלו ושהדבר עשוי לגרום לנזק למסך. עוד ברשימת האזהרות של סמסונג: המכשיר אינו עמיד במים בשום צורה או תקן, להזהר לא ללחוץ חזק מדי על המסך או באמצעות חפצים חדים כמו עט או ציפורן, לוודא שכאשר סוגרים אותו, לא עושים זאת על חפץ כלשהו כמו מטבע, כרטיס אשראי או מפתח, לא להסיר את מדבקת המגן איתה המכשיר מגיע מהמפעל ולא לקרבו למגנטים. כמו ב-Z Flip, מנגנון הפתיחה עושה רושם טוב, אבל עדיין מדובר במכשיר עדין מאוד שבהחלט לא מומלץ לאנשים שנוטים להפיל על הרצפה את הסמארטפונים שלהם.

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

ולמרות תחושות האימה והפרנויות שעוררו בי האזהרות של סמסונג, קשה שלא להתלהב מהמכשיר הזה. כיאה למכשיר ברמת המחיר שלו, הוא מעוצב כמו מכשיר פרמיום ונראה נהדר במיוחד בצבע הברונזה של היחידה אותה קיבלתי לבדיקה. המסכים עצמם, כרגיל אצל סמסונג, מרהיבים: המסך החיצוני בעל פאנל Super AMOLED ומציג רזולוציה גבוהה של 816 על 2260 פיקסלים, והמסך הפנימי עם פאנל מתקדם יותר Dynamic AMOLED 2X, שמציג רזולוציה של 1768 על 2208 פיקסלים וכולל גם מנגנון החלקת תנועה בקצב של 120 הרץ. זה לא רק היופי, זה גם איך כל הדבר הזה עובד: הממשק תוכנן בצורה חכמה, כך שאם התחלתי פעולה מסוימת, עבודה על אפליקציה כלשהי במסך החיצוני, כאשר אפתח את המכשיר וארצה לעבוד על המסך הגדול יותר, המסך ייפתח כשעליו האפליקציה בה עבדתי לפני כן. עם זאת, לא כל האפליקציות מותאמות כבר למעבר הזה בין המצבים, ואז מקבלים את האפליקציה כשמשני צידי התמונה ישנם שוליים שחורים גדולים. אחת הסיבות העיקריות לקנות סמארטפון עם מסך כזה היא העובדה שהוא אידיאלי לריבוי משימות ועבודה במקביל על כמה אפליקציות, וכאן זה מתבצע בצורה מאוד אינטואיטיבית: כשהמסך הפנימי פתוח, ניתן למקם עליו תיאורטית עד 5 אפליקציות שונות. פשוט פותחים את סרגל הצד וגוררים ממנו את האפליקציות אל החלק במסך שבו מעוניינים לפתוח את האפליקציה. כך ניתן למשל לצפות בסרטון ביוטיוב כשמקביל אתם שקועים בשיחת וואטסאפ, ובאותו זמן גם להציב על המסך את Gmail. גם כאן, לא כל האפליקציות תומכות ויש כאלו שניתן לפתוח אותן רק על מסך מלא. Mi Home למשל, ששולטת על מצלמת האבטחה בחדר של הפעוטה, לא תומכת במצב הזה ודורשת להיפתח על מסך מלא בלבד. 

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

המקלדת הוירטואלית של סמסונג משתנה בין מצבי המכשיר: כשהוא סגור, המקלדת על המסך החיצוני סטנדרטית. היא אמנם צרה יותר, אבל היא מגיבה בצורה מדוייקת מאוד למגע. כשהוא פתוח, המקלדת הוירטואלי של סמסונג מתפצלת לשני צדדים להקלדה באמצעות שתי ידיים, וזה עובד מצוין ונוח מאוד לשימוש. Galaxy Fold 2 מצויד בקורא טביעות אצבעות בצד המכשיר. שעובד גם הוא נהדר, אם כי אני כמעט ולא נדרש לפתוח באמצעותו את המכשיר משום שזיהוי הפנים שלו (שאינו מאובטח) מקדים בדר"כ את הלחיצה שלי על הקורא

ה-Galaxy Z Fold 2 הגיע לישראל כשהוא מצוייד בערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום נכון לכתיבת שורות אלו, +Snapdragon 865 ערכת שבבים התומכת בדור 5, אולם בישראל התמיכה הזאת טרם נפתחה לשימוש ע"י סמסונג. זה לא אסון גדול, בעיקר בגלל שגם במכשירים שתומכים כבר כיום ברשתות דור 5, מעטים האיזורים בהם תמצאו קליטה לרשתות אלו. שאר המפרט כולל זכרון RAM בנפח נדיב מאוד של 12 גיגה, ואחסון בנפח 256 גיגה שאינו ניתן להרחבה. המכשיר מצויד בשני רמקולים לשמע סטריאופוני, האחד בתחתית המכשיר והשני בחלקו העליון. הם מייצרים שמע באיכות מפתיעה לטובה, אם כי הם אינם מגיעים לעוצמות גבוהות מספיק לטעמי, ובשימוש בטלפון בשיחות, קיבלתי תלונות פה ושם מהצד השני על כך שאני נשמע לא ברור. שקע אזניות למקרה שתהיתם, אין כאן.

מערך הצילום האחורי נראה דומה מאוד מבחוץ לאלו של סדרת ה-Note, אבל בניגוד להם, כאן הוא מבוסס על שלוש מצלמות 12 מגה פיקסל, האחת בזוית סטנדרטית עם צמצם ברוחב f/1.8 וייצוב תמונה אופטי, השניה מצלמת טלפוטו עם זום כפול 2, צמצם ברוחב f/2.4 עם ייצוב תמונה אופטי, ועוד מצלמה עם זוית צילום רחבה וצמצם ברוחב f/2.2. זו מצלמה מצויינת אבל היא לא ברמה של מצלמות של מכשירי דגל אחרים של סמסונג. התמונות יוצאות נאות מאוד, אפילו בחשכה, עם טווח דינאמי רחב, צבעוניות מרהיבה וחדות טובה, אבל סובלות לפעמים מחוסר פירוט. נכון, מדובר במצלמה במכשיר מתקפל וצילום סלולרי זו לא הסיבה העיקרית לרכוש מכשיר עם מסך מתקפל, ובכל זאת במכשיר שעולה כמו שעולה Galaxy Z Fold 2 הייתי מצפה ליישור קו עם מכשירי הדגל האחרים של החברה.

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)

הסוללה של Galaxy Z Fold 2 מגיעה בקיבול של 4500mAh. זה לא מעט למכשיר עם מסך אחד, אבל למכשיר עם מסך בגודל של טאבלט קומפקטי זו סיבה לפסימיות. ולמרות הכל, הצלחתי לסחוט מהסוללה שלו 6 שעות של שימוש משולב שכולל מעבר בין שני המסכים, נתון יפה מאוד ומפתיע לטובה. המכשיר תומך בטעינה מהירה בהספק של 25W דרך שקע הטעינה, או 11W בטעינה אלחוטית. הוא גם מסוגל לשמש כמטען אלחוטי בפני עצמו ולהטעין על גבו סמארטפונים או אביזרים אחרים שנטענים בצורה אלחוטית, כמו למשל ה-Galaxy Buds Live.

(+)

• מסכים מרהיבים
• ניהול ריבוי משימות בצורה נוחה
• מפרט טכני חזק

(-)

• המצלמה נחותה מזו של מכשירי דגל אחרים של החברה
• אין תקן לעמידות במים
• כבד, ובעל צורה עבה מדי 

למרות שמדובר במכשיר בשל יותר מקודמו, ה-Galaxy Z Fold 2 לא מיועד לכל אחד, וזה אפילו לא קשור רק למחירו השערורייתי, כ-8000 ש"ח. למה זה עוד קשור? לכך שמדובר במכשיר כבד, עם מבנה לא שגרתי, ועדין בצורה קיצונית. ועדיין, אין סמארטפון בשוק שמסוגל להתקרב בכלל למה שמציע המכשיר הזה בכל הקשור לחויית הצפייה בסרטונים ועבודה בריבוי משימות. ברגע שתמצא הדרך ליצור את החויה הזאת במכשיר דק יותר, עמיד יותר וזול יותר, אני בהחלט אשקול לקנות כזה.