כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 9 Pro

לפני כשלושה חודשים הגיע אל שולחני Redmi Note 9S, מכשיר מסגמנט Upper-Mid (ביניים, אבל של הביוקר) של שיאומי, שקצת הסתבכתי עם הניסיון להבין את המיקום שלו בהיררכיה המבולגנת גם כך בקטלוג המכשירים של שיאומי. מה שכן היה ברור, שמדובר במכשיר בעייתי, ואם הוא אמור היה להחליף את Redmi Note 8 Pro הנהדר, הרי שהיה מדובר באכזבה. חודש לאחר הביקורת ההיא, שיאומי החלה לשווק בישראל את ה-Redmi Note 9 Pro, כמעט אותה גברת, באותה אדרת, עם שם שונה ומחייב יותר. 

Xiaomi Redmi Note 9 Pro (צילום: גד גניר)

למה שאקח לבדיקה מכשיר כמעט זהה לזה שבדקתי כבר? כי בתוך הכמעט הזה מסתתר שוני מהותי: הפעם, הגיעה אליי יחידה עם 6 גיגה RAM (נפח הזכרון המינימלי שבו המכשיר הזה נמכר בישראל), להבדיל מה-Redmi Note 9S שהגיע אליי עם 4 גיגה בלבד. מלבד זה, ערכת השבבים זהה לזו שהיתה ב-9S, ה-Snapdragon 720G עם 8 ליבות (שתיים במהירות 2.3 גיגהרץ ועוד שש במהירות 1.8 גיגהרץ). תוספת הזכרון הזאת תורגמה בחיים עצמם להבדל גדול בביצועים. לא מדובר במכשיר דגל, ופה ושם כן מצאתי את עצמי ממתין שניות בודדות ביציאה מאפליקציה כלשהי שמסך הבית יאוכלס שוב באפליקציות וניתן יהיה להשתמש במכשיר, אבל באמת לא מדובר בתופעה שכיחה מספיק כדי שזה ירגיז אותי. אפליקציות נטענו במהירות מתקבלת על הדעת, המכשיר ידע להשאיר אפליקציות פתוחות ברקע (כדי שלא יהיה צורך להמתין שיעלו מחדש) ובאופן כללי פעל כמצופה ממכשיר עם מפרט טכני שכזה. ייתכן בהחלט שהשיפור בביצועים נובע גם מגרסת תוכנה מתקדמת יותר, אם כי גרסת הממשק כאן היא עדיין MIUI 11 מעל אנדרואיד 10. המכשיר צפוי לקבל בשבועות הקרובים ככל הנראה את גרסת הממשק MIUI 12 עם שיפורים מתחת למכסה המנוע כמו גם שינויים ויזואליים משמעותיים בוילון ההתראות, במצב הכהה בממשק, ובאנימציות המעבר. האחסון כאן הוא בנפח 128 גיגה, אליו ניתן להוסיף עוד כחצי טרה באמצעות כרטיס זכרון. עוד במסגרת השינויים הקטנים אך המשמעותיים: בניגוד ל-Redmi Note 9S, ה-Redmi Note 9 Pro מגיע עם קישורית NFC, הבדל משמעותי עבור ציבור המשתמשים ברב קו.

חיצונית, Redmi Note 9 Pro זהה ל-Redmi Note 9S. חלקו האחורי מצופה זכוכית גורילה גלאס 5 ומסגרת המכשיר עשויה אמנם פלסטיק, אבל שיאומי עשתה עבודה טובה כאן בעיבוד הפלסטיק הזה שמעניק לו מראה מתכתי. מדובר במכשיר גדול ושמנמן, אבל הפינות שלו מעוגלות והוא נוח למדי לאחיזה. אין ל-Redmi Note 9 Pro תקן עמידות במים כלשהו, אבל בניגוד למכשירי הדגל של החברה כאן זה נסלח משום שמאוד נדיר לראות בטווח המחיר ובסגמנט הזה מכשירים שכן מתהדרים במיגון שכזה. קורא טביעות האצבעות ממוקם בכפתור ההדלקה בצד ימין. אישית אני מעדיף את קוראי טביעות האצבעות שלי על גב המכשירים, או שבמקרה ומדובר בקורא מאוד איכותי וזריז אז כזה שממוקם מתחת למסך. ללא קשר להעדפות שלי, הקורא ב-Redmi Note 9 Pro עושה את העבודה, זריז למדי ואמין.

Xiaomi Redmi Note 9 Pro. ציפוי זכוכית גורילה גלאס 5 (צילום: גד גניר)

Xiaomi Redmi Note 9 Pro. מכשיר שמנמן מעט, אבל נוח לאחיזה (צילום: גד גניר)

Xiaomi Redmi Note 9 Pro. כפתור ההדלקה משמש גם כקורא טביעות אצבעות (צילום: גד גניר)

כיאה לסמארטפון המתהדר בשם "Note", המכשיר הזה מגיע עם מסך גדול, 6.67 אינטש, ברזולוציה של 1080 על 2400 פיקסלים. מדובר במסך LCD סטנדרטי והצבעים שלו מעט אנמיים ביחס למסכי AMOLED, אבל המסך הזה יודע להתמודד לא רע עם אור יום וסה"כ נראה טוב, ברור וקריא. בחלקו העליון של המסך מיקמה שיאומי מצלמה קדמית בתצורת Punch Hole שהולכת והופכת ליותר נפוצה במכשירי ביניים, אם כי בניסיון לצמצם עלויות, כנראה שלא שמו לב בשיאומי, או שאולי העדיפו להתעלם, מצלליות שחורות זעירות ליד המצלמה, משהו שניתן להבחין בו במיוחד על רקע צבעים בהירים על המסך.

Xiaomi Redmi Note 9 Pro. מבט מקרוב על המצלמה הקדמית בתצורת Punch Hole (צילום: גד גניר)

מערך הצילום של Redmi Note 9 Pro מציג שדרוג קל לעומת זה של Redmi Note 9S, ברזולוציה של המצלמה הראשית, 64 פיקסל לעומת 48. שאר הנתונים זהים כמעט לחלוטין: המצלמה הראשית היא בעלת צמצם f/1.9, מצלמה אולטרה רחבה ברזולוציית 8 מגה פיקסל וצמצם f/2.2, מצלמת מאקרו ברזולוציית 5 מגה פיקסל וצמצם f/2.4, וחיישן נפח ברזולוציית 2 מגה פיקסל וצמצם f/2.4. אין כאן מייצב תמונה אופטי, אבל בסה"כ המצלמה עושה עבודה נאה, עם תמונות מוארות ומפורטות. הטווח הדינאמי יפה (בעיקר בתמונות שצולמו כשמצבי HDR ו-AI מופעלים) וכל עוד לא מאתגרים אותה באופן מיוחד (צילומים בתנאי תאורה קשים או אובייקטים בתנועה), תקבלו תמונות חדות למדי. עם צילומים בחושך הרבה יותר קשה למערך הצילום הזה להתמודד: התמונות שמצולמות במצב ברירת מחדל כמו גם אלו שצולמו בלילה חשוכות מדי וחסרות פירוט. גם מצלמת הסלפי מפיקה תוצרים משביעי רצון, עם החלקת עור פנים טיפה מוגזמת אבל בסה"כ מתפקדת יפה יחסית למכשיר מהז'אנר ורמת המחיר הזאת.

Xiaomi Redmi Note 9 Pro. מערך הצילום הראשי (צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

ה-Redmi Note 9 Pro שבר אצלי שיא: הצלחתי להגיע איתו לקצת יותר מ-10 שעות מסך, יותר מכל סמארטפון אחר שבדקתי בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא ככל הנראה סוללה בקיבול מכובד של 5020mAh, בשילוב עם ערכת שבבים חסכונית בצריכת חשמל וכנראה גם שיפורים בתוכנה עצמה. המכשיר נטען בהספק של כ-30W, גבוה יחסית למכשירים ברמתו מה שמאפשר טעינה מהירה יחסית של מכשיר ממצב פרוק ל-100% בשעה וחצי בערך. הרמקול ממוצע בעוצמתו ובאיכותו ביחס לקטגוריה, אבל רמקול האפרכסת חזק בצורה יוצאת דופן. כרגיל במכשירי Redmi, גם כאן במסגרת התחתונה של  המכשיר ניתן למצוא שקע אזניות סטנדרטי.

Xiaomi Redmi Note 9 Pro (צילום: גד גניר)

(+)

• ביצועי סוללה מופלאים
• זריז, רוב הזמן
• לא יקר

(-)

• המצלמה לא מתמודדת היטב עם תנאי תאורה מאתגרים
• צבעים מעט אנמיים במסך

ה-Xiaomi Redmi Note 9 Pro הוא חויה מתקנת בהשוואה ל-9S. השינויים במפרט הטכני אמנם אינם גדולים על הנייר, אבל הם משפיעים באופן משמעותי על האופן שבו המכשיר מתפקד בשימוש יומיומי. קשה להגדיר אותו כמכשיר מפנק, ואין בו חידושים מרגשים, אבל מדובר בסמארטפון שבהחלט יעשה את העבודה עבור רוב המשתמשים. המחיר, כהרגלה של שיאומי לא גבוה במיוחד: 1149 ש"ח אצל היבואנית הרשמית המילטון, אם כי ניתן להשיג אותו בחנויות, בין אם ביבוא רשמי ובין אם ביבוא מקביל, בכמה עשרות ש"ח פחות.