כזאת ניסיתי: LG 55CX

טלויזיות OLED קיימות בשוק מזה כמה שנים, אבל עדיין ממוצבות בחלק היקר יותר של הקטלוגים של החברות השונות, וטרם חלחלו באופן מלא למיינסטרים. סדרת CX החדשה של LG, מיצרניות מסכי ה-OLED הבולטות בשוק, לא עומדת לשנות משמעותית את המצב הזה, אבל כן מציעה את טכנולוגיית המסכים המתקדמת במחיר מעט פחות כואב בכיס. כמה פחות כואב, ועל מה מתפשרים כאן ביחס לסדרות יוקרתיות של החברה? קיבלתי את ה-55CX, טלויזיית 55 אינטש חכמה ברזולוציית 4K לבדיקה כדי לברר זאת.

LG 55CX (צילום: יח"צ)

תזכורת: מסכי OLED הם מסכים בהם בכל פיקסל מואר בנפרד ובאופן עצמאי (בניגוד למסכי LCD בהם התאורה היא במסגרת או מאחורי המסך עצמו) בנוסף, כל פיקסל מסוגל לכבות את עצמו כדי להציג צבע שחור אפל במיוחד. התוצאה היא מסך עם טווח דינמי רחב במיוחד, צבעוניות עזה מאוד ושחור כהה יותר מכל טכנולוגיית מסך אחרת. השחור הזה מורגש במיוחד כאשר מדליקים את הטלויזיה: הדבר הראשון שרואים הוא רק הלוגו של מערכת ההפעלה של הטלויזיה, WebOS, שפשוט קופץ החוצה על רקע שחור שנשאר בדיוק כפי שהוא היה כשהטלויזיה היתה כבויה. שום דבר לא מערער את השחור הזה. אין זליגות אור משום כיוון, אין כתמי אור לא ברורים, כל מה שצריך להיות שחור שחור, ומה שאינו שחור, לא נבלע בשום מצב. זוכרים את "הלילה הארוך"? פרק הקרב הגדול והחשוך בעונה האחרונה של משחקי הכס, בין הצבאות של ג'ון סנואו וחאליסי לבין צבאו של מלך הלילה? למקרה ששכחתם, כוכב הפרק היה החושך, ולא בהקשר חיובי. מעטות הטלויזיות שמסוגלות היו להתמודד עם הבחירה הביזארית של יוצרי הפרק לענות את הצופים באמצעות האפלה. לצורך הביקורת של CX 55 הסכמתי לסלוח זמנית ליוצרי הסדרה על העונה האחרונה ולצפות שוב בפרק הזה כאילו השנה היא 2019. מה אגיד לכם, הלילה הארוך עדיין חשוך, אבל החושך הזה נראה טוב מאי פעם: הניגודיות הגבוהה חשפה פרטים שלא היה סיכוי שאראה קודם אבל באופן טבעי ולא מוגזם, בעוד האיזורים החשוכים הפכו לחשוכים ושחורים מתמיד. 55CX תומכת בכל פורמט HDR גדול בשוק: HDR10, HLG ו-Dolby Vision IQ. האחרון פותח במיוחד כדי לתת מענה לתכנים מהסוג של "הלילה הארוך", וע"י הצגה של טווח רחב יותר של גוונים, לאפשר לצופים להבחין ביותר פרטים.

ה-55CX מבוססת על מעבד תמונה של LG בשם α9. תפקידו הוא בין השאר להעלים רעש דיגיטלי בתמונה, ולבצע התאמה אופטימלית של גווני הצבע והניגודיות בהתאם לתוכן עצמו ולתאורה בסביבת הטלויזיה. חיישן אור מובנה מודד את עוצמת התאורה מסביב לטלויזיה ומבצע את ההתאמות הנדרשות בעוצמת תאורת המסך. המנגנון הזה חשוב במקרה של ה-55CX משום שיש לה ציפוי מבריק במיוחד, מה שאומר שהיא צריכה להתמודד עם השתקפויות. איך היא מתמודדת עם השתקפויות? תלוי בתאורה מסביב ותלוי במה שרואים בטלויזיה. אני איתגרתי אותה ושמתי אותה בחדר עם חלון שפונה למערב וניסיתי לצפות בה בשעות אחה"צ המוקדמות. רוב הזמן זה עבד, למעט סצינות חשוכות, בהן ההשתקפויות הקשו קצת לראות מה קורה על המסך.

LG 55CX (צילום: גד גניר)

עוד קסם שמבצע α9 הוא שיפור איכות התמונה (Upscaling) בשידורים באיכות נמוכה יחסית. הוא לא עושה זאת בצורה מושלמת, וזה תלוי המון, מן הסתם, באיכות המקור, אבל בסופו של דבר המנגנון הזה עובד כאן נהדר: תכני Full HD נראים מעולה למרות שהמסך הוא מסך 4K, וגם תכני HD נראים לא רע. נטען שהמעבד יודע גם להדגיש ולחדד טקסטים על המסך, כמו גם לשפר את הנראות של פנים אנושיות. לגבי הטקסטים, אני יכול להסכים: טקסטים אכן נראים חדים יותר מכל מסך אחר שהתנסיתי בו לאחרונה. לגבי פנים, לא הצלחתי להרגיש איזשהו שיפור משמעותי, אבל באופן כללי כאמור, התמונה נראית מעולה. אם אתם גיימרים, תשמחו לשמוע שה-55CX מגיעה עם תמיכה ב-G-SYNC של NVIDIA וב-FreeSync של AMD, שתי טכנולוגיות נפרדות של יצרניות הכרטיסים הגרפיים הגדולות בעולם, שמאפשרות לטלויזיה לתקשר ישירות עם כרטיס המסך באופן שמונע את תופעת ה"שבר" של פריימים (מצב בו חלק מהפריים נחתך באמצע ובמקומו מופיע הפריים הבא תוך כדי עיוות של התמונה). 

LG 55CX (צילום: גד גניר)

מערכת ההפעלה של LG לטלויזיות, WebOS, התבגרה והופכת מגרסה לגרסה ליציבה ונוחה יותר לשימוש. כל האפליקציות שהתקנתם מופיעות על סרגל תחתון, כאשר ריחוף עם השלט על לוגו של אפליקציה (לא בכולם, תלוי בתמיכה של האפליקציה בפיצ'ר הזה), מקפיצה מעליה סרגל עם תמונות של תכנים אחרונים שצפיתם בהם. מעבר לכך, מערכת ההפעלה מציעה "לוח מכוונים של מסך הבית", הגדרה מסורבלת קצת למסך המאפשר גישה להגדרות עם שימוש שכיח כמו החלפה בין מכשירים המחוברים לטלויזיה, ושליטה במוצרי בית חכם המזוהים ע"י מערכת ההפעלה. קצת מביך להודות שאחת האפליקציות שהכי הלהיבו אותי היתה אפליקציית שומר מסך שמציגה על המסך תמונות אומנות או צילומים מתחלפים, כשסביבם מסגרת. אני לא יודע אם זו החדות או הצבעים, ואולי זה קשור לגימור המבריק של הפאנל, אבל זה נראה פשוט מעולה ובמבט ראשון יש סיכוי לא רע לטעות ולחשוב שאכן מדובר בתמונה אמיתית ולא בשומר מסך.

LG 55CX (צילום: גד גניר)

LG 55CX (צילום: גד גניר)

LG 55CX (צילום: גד גניר)

WebOS היא ממערכות ההפעלה העשירות ביותר באפליקציות המיועדות לשוק הישראלי: סלקום טי וי, פרטנר טי וי, הוט סמארט (וגם נקסט טי וי של הוט), מאקו טי וי ואפילו אפליקציה של רדיוס, הרדיו האיזורי. מה בכל זאת חסר? ייצוג כלשהו של יס או אפילו סטינג טי וי. בגזרה הבינלאומית תמצאו כאן את מה שחשוב: נטפליקס, אמזון פריים, אפל טי וי וגם פלקס, אם אתם מחזיקים באוסף סרטים וסדרות פרטי. הגדולה של קטלוג אפליקציות עשיר כל כך הוא חיסול הצורך בקופסאות ומכשירים נוספים מסביב לטלויזיה ושלטים נוספים על השולחן.

מנויים ל-Yes? תשמחו לשמוע שהשלט של LG מסוגל ללמוד להחליף את השלט של הממיר, כנ"ל גם לגבי ממירים של הוט ואפילו יודע להתמודד עם סטרימרים של שיאומי שלפעמים מסופקים ללקוחות אצל חלק ממפעילות שירותי הטלויזיה האינטרנטיים. השלט עצמו חולק את אותו עיצוב כללי של שלטים המגיעים עם טלויזיות LG כבר שנים ואין בכך שום דבר רע: זה שלט נוח לאחיזה עם סידור כפתורים הגיוני בלי התחכמויות מיותרות. דרך השלט תוכלו לבצע חיפוש קולי בתכנים בטלויזיה וזה עובד בצורה סבירה גם בעברית. 

אחד ההבדלים הבולטים בין סדרת CX לסדרת GX היוקרתית יותר הוא בעובי הכללי של הטלויזיה. בעוב ב-GX המבנה אחיד והעובי הכולל עומד על 2 ס"מ, הרי שב-CX המבנה מורכב ממסך דקיק (בערך חצי ס"מ בחלק הדק) ומאחוריו, בחלקו התחתון מעין תיבה כשהעובי הכולל עומד על 5 ס"מ. העובדה ש-LG מתייחסים ל-GX ככזאת המיועדת לתלייה על הקיר, לא מונעת מה-CX להתאים לכך גם, אם כי היא קצת רחוקה יותר מהקיר והאפקט קצת פחות מרשים. חיבורי הצד של הטלויזיה (שלושה חיבורי HDMI, אחד מהם eARC ובנוסף גם חיבור USB) ממוקמים קרוב יחסית למסגרת עצמה, מה שמקל על הגישה אליהם אם הטלויזיה אכן תלויה על הקיר. בנוסף לחיבורי הצד, בחלקה האחורי של הטלויזיה ניתן למצוא חיבורים נוספים (יציאת אודיו אופטית, חיבור רשת קוי, עוד שני שקעי USB, שקע HDMI נוסף ועוד), אבל משום מה LG בחרה למקם אותם כשהם פונים אחורה (ולא נניח, למטה), מה שמחייב את מי שתולה אותה על הקיר להשתמש במתאמים המרחיקים אותה קצת מהקיר. זה לא אסון, ובדר"כ כל מתקן תלייה מגיע עם מתאמים כאלו, אבל זה פשוט אומר שהטלויזיה תהיה קצת פחות צמודה לקיר.

LG 55CX (צילום: גד גניר)

על הנייר, הטלויזיה הזאת אמורה להציע חויית אודיו מטורפת: הטלויזיה עצמה תומכת ב-Dolby ATMOS, מה שאומר שבחיבור רמקולים או סאונד בר מתאים, תקבלו חויית שמע תלת ממדית עם תחושה שהצלילים מגיעים לא רק מהצדדים כי אם גם מלמעלה. המעבד, באמצעות AI, יודע לנתח ז'אנרים של תכנים ולהתאים עבורם את הגדרות האודיו האופטימליות. אותה בינה מלאכותית יודעת לעשות שימוש במיקרופון המובנה בשלט כדי לסרוק את חלל החדר שבו מיקמתם את הטלויזיה כדי לשנות את הגדרות האודיו באופן שיתאים לו. אם זה לא מספיק, ב-LG טוענים שהטלויזיה יודעת לקחת אות סטריאופוני ולייצר ממנו שמע שמדמה תחושה של 5.1 ערוצים. 

בשנייה הראשונה ששמעתי את הצליל שמפיקים הרמקולים של CX הייתי מופתע מאוד לטובה מעומק הבאסים. בהמשך ההאזנה ההתלהבות ירדה קצת כשראיתי איך הטלויזיה מטפלת בטווחי צליל אחרים, בייחוד בטווח המיד. למרות הבאסים המרשימים, התחושה היא שהצליל מעט חסום ולמרות נסיונות לא מעטים (כולל שינוי בהגדרת התאמת הסאונד מטלויזיה על מעמד לטלויזיה תלויה), הצליל נשאר פחות או יותר אותו הדבר. זוכרים שדיברתי על ההבדלים בין סדרת GX ל-CX? אז מערך הרמקולים הוא אחד ההבדלים המשמעותיים בין הסדרות: בעוד ב-CX אתם מקבלים שמע של 2.2 ערוצים בעוצמה של 40 וואט, ב-GX תקבלו שמע של 4.2 ערוצים בעוצמה של 60 וואט.

(+)

• מגוון אפליקציות שמותאמות לקהל הישראלי

• איכות תמונה מעולה

• שלט רחוק נוח לשימוש, שיכול לשלוט גם על ממירים

(-)

• עדיין לא מאוד זול

• שמע חסום קצת מהרמקולים המובנים

את 55CX תוכלו למצוא כיום בכ-7200 ש"ח. זה אמנם קצת פחות יקר מבעבר, אבל עדיין לא זול במיוחד. מעוניינים ב-65 אינטש? ,תאלצו להיפרד מקצת יותר מ-10,000 ש"ח. כן, יש בשוק לא מעט אופציות זולות הרבה יותר, חלקן לא רעות בכלל, אבל הן לא OLED וההבדל בין מסך LCD סטנדרטי למסך OLED הוא עצום. אם החלטתם שיש לכם את התקציב לטלויזיה שכזאת, תשמחו לשמוע שאתם מקבלים תמורה נהדרת לסכום הזה, בעיקר בכל מה שקשור לאיכות התמונה: תמיכה במגוון תקני HDR, גווני צבע חיים, שחור עמוק ואפל, תמונה חדה עם ניגודיות אינסופית ואפילו שיפור משמעותי באיכות התמונה גם כשלא מדובר בתוכן ב-4K.