כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 20 Ultra

אחת מתופעות הלוואי הקסומות של הקורונה היא האופן שבו כל מוצר שיוצא לשוק הוא המוצר המתאים ביותר לתקופה המורכבת הזאת. קחו את ה-Galaxy Note 20 וה-Galaxy Note 20 Ultra לדוגמה, סדרת מכשירים שזהו הסיבוב העשירי (בהנחה שמכלילים שם את השקת ה-Note 7 שבסופו של דבר בוטל) להשקתה, הופכת באירוע ההשקה, ללא חידושים מהפכניים או שינויים יוצאי דופן למוצר האולטימטיבי לעידן הביזארי שבו אנו חיים. בהתאם לעידן הזה ההשקה היתה שקטה, ללא קהל נוכח במקום. את התשואות סיפקו משתמשים מהבית שהופיעו מדי פעם על מסך בסגנון הכוכב הבא, מאחורי הדוברים של סמסונג בהשקה. לזכותה של סמסונג יאמר שהיא לא בזבזה השנה זמן: יממה בלבד לאחר ההשקה העולמית, יחידת בדיקה של הדגם המתקדם יותר, ה-Galaxy Note U 20 Ultra כבר היתה בידיי, אולי כדי שלא אפספס במקרה את הקורונה שעבורה נולד המכשיר הזה.

Samsung Galaxy Note 20 Ultra (צילום: גד גניר)

כמו בהשקה הקודמת של סמסונג לפני כחצי שנה, גם הפעם השוק הישראלי מקבל את גרסת ה-LTE של המכשיר, ולא את גרסת ה-5G. מי שקרא ביקורות קודמות שלי על מכשירי דור חמש יודע את עמדתי בעניין נכון להיום: כל עוד הרשתות האלו אינן פעילות בצורה רשמית וכל עוד לא ידוע מתי תהיה פריסה ראויה של הרשתות האלו, אין סיבה להתעקש על גרסת 5G של סמארטפון כלשהו. במקרה של ה-Note 20 אני מרשה לעצמי לבצע התאמות בעמדה הזאת: ה-Galaxy Note 20 Ultra הוא הקרם דה-לה קרם של הקטלוג של היצרנית הקוריאנית. מדובר במכשיר החזק והיקר ביותר שלה שהצרכן הישראלי יכול כרגע לרכוש. אנשים רוכשים אותו בגלל שמדובר במכשיר החזק ביותר, ומשקיעים בו את מיטב כספם. נכון. בנקודת הזמן הנוכחית הרשתות הוכרזו ברמה השיווקית בלבד, אבל למעט אולי אותם אלו שמשדרגים סמארטפון פעם בחצי שנה, מי שקונה היום את המכשיר החזק והיקר ביותר בקטלוג המוצרים של סמסונג, יכול לדרוש לקבל עבור הסכום הלא פעוט שהשקיע סמארטפון שידע להתחבר לרשתות הסלולר המהירות ביותר גם בעוד שלוש-ארבע שנים.

אם מוציאים מהמשוואה את עניין התמיכה ברשתות דור 5, הרי שערכת השבבים Exynos 990, אותה אחת שניתן למצוא ב-Galaxy S20 Ultra היא חזקה ביותר ובמהלך השימוש בו לא נתקלתי במשהו שמזכיר איטיות או חוסר יציבות. הבדל נוסף בין גרסת ה-5G לגרסת ה-LTE "הישראלית" הוא שימוש בזכרון RAM בנפח של 8 גיגה בלבד לעומת 12 גיגה בגרסת ה-5G. נכון, 8 גיגה זה לא מעט וזה מעל ומעבר למה שמשתמש ממוצע ואפילו מעל לממוצע צריך, גם במכשיר שמריץ את אנדרואיד עם כל השינויים שסמסונג נוטה לבצע בה. גם כאן לא נסגרו לי אפליקציות ברקע ובשום שלב לא הרגשתי צורך ביותר זכרון RAM. זה לא משנה את העובדה שמדובר במכשיר שאנשים יצטרכו להוציא עליו למעלה מ-4000 ש"ח, ובמחיר כזה אני מצפה לקבל הרבה יותר ממה שאני צריך, ובטח לא פחות ממה שמציעות גרסאות הפרמיום של מכשירים מיצרניות כמו שיאומי ו-OnePlus או אפילו מה-Galaxy S20 Ultra בגרסת ה-LTE שקדם לו. נפח האחסון כאן נדיב מתמיד ועומד על 256 גיגה, אשר ניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון.

Samsung Galaxy Note 20 Ultra (צילום: גד גניר)

ה-Galaxy Note 20 Ultra מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 10, הגרסה העדכנית ביותר נכון להיום, כשמעליה הממשק של סמסונג, One UI בגרסה 2.5. השבוע סמסונג יצאה בהצהרה דרמטית: החברה תספק למכשיר הזה ולרשימה של מכשירים אחרים, כשלושה דורות של עדכוני גרסה למערכת ההפעלה. מדובר במחויבות יוצאת דופן בשוק מכשירי האנדרואיד שממוצע העדכונים בו עומד על משהו שבין עדכון אחד לשניים אצל יצרניות גדולות. אין כאן הבדלים משמעותיים בחויית השימוש ביחס למה שכבר פגשתי ב-Galaxy S20 Ultra, למעט הרחבת יכולות חיבור הטלפון למכשירים אחרים כמו טלויזיות חכמות וטאבלטים, והעמקת שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט. לגבי האחרון, חיבור הטלפון למחשב מתבצע דרך אפליקציית Your Phone Companion. בגדול האפליקציה הזאת זמינה לכל מכשיר, לא בהכרח של סמסונג ולא בהכרח נוט 20, ותפקידה לאפשר לכם לצפות בהתראות מהמכשיר על מסך המחשב, לצפות בתמונות שצולמו באמצעותו, בהודעות SMS וביצוע שיחות טלפון מהמחשב. ה-Galaxy Note 20 Ultra מביא איתו בעניין הזה חידוש ייחודי: Your Phone Companion מאפשר שימוש באפליקציות של הטלפון על מסך המחשב. בינתיים מדובר רק באפליקציה אחת בלבד בכל רגע נתון, ועל מנת לשנות שפת הקלדה יש צורך לשנות אותה דרך הטלפון עצמו ולא דרך המחשב, ועדיין, מדובר ביכולת שימושית למדי.

חיבור ה-Galaxy Note 20 Ultra למחשב (צילום: גד גניר)

בשנה שעברה הוסיפה סמסונג יכולות נוספות לעט לשליטה על המכשיר כדי להרחיב את יכולותיו מעבר לכתיבה. החידוש המשמעותי שמביא איתו השנה ה-S-Pen הוא מהירות תגובה. במילים אחרות, סמסונג עבדה השנה קשה מאוד כדי להעניק למשתמשיה תחושה טבעית יותר בכתיבה עם העט על המסך, ואכן התחושה קרובה מאי פעם לדבר האמיתי. קרובה, אבל עדיין לא שם. סמסונג בנתה אלגוריתם מיוחד שיודע לחזות את המשך התנועה של העט על המסך כדי לצמצם את השיהוי בין התנועה עם העט לבין הציור עצמו על המסך. בנוסף, קצב הרענון הגבוה של המסך מסייע ביצירת התחושה שהתנועה עם העט על המסך רציפה יותר. ולמרות המאמצים של סמסונג, זו עדיין כתיבה עם עט על מסך, מסך של מכשיר כבד, מסך גדול מתמיד מבחינת מספר אינטשים אבל עדיין קטן יחסית למחברת ממוצעת, מסך עם שוליים קמורים וללא גבולות ברורים. חוויית הכתיבה עליו היא משהו שרק מי שהיה בעליו של מכשיר ישן יותר מסדרת Note ואכן עושה שימוש קבוע בעט הזה, יידע להעריך.

המסך עצמו כאמור, הוא המסך הגדול ביותר בסדרת Note של סמסונג: כ-6.9 אינטש, שמציגים רזולוציה מקסימלית של 1440 על 3088 פיקסלים. המסך, מסוג AMOLED (או איך שסמסונג קוראת לגרסה הזאת, "Dynamic AMOLED 2X"), נראה מרהיב כפי שנראו כל מסכיהם של מכשירי דגל של סמסונג בעשור האחרון. אל הצבעים התוססים והניגודיות הגבוהה מתווסף לראשונה בסדרת ה-Note גם הטרנד הלוהט החדש במסכי סמארטפונים, קצב רענון גבוה שעומד על 120 הרץ ומאפשר גלילה חלקה יותר של תפריטים ואנימציות מרשימות. יש שתי בעיות עם הטרנד הזה, או לפחות באופן שבו סמסונג מיישמת אותו ב-Note 20 Ultra: עליכם לבחור בין הרזולוציה המקסימלית יחד עם קצב רענון רגיל של 60 הרץ, או להנות מקצב רענון של 120 הרץ יחד עם רזולוציית FHD סטנדרטית ונמוכה יותר מהמקסימום שהמסך הזה מסוגל להציג. מעבר לכך, סמסונג לא מעוניינת שתשתוללו עם ה-120 הרץ האלו, ולכן בניגוד לסמארטפונים אחרים, כאן ההגדרה היא Adaptive", כלומר, המכשיר מחליט היכן אתם צריכים קצב רענון גבוה והיכן לא. המגבלות האלו נועדו למנוע התרוקנות מהירה של הסוללה, אבל בשורה התחתונה לא ניתנת למשתמש האפשרות להנות מכל העולמות בעוד במכשירים אחרים בשוק כן. האם הפשרה הזאת באה לידי ביטוי באמת בזמן סוללה מרשים במיוחד? אגיע לזה עוד מעט. קורא טביעות האצבעות הוא חרפה, לא פחות. סמסונג משתמשת מאז 2019 בטכנולוגיית סריקת אצבעות שונה מרוב היצרניות האחרות, משהו שנקרא סורק אולטראסוני. בגדול זה אומר שבמקום לסרוק באמצעות צילום או מוליכות את האצבע, הסורק של סמסונג משדר צליל בתדר גבוה, שאינו נשמע ע"י אוזן אנושית (דומה קצת לסונאר), וקולט את החזר האות. כל החדשנות הזאת מתורגמת ב-Galaxy Note 20 Ultra לקורא שכדי שיצליח בתפקידו, עליכם ללחוץ על המסך עם האצבע בצורה הרבה יותר אסרטיבית ממה שהייתם עושים בקוראים אחרים. אם זה לא מספיק, פרק הזמן שעובר בין הזיהוי המוצלח לפתיחה בפועל של המכשיר מנעילה הוא בין שניה לשניה וחצי, נצח בהשוואה למכשירים אחרים בשוק. 

Samsung Galaxy Note 20 Ultra (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Note 20 Ultra (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy Note 20 Ultra (צילום: גד גניר)

המסך מתמודד לא רע עם אור יום. הוא מתמודד פחות טוב עם הקלדה. שמעתם נכון. ייתכן שזה השוליים הקמורים שקולטים מגע, ייתכן שזו הדרישה המוגזמת שלי להקליד באמצעות יד אחת, אבל מזמן לא נתקלתי בסמארטפון שגרם לי לכל כך הרבה שגיאות הקלדה שמתבטאות בעיקר בהוספה אקראית של האות "ף" בכל מילה שאני כותב, כנראה בגלל שהאות הזאת ממוקמת בקצה הימני של המקלדת ונלחצת בטעות בגלל האופן שבו אני אוחז במכשיר. אגב אחיזה במכשיר, התחושה היא שסמסונג לא באמת השקיעה מחשבה בצורך הזה. מכשירי Note מעולם לא היו דוגמה טובה לתכנון ארגונומי, אבל המכשיר הזה מדדה צעד אחד קדימה: הפינות שלו ישרות מתמיד, המכשיר עצמו כבד ופשוט אינו נוח לאחיזה. 

עד שמכשירים מתקפלים יהפכו ליותר נפוצים, יש למעצבי סמארטפונים אתגר לא פשוט ליצור חתימה ייחודית שתאפשר לאנשים לזהות בקלות את המכשיר. לרוב, החתימה הזאת באה לידי ביטוי במערך הצילום: מספר העדשות ואופן הסידור שלהם על גב המכשיר הוא תעודת הזהות הויזואלית שלו. במקרה של ה-Note 20 Ultra מדובר בתעודת זהות מגושמת, בולטת בצורה מוגזמת, עם שוליים מחודדים וכזאת שמקשה מאוד על מי שרוצה להניח את המכשיר על שולחן ולכתוב או לצייר עליו. היי, אולי זו ההתאמה שדיברו עליה לעידן הקורונה, להרוס לכם את החשק להניח את המכשיר על שולחן בבית קפה. אם בכל זאת תתעקשו להניח אותו על שולחן לא מחוטא, תשמחו לשמוע שהמכשיר עמיד במים (תקן IP68) מה שאומר שתוכלו לטבול אותו במים בעומק של עד 1.5 מטר למשך חצי שעה ולא יקרה לו כלום.

מערך הצילום הראשי של Galaxy Note 20 Ultra כולל שלוש מצלמות: מצלמה ראשית ברזולוציית 108 מגה פיקסל עם צמצם ברוחב f/1.8, ייצוב אופטי ומיקוד באמצעות לייזר. המצלמה השניה היא מצלמת פריסקופ בדומה לזו שניתן למצוא ב-Galaxy S20 Ultra, ב-Huawei P30 Pro וב-Realme X3 Supoerzoom המאפשרת זום אופטי כפול 5 (או זום היברידי כפול 50) ברזולוציית 12 מגה פיקסל' צמצם צר יחסית ברוחב f/3.0 וייצוב תמונה אופטי. המצלמה השלישית היא מצלמה אולטרה רחבה עם צמצם ברוחב f/2.2. כרגיל אצל סמסונג, מדובר במצלמה מעולה: היא מצלמת אפילו בחושך תמונות מוארות, חדות, ברורות ומפורטות באופן מעורר השתאות, עם טווח דינאמי רחב מאוד וצבעים עזים גם בתנאי תאורה קשים. 

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

כל זה בתרחישי צילום סטנדרטיים. רוצים להשתמש בזום? קחו בחשבון שתהינה לכך השלכות משמעותיות בעיקר בפירוט של התמונה. תמונות שצולמו בזום כפול 5 הציגו אובדן פרטים משמעותי וטשטוש קל כשתנאי התאורה לא היו אידיאליים. בשימוש בזום ההיברידי התופעה החריפה ואם תכננתם לצלם בזום כפול 50 כדאי לשנות תכניות: גם בצילום באור יום, התוצאות יצאו לא שמישות. המצלמה הקדמית ברזולוציית 10 מגה פיקסל עם צמצם ברוחב f/2.2 מצלמת נהדר, ומציעה תכונה ייחודית: הוספת פילטר לצילום שמתבסס על גווני הצבע של תמונות מגלריית הצילומים שלכם. בגדול זה לוקח את הצבע השולט בתמונה ומוסיף נימה ממנו לתמונה עצמה. כך יצא שכשבחרתי בתמונה שיש בה דשא, הפילטר היה בעל גוון ירקרק. לא ברור לי מה הצורך בזה, אבל שיהיה.

Samsung Galaxy Note 20 Ultra (צילום: גד גניר)

ל-Galaxy Note 20 Ultra סוללת 4500mAh. היא הספיקה לי בממוצע לכ-5.5 שעות מסך שזה לא נורא, אבל זה גם לא מרשים במיוחד. גם הטעינה המהירה של המכשיר היא לא המהירה בשוק: הספק הטעינה באמצעות כבל עומד על 25W, וטעינה של חצי שעה ממצב פרוק לחלוטין, תיתן לכם כ-50% סוללה. כבר ראיתי מכשירים עם טעינה מהירה יותר. המכשיר תומך גם בטעינה אלחוטית ובטעינה אלחוטית הפוכה כדי לטעון על גבו מוצרים אחרים של סמסונג או טלפונים אחרים, והכל באיטיות מחרידה. Note 20 Ultra מצויד בזוג רמקולים: האחד בדופן התחתונה של המכשיר והשני באפרכסת, שניהם מייצרים איכות שמע ועוצמה סטנדרטיות למדי, ואם כבר מדברים על דברים סטנדרטיים, שקע אזניות סטנדרטי אין כאן.

(+)

• חיבור מתקדם למחשב אישי
• מסך מרהיב
• תחושה טבעית יותר מאי פעם בכתיבה באמצעות העט

(-)

• סוללה עם ביצועים פושרים בלבד
• הזום האופטי שמיש בעיקר עד X5.
• קורא טביעות אצבעות גרוע

מחירו ביבוא רשמי של Galaxy Note 20 Ultra עומד על 4290 ש"ח. ברמות המחירים האלו נהוג לצפות ליצירות מופת סלולריות, נוטפות חדשנות, שמצטיינות בכל פרמטר. ה-Galaxy Note 20 Ultra רחוק מההגדרה הזאת. הוא מכשיר מרשים, ללא ספק: המסך שלו מרהיב, המצלמה שלו, כל עוד לא בונים יותר מדי על הזום, מציגה יכולות מעולות, והעט מספק חויית שימוש טבעית מתמיד. כפי שציפיתי, למרות הצהרותיה של סמסונג, לא מדובר באמת בסמארטפון שנותן מענה לצרכים ייחודיים של משתמשים בתקופת הקורונה, אבל בגלל שאירועי השקה מטבעם לא אמורים להיות אובייקטיביים, לא אתייחס לזה כאל בעיה. איפה הבעיה האמיתית במכשיר הזה? בשני מקומות: הגרסה שמגיעה לישראל היא גרסה משונמכת מלכתחילה במפרט הטכני שלה. גם אם השנמוך הזה לא פוגע נכון להיום בחויית השימוש, בהמשך, עבור מי ששילם עליו סכום כזה ומתכנן לבלות איתו כמה שנים, ייתכן שעניין רשת ה-5G יהפוך לנקודת תורפה. הצרה עם Galaxy Note 20 Ultra שיש לו לא מעט נקודות תורפה אחרותשיכולות להפריע למשתמשים כבר היום: הוא לא נוח לאחיזה, להקלדה, ואפילו לפתיחה מנעילה למען השם. אם כל השאר היה מושלם, ניחא, אבל כשגם הסוללה סבירה בלבד והרמקולים הסטריאופוניים לא מרשימים בצורה יוצאת דופן, השאלה למה צריך להשקיע סכום כזה בסמארטפון הופכת לרלוונטית מתמיד.