ברבעון האחרון של 2017 יצרניות הסלולר קבעו רף חדש. זה לא היה רף טכנולוגי או שימושי חלילה, כי אם רף צרכני: לראשונה פרצו אפל וסמסונג את מחסום ה-1000 דולר בתמחור מכשירי הדגל שלהן באותה תקופה, ה-iPhone X וה-Galaxy Note 8. הפוקופון, המכשיר הראשון ממותג המשנה של שיאומי קרא תיגר על הטרנד הזה, עם תג מחיר מטריל של כ-300 דולר בלבד. הוא לא היה מושלם ובמונחים טכנולוגיים קשה להגיד שהיה בר השוואה למכשירי הדגל של אפל וסמסונג, אבל כמו מכשירים רבים של שיאומי, ואולי יותר מכולם, הציע יחס עלות-תמורה פנטסטי. למרות שנמכר יפה, ב-2019 לא יצא לשוק פוקופון חדש. השנה, המותג שהספיק להתנתק משיאומי ולהתחיל לתפקד כחטיבה נפרדת עושה קאמבק עם כמה מכשירים, כשהחזק מביניהם, ה-POCO F2 Pro עשה עלייה ארצה. האם יש לו את מה שנחוץ כדי לשחזר את הקסם של הדגם הקודם?
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
ברמת המפרט הטכני, מציע הפוקופון החדש פחות או יותר מה שמציע Mi 10: ערכת השבבים Snapdragon 865, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום וכזאת התומכת ברשתות דור 5. כפי שכבר ציינתי במכשיר דור 5 הקודם שבדקתי, וכפי שאמשיך לציין עד שזה כבר לא יהיה רלוונטי, או עד שיימאס לי: ייקח זמן עד שתמיכה או העדר תמיכה ברשתות דור 5 יהפוך לרלוונטי עבור משתמשים בישראל. המפעילות עדיין לא מציעות רשת שכזאת וגם לאחר ההכרזה יחלפו כמה חודשים, במקרה הטוב, עד שתוכלו להנות ממהירויות גלישה מסחררות. דור חמש או לא דור חמש, זה לא משנה את העובדה שמדובר בערכת שבבים חזקה מאוד שמאפשרת ביצועים מרשימים מאוד שהופכים את המכשיר לאידיאלי לגיימינג. חלק מעניין הביצועים קשור למערכת קירור נוזלי מתקדמת, עם תא אידוי ושכבות גרפין וגרפיט שמפזרים את החום שמייצרת ערכת השבבים. POCO F2 Pro אכן לא מתחמם בצורה משמעותית, גם לא בשימוש אינטנסיבי ומעבר לשיפור בביצועים זה יתרון ששומר על בריאותו לאורך זמן. המכשיר נמכר בישראל בשתי גרסאות: האחת שבדקתי עם זכרון RAM בנפח 6 גיגה ואחסון בנפח 128 גיגה, והשניה עם 8 גיגה RAM ו-256 גיגה אחסון. שתי הגרסאות, בניגוד לפוקו הראשון, לא מאפשרות הרחבת אחסון באמצעות כרטיס זכרון.
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
מערכת ההפעלה כאן היא MIUI 11, המבוססת על אנדרואיד 10, וצפויה להתעדכן בשבועות הקרובים לגרסת הממשק החדשה MIUI 12. מכשירי Poco מגיעים עם משגר אפליקציות ייחודי שכולל, בניגוד למכשירים אחרים של שיאומי, מגירת אפליקציות ואפשרות מיון של האפליקציות בתוך המגירה הזאת. רוצים לחוש את הקסם הזה לפני שתקנו את המכשיר? המשגר הזה זמין להורדה בחנות האפליקציות של גוגל.
אחת הפשרות הבולטות שעשתה שיאומי ב-PocoPhone הראשון היתה בגימור החיצוני. גב המכשיר היה עשוי פלסטיק פשוט וזול למראה ולמגע. ה-Poco F2 Pro זה כבר סיפור שונה לגמרי: הוא אמנם עבה (8.9 מ"מ) וכבד (219 גרם), אבל הוא מכשיר נאה, עם מערך המצלמות העגול והמעוצב שכאילו הועתק מהרובוטים המעופפים בסרט Oblivion, וגב מצופה זכוכית Gorilla Glass 5. הוא קצת שמנמן (8.9 מ"מ עובי), קצת כבד (219 גרם), ואין לו את הלוק הנוצץ של אחיו היוקרתי Mi 10, אבל הוא עדיין נראה מעולה.
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
במקרה של POCO F2 Pro, שיאומי בחרה להתמודד עם סוגיית מגרעת המסך באופן המעיק של מצלמה נשלפת מהדופן העליונה של המכשיר. למה מעיק? כמו כל מכשיר אחר שבדקתי והתהדר בשטיק הזה, גם כאן מדובר בחלק נע שהופך את המכשיר לרגיש יותר לנפילות, ודורש המתנה, מזערית אמנם, שהמצלמה תבצבץ החוצה כשצריך אותה. אנשי היבואנית הרשמית המילטון סיפרו לי שקבוצות מיקוד ששיאומי כינסה הראו דווקא התלהבות מממצלמה קופצת אבל המציאות היא שכיום יוצאים לשוק פחות ופחות מכשירים שכאלה. למי שדווקא כן אוהב מצלמות קופצות, שיאומי מציעה כאן חגיגה שלמה: ניתן להגדיר את צבע הנורות שידלקו מסביב למצלמה וגם בחירה בין אפקטים קוליים שמלווים את התהליך. עמידות במים אגב, כמו בכל מכשיר אחר של שיאומי עד כה - אין כאן עדיין.
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
 |
POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
|
מצלמת הסלפי הקופצת, מהבהבת והרועשת של POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)
המצלמה הקופצת מפנה את כל השטח החזית של המכשיר למסך, נטול מגרעת, נקבים, או כל דבר אחר שגוזל פיקסלים יקרים מה-6.67 אינטשים שלו. המסך הוא בטכנולוגיית סופר AMOLED ומציג רזולוציה של 2400 על 1080 פיקסלים. התמונה נראית נהדרת, צבעונית וחדה, אבל הבהירות המקסימלית בינונית למדי וקצת קשה לעבוד איתו בחוץ באור יום. בניגוד לאחיו הבכיר, המסך כאן לא מתהדר בקצבי רענון גבוהים, אבל זה לא באמת חסר ואפשר בהחלט לחיות חיים מאושרים גם בלי גלילה אולטרה חלקה.
יכולת הצילום היתה הסעיף העיקרי שבגללו הפוקופון הראשון לא מסוגל היה לתת פייט אמיתי למכשירי דגל אחרים. הוא פשוט צויד בחומרת צילום פחות טובה. גם ה-POCO F2 Pro מצויד בחומרת צילום נחותה ביחס ל-Mi10, אבל בניגוד לקודמו, ובאופן מתבקש לאור השנתיים שעברו, מציג ביצועים טובים בהרבה ומצויינים באופן כללי, למרות שאינו מצויד בייצוב תמונה אופטי. מערך הצילום הראשי שלו כולל ארבע מצלמות: מצלמה ברזולוציית 64 מגה פיקסל עם צמצם ברוחב f/1.9, מצלמת טלפוטו/מאקרו ברזולוציה של 5 מגה פיקסל וצמצם ברוחב f/2.2, מצלמה עם עדשה אולטרה רחבה ברזולוציה של 13 מגה פיקסל וצמצם f/2.4, וחיישן עומק ברזולוציית 2 מגה פיקסל. מערך הצילום הזה מייצר תמונות צבעוניות מאוד, חדות ברוב המקרים ועם חשיפות מאוזנות. מנגנון ה-AI ומצב ה-HDR מספקים לתמונות זריקת מרץ נוספת לתמונות חיות וססגוניות ובאופן כללי המקומות בהם המכשיר הזה מצטיין בצילום הם בצילומי תקריב ובפורטרטים, בהם הטשטוש מתבצע בצורה נאה ומדויקת. למעשה, ההבדל היחיד שבאמת מורגש באיכות הצילום בינו לבין ה-Mi 10, כמה לא מפתיע, זה בכל הקשור לצילומי לילה: מצב לילה אמנם מפיק תמונות מוארות יחסית, אבל כרוך באחיזה יציבה במצלמה לשניות בודדות. בצילום ספונטני במצב רגיל בערב בחוץ תקבלו תמונות מטושטשות בחלק גדול מהמקרים, וגווני צבע פחות ססגוניים. מצלמת הסלפי הקופצת, המוארת והמוזיקלית מתפקדת נהדר גם היא ומייצרת תמונות מפורטות מאוד, חדות ועם טווח דינאמי מרשים.
 |
| (צילום: גד גניר) |
 |
| (צילום: גד גניר) |
 |
| (צילום: גד גניר) |
 |
| (צילום: גד גניר) |
הסוללה של POCO F2 Pro מגיעה בקיבול נאה של 4700mAh. זה טיפה פחות מזה של ה-Mi 10, אבל גם ככה מקבלים כאן זמן מסך מרשים מאוד של קצת יותר מ-8 שעות. המכשיר תומך בטעינה מהירה בתקני Quick Charge 4 plus של קוואלקום ו- Power Delivery 3.0 שמסוגלים לטעון סוללה פרוקה לחלוטין ל-100% בתוך כ-63 דקות. טעינה אלחוטית אין, אבל בניגוד ל-Mi 10, כאן עדיין יש שקע אזניות סטנדרטי. הרמקול היחיד חזק למדי אבל הוא לא מציג איכות יוצאת דופן.
(+)- חומרה משובחת
- זמן סוללה ארוך במיוחד
- עיצוב נאה
(-)- מכשיר עבה וכבד
- מצלמה קופצת
- מחיר לא מאוד אטרקטיבי
מחירו של POCO F2 Pro ביבוא רשמי של המילטון לגרסה שנבדקה (6+128 גיגה) עומד על 2499 ש"ח. רוצים יותר RAM ונפח אחסון כפול? על גרסת ה- 8+256 תשלמו 200 ש"ח יותר. סמארטפון זו קומבינציה של מרכיבים: סוג המסך, הגימור, רמקול יחיד או שניים, חומרת מערך הצילום, סוג המסך, כולם גורמים במשוואה שבקצה שלה יש מחיר ואלו שמצליחים להתבלט הם אלו שיוצרים קומבינציה ייחודית שנותנת את התמורה הטובה ביותר למחיר, עם מעט פשרות ככל הניתן. הפוקופון הראשון היה קומבינציה שהצליחה להטריל את שוק הסמארטפונים ואתגרה אפילו את סגמנט מכשירי הביניים. ה-POCO F2 Pro הוא מכשיר טוב, אבל המחיר שלו רחוק מלהיות סנסציוני. האשמה נעוצה בערכת השבבים שמקפיצה את מחירו, אבל לא נותנת כאן ערך יוצא דופן למי שרוכש אותו בנקודת הזמן הנוכחית. ולמרות הכל, הוא עדיין אופציה זולה יחסית להניח את הידיים על חומרה חזקה, אך מצפה לו תחרות לא קלה מול מכשירים של וואנפלוס והמתחרה החדשה באותה משבצת, רילמי.
"מכשירי Poco מגיעים עם משגר אפליקציות ייחודי שכולל, *בניגוד למכשירים אחרים של שיאומי*, מגירת אפליקציות ואפשרות מיון של האפליקציות בתוך המגירה הזאת."
השבמחקלא מדוייק בכלל, צר לי שאתה וסוקרים אחרים כל כך עצלנים ולא בודקים לפני שאתם כותבים את הטעות הזאת.
האפשרות הזאת קיימת כבר כמה חודשים במכשירי שיאומי, יש לי מכשיר של שיאומי (מלפני שנתיים) ומותקנת עליו MIUI 11 והדרך להפעיל את מגירת האפליקציות היא כדלקמן:
הגדרות -> מסך הבית -> מסך הבית -> בחירת האופציה "עם מגירת היישומים".
הוסף רשומת תגובה