כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Note 10

כדור הארץ עגול, חיסונים מצילים חיים, השב״כ לא באמת רצח את רבין, והאמריקאים אכן נחתו על הירח. על כל אלו יש יותר השגות מאשר על עובדה אחת שאין עליה עוררין: מי שרוצה סמארטפון עם מצלמה באמת טובה, חייב ללכת על מכשיר דגל. ה-Mi Note 10 של שיאומי קורא תיגר על העובדה הזאת ומגיע עם מערך הצילום המתקדם ביותר של החברה, למרות שלפי ההגדרות היבשות אינו באמת מכשיר דגל. 

מערך הצילום המתקדם של Xiaomi Mi Note 10 (צילום: גד גניר)

סדרת Mi Note של שיאומי דווקא החלה את דרכה לפני 5 שנים כסדרת מכשירי פרמיום, מכשירים ששמים את הדגל במכשירי דגל, עם ערכות השבבים החזקות ביותר, הגימור היוקרתי ביותר וכמובן גם מערכי הצילום הטובים ביותר בקטלוג החברה. במסגרת חוסר העקביות שמאפיינת כל כך טוב את קטלוג החברה, לאחר שני מכשירי Note בלבד, השהתה את השקת הדגמים בסדרה הזאת והתמקדה בסדרות אחרות. ב-2017 השיקה

את ה-Mi Note 3 הפעם דווקא עם ערכת שבבים של מכשיר ביניים אבל עם מערך צילום זהה לזה של מכשיר הדגל דאז של שיאומי, ה-Mi 8.

ה-Mi note 10 (כן, הם קפצו שבעה מספרים קדימה, אין לי הסבר לזה) לוקח את הקו הזה ומקצין אותו. מערך הצילום שלו מתקדם יותר מזה של מכשירי הדגל הנוכחיים של החברה, אבל ערכת השבבים שלו על הנייר חלשה יותר משלהם: מדובר ב-Snapdragon 730G של קוואלקום, המיועדת לרף העליון של מכשירי ביניים, אותה ערכת שבבים שניתן למצוא גם ב-Mi 9T של החברה. היא אמנם לא מציגה מהירויות שעון מסחררות כמו אלו של סדרה 8XX של יצרנית ערכות השבבים האמריקאית, אבל היא מנסה לכפר על כך באמצעות מעבד גרפי מובנה חזק שאמור לאפשר לה לאזן בין חסכון מסוים באנרגיה, ביצועים טובים בשגרה ועוצמה שתספיק לגיימינג ברמה גבוהה (ביחס לסמארטפון). באשר לגיימינג - היא בהחלט מצליחה: PUBG זיהה באופן אוטומטי את חומרת המכשיר ככזאת המאפשרת הרצה של המשחק בהגדרות התובעניות ביותר שלו. זה לא רק עניין פורמלי, הוא בהחלט הריץ בצורה חלקה את PUBG ומשחקים אחרים, כשההבדל היחיד מהבחינה הזאת בינו לבין מכשירי דגל בא לידי ביטוי בזמני טעינה ראשונית איטיים יחסית של המשחקים. פרט לכך, בשימוש יומיומי Mi Note 10 היה זריז ותפקד נהדר. זכרון ה-RAM מגיע בנפח 6 גיגה, והאחסון שאינו ניתן להרחבה מגיע בנפח נאה של 128 גיגה.

זה המכשיר הראשון של שיאומי שהחל את דרכו עם MIUI 11, גרסת התוכנה העדכנית ביותר של היצרנית הסינית, שמבוססת על אנדרואיד בגרסה 9. ממכשיר שהושק בחודש נובמבר, הייתי מצפה לכלול את גרסת האנדרואיד המתקדמת ביותר (אנדרואיד 10 הוכרזה כבר בספטמבר), אבל בינינו זו תלונה של חמוצים. בחיי היום יום משתמשי שיאומי לא באמת יחושו בהבדל משמעותי ב-MIUI המבוססת על אנדרואיד 9 או 10. מה שכן ניתן להתלונן עליו, זה על באג מרגיז שלא טופל גם בעדכון גרסת התוכנה, שמקפיץ התראה על כך שלוואטסאפ יש הרשאה להשתמש במצלמת המכשיר. זו כנראה התראה חשובה, אבל שום דבר שעשיתי לא מנע ממנה לקפוץ שוב ושוב אחרי כל שימוש בוואטסאפ: שללתי מהאפליקציה את ההרשאה, הענקתי לה אותה בחזרה, העלמתי את ההתראה אך היא המשיכה לחזור שוב ושוב בלי הפסקה. מלבד זה, הכל עבד כשורה, ללא בעיות נוספות. לזכותה של שיאומי ניתן לבשר שבמכשיריה החדשים, היא ויתרה על אפליקציות החייגן, אנשי הקשר וההודעות המקוריות שלה, ועושה במקומן שימוש באפליקציות הנהדרות של גוגל. תוספת חביבה שהביאה איתה MIUI 11 היא אפשרות להתאמה אישית של מסך ה-Always On עם סגנונות שעון שונים ומגוונים.

עיצובי השעון למצב Always On (צילום: גד גניר)

ה-Mi Note 10 הוא מכשיר גדול יחסית וכבד (208 גרם), בעיקר בגלל הסוללה האימתנית ששיאומי בחרה לדחוס לתוכו. חלקו האחורי מצופה בזכוכית גורילה 5 ומגיע בשלושה צבעים לבחירה: שחור לבן או ירוק כמו ביחידה שהגיעה אליי לבדיקה. בניגוד למכשירים כמו Mi 9T ו-Redmi Note 8 Pro, או אפילו Mi A3, במקרה של המכשיר הזה אין איזושהי דוגמה מעניינת, דפוס כלשהו על גב המכשיר. מדובר בצבע מטאלי אמנם, אבל חלק ומעט משעמם. כרגיל, שיאומי מוסיפה לערכת המכשיר כיסוי שקוף, מסורת מבורכת. פחות מבורכת היא ההתעקשות של החברה ב-2020 שלא למגן באופן רשמי את מכשיריה בפני מים כמו חלק גדול מהיצרניות בשוק. המסך כאן הוא מסך AMOLED נאה בגודל 6.47 אינטש ברזולוציית 1080 על 2340 פיקסלים. מעבר ליתרונות הקבועים של מסכי AMOLED בהצגת גווני צבע חיים ושחור כהה מאוד, הפאנל שלו מחזיר אור בצורה שמאפשרת שימוש סביר בהחלט גם בחוץ. שיאומי התאפקה ולא שילבה כאן מצלמה קופצת, ובמקומה עושה שימוש במגרעת קטנה יחסית בראש המסך. חבל רק שבחרה במסך בעל שוליים קמורים, שטיק עיצובי מיותר ולא שימושי, שלא קיים באף מכשיר אחר שלה כרגע.

המגרעת בראשו של Mi Note 10 (צילום: גד גניר)

מסך קמור, שטיק עיצובי חסר שימוש (צילום: גד גניר)

Xiaomi Mi Note 10 (צילום: גד גניר)

החלק המעניין באמת ב-Mi Note 10 הוא ללא ספק מערך הצילום המתקדם שלו: לא פחות מ-5 מצלמות וחיישן ברזולוציה חסרת תקדים של 108 מגה פיקסל. מה עושים עם כל כך הרבה מצלמות ומגה פיקסלים? מצלמים בזום כפול 5. ואיך יוצאות התמונות בזום הזה? בגדול בסדר, אבל רק אם מצלמים בתנאי תאורה אופטימליים. כל תאורה שאינה צהרי יום אביבי, תניב תמונות שסובלות מעיבוד יתר, מריחות ופגיעה בפירוט בתמונה. הסיבה לכך פשוטה: בניגוד נניח ל-P30 Pro של וואווי, ובניגוד להצהרות של שיאומי עצמה, אין כאן עדשות זום כפול 5 אופטי במובן המוכר והידוע, אלא "רק" 3.7. שיאומי משתמשת בטכניקה של איחוד פיקסלים בתוך החיישן כדי להגיע לזום כפול 5 הנכסף, וזה אכן עדיף על זום דיגיטלי קונבנציונלי, אבל עדיין יש מקום לשיפור. עניין מרגיז שלא כל כך קשור לחומרת הצילום אלא יותר לסידור שלה: שיאומי סידרה בשורה את עדשות חמשת המצלמות שלה לאורך המכשיר. עדשת המאקרו היא האחרונה בשורה הזאת, והיא נמצאת כמעט באמצע אורך המכשיר. מאחר שהעדשה הזאת היא בעלת זוית רחבה יחסית, ובגלל שהיא כבר קרובה למקום שבו נמצאת היד שמחזיקה את המצלמה, קרו לי מקרים בודדים בהם היא קלטה את קצה האצבע שלי.

Xiaomi Mi Note 10 (צילום: גד גניר)

העובדה שיש למכשיר מצלמת 108 מגה פיקסל לא אומרת שכל תמונה שמצלמים איתו היא אכן ברזולוציה הזאת. כדי לצלם ברזולוציה הזאת, צריך לעבור למצב צילום ספציפי שאכן עושה שימוש במלוא הרזולוציה של החיישן, תוך ויתור על צילום בזום או בזוית רחבה. התמונות במצב הצילום הזה יוצאות ענקיות ומפורטות להדהים וניתן להבחין בהן בפרטים שלא שמים לב אליהם בזמן הצילום. גם בצילום רגיל, בזום כפול 2 בלבד, בצילום בזוית רחבה, ובמאקרו, מקבלים תוצאות מעולות. גם צילום במצב לילה מרשים מאוד ומספק תמונות מוארות להפליא ברמה שקשה להאמין שצולמו בחושך. אגב, בשל הרזולוציה הגבוהה, עיבוד התמונה הראשוני גוזל משאבי מעבד ניכרים, ובדומה ל -Nokia 9 PureView גם כאן ישנה השהיה מסויימת עד שניתן לראות את התמונה שצילמתם. בניגוד למכשיר של נוקיה, ההשהייה כאן בהחלט נסבלת ועומדת על משהו שבין שניה וחצי לשתי שניות.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

ועדיין, אני לא בטוח שזו אכן המצלמה הטובה ביותר ששיאומי אי פעם שילבה במכשירים שלה, לפחות לא ברמה הבסיסית של צילום ספונטני. יותר מדי פורטרטים יצאו לי מטושטשים, וצילום של אובייקטים בתנועה יצא סביר רק במצב 108 מגה פיקסל. ב-Dx0 העניקו לה ציון גבוה מזה של iPhone 11 Pro Max ו

מזה של +Samsung Galaxy Note 10, אבל איכשהו, בחויה האישית שלי, המצלמה הזאת, עם כל הורסטיליות שלה, הלהיבה אותי בעיקר בקונטקסט הקבוע של שיאומי, כלומר ביחס התמורה למחיר. חשוב להדגיש: זו תהיה הגזמה מופרעת להתאכזב ממצלמה כזאת, אבל היא גם לא מהווה פריצת דרך אמיתית לדעתי.

לגבי הסוללה אתחיל מהסוף: בממוצע, הוצאתי ממנה כ-6 שעות מסך, נתון יפה שלא מעט יצרניות מתקשות להגיע אליו. הבעיה היחידה היא שכאמור מדובר במכשיר עם ערכת שבבים מהרף העליון של מכשירי ביניים, מכשירים שלרוב מתעדפים חסכון בצריכת חשמל על פני ביצועים. כשמוסיפים לכך את העובדה שהמכשיר התברך בסוללה עם קיבול גדול מאוד של 5260mAh, נשאלת השאלה איך ייתכן שלא מקבלים כאן אפילו יותר זמן מסך. התשובה היא כנראה במסך הענק ובמצלמה שכנראה מכבידה לא רק על המעבד אלא גם על הסוללה, אבל גם 6 שעות מסך זה מכובד מאוד. השמע ברמקול ובאפרכסת חזק ובאיכות לא רעה בכלל. מי שעושה כאן קאמבק מפתיע ומשמח הוא שקע האזניות הסטנדרטי, אחרי שנעדר מהמכשיר הקודם בסדרה.

Xiaomi Mi Note 10 (צילום: גד גניר)

(+)

• מסך איכותי ושמיש גם באור יום
• מצלמה ורסטילית ואיכותית
• שמע איכותי ברמקול ובאפרכסת, שקע אזניות

(-)

• לא זול (במונחי שיאומי)
• המצלמה פחות מרשימה בפורטרטים, צילום בזום מקסימלי מחייב תנאי תאורה אופטימליים
• עדיין אין עמידות במים במכשירי שיאומי

מחירו של Mi Note 10 ביבוא רשמי עומד על 2490 ש"ח, מה שאומר שגם אם ממש רוצים להתייחס אליו כאל מכשיר ביניים, קשה לעשות זאת כשהוא מתומחר באותה רמת מחיר של מכשירי הדגל של החברה. 

בין אם זה מכשיר דגל ובין אם לא, אין ספק שזהו מכשיר מצוין, ולמרות שבמונחי החברה הזאת הוא יקר יחסית, ולמרות שעל הנייר הוא נראה פורץ דרך הרבה יותר ממה שהוא במציאות, עדיין מדובר בעסקה מעולה ביחס למה שמציעות יצרניות אחרות בטווח המחיר הזה, כרגיל אצל שיאומי.

המכשיר נמסר לבדיקה באדיבות אתר Gearbest