כזה ניסיתי: Redmi Note 8 Pro

הביקורת הזאת על Redmi note 8 Pro היתה צריכה להיפתח בהסבר על מה שמבדיל בין דגמי ה-Redmi Note לבין דגמי ה-Pro. הבעיה ששיאומי היא כנראה היצרנית עם קטלוג הסמארטפונים הכי לא עקבי בעולם. גם אם מבודדים את סדרת מכשירי ה-Redmi Note מג'ונגל המכשירים האחרים של החברה, עדיין כאן קשה להבין את האסטרטגיה שלה ומה בדיוק מבדיל ביניהם. לפעמים ה-Pro התייחס למכשיר עם ערכת שבבים של יצרנית אחרת מזו של ערכת השבבים במכשיר ה-Redmi Note הרגיל, לפעמים היה מדובר באותה יצרנית אבל בערכת שבבים מעט משודרגת, בחלק מהשנים לא טרחה בכלל להציג גרסת Pro ובחלק מהשנים השיקה רק את גרסת ה-Pro. ומה השנה? לאחר מספר שנים בהם דבקה בערכות השבבים של קוואלקום האמריקאית, חזרה שיאומי אל מדיהטק הטייוואנית לטובת ה-Redmi Note 8 Pro.

Redmi Note 8 Pro (צילום: גד גניר)

למעשה, על הנייר, ערכת השבבים של מדיהטק מציגה מספרים דומים לאלו של הגרסה הזולה יותר, שדווקא מגיעה עם ערכת השבבים של קוואלקום. שתיהן בעלות 8 ליבות ומהירויות הליבות די דומות. אז למה אני מתעכב דווקא על הנקודה הזאת? ובכן, לערכת השבבים יש השפעה מכרעת על חויית השימוש במכשיר, על הביצועים שלו, היציבות ועל צריכת החשמל שלו. לאור ניסיון העבר עם מעבדי החברה שבדר"כ מספקת ערכות שבבים ליצרניות סיניות יותר אנונימיות משיאומי, הגעתי לביקורת הזאת מוכן לנורא מכל. בשבועיים הראשונים לשימוש במכשיר חששותיי התאמתו: אפליקציות פופולריות כמו וואטסאפ ופייסבוק מסנג'ר נטו לקרוס לעיתים קרובות מדי וחויית השימוש במכשיר היתה מתסכלת מאוד. עדכון גרסה שהגיע לפני שהתייאשתי סופית מהמכשיר, שיפר את המצב מהקצה אל הקצה: ה-Redmi Note 8 Pro הפך בבת אחת למכשיר זריז, יציב ואפילו כזה שלא נוטה לזלול את הסוללה. מספר ימים לאחר מכן הגיע שדרוג תוכנה נוסף, הפעם מ-MIUI 10 ל- MIUI 11, מערכת ההפעלה מבוססת האנדרואיד של שיאומי. גרסת האנדרואיד אגב לא השתנתה ונותרה גרסה 9, אבל המכשיר נותר גם אחרי השדרוג הזה זריז ויציב. חלק מהקרדיט להתנהגות המופתית הולך אל זכרון ה-RAM המרווח בנפח של 6 גיגה (זה נפח ה-RAM הבסיסי והקטן ביותר עבור דגם ה-Pro), שמאפשר השארת יותר אפליקציות פתוחות ברקע, מה שחוסך המתנה לטעינתן מחדש. האחסון המובנה ב-Redmi Note 8 Pro עומד על 64 גיגה, הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון.

מה חדש ב-MIUI 11? מערכת ההפעלה זכתה לרענון עיצובי קל ולשיפורים ב-Dark Mode, נוספו גם אפשרות למענה מהיר להודעות מבלי לצאת מפעילויות אחרות במכשיר, יכולות שיתוף קבצים מתקדמות יותר, מרכז משחקים עם שליטה על מה יכול ומה לא יכול להפריע לכם באמצע משחק ועוד. באופן כללי, גם לפני גרסה 11, מערכת ההפעלה MIUI ידעה לנצל היטב את משאבי החומרה של המכשירים של שיאומי, ובמקרה של רדמי נוט 8 פרו, זה ככה גם אחרי השדרוג לגרסה החדשה.

Redmi Note 8 Pro (צילום: גד גניר)

את Redmi Note 8 Pro ניתן להשיג בשלושה צבעים: שחור, לבן וירוק. בצבע הירוק, שהגיע אליי לבדיקה, ישנו אפקט של החלפת צבעים בין ירוק לשחור והתוצאה מרהיבה ולא היתה מביישת גם מכשירים יקרים בהרבה. המכשיר עצמו נוח לאחיזה, אבל כמו ב-Mi 9 מערך הצילום האחורי בולט בצורה מעט מוגזמת החוצה. הבליטה הזאת מאכלסת גם קורא טביעות אצבעות סטנדרטי, שאמנם עושה רושם פחות אלגנטי וחדשני מקורא טביעות אצבעות קדמי מתחת לזכוכית המסך, אבל הוא מגיב מהר מאוד למגע ואחוז הפעמים שבהם לא הצליח לזהות את האצבע היה אפסי. למקרה שתהיתם, אז לא, גם המכשיר הזה של שיאומי לא מתהדר בתקן כלשהו לעמידות במים. המסך, בגודל 6.3 אינטש וברזולוציית 1080 על 2340 פיקסלים הוא אמנם מסך LCD סטנדרטי ולא מסך AMOLED, אבל זו פשרה שבהחלט ניתן לחיות איתה בשלום: הוא צבעוני במידה מספקת ומואר היטב. בראשו ממוקמת מגרעת קטנה בתצורת טיפה. כמו בקורא טביעות האצבעות, מדובר בבחירה אמנם פחות מלהיבה, אבל יותר פרקטית בשימוש היומיומי לעומת מצלמה קופצת (כפי שזה ב-Redmi Mi 9T).

Redmi Note 8 Pro (צילום: גד גניר)

Redmi Note 8 Pro (צילום: גד גניר)

לפני שנה בדיוק כתבתי כאן ביקורת על Galaxy A9, מכשיר מהדרג הגבוה של רמת הביניים של סמסונג, שהתהדר בנתון חסר תקדים: מערך צילום ראשי בעל לא פחות מארבע מצלמות. אוטוטו 2019 נגמרת ומערך צילום בעל ארבע מצלמות הגיע גם אל דרג הביניים של שיאומי. טכנית, יש כאן אכן ארבע מצלמות, אבל בפועל אחת מהן היא בגדר חיישן נפח בלבד, שמיועד לסייע בצילומי פורטרט. מלבדה, כולל מערך הצילום המרובע גם מצלמה ראשית ברזולוציה של 64 מגה פיקסל, עדשה רחבה (26 מ"מ) וצמצם ברוחב f/1.9, מצלמה ברזולוציית 8 מגה פיקסל עם עדשה אולטרה-רחבה (13 מ"מ) וצמצם ברוחב f/2.2, ומצלמה נוספת המיועדת לצילומי מאקרו, ברזולוציית 2 מגה פיקסל וצמצם ברוחב f/2.4. כן, חסרה כאן מצלמת זום. אבל הפונקציונליות קיימת: המכשיר עושה שימוש במצלמת ה-64 מגה פיקסל כדי לספק זום דיגיטלי איכותי עם איבוד מינימלי של איכות. על הנייר, למעט העובדה שמדובר במערך צילום בעל ארבע מצלמות, ורזולוציית ה-64 מגה פיקסל, אין במערך הצילום הזה משהו יוצא דופן ביחס למה שניתן למצוא במכשירי ביניים, וגם אין כאן מייצב תמונה אופטי. זה לא מפריע למצלמה להפיק תמונות מפתיעות באיכותן, ואפילו להתמודד יפה מאוד עם צילומים בחשכה. התמונות יוצאות חדות, מפורטות וממוקדות, ללא עיוות בגווני הצבע. זו עדיין לא רמה של מצלמות במכשירי דגל, אבל זה בהחלט בכיוון, וללא ספק בין המצלמות הטובות ביותר שניתן למצוא במכשירים ברמת המחיר הזאת. גם המצלמה הקדמית, ברזולוציה של 20 מגה פיקסל, מצליחה להפתיע מאוד לטובה ולספק תמונות חדות וצילומי פורטרט מרשימים מאוד.

Redmi Note 8 Pro (צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

שיאומי ציידה את Redmi Note 8 Pro בסוללה אימתנית בקיבול של 4500mAh. הסוללה הזאת הספיקה לי בממוצע לכמעט 9 שעות מסך, או במילים אחרות, יומיים של שימוש ללא צורך בטעינה, תענוג. הרמקול היחיד של המכשיר ממוקם בחלקו התחתון ומספק עוצמת שמע נאה, וגם איכות לא רעה בכלל. שיאומי היתה בין הראשונות לאמץ במכשירי הדגל שלה את הטרנד המשוקץ של ויתור על שקע האזניות, אבל למרבה השמחה מכשירי הביניים שלה ברובם עדיין מגיעים עם השקע הזה, וכך גם ה-Redmi Note 8 Pro.

Redmi Note 8 Pro (צילום: גד גניר)

(+)

• מצלמה מפתיעה באיכותה
• סוללה חזקה במיוחד
• חויית שימוש זריזה וזורמת

(-)

• לא עמיד במים
• גרסת התוכנה מבוססת על אנדרואיד 9 הותיקה יחסית
• מערך הצילום בולט קצת יותר מדי החוצה

מחירו של Redmi Note 8 Pro ביבוא רשמי של המילטון הוא 1099 ש"ח. זה כמעט בנאלי לציין זאת שוב, אבל כרגיל אצל שיאומי, ובמיוחד במכשירי Redmi, התמורה שמקבלים כאן למחיר היא פנטסטית. כמו רוב קודמיו, גם המכשיר הזה מציע שילוב של חויית שימוש זורמת וזריזה (בכפוף לגרסת התוכנה), וסוללה חזקה. בשונה מהם, הוא מצליח הפעם גם להציב סטנדרט חדש בכל הקשור לאיכות הצילום במכשירים ברמת המחיר שלו.