כזה ניסיתי: Nokia 9 PureView

למעריצי אפל, סמסונג, ואפילו וואווי עד לא מזמן, אין יותר מדי דאגות. יש לו"ז קבוע של שתי השקות עיקריות בשנה, ומי שלא יכול להמתין בסבלנות להשקות, מקבל בדר"כ מנה הגונה של הדלפות מידע מספר חודשים לפני ההכרזות הרשמיות. אצל נוקיה זה עובד אחרת. מי שליבו שייך למותג הפיני והמתין ליציאתו של מכשיר דגל ראוי, נאלץ לחכות נצח במונחי התעשיה: שרטוטים ראשונים שמלמדים על כך שנוקיה עובדת על סמארטפון עם לא פחות מ-5 מצלמות דלפו לרשת כבר לקראת סוף שנת 2017, אך Nokia 9 PureView הושק רשמית רק בחודש מרץ 2019. כך יצא שבעודה משחררת לשוק מכשירי ביניים סימפטיים בזה אחר זה, דווקא עם מכשיר הדגל המלהיב שלה היא מתמהמהת. האם היה שווה לחכות? לרוב, מגיע כאן "כן אבל" או תשובה מורכבת אחרת. במקרה של Nokia 9 PureView התשובה דווקא פשוטה מאוד: "לא".

Nokia 9 PureView (צילום: גד גניר)

את הרמז המובהק ביותר לכך שתקופת הדגירה של נוקיה על המכשיר נמשכה זמן רב מדי, ניתן למצוא במפרט הטכני שלו. המכשיר הוכרז כאמור במרץ 2019, כאשר הוא מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 845 של קוואלקום, ערכת השבבים החזקה והעדכנית ביותר לשנת 2018. למעשה, הוא הושק במקביל למכשירים אחרים של יצרניות אחרות שכבר התבססו על ערכת השבבים החדשה יותר של קוואלקום, Snapdragon 855. ערכת שבבים זה לא משהו שפשוט שולפים מהמכשיר ומלחימים לתוכו אחת חדשה יותר, והניחוש שלי הוא שכשבנוקיה ראו שיצליחו להשיק אותו רק כשתגיע לשוק ערכת שבבים חדשה יותר, העדיפו שלא להכנס להרפתקה של התאמת מערך הצילום המתקדם ל-Snapdragon 855 ובחרו להשיק את המכשיר עם מה שיש וזהו. מה שיש אגב לא נורא בכלל: המכשיר תפקד נהדר, היה זריז, יציב והתנהג בשימוש יומיומי כמכשיר דגל לכל דבר. שאר המפרט אגב תואם פחות או יותר למה שמצופה ממכשיר דגל בשנת 2019: זכרון RAM בנפח נאה של 6 גיגה, ואחסון בנפח של 128 גיגה. בניגוד לרוב המכשירים האחרים של נוקיה שיצא לי לנסות עד כה, כאן לא ניתן להרחיב את האחסון באמצעות כרטיס זכרון, וחבל.

כמו כל מכשיר אחר של נוקיה בשנים האחרונות, גם ה-PureView משתייך לתכנית Android One, ומתבסס על אנדרואיד 9 (Pie). למעט אפליקציית המצלמה שהותאמה למערך הצילום המתקדם, המכשיר עצמו נקי לחלוטין מהתאמות ושינויים של נוקיה, וקיבל במהלך שהותו אצלי עדכוני אבטחה מגוגל מספר ימים לאחר שגוגל שחררה אותם. כמו תמיד אצל נוקיה מאז גלגולה החדש תחת HMD Global, טהרני אנדרואיד ימצאו כאן את מבוקשם, והמכשיר הזה מספק ב-99% מהזמן חויית שימוש דומה מאוד לזו של מכשיריה של גוגל עצמה.

Nokia 9 PureView (צילום: גד גניר)

Nokia 9 PureView, כמו כל מכשיריה של נוקיה שייך לתכנית Android One (צילום: גד גניר)

ל-PureView מסך מרהיב. זהו מסך P-OLED בגודל 5.99 אינטש, ברזולוציית 1440 על 2880 פיקסלים, או במילים אחרות, 2K. המסך מואר היטב, מציג צבעוניות מאוד מרשימה ובאופן כללי תענוג להתבונן בו. מעבר לכך, נוקיה ליטשה את רטט התגובה, הפידבק שמקבלים מהמסך למגע, בצורה מושלמת. מה שמסביב למסך קצת פחות מלהיב. מבחינת אימוץ טרנדים עיצוביים, נראה שה-Nokia 9 PureView נשאר אי שם בשנת 2017: בעוד יצרניות אחרות נאבקות עם מגרעות מסך, מקטינות אותן, מוותרות עליהן לטובת מצלמה קופצת ושאר טריקים אחרים, כאן אין מגרעת בכלל. נוקיה נשארה עם מסגרות מסך דומות לאלו שאפיינו את Samsung Galaxy S8 ו-LG G6 אבל זה לא באמת מפריע בשימוש היומיומי. מה שכן מפריע זו ההחלטה של נוקיה כן לאמץ טרנד אחר: קורא טביעות אצבעות מתחת למסך, שמתחרה באופן רציני על התואר "קורא טביעות האצבעות הגרוע ביותר בהיסטוריה של קוראי טביעות האצבעות הגרועים ביותר", מול זה של ה-Galaxy A80. כדי להוסיף חטא על פשע, החיווי הגרפי של הקורא עצמו ממוקם מעל חיווי הספרות לפתיחה באמצעות הקוד הסודי. התוצאה היא שמדי פעם בעודכם מנסים ללא הצלחה לשחרר את המכשיר מנעילה באמצעות טביעת האצבע, נלחצות בטעות ספרות. מה שמציל כאן את המצב (בניגוד ל-Galaxy A80) הוא זיהוי הפנים שאמנם אינו מאובטח, אבל לפחות חוסך את הצורך להאבק עם מסלול המכשולים הביומטרי שנוקיה מציבה למשתמשיה.

Nokia 9 PureView. מסך מרהיב (צילום: גד גניר)

Nokia 9 PureView . אין מגרעת אבל יש מסגרות מסך (צילום: גד גניר)

 מקוראי טביעות האצבעות הגרועים שיצא לי לנסות (צילום: גד גניר)

Nokia 9 PureView (צילום: גד גניר)

גוף המכשיר חלק ומעוגל, וגם לא עבה במיוחד. מעבר לכך, בניגוד לרוב היצרניות בשוק, בנוקיה הצליחו להטמיע את מערך הצילום כולו בתוך גוף המכשיר, ללא בליטה. זה לא רק יפה יותר, זה משפר את יציבות המכשיר ומונע ממנו להתנדנד, אם הקטע שלכם זה להקליד עליו כשהוא מונח על שולחן.

מערך הצילום של Nokia 9 PureView (צילום: גד גניר)

מערך הצילום הוא מה שאמור היה לטשטש את כל החסרונות הלא מאוד קריטיים שציינתי קודם. בסוף שנת 2017, כשנחשף שלמכשיר יהיו 5 מצלמות, עדיין לא היו בשוק מערכי צילום בסמארטפונים עם שלוש מצלמות. מערך הצילום שדומה קצת לפתח ניקוז של כיור, כולל 5 מצלמות ברזולוציית 12 מגה פיקסל, עם צמצמים ברוחב f/1.8, כאשר שלוש מתוכן מצלמות בשחור לבן והשתיים הנותרות בצבע. שני העיגולים הנוספים באיזור מערך הצילום מאכלסים חיישן עומק ואת המבזק. כל העדשות הן בגודל זהה, מה שאומר שאין כאן אפשרויות צילום שונות כמו צילום רחב או זום אופטי. כמו כן, גם אין כאן מייצב תמונה, אבל הטכנולוגיה שבבסיס מערך הצילום הזה אמורה לייתר את הצורך באחד כזה.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

לטובת מיזם הצילום היומרני הזה, גייסה נוקיה את צייס, ספקית העדשות הקבועה עוד מהגלגול הקודם שלה, ואת Light, חברה שפיתחה מצלמה בעלת לא פחות מ-16 (!) חיישנים. הטכנולוגיה של Light מתבססת על צילום במגוון חשיפות בו זמנית, ליצירת תמונה בעלת טווח דינמי גבוה במיוחד, כאשר מעבד התמונה מאחד את המידע המתקבל מכל החיישנים לכדי תמונה אחת אופטימלית. ב-Nokia 9 PureView לא קיבלתי תמונה אופטימלית. להיפך, רוב התמונות שצילמתי באמצעותו יצאו חשוכות מדי, עם צללים משונים ובאופן כללי לא טבעיות. מאז כניסת ה-AI לתחום הצילום הסלולרי, כבר חלפו תחת ידיי לא מעט מכשירים שמוציאים תמונות שהן בבירור לא ריאליסטיות אבל עדיין מרשימות מאוד. כאן זה לא המקרה: תמונות פורטרט יצאו מבהילות והאפרוריות שלטה ברוב התמונות. אני מסרב להאמין שהבעיה נעוצה בחומרה ואני מעריך שמדובר כאן בבעיה בהתאמת התוכנה למערך הצילום המחומש, ועדיין, עבור מי שמעוניין לבצע צילומים מזדמנים וספונטניים עם המכשיר הזה, צפויה אכזבה קשה. מעבר לכך, הטכנולוגיה של Light מחייבת תהליך עיבוד לאחר צילום של כל תמונה ותמונה. ניתן לצלם ולצלם, אבל משך הזמן שלוקח עד שהתמונה עצמה נוצרת במכשיר וניתנת לצפייה ארוך להפליא ונמשך שניות ארוכות. במצבים מסוימים, כשרציתי לצלם ולקבל תוצאה מהר (נניח, לצלם מוצר בסופר ולהתייעץ אם לקנות אותו), העדפתי להשתמש באפשרות הצילום דרך וואטסאפ, ולקבל תוצאה, מרשימה אפילו פחות, אבל לפחות מיידית. הדבר החיובי היחיד שכן ניתן להגיד בהקשר של צילום ו-Nokia 9 PureView הוא שהמכשיר יודע להפיק קבצי RAW של התמונה, אותם ניתן לערוך באמצעות תוכנות מתקדמות לעריכת תמונות. אם אתם בעניין של ללכת ולהשקיע את הזמן הזה בתמונות שצילמתם בסמארטפון שלכם, זה הטלפון בשבילכם.

הסוללה של Nokia 9 Pureview לא מרשימה באופן מיוחד. קיבול של 3220mAh יספיק לכם לכ-4.5 שעות מסך, בערך יום של שימוש סטנדרטי. המכשיר תומך בטעינה מהירה בהספק של 18W בתקן QC 3.0 ויודע גם להיטען באופן אלחוטי. הרמקול היחיד של המכשיר, הממוקם בחלקו התחתון, מפיק אמנם עוצמת שמע חזקה, אבל לא באיכות יוצאת דופן. נוקיה החליטה לוותר כאן על שקע האזניות, כאילו אין מספיק דברים מרגיזים במכשיר הזה גם ככה.

Nokia 9 PureView (צילום: גד גניר)

(+)

• מסך איכוי ומרהיב
• מערכת הפעלה אנדרואיד "נקייה", בלי תוספות מיותרות
• לא יקר במיוחד

(-)

• יכולות צילום בינוניות לכל היותר
• קורא טביעות אצבעות איום ונורא
• ערכת שבבים משנה שעברה

הבשורות הטובות לגבי Nokia 9 PureView הן שהוא לא עולה הרבה, 2299 ש"ח, מחיר נמוך ביחס למכשיר שאמור להשתייך לקטגוריה היוקרתית של מכשירי דגל. הבעיה שגם עבור המחיר הזה לא מקבלים כאן תמורה מי יודע מה: על ערכת השבבים משנה שעברה, על קורא טביעות האצבעות הגרוע ועל ביצועי הסוללה הפושרים עוד ניתן היה לסלוח. הבעיה שבתחום הצילום, התחום שבו המכשיר הזה אמור היה להבריק, הוא עושה בדיוק את ההיפך, והעובדה שהמסך נראה טוב, ושמערכת ההפעלה נקייה משינויים, לא מצליחה באמת לפצות על כך.