כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 9

בשנה שעברה, בסמוך להשקת גלאקסי נוט 8, כתבתי כאן מניפסט מלא זעם על מחירם ההולך ומאמיר של סמארטפונים חדשים, אל מול העובדה שהיצרניות שלהם לא עושות מאמץ אמיתי לטפל בסוגיות שבאמת מעיקות על חיי היום יום של המשתמשים. ישבו קברניטי סמסונג בבוקר ה-24 באוגוסט, קראו בעצב את מה שפרסמתי אצלי בבלוג והחליטו שהגיע העת להקשיב לי. חלקית. Galaxy Note 9, המכשיר החדש ביותר בסדרה מגיע עם שתי הבטחות מצד סמסונג שאמורות לשפר את חיי היומיום של המשתמש: סוללה שתספיק ליום שלם של שימוש, ונפח אחסון גדול מאי פעם כדי שלא תצטרכו למחוק תמונות. על הדרך הוסיפו גם פונקציונליות חדשה לעט, סימן ההיכר של והסיבה לקיומה של סדרת Note. האם סמסונג עומדת בהבטחותיה? בהחלט, אבל האם ההבטחות הללו שוות מחיר שנושק ל-4000 ש"ח? התשובה לשאלה הזאת קצת יותר מורכבת.

Samsung Galaxy Note 9 (צילום: גד גניר)

כהרגלה, סמסונג ממשיכה עם אותה ערכת שבבים שהציגה בהשקת מכשירי סדרה S לפני מספר חודשים. בדגם המיועד לשוק הישראלי מדובר ב-Exynos 9810, בעלת 8 ליבות, ארבע מהן במהירות של 2.7 גיגהרץ, ועוד ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ. זכרון ה-RAM הוא בנפח נאה של 6 גיגה. לראשונה אצל סמסונג, נפח הזכרון המינימלי בו תוכלו להשיג את ה-Note 9 עומד על כ-128 גיגה (מנפח זה צריך לנכות את השטח המוקצה למערכת ההפעלה, כ-18 גיגה). ניתן גם להרחיב אותו באמצעות כרטיס זכרון, בנפח של כ-512 גיגה נוספים. קבוצות הוואטסאפ שלכם בהחלט יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי למלא נפח זכרון כזה. חוששים שיעמדו איכשהו באתגר? סמסונג מציע גם דגם בעל אחסון של 512 גיגה, יחד עם 8 גיגה RAM.

Galaxy Note 9 (צילום: גד גניר)

ה-Galaxy Note 9 הושק בסמוך להשקת הגרסה החדשה ביותר של מערכת ההפעלה אנדרואיד, Pie. מאחר שהתאמה של גרסה חדשה של אנדרואיד למכשיר זה עניין של כמה חודשים של התאמות ובדיקות, ה-Note 9 הגיע לשוק עם גרסת האנדרואיד הותיקה יותר 8.1.0 Oreo. הציפוי שסמסונג הוסיפה לביסקוויט הוא Samsung Expreience 9.5, שאנשים נוטים להמשיך לקרוא לו בשם הממשק שליווה את הסמארטפונים של סמסונג במשך שנים, Touchwiz. במשך שנים פיתחו משתמשים תיעוב עמוק כלפי השינויים שסמסונג ביצעה במערכת ההפעלה אנדרואיד, בעיקר בגלל העובדה שמדובר היה בשינויים שהכבידו על חומרת המכשיר והאטו אותו. במקרה של  Note 9 זה פחות רלוונטי בגלל שהמפרט סוחב כאן בלי בעיה את כל השטויות שסמסונג דחפה למכשיר. מהן השטויות שסמסונג דחפה אל המכשיר? את אפליקציית השליטה שלה על שעונים חכמים וצמידי פעילות, דפדפן משלה, את אפליקציית הספורט שלה Samsung Health, אפליקציית מעבר ממכשיר ישן למכשיר זה, וחנות אפליקציות משלה. בהשקת ה-Note 9 הוכרז שיתוף פעולה בין סמסונג לספוטיפיי. במשך שנים ניסתה סמסונג את מזלה בשירותי מוזיקה בסטרימינג וכשלה בכל פעם מחדש. הפעם בחרה להסתמך על שירות מוזיקה קיים שהוכיח את עצמו, ושילבה גישה אליו היישר מאפליקציית המוזיקה של סמסונג עצמה. אותה אגב סמסונג דווקא לא התקינה על המכשיר מראש, ותצטרכו להתקין אותה בעצמכם. כל אחת מהאפליקציות שהזכרתי ניתנת למחיקה מן המכשיר. עם זאת, סמסונג מפרגנת לחברים, וכך אתם מקבלים במכשיר ששילמתם עליו לא מעט מכספכם, את חבילת אופיס של מיקרוסופט למכשירי אנדרואיד, מותקנת מראש בלי אפשרות להסרה מהמכשיר, רק אפשרות לבצע ניטרול. לזכותה של סמסונג יאמר שהאפליקציות מגיעות עם צ'ופר ממיקרוסופט, 100 גיגה לשנתיים בענן של מיקרוסופט, OneDrive. אוהבים אפליקציות שמותקנות לכם מראש על המכשיר, אין לכם שימוש בהם ואין לכם גם דרך להיפטר מהן? תשמחו לשמוע שגם ביקסבי כאן, עדיין לא דוברת עברית אבל נגישה בהחלקת מסך הבית הצידה וכמובן התקמבנה כמו במכשירים הקודמים של סמסונג, על כפתור פיזי שמפעיל אותה. כאמור, היא אינה ניתנת לניטרול, אבל מאחר שסמסונג לא מעוניינת שתיפתח לכם בטעות, ניתן להגדיר כי לחיצה כפולה בלבד מפעילה אותו. זה החלק שהכי מפריע לי במכשיר הזה. סמסונג בנתה מכשיר לתפארת, עם מפרט טכני מהחזקים בשוק שבהחלט יודע להתמודד עם התוכנה של סמסונג, אבל עדיין מעיק לראות שהמכשיר שהשכבתם עבורו כמעט ארבע אלפיות נראה כמו אסופת אילוצים מסחריים וניסיונות לדחוף שירותים נלווים של סמסונג. מעבר לכך, הימים הראשונים עם המכשיר היו סוג של מירוץ של נוטיפיקציות שנועדו להלחם על תשומת לב מצידי. עשרות הודעות שמסבירות כיצד להשתמש במגוון השירותים שהמכשיר מציע, ולהציף יכולות ייחודיות שלו. לגיטימי להציע למשתמשים להכיר את היכולות האמיתיות של המכשיר שזה עתה קנו. במקרה של סמסונג זה הפך לקצת מציק.

מה אני רוצה לעשות? להסיר אותך, ביקסבי, מהמכשיר הזה (צילום: גד גניר)

המסך של Galaxy Note 9 משובח, כרגיל. מסך Super AMOLED בגודל 6.4 אינטש (הודות ל-0.1 אינטש יותר מב-Note 8, מדובר במסך ה-Note הגדול ביותר בהיסטוריית סדרת הפאבלטים הזאת) ברזולוציה מקסימלית של 1440 על 2960 פיקסלים. אם אינכם זקוקים לכל כך הרבה פיקסלים ביום יום (וסביר להניח שאינכם זקוקים), תוכלו לשנות את הרזולוציה בהגדרות ל-1080 על 2220 פיקסלים, או אפילו פחות מזה, ולזכות בעוד כמה אחוזי סוללה. המסך הזה נהדר. מעבר לצבעוניות המרשימה, הוא מתפקד לא רע בכלל באור יום. כמו כל מכשירי הדגל של סמסונג בשנים האחרונות, גם כאן אתם מקבלים את ה-Infinity Display, שולי מסך קמורים שמאז הופיעו לראשונה ב-Galaxy Note Edge, לא הביאו עימם שום תועלת שימושית אמיתית באף אחד מהדגמים שבאו אחריהם. מה שהם כן הביאו זה עוד דרכים בהן יכולות להופיע השתקפויות על המסך, קשיים במציאת מגן מסך שלא יפגע בתפקודו, רגישות מוגברת לנפילות, ולעיתים רחוקות גם מגע אקראי ולא מתוכנן אצל אנשים כמוני שלא רגילים למסך הזה ומניחים אצבעות היכן שבדר"כ אמורה להיות מסגרת קונבנציונלית. העט מביא איתו בעיקר אפשרויות שכבר ראינו בעבר: יכולת לכתוב פתקים מונפשים, לסייע בצילום מסך, לכתוב על צילום מסך ואפילו לכתוב על המסך כשהמכשיר נעול. החידוש כאן הוא שהעט מתחבר בבלוטות' למכשיר, ובאמצעות הכפתור שעליו תוכלו לשלוט על הדק הצילום באפליקציית המצלמה. אני מודה שכששמעתי על היכולת הזאת התהלבתי ממנה בערך כמו שהתלהבתי מכל מקל סלפי המצויד בשלט שעושה בדיוק את אותה הפעולה. העניין הוא שבשימוש בפועל זה התגלה כחתיכת שוס: העט בניגוד למקלות סלפי ושלטים נמצא שם כל הזמן, במרחק שליפה מתוך גוף המכשיר. הפונקציונליות הזאת הופכת צילומי סלפי לכל כך הרבה יותר נוחים, כשאוחזים במכשיר ואין צורך להתחיל לחשוב על התנוחה שבה האצבע תוכל לגעת בפקד המצלמה. במקום זאת מחזיקים את העט ביד השניה, אפילו מתחת לשולחן, לוחצים, והצילום מתבצע.

העט של Note 9, היכולת להפעיל את המצלמה דרכו שימושית להפליא (צילום: גד גניר)

ה-Infinity Display של סמסונג, הגיע הזמן להפסיק עם זה (צילום: גד גניר)

ומכפתור שימושי להפליא לכפתור מרגיז להפליא: הכפתור הפיזי שקיבל ביקסבי, הסייען הקולי של סמסונג שאף אחד לא רוצה להשתמש בו, אבל היי, סמסונג מאמינה בו, אז מה אם פעם פעמיים ביום תשחררו את המכשיר מנעילה ותמצאו את מסך הכניסה של ביקסי מחייך אליכם רק בגלל שלחצתם בטעות על הכפתור הזה מתישהו. עם החומרה של Note 9, לצאת מביקסבי לוקח שבריר שנייה, אבל זה עדיין מעיק. פחות מעיק הוא קורא טביעות האצבעות שנדד מהמיקום הנוראי שלו ב-Note 8 לצד מערך הצילום, אל מתחת למערך הזה. מעבר לפתיחה באמצעות טביעות אצבע, סמסונג מציעה ב-Note 9 מנגנון פתיחה היברידי אשר גם מסתמך על המצלמה הקדמית (כמו במכשירי אנדרואיד רבים אחרים, מנגנון לא מאובטח בניגוד לזה שב-iPhone X), יחד עם סריקת רשתית. התוצאה מהירה יותר מתמיד אצל סמסונג, אבל עדיין לא תמיד עובדת כראוי, מה שמחייב עדיין הסתמכות על מישוש גב המכשיר עד לאיתור קורא טביעות האצבעות, כגיבוי.

מערך הצילום של Note 9 ומתחתיו קורא טביעות האצבעות (צילום: גד גניר)

ל-Galaxy Note 9 יש את אותו מערך צילום שהיה גם ל-Galaxy S9 Plus, חומרה משובחת שמייצרת תוצאות מרהיבות: בגב המכשיר יש שתי מצלמות ברזולוציה 12 מגה פיקסל בעלות ייצוב אופטי: הראשונה היא עם עדשה רחבה (26 מ"מ) עם מפתח צמצם משתנה f/1.5-2.4, והשנייה עם עדשת טלפוטו (52 מ"מ) עם צמצם במפתח f/2.4 לצילומים בזום 2X. כמו ברוב מכשירי הדגל המודרניים גם המצלמה ב-Note 9 יודעת לזהות סיטואציות ולשנות את הגדרות הצילום בהתאם, והיא ידעה לזהות שקיעה, בעלי חיים, ואובייקטים או סיטואציות אחרות בלי בעיה. בניגוד ל-P20 Pro, אפילו בחירה במצב HDR מייצרת תמונות נאמנות יחסית למציאות. מצב Live Focus הוא למעשה מצב צילום פורטרט עם טשטוש הרקע, והמצלמה של Note 9 עושה זאת נפלא. אפילו ה-AR Emoji כאן, אם טרם התבגרתם. ככלל, וזה לא צריך להפתיע אף אחד, המצלמה של Note 9 היא מצלמה מעולה שיודעת להתמודד נהדר עם צילומי יום, לילה, ואפילו עושה עבודה סבירה בניסיון צילום של ילדים משתוללים בתאורת בית ממוצעת. גם מצב הצילום בהילוך איטי מצא מן הסתם את דרכו לכאן ומאפשר לכם לצלם 960 פריימים בשניה ברזולוציית 720p. ברמות האלו קשה לתת כאן כותרת "מצלמת הסמארטפון הטובה בשוק". ההבדלים הם בעיקר בניואנסים ובהעדפות אישיות, אבל כך או כך אהיה מופתע מאוד אם מישהו יצליח להתאכזב מהתמונות שהיא מצלמת.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

המצלמה הקדמית טיפה פחות מלהיבה, אם כי עדיין נהדרת. זו מצלמת 8 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/1.7 ואפילו עם יכולת לביצוע טשטוש רקע עם עדשה אחת בלבד. זה מצב הצילום שהכי מאתגר אותה: בחלק (קטן אמנם) מהתמונות היא התקשתה להתמקד על הפנים שלי בצורה יעילה. תוסיפו לכך מצב החלקת עור נלהב מדי (שאפילו כשמכוונים את הערך שלו ל-0, עדיין מעלים באגרסיביות שחורים מהאף) ותקבלו תמונות מעט מרוחות ומלאכותיות. במצב צילום סלפי רגיל המצלמה הקדמית מתפקדת מצוין והתמונות יוצאות מפורטות וממוקדות בדיוק כפי שהייתי מצפה שיצאה. יש כאן אפילו מצב צילום סלפי רחב שעובד כמו זה שהיה ב-Huawei Ascend P7, רק שכאן הוא עובד כראוי ולא מכפיל את הראש שלי.

בניגוד לחברות אחרות, סמסונג טרם החליטה להיפרד משקע האזניות (צילום: גד גניר)

ראשוני ה-Noteים של סמסונג, בייחוד ה-Note 2 וה-Note 3 הצליחו להציג חיי סוללה מרשימים ואיפשרו לבעליהם להסתובב נפוחי חזה, ולהתגאות כיצד טענו בפעם האחרונה את הסמארטפון הענק שלהם לפני יומיים. איכשהו ה-Note 4, ה-Note 5 ובייחוד ה-Note 8 כבר לא שחזרו את ההישג הזה. ב-9 החליטה סמסונג לצאת בהצהרה שהמכשיר ידע לשרוד יום שלם, 21% לטענתה יותר מהדגם הקודם, ואף ציידה אותו בסוללה בקיבול גדול יחסית (4000mAh, כ-700mAh יותר מזו של קודמו). אצלי ההצהרה של סמסונג אכן התממשה: המכשיר אכן שורד יום ללא טעינה. בשלב מסוים אשתי רטנה על ההתנשאות שלי להכנס לרכב, להפעיל Waze, להניח את הטלפון על התושבת אבל לא לחבר מטען ושיא החוצפה - אחרי ניווט של כשעה להמשיך את היום נטול המטען שלי כרגיל. ועדיין, במדידה של זמן מסך, הנתון הזה הוא לכל היותר מעט מעל הממוצע בעולם מכשירי הדגל: כ-5 שעות וזו נקודת הפתיחה, מכאן המצב רק ילך ויתדרדר. מעבר לכך, יש בשוק מכשירי דגל שיודעים לתת משמעותית יותר. ל-Note 9 תמיכה בטעינה מהירה בתקן של סמסונג, אולם הוא נטען במהירות ומציג חיווי טעינה מהירה גם ע"י מטענים בתקן QC של קוואלקוום, ומטעני Power Delivery (מטענים של מחשבי אפל או המטען של המחשב הנייד של שיאומי). חשוב להדגיש שהטעינה פחות מהירה כשהמסך דלוק, אז אם בכוונתכם להשתמש במכשיר תוך כדי שהוא נטען, זה לא רק לא בריא, זה גם מעכב את הטעינה שלו. בנוסף המכשיר תומך כמובן גם בטעינה אלחוטית. ל-Note 9 זוג רמקולים: אחד בחלקו התחתון והשני באפרכסת. שניהם מספקים שמע חזק ואיכותי יחסית לסמארטפון. סמסונג מתמידה בסירובה להיפרד משקע האזניות הסטנדרטי ואף מצרפת לערכה זוג אזניות חוטיות איכותיות של AKG, חברת האודיו שבבעלותה.

סמסונג היא חברת ענק, אימפריה סלולרית עם פלח השוק הגדול ביותר בעולם. לכאורה, תנאים אידיאליים ליצרנית להביא מדי שנה אל השוק את המכשירים הטובים ביותר. במקרה של ה-Note 9, הוא בהחלט עונה על ההגדרה הזאת: מכשיר עם חומרה משובחת, עם מסך מפנק, עם מצלמה מהשורה הראשונה, עם שמע חזק וברור וכמובן עט עם עדת מעריצים שלא תוותר עליו. ה-Note 9 עומד בהבטחות שסמסונג פיזרה לגביו: אפילו בגרסה הבסיסית ביותר שלו יש לו נפח אחסון נאה שניתן אף להרחבה וגם הסוללה לא רעה. הבעיה שבחברות ענק מלבד כסף יש גם המון אילוצים מסחריים, חשש מבעלי מניות וקבעון מחשבתי: במכשיר שתשלמו עליו כיום כ-3810 ש"ח דחפו לכם על הדרך את חבילת אופיס ואפליקציות אחרות שלא בטוח שתזדקקו להן ובחלק מהמקרים לא תוכלו להסיר, סייען קולי שסמסונג נורא רוצה שתשתמשו בו אבל אין לכם בו באמת צורך עם כפתור יעודי, ומסך עם שוליים קמורים שנראים נהדר אבל הגיע הזמן להגיד את האמת, כנראה היה עדיף בלעדיהם. כל אלו לא באמת פוגעים בצורה אנושה בחויית השימוש במכשיר, אבל בהחלט יכולים לעצבן כשמשלמים עליו כל כך הרבה.