כזה ניסיתי: Huawei P20 Pro

במשך כחצי שנה, שאלת המשך פעילותה של וואווי בישראל נותרה ללא מענה. מאבק משפטי בין היבואנית הרשמית לבין היצרנית הסינית הקפיא את השקתם של מכשירים בישראל, וחובבי המותג כאן נאלצו להסתפק ביבוא מקביל של חנויות פרטיות. לפני כחודש נחשף שהחברה חוזרת לפעילות בישראל דרך מספר יבואנים רשמיים שונים. בהזדמנות זו החלטתי להחזיר חוב ישן: בחודש אפריל פרסמתי כאן סקירה ראשונית על ה-P20 Pro, מכשיר הדגל הנוכחי של הענקית הסינית, והבטחתי לכתוב לגביו מסקנות סופיות לאחר שאעשה בו שימוש ממושך יותר. ואכן, בשונה מבדר"כ, יכולתי לבחון את המכשיר לאורך תקופה ארוכה מהרגיל ולגבש לגביו חוות דעת מוצקה ומבוססת יותר.

Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

הפוסט הזה משלים את מה שכתבתי על המכשיר לפני חמישה חודשים. במקומות בהם לא היה לי מה להוסיף, לא הוספתי דבר. ישנם מקומות בהם הרושם שלי השתנה, או לחילופין נוסף מידע כתוצאה מההתנסות הממושכת במכשיר. כך או כך, אני ממליץ בחום לקרוא קודם את הפוסט הקודם כדי לקבל תמונה מלאה ככל האפשר. מן הסתם, ההתייחסות שלי אל ה-P20 Pro רלוונטית לנקודת הזמן בה אני כותב את הפוסט הזה, חצי שנה לאחר שהגיע לשוק, שוק שבינתיים ראה השקות של מכשירים חדשים ומתקדמים אחרים.

ה-P20 Pro מתבסס על שילוב של ערכת השבבים Kirin 970, המיוצרת ע"י וואווי עצמה, זכרון RAM בנפח נאה של 6 גיגה ראם, ואחסון בנפח של 128 גיגה שאינו ניתן להרחבה. בניגוד לנוהג הקבוע לפיו יצרניות משיקות כשני מכשירי דגל בשנה, זמן המחזור של ערכות שבבים ארוך יותר, מה שאומר שאותה ערכת שבבים תופיע כמעט תמיד בשתי השקות רצופות של מכשירי דגל. למה זה כל כך חשוב לציין זאת? כי ה-Mate 10 Pro שחוגג בימים אלו שנה להשקתו הוא המכשיר הראשון שעשה שימוש בערכת השבבים Kirin 970. ערכות השבבים הנפוצות בתקופה בה הוצגה ערכת השבבים של וואווי הן ה-Snapdragon 835 של קוואלקום וה-Exynos 8895 של סמסונג. מאז, שאר היצרניות כבר דילגו לדור הבא של ערכות השבבים, Snapdragon 845 ו-Exynos 9810, ולפיכך, על הנייר, ה-Kirin מקביל מבחינה כרונולוגית לערכות השבבים של הדור הקודם. מה זה אומר בפועל? בגדול, בשימוש יומיומי זה לא אומר כלום. P20 Pro הוא מכשיר מהיר מאוד וחזק מאוד, גם לאחר מספר חודשים של שימוש, כשהזכרון מלא בלא מעט תמונות, מוזיקה ושיחות וואטסאפ. בניגוד למכשירי עבר של וואווי, ערכת השבבים הזאת מסתמנת ככזאת היודעת לבצע עבודה מעולה בניהול נכון של צריכת חשמל, אבל לסוגיה זאת אגיע בהמשך. מעבר לכך, Kirin 970 היתה בין הראשונות להציע מרכיב של בינה מלאכותית שאמור לסייע בפעולות שגרתיות של המכשיר תוך כדי לימוד דפוסי השימוש הקבועים במכשיר וביצוע אופטימיזציה בהתאם להם.

Huawei P20 Pro, גב זכוכית, סתם בשביל היופי (צילום: גד גניר)

לפני קצת יותר מחודש P20 Pro קיבל זריקת סטרואידים נכבדת בדמות עדכון תוכנה בשם שמדיף ריח שממנו עשויים חלומות מבחני ביצועים: "GPU Turbo". עדכון התוכנה הזאת אמור לשפר ב-60% את ביצועי המכשיר במשחקים ובו זמנית לשפר את צריכת החשמל בכ-30%. החלומות הפכו לאחרונה לסיוט יחצ"ני כשהתברר שוואווי נתפסה במניפולציה שנועדה לאפשר להשיג ציון גבוה יותר ספציפית במבחני ביצועים, בדיוק אגב כפי שעשו בעבר סמסונג, LG, וואנפלוס, מייזו ועוד. אז אם מנטרלים לרגע את התחושות הקשות (והמוצדקות) שהתנהלות כזאת מעוררת, עדיין אי אפשר להתכחש לעובדה שמדובר במכשיר חזק, השאלה עד כמה. הבדיקה הכי מפרכת היא מן הסתם במשחקים כבדים והעדכון האחרון הוסיף ל-P20 Pro אפליקציה בשם Game Suite, מעין סביבת עבודה אופטימלית למשחקים בסמארטפון. כאשר המשחקים מופעלים דרכה ניתן להגדיר שיופעלו עם תוספת כוח לביצועים, להגדיר ביטול התראות במהלך המשחק, ואפילו להגדיר את לחצן הניווט כך שלא ילחץ בטעות במהלך משחק. למרבה המזל יצא לי לבדוק את ה-P20 Pro במקביל ל-Galaxy Note 9 החדש של סמסונג, ושיחקתי בשניהם באותם משחקים. אז מה פסק הדין? לא חד משמעי. זה לא תיקו, ה-Galaxy Note 9 מנצח בנקודות בודדות בעיקר בזכות קצב פריימים גבוה יותר בחלק מהמשחקים. לא מדובר בהבדל משמעותי, ולא מדובר בכל המשחקים. ב-CSR Racing 2 ההבדל הורגש בעיקר בסרטוני הפתיחה שלפני המירוצים עצמם, וגם אז היה מדובר בהבדל זניח. ב-PUBG למשל לא הורגש הבדל בכלל. זמני הטעינה הראשונית של משחקים זהים כמעט לחלוטין כאשר אם יש יתרון של שנייה או שתיים בזמן טעינה של משחק כזה או אחר, זה תמיד לטובתו של המכשיר של סמסונג. איפה בכל זאת יש ל-P20 Pro יתרון בסביבת הגיימינג? בצריכת סוללה ובהתחממות: המכשיר של Huawei נשאר קריר גם במשחק ממושך, ובפרקי זמן דומים של משחק נשארתי ב-P20 Pro עם אחוזי סוללה גבוהים יותר. לסיכום, גם אם היתה מניפולציה כזאת או אחרת, בשימוש בפועל ההבדל בין P20 Pro למכשיר שנתפס כחזק ביותר בשוק כיום כמעט ואינו מורגש. רוצים להרגיש ולדעת שיש לכם את המכשיר החזק ביותר לגיימינג נכון להיום? כנראה שכבר יש בשוק כמה אופציות בודדות טובות יותר מ-P20 Pro. קונים את ה-P20 Pro ורוצים להיות בטוחים שידע להתמודד היטב עם גיימינג? הסירו דאגה מליבכם, עדיין מדובר באחד המכשירים החזקים בשוק.

Game Suite ב-Huawei P20 Pro

הממשק הייחודי של וואווי, ה-EMUI ידע המון ביקורת מצד משתמשים ומבקרים בעבר. הגרסה הנוכחית, גרסה 8.1.0 לא שונה ויזואלית באופן מהותי מקודמתה, אבל היא יעילה מאוד, לא מלאה ביותר מדי זבל, וגם אם היא כוללת אפליקציות צד ג', ניתן בהחלט למחוק אותן מהמכשיר. משהו שחשוב להכיר לגבי ניהול האנרגיה של EMUI ב-P20 Pro: בשבועות הראשונים לשימוש במכשיר, נתקלתי בבעיות של חיבור אביזרי בלוטות' שונים למכשיר. הבעיה העיקרית היתה באביזרים שמגיעים עם אפליקציות ובעיקר ספציפית האפשרות לעדכון גרסה באביזרים האלו דרך הסמארטפון. ה-Jabra Elite 65t לדוגמה, התחברו ל-P20 Pro, אך לא ניתן היה להשלים את תהליך ההתקנה דרך האפליקציה. ניתן היה להאזין באמצעותן למוזיקה ולענות לשיחות, אך שלל האפשרויות הנוספות שהאזניות מציעות היה חסום בפניי, מה שלא קרה בסמארטפונים אחרים. לאחר מספר ימים של מחקר עליתי על הבעיה: מסתבר שכל אפליקציה שמותקנת על ה-P20 Pro מוכנסת כברירת מחדל לניהול אוטומטי של צריכת החשמל. מרגע ששיניתי את ההגדרה לניהול חשמל ידני, הכל הסתדר ועבד כשורה. עדכוני הגרסה במכשיר הם סוגיה מעניינת. המכשיר קיבל בתקופה ששהה אצלי כשלושה עדכוני גרסה לשיפור ביצועי מערכת והוספת יכולות חדשות, וצפוי לפי ההערכות לקבל בקרוב עדכון לאנדרואיד Pie יחד עם ממשק EMUI 9. עדכוני תוכנה מופצים ברמה האיזורית למכשירים באיזורים בהם אמורים היו להימכר. איכשהו, דווקא משתמשים שרכשו עד כה מכשירי וואווי שנמכרו ביבוא רשמי עד לסכסוך המתוקשר, קיבלו פחות עדכונים, בעוד כאלו שרכשו ביבוא מקביל נהנו מתדירות עדכונים דומה לזו של שאר העולם. יש לקוות שהשינויים האחרונים בשוק יאפשרו גם לבעלי מכשירים מיבוא רשמי להנות מקצב עדכונים תקין.

Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

בדומה למכשירי הדגל של סמסונג, ניתנת האפשרות לחבר את ה-P20 Pro למסך מחשב, מקלדת ועכבר ולעבוד איתו במצב שולחן עבודה. בניגוד לסמסונג, אין צורך בתחנת עגינה מקורית של וואווי, וכל מתאם המתחבר באמצעות USB Type C, וכולל כניסת HDMI ויציאת יו אס בי אחת או יותר יעשה את העבודה. הממשק אכן רספונסיבי, הכל עובד יפה חלק ויחסית מהיר אך כמו במקרה של סמסונג נשאלת השאלה מי באמת זקוק לפיצ'ר הזה. לי אישית אין תשובה לשאלה הזאת.

ל-P20 Pro מסך 6.1 בטכנולוגיית AMOLED וברזולוציית 1080 על 2240 פיקסלים, מה שמוגדר גם בשם "+FHD". תוספת הפיקסלים, כרגיל, היא בגלל צמצום המסגרות, ויחס המסך הצר שעומד כאן על 18:7.9. המסך נראה נהדר, חד, צבעוני מאוד אבל גם מאוזן בצבעיו. ועדיין, ניכר כאן פער האיכות לטובתה של סמסונג שמציעה מסכים איכותיים ומרשימים יותר. הבעיה העיקרית עם המסך של Huawei P20 Pro היא שהוא מתפקד פחות טוב באור יום, הוא פשוט לא מצליח לעלות לרמות בהירות גבוהות כמו מתחריו. העניין בולט במיוחד בשימוש לניווט ברכב בשעות הבוקר והצהריים כשיש שמש ישירה לתוך הרכב. גם כשמגדירים את הבהירות המירבית למסך, הוא מתקשה להתמודד עם האור מבחוץ. זה לא קטסטרופה ואפשר לחיות עם זה, אבל זה אחד המקומות היחידים שבו מרגישים שהמכשיר הזה נמצא בנחיתות לעומת מכשירים אחרים בשוק.

Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

למרות המסך הגדול, המכשיר נוח יחסית לאחיזה ושומר על מימדים סבירים, הודות למסגרות מסך דקיקות. בניגוד ליצרניות אחרות בשוק, החליטה וואווי לנקוט בגישה פחות הרפתקנית והשאירה את קורא טביעות האצבעות בחזית המכשיר. איך עושים את זה ועדיין שומרים יחס מסך לגוף (82%) גבוה? מצמצמים את המסגרת התחתונה למינימום האפשרי לשימוש. בהתחלה זה היה נראה לי לא שמיש, קורא טביעות האצבעות תופס את כל גובה המסגרת התחתונה שהיא דקיקה בפני עצמה, אבל איכשהו בשימוש יומיומי זה עובד מצוין. הקורא משמש כפקד ניווט: לחיצה קצרה מחזירה אתכם צעד אחד אחורה, לחיצה ממושכת מחזירה אתם למסך הבית, והחלקה לצדדים מציגה את היישומים הפתוחים. נשמע לכם אוונגרדי מדי? תמיד תוכלו לבחור בפקדי מגע וירטואליים סטנדרטיים המוצגים על המסך עצמו, תוך ויתור מסוים על נדל"ן. אפשרות שלישית היא להציג פקד וירטואלי קטנטן על המסך עצמו, שמתנהל בדיוק כמו קורא טביעות האצבעות. האפשרות האחרונה לא ברורה לי מאחר שהיא מציעה פשרה של הרע מכל העולמות: גם פקד צר מאוד, גם ויתור על כמה פיקסלים במסך לטובתו, וגם צריך לזכור את כל המחוות שלו, אבל למי שדווקא כן מתחבר לזה - שיהיה לו לבריאות. כהרגלה של וואווי, קורא טביעות האצבעות משובח ומזהה מהר ומדויק את האצבעות שלכם. לחילופין, ניתן לעשות שימוש במנגנון זיהוי הפנים המובנה (המבוסס על המצלמה הקדמית ואינו מוגדר כמאובטח מספיק לשימושים אחרים) שעושה את עבודתו במהירות מפתיעה. באפשרותכם אף להגדיר שהמכשיר יצא ממצב שינה בכל פעם שאתם מרימים אותו, יזהה את פניכם ויפתח מבלי כשתצטרכו לעשות יותר מדי, אם כי לשילוב המחוות האלו יש מחיר מסוים בצריכת אנרגיה, שלא לדבר על כך שלא בכל פעם שתרימו את המכשיר מהשולחן, אכן תרצו שייפתח. עוד לגבי הממשק - איכשהו לאורך שנות קיומה של אנדרואיד נוצרה הקונבנציה שמכשירים סיניים מגיעים ללא מגירת אפליקציות, כמו ב-iOS. וואווי הבינה מתישהו שחלק מהמשתמשים לא מתחברים לזה, ומאפשרת בהגדרות ה-Launcher שלה לשנות את הפריסה כך שכן תכלול מגירת אפליקציות, שבמקרה של וואווי מסודרת ברשימה בסדר אלפבתי, כאשר השורה הראשונה שמורה לאפליקציות בשימוש קבוע.

כפתור הבית וקורא טביעות האצבעות, עדיין מקדימה (צילום: גד גניר)

גב המכשיר עשוי זכוכית כולו, בהתאם לטרנד במכשירי דגל ופרמיום. איכשהו, מתכת שהיתה שיא המודה בשנים 2014-2015 הפכה להיות טרנד עיצובי במכשירי ביניים בשנים האחרונות והזכוכית החליפה אותה בסגמנט מכשירי הדגל. לרוב, גב זכוכית מרמז על כך שיש במכשיר תמיכה בטעינה אלחוטית, אך לא כך הדבר ב-P20 Pro. גב הזכוכית נמצא שם רק כדי לצבור טביעות אצבעות, להיות רגיש יותר לנפילות ומה לעשות, גם להראות מרשים יותר. המרשימות ביותר הן כמובן הגרסאות שלו הכוללות מעבר צבעים בגב המכשיר, עיצוב ייחודי שכבר הועתק ע"י יצרניות סיניות אחרות. בניגוד ליצרניות סיניות אחרות, ה-P20 Pro מוגן למים, בתקן IP67.

מערך הצילום הראשי של Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

חצי שנה לאחר שהושק, מצליח ה-P20 Pro לשמר את מעמדו בפסגת הדירוג של אתר Dx0 Mark, גם לאחר השקת מכשירים חדשים כמו ה-Galaxy Note 9. גם מי שלא מתחבר לשיטות הבדיקה של האתר הצרפתי, לא יכול להכחיש את העובדה שמדובר במצלמה פנטסטית. וואווי היא הראשונה בשוק לעשות שימוש במערך צילום ראשי משולש הכולל מצלמת 40 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8, מצלמה משנית ברזולוציית 20 מגה פיקסל עם צמצם f/1.6 ומצלמת טלפוטו 80 מ"מ ברזולוציית 8 מגה פיקסל וצמצם f/2.4. כל שלושת המצלמות מצויידות בחיישנים גדולים יחסית לנהוג בסמארטפונים ולכל אחת מהן מנגנון ייצוב תמונה אופטי. המערך המרשים הזה יודע להצטיין בעיקר בצילום בתנאי תאורה קשים. יש לא מעט מכשירים בשוק שכבר יודעים לצלם לא רע בלילה, אבל ה-P20 Pro מצליח לעשות זאת טיפה יותר טוב מכולם עם צילומים מוארים היטב, ללא עיוות של גווני הצבע, ובמידה מזערית בלבד של גרעון או מריחות. מצב חשיפה ארוכה מייצר תמונות מרשימות ובהירות אף יותר בלילה, אם כי הצורך להמתין לעיתים מספר שניות הופך אותו לאופטימלי רק במצבים סטטיים.

(צילום: גד גניר)

זה לא מסתכם רק בצילום בלילה: בזמן שרוב המכשירים בשוק מציעים זום אופטי כפול 2, המכשיר של וואווי מציע זום כפול 3, ואפילו עושה עבודה לא רעה בכלל במצב הזום ההיברידי למי שצריך זום כפול 5. יכולות הבינה המלאכותית של ה-Kirin 970 באות כאן לידי ביטוי ביכולת לזהות את סצינת הצילום ולהתאים את הגדרות הצילום בהתאם. "בהתאם" הוא מונח גמיש כאן. צילומי נוף לרוב מזוהים כ-"Greenery" או "Blue Sky", מה שאומר שהתמונות שתצלמו יקבלו הדגשה משמעותית באחד משני הגוונים הללו: או שהצמחיה תודגש בירוק זרחני, או שהשמיים יהפכו לכחולים באופן מוגזם. זה מייצר תמונות מרשימות מאוד, לא ראליסטיות במיוחד, אבל כאלו שיגרמו לאנשים להתפעל מהן, וזה מתורגם לרוב ללייקים שאיתם כידוע הולכים למכולת. וברצינות, אני אישית מאוד מתחבר לסגנון הזה, אבל למי שמעוניין לקבל תמונות ריאליסטיות יותר תמיד יש את האפשרות לכבות בהגדרות המצלמה את זיהוי הסצינה.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

המצלמה הקדמית מצויידת במצב תאורת תלת מימד דומה לזה של ה-iPhone X, דומה, אבל שונה מאחר שזו לא באמת תאורת תלת מימד. ניתן לצלם כך פורטרטים מאוד דרמטיים, ולשחק עם התאורה בתמונה, אם כי פערי האיכות כאן בין מערך הצילום הקדמי והמתקדם של אפל לבין זה המצוין אך סטנדרטי של וואווי מורגשים במידה מסויימת בתוצר הסופי. בגזרת הוידאו, אחד מעדכוני הגרסה הוסיף למצלמה את היכולת לזהות תנועה ולהתחיל צילום אוטומטי בהילוך איטי, במהירות של 960 פריימים בשנייה (1/32 מהמהירות במציאות) ברזולוציה של 720 על 1280 פיקסלים. זה עובד נהדר, אך חשוב לזכור לצלם במצב זה רק בסביבה מוארת היטב, שאינה תאורת פלורסנט.

מצב עריכה בצילום בתאורת תלת מימד

נראה שמאז משבר התלקחויות ה-Galaxy Note 7, יצרניות החליטו להוריד הילוך במירוץ לגילוח עוד עוד כמה מילימטרים מעובי המכשירים שלהן. ה-P20 Pro אינו דקיק, אם כי לא ניתן להגדירו גם כשמנמן ביחס למכשירים אחרים: עוביו הוא 7.8 מילימטר שזה די ממוצע, אבל איכשהו וואווי הצליחה לדחוס לתוך ה-7.8 מילימטר הללו סוללת 4000mAh אימתנית. סוללות שכאלו נפוצות בעיקר במכשירי ביניים, פחות שכיח לראות סוללות בקיבול כזה במכשירי דגל שעד לא מזמן נדרשו להיות דקיקים במיוחד. הסוללה הגדולה, ניהול צריכת החשמל המתקדם, וכנראה גם המסך בעל הרזולוציה הסטנדרטית עושים את שלהם: ה-P20 Pro יודע לספק משהו שנע בממוצע בין 6.5 ל-7 שעות מסך, מה שמתורגם לכמעט יומיים של שימוש סטנדרטי במכשיר, הישג פנטסטי שמעטות היצרניות שמציעות משהו שמתקרב אליו. מוטב שאפל, סמסונג, LG ואחרות ילמדו היטב מה עשתה כאן וואווי ולשחזר זאת במכשיריהן. אם איכשהו תצליחו בכל זאת להיות תקועים במסך המכשיר שלכם למעלה מרבע יום ותזדקקו לטעינה, תשמחו לשמוע שטכנולוגיית הטעינה של וואווי היא מהמהירות בשוק. ממצב פרוק לחלוטין, תוכלו לטעון את סוללת המכשיר בתוך כחצי שעה לקיבול של 58%, באמצעות המטען המקורי כמובן.

היה שלום, שקע אזניות (צילום: גד גניר)

ל-P20 Pro זוג רמקולים: רמקול ראשי בתחתית המכשיר, ועוד רמקול קטן המטפל בתחום התדר הגבוה, בתוך האפרכסת. יחד הם מייצרים שמע סטריאופוני איכותי יחסית עם עוצמה מספקת. הייתי שמח לעוד תוספת עוצמה, אבל בהחלט אפשר לעבוד עם מה שיש. וואווי ויתרה כבר ב-Mate 10 Pro על שקע האזניות. לא ברורה ההתעקשות שלה לבטל אותו לאור העובדה שתירוץ החיסכון במקום פחות תקף כאן, אבל לאור העובדה שבחודשים האחרונים עברתי באופן מוחלט לאזניות בלוטות', העצבים כאן על וואווי הם בעיקר אידיאולוגיים ופחות מבוססים על טרדה יומיומית אמיתית. אם כבר נגעתי בבלוטות', אחד העדכונים שהגיעו אל המכשיר במהלך התקופה ששהה אצלי הוסיפה תמיכה ב-LDAC, טכנולוגיה שפותחה ע"י סוני ובדומה ל-APTX יודעת לדחוס מידע רב יותר בהזרמת שמע דרך Bluetooth, ואיכות השמע המתקבלת אכן גבוהה.

Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

כשוואווי הכריזה על ה-P20 Pro לפני חצי שנה, מחירו הרשמי עמד על 899 יורו, קרוב מתמיד, ואף גבוה יותר מחלק ממכשירי הדגל של חברות מערביות מתחרות. למרות, ואולי בגלל החוצפה להשיק מכשיר יקר כל כך, בביקורת הראשונית למכשיר התנבאתי של-P20 Pro יש את מה שצריך כדי לאפשר לוואווי לדלג בטבלת המכירות על פניה של אפל אל עבר המקום השני. למרות שטרם הצליחה להכנס לשוק האמריקאי, ובשל מכירות חזקות בסין ובאירופה זה אכן קרה. לאחר מספר חודשים של שימוש במכשיר אני יכול להעיד בלי טיפת ספק לא מדובר רק בתוצאה של שיווק אגרסיבי, יש כאן פשוט מכשיר טוב. הוא מצליח להציב סטנדרט חדש בשני תחומים סופר חשובים וסופר שימושיים: ביכולות הצילום ובסוללה. הוא מנצח כל מכשיר אחר בשוק כיום בצילומי לילה, ובהעדר מטען, הוא ישרוד יותר זמן מרובם המוחלט של מכשירי הדגל האחרים בשוק, כשהיחיד שכיום איכשהו מתקרב אליו בהיבט הזה הוא OnePlus 6. להוציא את מערך הצילום המשולש, אין בו משהו שניתן להגדיר כחדשני או פורץ דרך, אבל הכל עובד בו נהדר, ומספק חויית שימוש יומיומית מעולה. גם בתחומים בהם למכשירים אחרים יש עדיפות מסויימת עליו, הוא בהחלט לא עושה בושות: יש לו יופי של סאונד, המסך למרות סוגיית הבהירות נראה נהדר, הוא זריז וחזק, ועם העדרה של טעינה אלחוטית אני בהחלט יכול לחיות בשלום. בארץ, חצי שנה לאחר שהושק בעולם, מחירו ביבוא רשמי עומד על 3400 ש"ח אצל באג, KSP, רונלייט ובקרוב גם אצל המפעילות הסלולריות, מה שהופך אותו לאחד המכשירים היקרים ביותר של וואווי בישראל אי פעם ולמכשיר יקר באופן כללי, אך בהחלט כזה שנותן תמורה נהדרת למחיר הזה.