כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi S2

בחודש מאי האחרון הכריזה שיאומי על משהו שהקטלוג שלה חיכה לו נואשות (לא באמת): סדרת סמארטפונים חדשה במשפחת Redmi. החברה שהקטלוג שלה כולל אינספור דגמים ותתי דגמים מצאה לנכון לייסד סדרה חדשה של מכשירים שישלבו בין מחיר זול, למצלמה קדמית מתקדמת. כאילו שהקטלוג שלה לא מבלבל גם ככה, בחרה שיאומי להתחיל את הסדרה מהספרה 2, או בשמה המלא Redmi S2. איפה ה-S1? מעולם לא היה כזה. הבלבול הזה, וקצב השקת המכשירים הם בעיקר כאב ראש למבקרי סמארטפונים כמוני. עבור הרוכשים עדיף כמובן קטלוג מגוון ככל האפשר שיאפשר בחירה בדגם המתאים ביותר. בינתיים אגב, האסטרטגיה הזאת עובדת לשיאומי לא רע בכלל, בייחוד בסגמנטים הזולים יותר: למרות המגוון והבלאגן, מכשיר האנדרואיד הנמכר ביותר בעולם ברבעון הראשון של 2018 היה ה-Redmi 5A נטול היומרות, ושיאומי עצמה ממוקמת כמעט כדרך קבע בין חמשת יצרניות הסמארטפונים הגדולות בעולם. אם להשיק סמארטפונים בקצב מסחרר הוביל אותה להצלחה כזאת, למה שתנסה להתחשב בלו"ז ובצורך של מבקרי סמארטפונים להסביר למה הם בודקים יותר מכשירי שיאומי מאשר של כל יצרן אחר?

Xiaomi Redmi S2 (צילום: גד גניר)

במפרט הטכני לא תמצאו הפתעות מרעישות: שיאומי בחרה לצייד את ה-Redmi S2 בערכת השבבים Snapdragon 625 בה השתמשה במגוון מכשירים כמו Redmi Note 4, Mi Max, Redmi 5 Plus, Mi A1 ועוד. זו ערכת שבבים בעלת 8 ליבות הפועלות במהירות 2 גיהרץ אשר בדר"כ יודעת לאזן היטב בין ביצועים לחסכון בחשמל. לגבי החסכון בחשמל אפרט בהמשך. לגבי הביצועים, ערכת השבבים היא חלק חשוב אבל לא היחיד בריבוע הקדוש שמורכב מערכת שבבים, נפח אחסון, זכרון RAM והתאמה של מערכת ההפעלה לכל שאר המרכיבים. אני קיבלתי לבדיקה את הגרסה עם ה-3 גיגה RAM ו-32 גיגה אחסון, כאשר קיימת גם גרסה עם 4 ו-64 בהתאמה שעולה כ-200 ש"ח יותר. האמינו לי, אתם רוצים להשקיע עוד 200 ש"ח בשביל הגיגות הנוספות. ייתכן והורגלתי לנשום אויר פסגות, אבל אני לא מאמין שבשנת 2018 3 גיגה RAM זה עדיין נפח זכרון עבודה לגיטימי למכשיר אנדרואיד. אפילו עם מערכת ההפעלה MIUI בגרסה 9.5 שנחשבת מהירה וקלילה יחסית, כאן היא מגמגמת מדי פעם, בעיקר במעבר בין אפליקציות. המכשיר לא נתקע ואפילו זמני הטעינה סבירים. הבעיה היא במעבר בין אפליקציות: עם 3 גיגה RAM, אפליקציות שרצות ברקע נסגרות מעצמן וכשחוזרים אליהן צריך להמתין שייפתחו מחדש. אפשר לחיות עם זה, אפשר להגיד לילדים שלכם תסתפקו בזה כי זה מה יש, אבל אם מהירות עבודה היא ערך מקודש עבורכם, תבחרו בגרסה עם ה-4 גיגה. אגב, זה בין המכשירים הבודדים בשוק שמגירת הסים שלו כוללת מקום לשני כרטיסי סים ובנוסף מקום נפרד עבור כרטיס הזכרון, כדי שאם תצטרכו להשתמש בפונקציית הסים הנוסף, לא תאלצו לוותר על אפשרות הרחבת הזכרון.

Xiaomi Redmi S2 (צילום: גד גניר)

דווקא הפעם MIUI הגיעה אליי בגרסה נטולת באגים משמעותיים. כמעט תמיד ניתן למצוא בגרסאות השונות של MIUI תקלות משונות שלכל היותר מעיקות קצת והפעם פשוט לא מצאתי משהו ספציפי לקטר עליו. מה עושים במצב כזה? מחכים לגרסה החדשה של MIUI, הפעם MIUI 10 שאמורה להביא איתה לא מעט שינויים ויזואליים, פיצ'רים חדשים ושיפור המהירות. בואו נקווה שלא תביא איתה גם באגים חדשים. אם אתם חסרי סבלנות, תשמחו לדעת שכבר קיימת גרסת בטא גלובאלית של MIUI 10 ל-Xiaomi Redmi S2. קחו בחשבון שמדובר בפעולה לא מסובכת אבל מעט מורכבת וכוללת לעיתים המתנה לאישור פתיחת הבוטלאודר במשך יותר משבועיים. כך או כך, נחמד ששיאומי מאפשרת גם לאנשים שלא קנו דווקא את מכשירי הדגל שלה, להתנסות בגרסאות הבטא של מערכת ההפעלה החדשה שלה.

ל-Redmi S2 מסך בגודל 5.99 אינטש ביחס הפופולרי של 18:9. באופן מפתיע את העובדה שמדובר ברזולוציה של 720 על 1440 פיקסלים (HD רגיל ולא FHD) גיליתי רק כשנברתי במפרט הטכני שלו כמה ימים אחרי שהתחלתי להשתמש בו. העניין הוא שזו לא הבעיה הכי גדולה בו. יש לו אפילו עוצמת תאורה לא רעה, אבל הניגודיות לא גבוהה מספיק וטווח גווני הצבע די מצומצם. מעבר לזה שזה נראה פחות טוב ממסכים אחרים ששיאומי עושה בהם שימוש במכשירים אחרים שלה, זה מקשה להבחין בפרטים, בייחוד בתמונות וצילומים שיש בהם איזורים כהים.

Xiaomi Redmi S2 (צילום: גד גניר)

אחת הבשורות המלהיבות שהביא איתו המעבר של תעשית הסמארטפונים למסכים ביחס של 18:9, הוא מסגרות מסך דקיקות שייתנו למשתמשים עוד נדל"ן מסך במכשיר שהגודל הכללי שלו ישאר סטנדרטי ושמיש פחות או יותר. מסגרת המסך של Redmi S2 אכן דקה ביחס למכשירים משנת 2016, אבל המכשיר עצמו באופן כללי לא קטן. עם זאת, הוא די דק, לא כבד במיוחד והקצוות המעוגלים של הגוף שלו הופכים אותו לנוח יחסית לאחיזה. בניגוד לרושם שעשוי להתקבל מצפייה בתמונות יח"צ של המכשיר, הוא עשוי מפלסטיק ולא ממתכת. זו הקרבה שצריך לעשות במכשירים שעולים פחות מ-1000 ש"ח ואם תשאלו אותי זו הקרבה שאפשר בהחלט לחיות איתה. את הגב הכסוף של המכשיר מעטרים פסים בקצוות העליונים והתחתונים של המכשיר. במכשירים עשויים מתכת הפסים האלו משמשים כאנטנות, לא ברור לי מה הצורך בהם במכשיר שגבו עשוי כולו פלסטיק למעט ניסיון לשמור על קו עיצובי או אם לבחור בקו מחשבה יותר פרנואידי, ליצור אשליה שמדובר בגב מתכת.

גב כסוף, אבל עשוי פלסטיק (צילום: גד גניר)

מבט מקרוב על מערך הצילום הכפול של Redmi S2 (צילום: גד גניר)

מבזק במצלמה הקדמית של Redmi S2 (צילום: גד גניר)

שקע האזניות, כמו בכל שאר מכשירי ה-Redmi  של שיאומי, עדיין איתנו (צילום: גד גניר)

אחת ההבטחות הגדולות שה-Redmi S2 מביא עימו היא כאמור יכולות צילום סלפי ברמה גבוהה מהנהוג במכשירים ברמת המחיר הזאת, ואת ההבטחה הזאת הוא אכן מקיים. מצלמת הסלפי של המכשיר הזה על 16 מגה הפיקסלים שלה אכן לא רעה בכלל ומספקת תמונות מפורטות באופן מפתיע, בתנאי שתנאי הצילום אידיאליים. בחושך או בתנועה היא מתחילה להסתבך קצת וקשה יותר להשיג איתה מיקוד ראוי, אבל שוב, ביחס למה שתמצאו ברמות המחיר האלו, היא מעל לסטנדרט. במצב סלפי , נכון להיום אין למצלמה של Redmi S2 מצב פורטרט (טשטוש רקע). האפשרות קיימת בממשק המצלמה אך ברגע שתבחרו בה, האפליקציה תעבור מיידית לצילום באמצעות מערך הצילום האחורי. הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה MIUI 10 כוללת תמיכה מובנית באמצעות אלגוריתמים של AI במצב פורטרט ע"י עדשה אחת, וה-Redmi S2 צפוי לכלול תמיכה שכזאת, מה שבהחלט ישדרג את יכולות הסלפי של המכשיר הזה. בנוסף, הוא מצויד במבזק לד קדמי אם חשקה נפשכם בתמונות סלפי מוארות באופן מוגזם ומלאכותי, עם רקע כהה לחלוטין. מערך הצילום הקדמי כולל שתי עדשות וחיישנים ברזולוציות של 12 ו-5 מגה פיקסל, כן, רזולוציה נמוכה מזו של המצלמה הקדמית. הצמצם הוא ברוחב הלא מלהיב של f/2.2, מה שאומר תמונות חשוכות יחסית בתנאי תאורה נמוכה, והסתמכות מוגברת על רגישות החיישן לקליטת אור מהסביבה, מה שמתורגם לתמונות רועשות, מגורענות ועם עיוות מסוים בצבעים. לא מדובר ביכולות צילום פחות טובות ממה שהייתם מצפים ממכשיר כזה, אבל אין כאן גם הפתעה לטובה, למרות המצלמה הכפולה.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

קיבול הסוללה של Redmi S2 עומד על 3080mAh, כמעט 1000 פחות מאלו של מכשירי ה-Redmi Note 4, Redmi Note 5 ו-Redmi 5 Plus, ואכן הסוללה הקטנה יותר מספקת זמן שימוש קצר יותר מהדגמים האחרים. בשימוש רגיל היא אמורה להספיק ליום שימוש מלא, ותיתן לכם לכל היותר כ-4.5-5 שעות מסך שזה לא רע, אבל זה לא מדהים. הייתי מצפה שרזולוציית המסך הנמוכה יותר תפצה על הנגיסה בקיבול הסוללה, אבל זה מה יש. מה אין? טעינה מהירה. מה עוד אין? שקע USB Type C. כמו כל מכשירי ה-Redmi, גם ה-S2 מסתפק בשקע מיושן יותר מסוג Micro USB. מה עוד חסר? קישורית NFC, כך שאם תכננתם לקנות מכשיר כזה לילדים, קחו בחשבון שהם לא יוכלו לטעון באמצעותו את הרב קו שלהם. בניגוד למכשירי הדגל של שיאומי, במכשירי ה-Redmi החברה מקפידה לשמור על שקע האזניות הסטנדרטי הממוקם כאן בחלקו העליון של המכשיר. הרמקול הממוקם בחלקו התחתון מפיק עוצמת שמע לא רעה, אבל הוא גם צורם למדי ולא איכותי במיוחד, אבל שוב, בסטנדרט של מכשירים ברמת המחיר הזאת.

אז מה רמת המחיר של המכשיר? הגרסה אותה בדקתי עם 3 גיגה RAM ו-32 גיגה אחסון עולה כ-849 ש"ח ביבוא רשמי של המילטון. גרסה בעלת זכרון RAM בנפח 4 גיגה ואחסון בנפח כפול תעלה לכם כ-200 ש"ח יותר. זה זול, אבל לא זול מספיק לטעמי, בטח לא בהשוואה למחירו של המכשיר בחו"ל או ביבוא מקביל. למעשה גם אם מוציאים מהמשוואה את התחרות עם אפיקי שיווק אחרים, ל-Redmi S2 מצפה תחרות עם מכשיר טוב יותר בכל פרמטר אפשרי (למעט אולי המצלמה הקדמית, אם כי לא מדובר בפער איכות משמעותי) של שיאומי עצמה, ביבוא רשמי: ה-Redmi Note 5. למעשה, את ה-Redmi Note 5 אפשר לרכוש במחיר מעט זול יותר מאת גרסת ה-64 גיגה של ה-Redmi S2. לפיכך, ה-S2 יכול היה להיות בחירה מתקבלת על הדעת לסמארטפון זול עבור הילדים שלכם, אם היה זול יותר. במחירו הנוכחי, אפילו לשיאומי עצמה יש אופציות טובה יותר להציע.