כזה ניסיתי: SHOZY Alien

תתפלאו לשמוע, אך הם עדיין לא מתו. למעשה, בשנה הבאה הם יחגגו 40 שנה לקיומם: נגני מוזיקה דיגיטלית (או בשמם היותר עממי, "נגני MP3"). אב הטיפוס הראשון של נגן מוזיקה נבנה ב-1979 ע"י מהנדס בריטי בשם קיין קרמר, שאף רשם עליו פטנט בשנת 1981. בשנת 2018 כאשר העולם צורך מוזיקה בעיקר בשיטות דיגיטליות באמצעות ספוטיפיי, אפל מיוזיק, דיזר ואחרות, קרמר יכול היה להיות מיליארדר, אולם סכסוך פנימי בחברה שהקים מנע ממנו את האפשרות לממן את חידוש הפטנט שלו להמרת מידע דיגיטלי לאות מוזיקה אנלוגי. הסכסוך הזה הוביל לכך שהפטנט שלו הפך לחופשי לשימוש עבור כל מי שהתעניין בכך, חברות כמו AT&T, אפל ואחרות. בשנת 2008 עלה שמו של קרמר לכותרות במשפט של חברה בשם Burst.com שתבעה את אפל על הפרת פטנטים שלה בתחום המוזיקה הדיגיטלית. אפל זימנה את קרמר כעד הגנה והודתה כי השתמשה בפטנט שלו בנגנים הפופולריים שלה, מבלי שתצטרך לשלם לו על כך שכר כלשהו.

SHOZY Alien (צילום: גד גניר)

עשר שנים חלפו מאז עדותו של קרמר. האייפון ושאר הסמארטפונים הכחידו כמעט לחלוטין את שוק נגני המוזיקה. מה שנותר מקטגוריית החפיצים הכי לוהטת בשנים הראשונות של המאה ה-21  הוא בעיקר נגנים קטנים ועמידים לשימוש ספורטיבי כמו ה-Sansa Clip Sport Plus, ומנגד, נגני מוזיקה מתקדמים מאוד המסוגלים להפיק איכות שמע גבוהה במיוחד ומיועדים לאוכלוסיית האודיופילים חסרי התקנה. ה-Alien SHOZY הגיע לעולם בשנת 2014 כדי לענות על צרכיה של האוכלוסיה השנייה, ועושה זאת מאז באופן הכי מתנשא שיש. חבר לעבודה שרכש לעצמו כזה לאחרונה השאיל לי אותו לבדיקה כדי שאבין איך אודיופילים אמיתיים אוהבים להאזין למוזיקה שלהם. בינתיים ייצורו של הדגם הזה הספציפי הזה הופסק, אך במקומו תוכלו לקנות כיום גרסה מוזהבת של ה-Alien שזהה לו בכל פרמטר אפשרי, למעט כמובן הצבע.

התפיסה העומדת בבסיסו של ה-Alien היא שמלבד רכיבים המיועדים לשיפור איכות השמע, הוא לא יכלול שום דבר אחר שהסנובים הסיניים ב-SHOZY החשיבו כמיותר. לדוגמה מסך. אין כאן כזה, לא מסך צבעוני, לא מסך שחור לבן, בטח לא מסך מגע. רוצים לדלג בין שירים? לעצור את הנגינה, להגביר או להנמיך את הווליום? השתמשו בכפתורים. רוצים לדעת עינוי סיני מהו? להבין איך לתפעל את הנגן הזה באמצעות חמשת הכפתורים שלו. ניתן לעשות הרבה איתם, זה הכל שאלה של קומבינציית הלחיצות בדרך לשם: לחיצה על הכפתור העגול במרכז מדליקה את הנגן ומתחילה בניגון. לחיצות קצרות ימינה ושמאלה מאפשרות לעבור שיר אחד קדימה או אחורה. אם תרצו לעבור לתיקיה אחרת, תוכלו לעשות זאת ע"י לחיצה ארוכה על לחצני החצים. לחיצה ארוכה על כפתור הפלוס תעצור את השיר המתנגן באמצע. לחיצה ארוכה על כפתור המינוס תפעיל את מצב ה-Shuffle בנגן. חלק מהעינוי כאן הוא העובדה שכפתור הכיבוי וההדלקה צמוד לכפתורים האחרים ועשוי להחלץ במקומם. האמת שזה לא היה כזה אסון גדול אלמלא הדלקה מחדש של הנגן היתה מחזירה אותו בכל פעם מחדש לקובץ הראשון. תוסיפו לכך את העובדה שכפתור ההדלקה והכיבוי רגיש באופן קיצוני ולפעמים נלחץ בטעות יחד עם אחד הכפתורים בטבעת המקיפה אותו ותקבלו לא מעט תסכולים בשימוש בנגן.

מבט מקרוב על כפתורי התפעול של ה-SHOZY Alien (צילום: גד גניר)

ה-Alien אנין טעם בצורה קיצונית בכל הקשור לסוגי קבצים שהוא מוכן לנגן ובאופן הטעינה שלהם למכשיר. אין לו זכרון פנימי משלו. את כל המוזיקה עליכם לאחסן בכרטיס MicroSD. זוכרים שפעם היה בכל מחשב קורא כרטיסים אבל אז אפל החליטה שזה מיותר ויצרניות רבות הלכו אחריה? ובכן, ה-SHOZY Alien מצליח להיות סנוב אפילו יותר ממחשבים של אפל. יש לו שקע Micro USB, אך הוא לא יודע להתחבר לאף מחשב. לא ל-Mac של אפל, לא למחשבי PC, וגם לא לכרומבוק. ואפילו המחשב שלכם שהתקנתם עליו אובנטו לא ידע לזהות אותו. כלום. באתר של SHOZY זה חלק מהדברים שהם מתגאים שהעיפו מהנגן, מנגנון זיהוי כקורא כרטיסים. לפיכך, אם מאיזושהי סיבה לא ברורה נדלקתם על הנגן הסאדיסטי הזה, הצטיידו בקורא כרטיסי זכרון כי זו הדרך היחידה שבה תוכלו להעביר שירים אל הנגן. התארגנתם על קורא כרטיסים? מצוין. את השירים תוכלו לאחסן בתיקיה הראשית או בתוך תיקיה נוספת בתוכה. ומה לגבי תיקיה בתוך תיקיה בתוך התיקיה הראשית? תשכחו מזה, הנגן פשוט יתעלם ממנה, גם אם אתם שולטים בכל רזי הלחיצות השונות על הכפתורים של ה-Alien. אגב, הכרטיס חייב להיות מפורמט ל-FAT32, ועפ"י ההנחיות של SHOZY, הוא יכול להיות בנפח מקסימלי של 32 גיגה בלבד. עם אופן התפעול שלו, לא בטוח שהייתם רוצים נפח גדול מזה.

חריץ עבור כרטיסי זכרון MicroSD, שקע MicroUSB ושקע אזניות (צילום: גד גניר)

סוגי הקבצים ש-SHOZY Alien מוכן לנגן הם FLAC ו-WAV בלבד. הוא תומך בקבצי אודיו דיגיטליים בעלי עומק עד 24 ביט. מה זה אומר עומק ביט? ממש בגדול - כמות המידע שיש בדגימה מתוך קובץ מוזיקה. קבצים כמו MP3 הם קבצי מוזיקה שעברו דחיסה. לפעמים מדובר בדחיסה עדינה שמסירה רק מידע שרוב האזניים האנושיות ממילא לא ישמעו. לפעמים מדובר בדחיסה אגרסיבית יותר שמקטינה אמנם את נפח הקובץ והופכת אותו לנוח יותר לאחסון והזרמה, אך היא גם פוגעת באיכות השמע. כשאנשים החלו לעבור מקומפקט דיסקים לנגנים דיגיטליים, כולם ידעו להגיד שהאיכות ירדה ובמידה רבה הם צדקו. עם זאת, הנגנים המיועדים לאודיופילים תומכים בניגון קבצים שכלל לא עברו דחיסה שכזאת. נגן התומך ב-16 ביט מסוגל לנגן קבצים באיכות של תקליטור רגיל. נגן כמו ה-Alien SHOZY, התומך ב-24 ביט מסוגל לנגן מוזיקה באיכות של תקליטור Blu-ray. ניתן כמובן להמיר קבצים פחות איכותיים לפורמטים ש-SHOZY Alien מוכן לקבל, אולם קחו בחשבון שהמרה של קובץ מפורמט MP3 ל-WAV לא תהפוך אותו לאיכותי יותר מקובץ המקור.

עוד קצת נתונים טכניים לפני שאגיע לחלק הכי פחות מפתיע בביקורת, איכות השמע בפועל: טווח ההתנגדות שהנגן יודע להתמודד איתו הוא בין 8 ל-32 אוהם. גם כאן לא אכנס לנתונים טכניים, אך המשמעות באופן כללי היא שהנגן הזה יודע להתמודד טוב יותר עם אזניות In Ear ופחות עם אזניות גדולות שידרשו מגבר דיגיטלי כדי לקבל עוצמת אודיו מספקת.

SHOZY Alien (צילום: גד גניר)

כל ההגבלות והמגבלות האלו הן כאמור כדי ש-SHOZY תוכל לדחוס לתוך נגן קטן יחסית ולא יקר יחסית את חומרת האודיו הטובה ביותר שניתן לדחוס לשם, וה-Alien אכן נשמע נפלא. הדרך הטובה ביותר להגדיר את הסאונד של SHOZY Alien הוא "צלול". שנים של האזנה למוזיקה דרך סמארטפונים הרגילו אותי למוזיקה שנשמעת פחות מפורטת, פחות מדוייקת ופחות נקייה, ובשימוש עם אזניות איכותיות, האיכות הגבוהה של SHOZY Alien בהחלט באה לידי ביטוי. הצליל עצמו עשיר, פתוח, מפורט להדהים וריאליסטי. הדבר היחיד שעשוי להפריע לחלק מהמשתמשים הוא מעין רחש רקע חלש מאוד שנשמע ברגעי דממה במוזיקה, וגם זה אם מנסים להתרכז ממש חזק. בכל שאר הזמן זה לא באמת יפריע לכם.

בתוך גוף המתכת הקליל והקומפקטי של ה-Alien ישנה סוללה בקיבול של 1220mAh שתספיק לכם לכ-8 שעות האזנה. טעינה מלאה שלה נמשכת כשעתיים. הטעינה מתבצעת כאמור דרך שקע Micro USB.

SHOZY Alien  מלמטה (צילום: גד גניר)

מחירו בחו"ל של ה-SHOZY Alien עומד כיום על 199 דולר לגרסת ה-Gold. יקר? זול? תלוי בצרכים שלכם. לי אישית זה נראה מופרע לחלוטין לשלם בשנת 2018 מחיר כזה על נגן מוזיקה, שלא לדבר על נגן שמציב בפניי כל כך הרבה מגבלות. העניין הוא שהנגן הזה לא באמת מיועד לאנשים כמוני וכמו רובכם. הוא מיועד לאנשים שמוזיקה בסטרימינג עושה להם שריטות באזניים. עבור אודיופילים מזוכיסטיים שכאלו, נגן כמו SHOZY מספק פתרון זול יחסית, לקבל מוזיקה באיכות דומה לזו שמקבלים בנגנים יקרים הרבה יותר מ-200 דולר, נגנים שמלבד חומרת אודיו משובחת, כוללים גם פינוקים מושחתים כמו מסך או כפתורים נוחים לשימוש.