כזה ניסיתי: Be

בשנים האחרונות עושה בזק מאמצים רבים להמציא את עצמה מחדש. טלפונים קויים ותשתיות אינטרנט הם עדיין עיקר העסק שלה, אבל במסגרת השאיפה להתפתח לכיוונים חדשים, בחרה חברת התקשורת הותיקה להכנס בשנים האחרונות אל עולמות ה-IOT והבית החכם, ואף השיקה שירותים ומוצרים כמו מצלמות ביתיות חכמות, חיישנים למיניהם, שקעים חכמים ועוד. מתוך הבנה שהשוק הביתי הולך לשם איתה או בלעדיה, הבינה בזק שחייבים לטפל בבעיה יסודית אחת שיכולה לפגוע קשות בחויה הזאת: הרשתות האלחוטיות הביתיות כבר לא עומדות בעומס הזה.

Be. אפילו אפל הפסיקו כבר עם השטיק של לוגו מואר (צילום: גד גניר)

"קהל נכבד עכשיו ממש

נציג לכם נתב חדש

וזה הרגע לגלות

את הנפשות הפועלות

כלומר מה שמו של כל כוכב

אשר ניתב את הנתב

ובזכותו יאמרו ברחוב

האינטרנט יותר טוב, יותר טוב"

קשה ליצור עניין בנתב. נתב זה לא רק עניין למומחים, נתב זה עסק נורא משעמם והתעסקות ברשת הביתית זה עניין מאוד מורכב. הקמפיין המוצלח של בזק בכיכובו של עומר אדם, ל-Be, הנתב החדש שלה, לא באמת מנסה לשנות את המציאות הזאת, הוא פשוט מבטיח דברים ברורים ופשוטים יותר. עבור המשתמש הרגיל שלא רוצה להכנס לכתובת 10.0.0.138 בדפדפן ולהתחיל לשחק עם הגדרות הרשת שלו, עבור המשתמש שמסתמך על הנתב שקיבל מספקית האינטרנט שלו (וביניהם גם כותב שורות אלו), נתב הוא מוצר בעל פונקציונליות מאוד פשוטה: פועל - יש אינטרנט. לא פועל, יש תקלה איפשהו אצל הספקית, בתשתית או בנתב עצמו. מה שמגה פיקסלים, ליבות כפולות, רזולוציות ומסכים מקצה לקצה בסמארטפונים עושים לאנשים, נתב לעולם לא יצליח לעשות עם תדרי רשת אלחוטית, תקני שידור ומספר אנטנות. אז איך בזק משווקת אותו? באמצעות שיר חמוד, ומנתבת את הנתב אל מי שהיא צריכה לנתב. השאלה היא האם מי שנותב, אכן מקבל משהו טוב יותר, וחשוב לא פחות, טוב יותר ממה שהוא מקבל בדר"כ מהספקית.

Be (צילום: גד גניר)

"בחדרים המון וויי פיי

זה יעקב, הוא האחראי

בוקר טוב, יעקב

בוקר טוב, בוקר טוב"

אז כן, הנתב Be של בזק הוא בהחלט שדרוג על פני רוב הנתבים שמקבלים מספקיות האינטרנט. ההבדל העיקרי בינו לאחרים הוא בתמיכה בשתי רשתות אינטרנט אלחוטי נפרדות, בתדר 2.4 גיגהרץ ו-5 גיגהרץ, אשר מופיעות כרשת אחת, והמעבר בין שתיהן הוא שקוף, כלומר, אתם לא אמורים להרגיש אותו. הנתב יודע לספק לכל מכשיר שצורך ממנו רשת, את סוג הרשת המתאים: רשת 2.4 גיגהרץ לפעילות אינטרנט יומיומית רגילה, ורשת 5 גיגהרץ לפעילות יותר תובענית כמו סטרימינג 4K וכו'. בזק טוענת ש-Be יודע לטפל בריבוי מכשירים, בבית חכם ב-IOT ובכל באזוורד אפשרי, אבל בסופו של דבר הנתב הזה יקום וייפול על מה שהנתבים שמקבלים מהספקיות נופלים עליו בדר"כ - האם אכן בחדרים יש המון ווייפיי. התשובה לכך היא בגדול כן, ואפילו משמעותית יותר. בבית של בערך 100 מ"ר, בחיבור במהירות מקסימלית של 100 מגה, קיבלתי ברוב החדרים מהירות שנעה רוב הזמן בין 77 ל-40 מגה, ובכל אופן לא ירדה מ-25 מגה ברשת אלחוטית, בבדיקה דרך Fast.com, אתר בדיקת המהירות של של נטפליקס. הנתון הזה קריטי כי דרישת המינימום לצפייה בסרטים ב-4K בנטפליקס היא המהירות הזאת. הנתון הזה מרשים אפילו יותר בהתחשב בעובדה שמיקמתי את הנתב בממ"ד. כאשר ניתבתי את הנתב אל פינת האוכל במרכז הבית לא קיבלתי מהירויות גבוהות בהרבה ובכל אופן עם כל השיפור בביצועי הרשת, עדיין לא מדובר בניצול רוחב הפס שהצלחתי להגיע אליו עם חיבור במהירות 40 מגה בלבד, במערכת MESH עם שתי יחידות. אגב, Be מגיע עם תמיכה מובנית ביחידות MESH נוספות אך זו טרם הופעלה. בחודשים הקרובים תחל בזק במכירת יחידות כאלו שיוכלו ליצור כיסוי טוב יותר בבתים גדולים יותר או בעלי יותר ממפלס אחד. תמיכה ב-MESH בראוטר היא בעיקר עניין כלכלי. במקום לקנות מינימום שתי יחידות, לחבר אחת פיזית לנתב ולמקם את השניה במקום אחר בבית, אם הנתב מגיע עם תמיכה מובנית בטכנולוגיה, ניתן לוותר על היחידה שצריך לחבר אליו פיזית.

"ויש גם סייבר, מסתבר

שעל האינטרנט שומר

המפעיל שמו הוא דוב

בוקר טוב, בוקר טוב"

עומר אדם לומד לראשונה דווקא בזמן שיר ההלל ל-Be שיש בנתב גם סייבר ("מסתבר"!). הוא מתכוון בגדול לאפליקציה שכאשר היא עובדת, מציגה ניסיונות פריצה לרשת הביתית. מעבר לכך, האפליקציה של Be מאפשרת לכם לשחק את תפקיד האח הגדול בבית שלכם, בכל הקשור לשליטה על האינטרנט הביתי והשימוש בו: ניתן לראות שם כמה מכשירים מחוברים לרשת, איזה רוחב פס צורך כל אחד מהם, ניתן לנתק מכשירים מהרשת וניתן אפילו להגדיר עבור כל מכשיר שעות פעילות ושעות חסימה לאינטרנט, אם כל יוזמה חינוכית אחרת לנתק את הילדים מהרשת כשלה. הכל טוב ויפה אבל כדאי שדוב ידע שהאפליקציה שלו סובלת מבעיית אמינות קשה ורוב הזמן אינה מצליחה לעבור את שלב מסך הכניסה וההתחברות לרשת הביתית. מבט על ביקורות גולשים בחנות האפליקציות של אפל וגוגל מעלה כי אני לא היחיד שנתקל בבעיות הללו.

"האינטרנט חזק מהיר

ועוצמתי זה בזכות שיר

נצפה בסטרימינג ב-4K

אחלה שיר וכיפאק היי"

בזכותו של השילוש הקדוש, ספקית האינטרנט, חברת התשתית והנתב, יש לכם אינטרנט בבית. אם אתם מבינים קצת ברשתות, אתם יכולים לרכוש נתב משלכם, ככל הנראה טוב יותר מזה שיסופק לכם ע"י ספקית האינטרנט, אך כדאי לקחת בחשבון שאם תהיה לכם תקלת חיבור, נציג השירות אצל המפעילה לא ידע ולא מצופה לדעת להדריך אתכם טלפונית כיצד לפתור את הבעיה, אם היא אכן נעוצה בנתב שקניתם. יש לכך הצדקה מסוימת. לא ניתן ללמד את כל הנציגים לתפעל את כל הנתבים האפשריים בשוק. המגבלה הזאת פוגעת בסופו של דבר בשירות הבסיסי שהלקוח מעוניין לקבל מספקית האינטרנט שלו, החיבור לאינטרנט, במידה והלקוח בחר שלא להסתפק בנתב שהספקית בחרה להשכיר או להשאיל לו. במקרה של Be, אמנם משלמים תוספת תשלום עבור נתב טוב יותר, אבל בזק אחראית לכל אחד המרכיבים בשילוש (הנתב לא נמכר למשתמשי ספקיות אחרות), מה שאומר שהתמיכה הטכנית של החברה לא תוכל בשום מקרה להשאיר אתכם למצוא פתרון בעצמכם.

"בוקר טוב, בוקר טוב

המעצבת שמה תמר

והעיצוב, טוב מה נאמר

רק לראות ולאהוב"

Be עוצב כדי לשבת בסלון שלכם (צילום: גד גניר)

בזק סימנו את העיצוב החיצוני של ראוטרים כסוגיה שחייבים לטפל בה. נתבים סטנדרטיים הם פשוט מוצר לא אטרקטיבי ויזואלית: קופסאות מלבניות, עם שורת נורות שרק נציג בתמיכה הטכנית יודע להבין מה כל אחת מהן מסמנת. כאילו כל זה לא גרוע מספיק, לפעמים ניתן להוסיף לרשימה הזאת גם כמה אנטנות. כאשר בזק ניגשה אל החברה שעיצבה ייצרה וניתבה את Be, היא שמה את עניין העיצוב כאחד הדגשים החשובים עבורה. לעיצוב גם משמעות פרקטית: אם הנתב ייראה מספיק טוב, אולי תסכימו להציב אותו בסלון במקום להחביא אותו בממ"ד או בחדר אחר, ופריסת הרשת שלו תהיה אופטימלית יותר. התוצאה של תהליך העיצוב הזה היא, טוב מה נאמר, רק לראות ולנסות בכל הכוח לאהוב. זה עניין סובייקטיבי לחלוטין אבל ההתרשמות שלי היא ש"תמר המעצבת" שכחה שמדובר בסה"כ בנתב, ועיצבה קופסה מגושמת וגדולה יותר מרוב הנתבים שיצא לי לפגוש. לא רק ש-Be גדול ומגושם, לא רק שככל הנראה לא תצליחו להכניס אותו לתוך ארון תקשורת סטנדרטי, לא רק שיש דרך אחת בלבד להציב אותו - בשכיבה, באופן שבו הוא תופס את השטח הגדול ביותר על המשטח עליו הונח, הוא חוטא במשהו פשוט יותר: הוא לא כזה חתיך כמו שעושים ממנו. הוא עשוי פלסטיק לבן סטנדרטי, שמתהדר באיכויות הרכבה סטנדרטיות לחלוטין, וגולת הכותרת, הגימור דמוי עץ בחזית, לא באמת מצליח לשדר את היוקרה שאמור לשדר משהו שמתיימר לתפוס את הנדל"ן האקסלוסיבי של המזנון בסלון שלכם. מה עוד? בזק החליפה את שורת הנורות בלוגו מגלומני מואר של החברה, כאילו מדובר כאן בלא פחות מאפל (שאפילו היא הפסיקה עם השטיק הזה). כל מה ששורת הנורות היתה אמורה לסמן לכם, מוחלף בלוגו אחד שכל צבע שבו הוא מואר מסמל מצב אחר: כחול - מוכן להתקנה, אדום - לא מחובר לאינטרנט, ירוק - מחובר לאינטרנט אך אין רשת אלחוטית, ולבן זה הסטטוס שאתם רוצים לראות באופן קבוע - מחובר לאינטרנט ויש רשת אלחוטית. כל עוד זוכרים זאת, הכל טוב. מה קורה כשפתאום הלוגו מהבהב באדום? לא ברור. מה קורה אם שכחתם את המקרא? העיקר שהקלאסה נותרה. עוד משהו שהנתב הזה אימץ ממכשירי אפל: חיבור USB C, שרק כוננים קשיחים חדשים יחסית מגיעים איתו. כניסת USB סטנדרטית היתה יכולה להיות שימושית הרבה יותר, אבל היי, מדובר כאן בנתב חדשני.

שלל חיבוריו של Be (צילום: גד גניר)

"ומי יודע מה הוא שמו?

את שמו המפורש יצעק עכשיו

כל מי שרוצה את הנתב

Be

הופך את האינטרנט ליותר טוב

יותר טוב"

הנתב Be מבטיח דברים פשוטים, ואכן מקיים אותם. עבור בית בגודל ממוצע ואפילו קצת יותר מזה, הוא הופך את האינטרנט ליותר טוב. הוא לא הופך אותו עדיין להכי טוב, ובזק חייבת לטפל באמינות האפליקציה שלה, אבל את הדבר המובן מאליו שמצפים לקבל מ-Be, אכן מקבלים. הנתב מאפשר ניצול טוב יותר של חיבור האינטרנט בבית שלכם, ותקבלו עליו תמיכה טכנית מלאה. אפילו מחיר ההשכרה שלו לא גבוה: 12.9 ש"ח בחודש (המחיר עולה משום מה ל-19.9 ש"ח כעבור שנתיים) נשמע כמו סכום סביר לשדרוג קליטת ה-WiFi בבית. הבעיה שלי עם הנתב לא קשורה בכלל לנתב הספציפי הזה. הבעיה שלי מתחילה קודם, אצל הספקיות: אפשר לדבר על כך שהדרישות השתנו, שיותר מכשירים בבית מחוברים לאינטרנט, והכל נכון. מצד שני, המצב הוא שספקיות האינטרנט מציידות כברירת מחדל את הלקוחות בנתבים גרועים שלא תומכים בדפוסי השימוש המודרניים האלו, ולמעשה מסירות מעצמן את האחריות לאיכות השירות הבסיסי שהן מספקות. על אפשרויות ניהול מתקדמות אני יכול להבין למה צריך לשלם יותר. אפילו על סייבר הגיוני לבקש כסף. "המון ווייפיי בחדרים" זה לא משהו שאמור להגיע כאקסטרה, בטח לא כשמדובר בדירת ארבעה חדרים ממוצעת. זה משהו שאמור להגיע מהספקית עצמה, בלי לקנות נתב בחנות, וגם לא כשדרוג עבור שירות קיים של בזק.

(מילות השיר: אפרים סידון)