כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Note 3

סמארטפונים מודרניים בנויים לפי תבניות קבועות יחסית. מכשירי הדגל מציגים בדר"כ מפרט טכני שכולל את המעבד החזק ביותר בנמצא, נפח זכרון ה-RAM הגבוה ביותר שאותה יצרנית החליטה לעבוד איתו, את המצלמה הטובה והמתקדמת ביותר של אותה יצרנית, את המסך הטוב ביותר וכך הלאה. מכשירי ביניים מתאפיינים בפשרות בכל אחד מהמרכיבים שציינתי, וככל שמחיר המכשיר או מיתוג הסדרה שלו נמוך יותר, כך הפשרות כואבות יותר.

Xiaomi Mi Note 3 (צילום: גד גניר)

בתיאוריה הסדר הקיים הגיוני: רוצים הכי טוב מהכל? שלמו יותר. רוצים לקבל תמורה טובה יותר למחיר? שלמו קצת פחות והתפשרו קצת בציפיות מהמכשיר. העניין הוא שמכשירי דגל, כחבילה, מכילים לפעמים מרכיבים ויתרונות שלא באים לידי ביטוי ביום יום. במצב כזה, מי שנניח מעוניין במצלמה הטובה ביותר, חייב לקחת כעסקת חבילה גם את המעבד החזק ביותר, מעבד שיכול להתמודד בקלות עם גיימינג, למרות שלא מעט אנשים כלל אינם משחקים או עושים עם הסמארטפון שלהם משהו שדורש עוצמת עיבוד שכזאת.

ה-Xiaomi Mi Note 3 הוא חידוש מרענן בנוף התבניות הקבועות האלו: הוא זהה כמעט לחלוטין למכשיר ה-Mi 6, מכשיר הדגל העיקרי של היצרנית הסינית, למעט מסך גדול יותר, וערכת שבבים המיועדת למכשירי שוק הביניים. שני מכשירי ה-Mi Note (שימו לב, אין קשר לסדרת ה-Redmi Note של החברה) שקדמו לו היו מכשירי דגל בתבנית הרגילה: ערכת השבבים החזקה בשוק יחד עם המצלמה הטובה ביותר והמפרט הטכני הכי מתקדם ונדיב שהחברה מציעה. בצעד לא שגרתי החליטה שיאומי במכשיר השלישי בסדרה, לעבור לערכת שבבים חלשה יותר על הנייר מזו של מכשיר הדגל שלה. הדבר לא רק מוזיל את מחירו הכללי של המכשיר כי אם מכניס אותו בכוח לקטגוריית מכשירי הביניים, קטגוריה שלא ברור אם הוא אכן צריך להשתייך אליה.

ערכת השבבים הזאת היא Snapdragon 660. סדרה 6XX של קוואלקום, ובייחוד ה-Snapdragon 625 שהיתה אחת מערכת השבבים הפופולריות ביותר בשוק מכשירי הביניים אמנם אינה חזקה כמו סדרה 8XX של החברה, אבל עדיין מציעה ביצועים מעולים ביום יום, תוך כדי חסכון נאה בחשמל, מה שמבטיח שעות ארוכות של שימוש במכשיר ללא טעינה. ההקרבה כאן היא בעיקר בזמני טעינה מעט ארוכים יותר של משחקים, ואולי גם בקצב פריימים מעט נמוך יותר. זה לא מכשיר שלא ניתן לשחק בו משחקים. זה פשוט מכשיר שפחות חזק בתחום הספציפי הזה. בתפקוד היומיומי לא תחושו בהבדל בינו לבין מכשירי דגל מודרניים. אפליקציות נטענות במהירות ונשארות פתוחות ברקע הודות לנפח זכרון RAM נדיב מאוד של 6GB, כמו ב-Mi 6 של החברה, כמו ב-Samsung Galaxy Note 8, כמו ב-Huawei Mate 10, ובשונה ממכשירים כמו LG V30 ו-Samsung Galaxy S8 שמסתפקים בנפח מצומצם יותר. ה-Mi Note 3 מגיע בשתי גרסאות הנבדלות זו מזו בנפח האחסון הפנימי שלהן: 64 או 128 גיגה, שאינם ניתנים להרחבה.

הגב של Xiaomi Mi Note 3, חלקלק להחריד (צילום: גד גניר)

למקרה שאינכם עוקבים באופן קבוע אחר הדף של שיאומי בטוויטר, הנה סיפור קצר שייתכן שפספסתם: מי שמנהל את דף הטוויטר של היצרנית הסינית העלה לשם לפני מספר שבועות משאל עם שאלה נפיצה: איזו מערכת הפעלה עוקבי הדף מעדיפים, אנדרואיד נקי (כדוגמת זה שניתן למצוא ב-Mi A1 של החברה), או את הממשק הייחודי של החברה, MIUI. בתוך דקות הסתמן רוב ברור לאנדרואיד נקי, מה שיצר מבוכה גדולה למפעילי הדף. המשאל הוסר מהדף במהירות, אך הנזק כבר נעשה, והסיפור פורסם בלא מעט אתרי טכנולוגיה. הבעיה של שיאומי היא לא בעיית דימוי. הבעיה היא עקביות: MIUI בגרסה 9 היא יציבה, בשלה ובעיקר מהירה יותר מתמיד, מהירה יותר גם מאנדרואיד נקי. מעבר לכך, היא זוכה לעדכונים בתדירויות מהגבוהות בתעשיה. שיאומי, שהחלה את דרכה בהפצת מערכת ההפעלה של MIUI כרום לצריבה על מכשירי אנדרואיד של יצרניות אחרות, נשארת קשובה לקהילה במערכת הפורומים הפעילה שלה ומתקנת באגים במהירות מרשימה. הבעיה שבלא מעט פעמים העדכונים מביאים איתם סט חדש של באגים. משפט גאוני ששמעתי לאחרונה על שיאומי (והקרדיט מגיע לדור צח מגלובס) הוא ששיאומי שכללה לרמת האמנות את הבאגים שניתן לחיות עמם בשלום. במקרה של ה-Mi Note 3, הבאגים וחוסר הליטוש מתבטאים בעיקר בוילון ההתראות. MIUI בימיה הראשונים הביאה סטייל חדש (חדש אעלק, העתיקה ללא בושה את הסגנון של אפל) למערכת ההפעלה אנדרואיד שבצורתה המקורית נראתה באותם ימים, איך לומר זאת בעדינות, מכוערת. בחלוף השנים אנדרואיד התפתחה, הוצגו הקוים המנחים ל-Material Design, ואיזור וילון ההתראות הפך לאסתטי יותר מתמיד, כאשר חלק מהאפליקציות מציגות התראות או פקדים משלהן בצורה נאה מאוד. איכשהו בוילון ההתראות של MIUI, אפילו בגרסה 9, החדשה ביותר, האסתטיקה הזאת נפגמת. שוליים מכוערים בצדדים, התראות בסיסיות בלבד בצורתן, כל אלו הם עניין של טעם. העובדה שהודעות Whatsapp מוכפלות שם, העובדה שהן נשארות שם גם אם נכנסתי שלא דרכן לאפליקציה עצמה, והעובדה שלא משנה מה עשיתי, ההתראות האלו לא הופיעו בדף הנעילה של הטלפון (מגיב 4, אני יודע לתפעל את MIUI ואני יודע איך להציג ולהסתיר דברים בוילון ההתראות, תן לי קרדיט), מעידה שמישהו שם כשל ב-QA. ניתן לחיות עם הבאגים האלו בשלום, השאלה אם אחרי שהבאגים יתוקנו, באילו באגים חדשים ונסבלים בהחלט ביחס למחיר המכשיר, תפתיע אותנו שיאומי.

הסכנה הטמונה בהודעות כפולות

המסך של Mi Note 3 הוא בגודל 5.5 אינטש, בטכנולוגיית IPS וברזולוציית FHD. הוא מציג בהירות לא רעה בכלל, צבעים נאים, וחדות גבוהה. הוא לא כיפי כמו מסך AMOLED, אבל הוא בהחלט עושה את העבודה. יחס הגובה לרוחב של המסך הוא 16:9, או במילים אחרות מדובר במכשיר עם מסגרות עבות מעל ומתחת למסך, כפי שהיה ברוב המכשירים לפני שנה. פרט לכך שזה נראה כל כך 2017 ואנחנו לגמרי בשנת 2018, אין בכך שום דבר רע, להיפך, זה משאיר מקום לקורא טביעות אצבעות מקדימה, היכן שקורא כזה צריך להיות.

קורא טביעות אצבע מקדימה, היכן שהוא צריך להיות (צילום: גד גניר)

Xiaomi Mi Note 3 (צילום: גד גניר)

מבחוץ, Mi Note 3 נראה כמו גרסה מוארכת של Mi 6: העיצוב והגימור זהה, פרט לכך שה-Note 3 פשוט גדול יותר. באורח פלא, ה-Note 3 גם טיפה קל יותר (הפרש של חמישה גרם בין המכשירים). לא ברור לי מהיכן במכשיר בוצעה שאיבת השומן, אבל בשורה התחתונה התחושה היא שהמכשיר הזה קל יותר. גימור הזכוכית של גב המכשיר גורם לו להיות חלקלק בצורה קיצונית, מה שמאפשר לו לנוע גם כשמניחים אותו סתם כך על שולחן. לא משנה כמה מעט שילמתם על סמארטפון, זה אף פעם לא כיף גדול לראות אותו מזנק באופן עצמאי אל הרצפה. הכיסוי המסופק באריזת המכשיר לא יגן עליו מנפילות, אך הגימור שלו עשוי למנוע ממנו ליפול מלכתחילה.

מערך הצילום הכפול של Mi Note 3, זכה לציון של 90 נקודות ב-Dx0 Mark (צילום: גד גניר)

עד לפני זמן לא רב, שיאומי נעדרה מרשימת היצרניות המופיעות בדירוג המצלמות של DxO, חברה לייצור ציוד צילום המבצעת בדיקות למצלמות סמארטפונים ונותנת להן ציונים. המכשיר הראשון של שיאומי שמצא את עצמו בתוך הדירוג הזה הוא ה-Mi Note 3, אשר חולק מערך צילום זהה לזה של מכשיר הדגל של החברה, Mi 6. הציון שקיבל שם הוא 90, ציון גבוה במעט מזה שניתן למכשירים כמו Samsung Galaxy S7 Edge, iPhone 7 ואפילו iPhone 7 Plus. למעשה, הציון הזה זהה לציון שניתן לפיקסל מהדור הראשון. מערך הצילום של Mi Note 3 כולל שתי מצלמות נפרדות ברזולוציית 12 מגה פיקסל (אחת עם עדשת 27 מ"מ וצמצם ברוחב f/1.8, והשנייה עם עדשת 52 מ"מ וצמצם f/2.6) ההתרשמות האישית שלי מהמצלמה של Mi Note 3 זהה להתרשמות שלי מזו של ה-Mi 6: זו מצלמה מעולה שמייצרת תמונות חדות ומפורטות להחריד באור יום, ותמונות מוארות ומרשימות גם בתנאי תאורה פחות אידיאליים. הבעיה היחידה שלה מבחינתי היא רגישות גבוהה מדי לטעמי לתנודות ביד האוחזת את המכשיר. בצילומים באור יום זה פחות מורגש, אבל כשמדובר בתמונה חשובה במיוחד, בצילום בתוך חדר, ייתכן שעדיף לצלם ליתר בטחון יותר מפעם אחת כדי לוודא שאכן תקבלו תמונה חדה. בעדשה הראשית ישנו מנגנון ייצוב אופטי בעל לא פחות מ-4 צירים, חבל שהייצוב הזה כמעט ולא מורגש בפועל.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

בין 7 ל-7.5 שעות מסך דלוק בבהירות של 75%, זה מה שתקבלו בממוצע מה-Mi Note 3. בשימוש סטנדרטי, ה-7 שעות האלו מתורגמים לטיפה יותר מיום וחצי ללא טעינה. את הקרדיט להישג הזה, שנתקלתי במכשירים מעטים שמתקרבים אליו צריך לתת לא רק לסוללה בעלת הקיבול המרשים של 3500mAh, כי אם גם למעבד החסכוני שיודע לעשות בסוללה הזאת שימוש מושכל. הרמקול של Mi Note 3 לא רע, אבל גם לא מדהים. ממוצע. כמו רוב מכשיריה החדשים, גם ה-Mi Note 3 מגיע ללא שקע אזניות סטנדרטי. במקומו תקבלו מתאם משקע הטעינה והסנכרון מסוג USB Type C לשקע אזניות סטנדרטי.

שקע אזניות - אין (צילום: גד גניר)

Xiaomi Mi Note 3 (צילום: גד גניר)

את Mi Note 3 ניתן להשיג כיום בארץ (ביבוא פרללי, הוא לא הגיע באופן רשמי לישאל)בכמעט 1400 ש"ח לגרסת ה-64 גיגה. בחו"ל, נכון להיום הוא עולה בערך 1500 ש"ח, לא כולל מע"מ, ועם סיכון מסוים שתמצאו את עצמכם עם מכשיר בגרסת תוכנה סינית (ניתן לשנות מכשיר עם גרסת תוכנה סינית לגלובלית, אבל זה תהליך קצת מייגע). כך או כך, מדובר במכשיר שנותן תמורה מצויינת למחיר, אבל זה לא מסתכם בכך: העובדה ששיאומי בחרה להשתמש כאן במעבד המיועד למכשירי ביניים, אבל לא התפשרה בשום דבר אחר, יצרה כאן מכשיר שמצלם כמו מכשיר דגל, יציב וזריז בעבודה שוטפת (למעט גיימינג) כמו מכשיר דגל, ובעל זמן סוללה שמכשירי דגל יכולים לחלום עליו. אם שיאומי יכולה להעיז ולהציע תצורה ייחודית שכזאת, אין סיבה שיצרניות אחרות לא יעשו כמוה.