כזה ניסיתי: JBL Soundgear

בשנת 1997 הציגה יצרנית האודיו סנהייזר קונספט חדש, מהפכני ומביך: מערכת רמקולים בשם Surrounder, אותה מניחים על הכתפיים, מסביב לצוואר. המערכת שנראתה כאילו נלקחה מסרט מדע בדיוני או פארודיה על סרט כזה, נבנתה כדי לענות על צורך מאוד ספציפי: לספק חויית שמע היקפי אישית לגיימרים, שאינם מעוניינים לשבת שעות עם אזניות מחממות על אזניהם, תוך כדי שמירה על מודעות מסויימת לקולות הרקע בסביבתם. ה-Surrounder נחל כשלון מסחרי, ככל הנראה כי גם לגיקים יש גבולות. הקונספט עצמו מת יחד עם ה-Surrounder, אך קם לתחייה בכנס CES בינואר השנה, כש-JBL הציגה את הגרסה הרזה והמודרנית שלה לרמקול לביש, ה-Soundgear.

JBL Soundgear  (צילום: גד גניר)

בניגוד לרמקול הלביש של סנהייזר מהמאה ה-20, שהיה מחובר למחשב באמצעות כבל, הרמקול של JBL מהמאה ה-21 יודע להתחבר בבלוטות' לטלפון שלכם או לכל מקור מוזיקה אחר. העובדה הזאת מרחיבה את קהל היעד שלו מגיימרים בלבד, לבעלי צרות של העולם הראשון: ה-Soundgear יאפשר לכם לטייל בבית ולשמוע מוזיקה כאילו אתם יושבים ליד הרמקולים. במה זה שונה מלשמוע מוזיקה ברמקול רגיל או במערכת שמע ביתית? בעובדה שמדובר בסאונד שהולך איתכם לכל מקום, בלי הצורך להחזיק אותו בידיים או לחילופין להתרחק ממקור השמע. במה זה שונה מאזניות? בכך שזה לא מנתק אתכם לחלוטין מהסביבה. במילים אחרות, JBL Soundgear נועד לתת מענה למי שמעוניין לשמוע מוזיקה ולא מתאים לו לשמוע אותה לא ברמקול, ולא באזניות. מי מאיתנו לא נתקל במצב כזה? אני למשל. ובכל זאת, ההיסטוריה מלאה באנשים יותר חכמים ממני שלעגו מראש לקונספטים וטעו בגדול, אז החלטתי שאני לא פוסל את הרמקול הזה לפני שאניח אותו על צווארי.

על הצוואר, JBL Soundgear נראה קצת כמו כריות הצוואר שמחלקים בטיסות, רק הרבה יותר רזה וקומפקטי. אין ספק שהוא לא מביך כמו ה-Surrounder, אבל הוא עדיין שם, וגם אם הוא קטן וקומפקטי, מדובר במשהו שחור שנמצא מסביב לצוואר שלכם (שלא לדבר על המוזיקה שבוקעת ממנו) כך שלצאת ככה מהבית אל הרחוב פחות בא בחשבון. Soundgear בנוי היטב. החלק העליון שלו מכוסה בד, והתחתון, החלק שנוגע בעור הצוואר והעורף עשוי פלסטיק עם גימור חלק ונעים. הוא לא כבד, ולי אישית הוא לא הציק יותר מדי. מה שכן מעט הפריע לי זו התחושה כשאני ממקם אותו על הגוף שלי: הוא קשיח יותר ממה שהייתם מצפים ממשהו שאתם אמורים להכניס לתוכו את הצוואר שלכם, והפתח הקדמי צר מהקוטר של הצוואר, כדי שלא ייפול. זו לא תחושה של חנק, רחוק מזה, אבל זה משהו שצריך להתרגל אלי, וכמובן מדובר רק בשבריר שנייה שבו אתם מניחים אותו עליכם. מרגע שמיקמתם אותו, הכל טוב. הוא עמיד בהתזות מים מאוד מינוריות, אבל אם תרצו לנקות אותו עשו זאת עם מגבון לח לכל היותר. לא תוכלו לשים אותו מתחת לברז, JBL אפילו לא טורחת לציין מהו תקן העמידות במים של הרמקול הזה. הכפתורים שלו ממוקמים נכון: בצד שמאל שלושה לחצני שליטה על ניגון המוזיקה, בצד ימין מפסק הדלקה והכפתור היחיד שקיבל נדל"ן משובח מדי לטעמי הוא כפתור הצימוד למכשירים אחרים שנמצא צמוד לכפתור ההדלקה. בכל אופן זה לא באמת מפריע ואין סיכוי ללחוץ עליו או להכניס את הרמקול למצב התאמה בטעות.

JBL Spundgear (צילום: גד גניר)

איך זה לשמוע מוזיקה עם Soundgear? משונה למדי, זה לא רמקול רגיל. יש בו משהו שמזכיר קצת מקרני קול: השמע מכוון ישירות אל האזניים של המשתמש, ומגיע מאחורי שני צידי הראש, ומלמטה. מה שהופך את החויה לעוד יותר משונה זה שכל הזזה של הראש משנה את האיזון הזה ואת הכיוון ממנו מגיע הצליל ביחס למיקום של האזניים שלכם. ההפנייה הזאת של השמע ישירות לאזניים נועדה להעצים את תחושת השמע ההיקפי, וגם כדי להתחשב בסביבה. זה לא שהאנשים סביבכם לא ישמעו את המוזיקה, הם פשוט ישמעו אותה קצת פחות חזק ממה שאתם שומעים אותה. העובדה ששומעים את מה שאתם שומעים באמצעות ה-Soundgear מגבילה את הסיטואציות שבהן תרצו לעשות בו שימוש. אתם פשוט מייצרים רעש סביבתי: תוכלו לחבר את Soundgear לטלויזיה ולשמוע באמצעותו (ולקבל ישירות לאזניים עוצמה גבוהה יותר ממה שתשמע הסביבה שלכם), אבל זה עדיין לא מיועד להאזנה בלילה כשכולם ישנים. מנקים את הבית? Soundgear אידיאלי למשימה, כל עוד אין אנשים אחרים שם שמבחינתם אתם מתקן נייד לנשיאת רמקולים והפקת רעש. יושבים בספריה או בבית קפה ורוצים לשמוע מוזיקה? מצוין! חיזרו לאזניות שלכם.

וככה זה נראה על הצוואר

השמע עצמו איכותי למדי, אם כי חייבים לזכור שכדי להכניס רמקולים לתוך רצועה מסביב לצוואר שלכם נעשו פשרות הנדסיות בגודל הרמקולים ובמשקל הדרייבר שלהם. הפשרה הזאת באה לידי ביטוי בצליל, לפחות בהשוואה לרמקולים אחרים של JBL ברמת מחיר דומה. הפשרה העיקרית היא בבאסים, הם לא עמוקים מספיק לטעמי, ובמקומם מקבלים ויברציות של ממש מהרמקול ישירות אל הצוואר שלכם. גם לזה מתרגלים אבל בשורה התחתונה הייתי שמח לקבל באסים משמעותיים יותר. מה שכיף בצליל של Soundgear זה העובדה שהוא פתוח ורחב בצורה שאף זוג אזניות לא יכול להתחרות בה, אבל זו לא חוכמה כי לא באמת מדובר באזניות. אופי הצליל הזה אינו אידיאלי לטעמי עם מוזיקה, אבל בשימוש יחד עם משקפי VR, או אפילו סתם בצפייה בסרטים, ה-Soundgear נותן תחושה שמזכירה בית קולנוע. הבעיה היחידה היא שאתם אמנם מודעים יותר לרעשים מהסביבה, אבל הסביבה גם שומעת את מה שאתם שומעים.

המתאם המצורף ל-JBL Soundgear (צילום: גד גניר)

JBL Soundgear מאחור (צילום: גד גניר)

ה-Soundgear מתחבר כאמור באמצעות קישורית Bluetooth לטלפון, לטאבלט או למחשב שלכם. בערכה שלו תמצאו משדר בלוטות' (BTA) על מנת שתוכלו לחבר את Soundgear גם למוצרים שלא נולדו עם הקישורית הזאת. המתאם כולל כניסת אזניות סטנדרטית וגם כניסת אודיו אופטית. הסוללה המובנית ב-Soundgear תספיק לכם לכ-6 שעות האזנה, וייקח לה כשעתיים להטען במלואה. הטעינה מתבצעת דרך שקע MicroUSB הישן, כי עם כל החדשנות לקונספט של רמקול לביש, כנראה שלא נותר מקום לחדשנות של שקע Micro Type C שניתן לחבר אותו מבלי לשים לב באיזה כיוון.

רמקול אלחוטי הוא מוצר חברתי. אזניות הן מוצר אישי. Soundgear אמור להשתחל בין שני הקצוות האלו. הבעיה היא שאין יותר מדי מרווח ביניהם. כשאין מרווח, מתחדדת אפילו יותר השאלה באיזה סיטואציה ה-869 ש"ח שתצטרכו לשלם על Soundgear יראו לכם כהשקעה נכונה. Soundgear יכול להתאים מצוין כשאתם מנקים לבדכם את הבית, יושבים במרפסת הדירה ורוצים לשמוע מוזיקה מבלי להפריע יותר מדי לשכנים, או משתמשים במשקפי ה-VR שלכם ולא רוצים להתנתק לחלוטין מהסביבה. מצד שני, בכל שאר הזמן, הרמקול הלביש הזה ישאר כבוי מתוך החשש להפריע לסובבים אתכם. אם תכננתם להוציא סכום כזה על אמצעי שמע, יש ל-JBL מגוון רמקולים איכותיים יותר ואזניות שיפריעו כנראה פחות לסביבה שלכם.

ה-JBL Soundgear נמסר לבדיקה ע"י רשת Bug