כזה ניסיתי: Xiaomi Mi A1

הכרזת מכשירי הפיקסל הראשונים בשנה שעברה היתה אקורד הסיום של סדרת מכשירי הנקסוס של גוגל. מלבד שינוי שם הסדרה והעמקת המעורבות של גוגל בייצור המכשירים, הפיקסלים החדשים סימנו שינוי במגמת התמחור של גוגל למכשיריה. נקסוס 4 ו-5 נמכרו בזמנם בחו"ל דרך החנות של גוגל במחירים אטרקטיביים מאוד (349 דולר לגרסאות הבסיסיות). נקסוס 6, הפאבלט של מוטרולה שבר את הרצף הזה, אבל בהשקה הכפולה והאחרונה של מכשירי נקסוס בשנת 2015, הציעה גוגל לצד ה-Nexus 6P גם מעין גרסת המשך ל-Nexus 5 הפופולרי, נקסוס 5X, שהיה המכשיר האחרון שהציע עדכוני תוכנה מהירים, היישר מגוגל ועשה זאת מהחלק התחתון של קו ה-400 דולר. המחיר ההתחלתי של מכשירי פיקסל עמד על 649 דולר, מה שהפך את השאיפה להיות הכי מעודכן שאפשר במונחי אנדרואיד, ליקרה מתמיד.

Xiaomi Mi A1 (צילום: גד גניר)

בספטמבר האחרון הוכרז ה-Mi A1. מכשיר ראשון של שיאומי במסגרת תכנית Android One. בבסיסה של תכנית זו עמדה יוזמה של גוגל לחבור ליצרניות סלולר בשווקים מתפתחים, ולהציע מכשירים זולים עם גרסה נקייה של אנדדרואיד שתזכה לעדכונים תכופים, כמו הנקסוסים, ישירות מגוגל. באופן הזה, גוגל יכולה לספק מענה חלקי לסוגיית הפרגמנטציה של גרסאות מערכת ההפעלה שלה, ולהגדיל את נתח מכשירי האנדרואיד המריצים את גרסת מערכת ההפעלה העדכנית ביותר, מאחר שהאחריות על עדכון התוכנה כבר אינה על היצרנית עצמה כי אם על גוגל. זה היה צעד די מפתיע מבחינתה של שיאומי. שיאומי, בניגוד ליצרניות כמו Karbonn או Micromax ההודיות, אינה זקוקה לשיתוף פעולה הזה של גוגל. מעבר לעובדה שהיא מתחזקת גרסה משלה לאנדרואיד, MIUI, היא מצליחה יפה מאוד בשוק ההודי עם מכשירים שאין בהם שום שותפות עם גוגל.

מגירת האפליקציות ב-Mi A1, אנדרואיד נקי (צילום: גד גניר)

התהיות האלו לא ממש העסיקו את הקהל הרחב ואת העיתונות הטכנולוגית שחלקה מיהרה להכריז על המכשיר הזה כבן האובד וכיורש של מכשירי הנקסוס הזולים והפופולריים. בניגוד למכשירי הנקסוס, חשוב לציין, ה-Mi A1 לא נחשב בשום שלב כמכשיר דגל. מכשירי הנקסוס הזולים, גם אם לא הצטיינו בצילום, הגיעו עם ערכות שבבים מהשורה הראשונה וזכרון RAM בנפח זהה לזה של מכשירי דגל בני דורם. ה-Mi A1 מגיע עם Snapdragon 625 שבפני עצמה היא ערכת שבבים משובחת, אבל מלכתחילה היא מיועדת למכשירי ביניים. בזכרון ה-RAM הוא מיישר קו עם הבחירה של גוגל במכשירי הפיקסל החדשים ו-LG ב-G6 וב-V30ומסתפק ב-4 גיגה בלבד, אם כי מכשירים כמו OnePlus 5 (ואף קודמו, OnePlus 3) וגם מכשירי דגל של שיאומי כמו Mi 6 עברו לזכרון RAM בנפח של 6 גיגה. ביום יום לא תחושו באיטיות במכשיר הזה, אם כי גם לא תרגישו מהירות יוצאת דופן, למרות הממשק הנקי של גוגל. בניגוד למכשירים האחרונים שציינתי, ה-Mi A1 מגיע עם אפשרות להרחבת הזכרון באמצעות כרטיס MicroSD בנפח של עד 128 גיגה, בנוסף ל-64 גיגה המובנים בו.

אז איך חויית התוכנה במכשיר נקסוס של שיאומי? לא ברור, כי זה לא באמת נקסוס של שיאומי. זה מכשיר Android One, ובתוך ההתלהבות הכללית מאנדרואיד נקי ומהבטחה לעדכונים מגוגל, כולם איכשהו שכחו שגוגל הכריזה על גרסה חדשה של אנדרואיד בחודש אוגוסט (עוד לפני השקת ה-Mi A1) גרסה שנחתה זה מכבר במכשירי הנקסוס ה"אמיתיים" ובמכשירי הפיקסל, אך אל מכשירי ה-Android One היא טרם הגיעה. בינתיים, כל מי שקנה מכשיר Mi A1 כדי לקבל גרסאות חדשות של גוגל, רואה מכשירים של חברות שגוגל לא אחראית על עדכון התוכנה אצלן כמו סוני או OnePlus משחררות לחלק ממכשיריהן עדכונים לגרסה החדשה ביותר של אנדרואיד לפניה. לזכותה של גוגל ניתן להגיד שבכל הקשור לעדכוני אבטחה, ה-Mi A1 אכן מקבל אותם בהקדם, אבל למי שציפה לראות את הגרסה החדשה ביותר אנדרואיד על השיאומי שלו, מצפה כאן אכזבה מסוימת. יש עוד זוית שחשוב לדבר עליה בנושא עדכונים: שיאומי לא מחזיקה ברוקרד יוצא דופן של עדכוני אנדרואיד משמעותיים. עם זאת, במקום העדכונים האלו, שיאומי מעדכנת את גרסת הממשק MIUI לתקופה כה ארוכה, שרק אפל יכולה להתחרות בה מהבחינה הזאת. כך, משתמשי Mi 4 עליו כתבתי בפברואר 2015, יקבלו את MIUI 9, על כל העדכונים והפיצ'רים שיש בה וכך גם משתמשי Mi3 ו-Mi2 שהוכרזו שנה ושנתיים בהתאמה לפניו. משתמשי Mi A1 לא יהיו חלק מהחגיגה הזאת. "אנדרואיד נקי" היא מילת קסם בפורומים רבים שעוסקים בסמארטפונים, מעין מילת קוד שאומרת שהמכשיר מהיר ונקי משטויות שיצרניות רבות נוהגות לצרף למכשירים שלהן. ובכן, החלק הראשון לא בהכרח נכון, והחלק השני לא לגמרי יקרה, אבל לא נורא: ה-Mi A1 מספק חויית שימוש סטנדרטית ביחס למכשירים אחרים ברמת המחיר שלו ובמפרט דומה. הוא לא בפירוש לא מהיר יותר מהם, אבל הוא גם רחוק מאוד מההגדרה "איטי". הממשק שלו אכן נקי והתוספות של שיאומי מסתכמות באפליקציית שליטה על משדר אינפרא אדום ששולב במכשיר, ובאפליקציית פידבקים לשיאומי, זהו. יש משהו מעט דל בחוויה של אנדרואיד בגרסתה ה"נקייה". יש כאלו שמתחברים לזה ואוהבים את זה, יש כאלו שפחות. קצת קשה לי לקבוע מה ההעדפה האבסולוטית שלי בעניין הזה: יש מכשירים המגיעים עם ממשק שהייתי שמח אם ניתן היה להחליף אותו באנדרואיד נקי ויש כאלו שמייצרים חויית שימוש טובה מזו שגוגל עיצבה.

עדכוני אבטחה ה-Mi A1 מקבל גם מקבל. מתי יגיע Oreo? (צילום: גד גניר)

המסך הוא אחד המקומות העיקריים בהם מורגש שעדיין מדובר במכשיר ביניים. המסך, בגודל 5.5 אינטש חד ומואר, אבל הצבע הלבן שלו לא באמת לבן. בכל בהירות שאינה הבהירות המקסימלית או קרוב לכך, המסך מקבל גוון אפרפר חלבי. האנדרואיד הנקי כאן מבליט את האפרוריות הזאת עם התפריטים הלבנים, ומגירת האפליקציות הלבנה. לא הייתי פוסל את הטלפון בגלל הסוגיה הזאת, אבל יש בתחום המחיר שלו מכשירים עם מסכים שנראים טוב יותר. מבחוץ הוא נראה מלוטש, אבל לא מסובב ראשים. בצבע השחור הוא דומה מאוד ל-OnePlus 5 למעט קורא טביעות האצבעות הממוקם בגבו. המכשיר עשוי מקשה אחת של מתכת כאשר האנטנות משולבות בתוך הגוף בדומה למכשירים כמו Meizu PRO 7, אייפון ואחרים, ובשונה מ-Redmi Note 4 שבו האנטנות מפרידות בין חלקי הגוף העשויים מתכת לבין אלו העשויים מתכת.

Xiaomi Mi A1 (צילום: גד גניר)

ה-Mi A1 מצויד במצלמה כפולה בעלת שני חיישני 12 מגה פיקסל. האחד בעל צמצם ברוחב f/2.2, והשני ברוחב f/2.6. מערך הצילום הכפול מאפשר צילומי פורטרט עם טשטוש נאה של הרקע וכמובן זום אופטי כפול 2, אך עם צמצמים ברוחב כזה, וללא ייצוב תמונה אופטי קשה לחולל ניסים. למעט צילומי פורטרט מרשימים, ולמעט הזום האופטי האמיתי, המצלמה כאן מציגה בצילום יומיומי איכות טיפוסית למכשיר ביניים ברמת המחיר הזאת לטוב ולרע. ביום תהנו מרמת פירוט גבוהה יחסית אבל בלילה תפגשו תמונות עם גווני צבע פחות חיים, גרעון ומריחות של עצמים בתנועה. חשוב להדגיש, זו מצלמה לא רעה, אבל לא פריצת דרך בפרמטרים של מכשירים ברמת המחיר שלו.

זוג מצלמותיו של Mi A1 (צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

את ימיי עם ה-Mi A1 סיימתי בממוצע עם 30-35% סוללה. בטעינה אחת ניתן להגיע ל-6 שעות מסך דלוק בבהירות 75% שזה מרשים מאוד, אבל לא מפתיע בהתחשב בניסיון שיש לי עם ערכת השבבים Snapdragon 625 שמציגה איזון נהדר בין ביצועים לחסכון בחשמל. אין כאן טעינה מהירה אבל עם ביצועי סוללה כאלו, לא מדובר באסון. הרמקול של Mi A1 לא יוצא דופן באיכותו אבל חזק וברור, וכך גם השמע באפרכסת. שקע האזניות שדפק נפקדות מה-Mi 6 של שיאומי, נוכח כאן ומוציא איכות שמע מצויינת.

ה-Mi A1 לא מאכזב בשום צורה מאחר והוא לא מבטיח שום דבר שהוא לא מקיים: זה מכשיר ביניים נהדר, עם ביצועים לא רעים, ממשק אנדרואיד נקי לטהרני אנדרואיד, מצלמה מצויינת (לרמת המחיר הזאת) עם זום ופורטרטים נאים, וסוללה שתחזיק לכם בקלות ליום שלם ואולי אף קצת מעבר לכך. הוא לא נקסוס והוא לא הבן האובד של מכשירי הפיקסל. ה-Mi A1 הוא לכל היותר סוג של בן מאומץ שזוכה בעיקר לעדכוני אבטחה. ב-1290 ש"ח (מחיר יבואן) מדובר בדיל לא רע, אבל עדיין לא משהו שמערער על יחס התמורה המעולה למחיר שמספק ה-Redmi Note 4 שאותו יבואן מוכר כיום בכמה מאות ש"ח פחות. אם שיאומי רצתה להביא אל השוק מכשיר מעודכן לקראת חג הרווקים הסיני, וכזה שימלא את הפער עד להכרזת ה-Redmi Note 5, הרי שה-Mi A1 עושה זאת בצורה מושלמת.