כאלו השויתי: Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10

מסגרות מסך דקיקות עד לא קיימות, מצלמות כפולות, הבטחה שהמכשיר לא יתלקח לכם בידיים ואפילו צבע חדש, ירוק. אלו החידושים שהביאה איתה שנת 2017 לעולם הסלולר. אין ספק, יצרניות הסלולר השקיעו חודשים של מחקר כדי לחפש את כל החידושים שלא יטפלו בסוגיות הבאמת חשובות לחיי היום יום עם הסמארטפון שלכם. אין פריצת דרך בתחום הסוללות, מכשירי הדגל של 2017 לא עמידים יותר מאלו של שנת 2016 לנפילות או למים, וכבר בעוד שנה תוכלו לקלל אותם בעודכם ממתינים שניות בודדות שאפליקציית המצלמה תיפתח. ולמרות הכל, מכשירי הדגל של LG, Samsung ו-Huawei הם מכשירי האנדרואיד המהירים ביותר, עם המסכים המרשימים ביותר והמצלמות הכי טובות שתוכלו לקנות ביבוא רשמי בישראל. לפני חודש, הם הפכו לקצת פחות יקרים הודות להסרת מס הקנייה על סמארטפונים. בדקתי בשבועות האחרונים את P10, G6 ו-Galaxy S8 ביחד ולחוד, כדי להחליט מהו הסמארטפון שהכי ראוי להשקיע בו את הכסף שלכם.

Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

מפרט טכני וביצועים

שניים מתוך שלושת מכשירי הדגל של שנת 2017 מבוססים על מעבדים מתוצרת בית. Huawei, כהרגלה משתמשת במכשיר הדגל העיקרי שלה במעבד המפותח בחברת HiSilicon (הנמצאת בבעלותה המלאה של Huawei). סמסונג משווקת את המכשירים שלה בשתי תצורות שונות של ערכות שבבים, בהתאם לשוק אליו הם מיועדים: השוק הישראלי ושווקים רבים אחרים מקבלים את המכשיר עם המעבד שלה מסדרת Exynos, בעוד השוק האמריקאי מקבל מכשירים מבוססי מעבדים של קוואלקום האמריקאית. השנה, הדרמה מסביב לביטולו של Galaxy Note 7, יצרה מצב שבו סמסונג ביצעה הערכת ביקושים חדשה, ודרשה לקבל לידיה את כל המשלוח הראשון של מעבדי הדור הבא של קוואלקום, Snapdragon 835. בעקבות כך, LG שרצתה להקדים את סמסונג ולהשיק מכשיר דגל לפניה נאלצה להסתפק בערכת שבבים "ותיקה" יותר, Snapdragon 821 שהוכרזה במחצית השניה של 2016. בניגוד להערכות, שלוש היצרניות הסתפקו בזכרון RAM בנפח של 4 גיגה "בלבד" במכשירים האלו. נפח האחסון המובנה צמח ל-64 גיגה ב-P10 וב-Galaxy S8, בעוד LG בחרה להציע גרסה עם 32 גיגה בלבד.

השנה החלטתי לנסות שיטה חדשה למדידת מהירות, בנוסף למבחן הביצועים של אפליקציית Antutu. בסיום תקופת הבדיקה של כל אחד מהמכשירים הרצתי מבחן ביצועים משלי: הדלקתי את המכשירים, ומיד לאחר מכן, בזו אחר זו פתחתי רשימה של כ-20 אפליקציות על כל מכשיר וחיכיתי שיעלו במלואן. הרשימה כוללת אפליקציות מובנות כמו החייגן, אפליקציית ה-SMS, אפליקציות גוגל כמו Google Photos, יוטיוב, דפדפן כרום, ומשחקים - פיפ"א, Clash Royale ואפילו סימולטור של ספינר. לאחר שסיימתי סבב אחד, המשכתי לסבב נוסף, כאשר חלק מהאפליקציות עדיין פתוחות בזכרון. הרציונל של הבדיקה פשוט - מכשיר שיסיים את שני הסבבים מהר יותר הוא מכשיר המשלב כוח עיבוד חזק יותר וניהול זכרון יעיל יותר המאפשר חויית שימוש מהירה יותר באופן כללי. מבחן כזה מתעלם גם מתחושות סובייקטיביות הנובעות מאינמציות מעבר מהירות.

מהתוצאות ניתן ללמוד כמה דברים: הראשון, שדווקא LG G6, עם המעבד היותר ותיק, הצליח לסיים את הבדיקה הזאת במקום הראשון. הדבר השני שניתן ללמוד הוא שההפרש בין המקום הראשון לשני עומד על חצי דקה, הפרש זניח כשכל מבחן ביצועים שכזה נמשך כ-4 דקות, וההפרש בין המקום השני לשלישי אפילו זניח יותר ועומד על שניות בודדות. בנוסף, מהשוואת הדירוג הזה לציוני מבחני הביצועים שערכתי דרך אפליקציית Antutu, עולה כי התוצאות שונות לחלוטין. זה לא אומר שהבדיקות מזויפות בהכרח, הן פשוט בוחנות עוד פרמטרים ומשקללות את הציון אחרת. בסיכומו של דבר, בתחום הביצועים, נכון להיום, ובגרסאות התוכנה הנוכחיות, מי שמנצח במבחן הביצועים הוא LG G6, אבל מדובר בניצחון בנקודות בלבד. ביום יום כנראה שלא תחושו בהבדל ושלושת המכשירים מהירים מאוד.

תצוגה

גם השנה, אין הפתעות מיוחדות בנושא הזה: מסך ה-Super AMOLED ברזולוציית 2K של סמסונג הוא המסך המרהיב ביותר מבין השלושה: צבעים חיים, שחור עמוק, הכל נראה נפלא על מסך כזה. גם המסך של LG G6 נהדר ומציג חדות נאה וצבעים יפים. יצרניות סיניות רבות ממשיכות להסתפק במכשירים ברמה הזאת ברזולוציית 1080p בלבד, ומשאירים את הרזולוציות הגבוהות יותר למכשירי פרימיום. ביום יום זה לא באמת משנה, אבל בצפייה בתכנים מותאמים, או בתמונות שצולמו במצלמת המכשיר, ההבדל בהחלט מורגש. איפה לא מורגש הבדל? באור יום. שלושת המכשירים מציעים פחות או יותר את אותה בהירות ונוחות שימוש, גם כאן עם יתרון קל למסך של סמסונג.

Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 באור יום (צילום: גד גניר)

עיצוב ונוחות שימוש

גם סמסונג וגם LG בחרו באותו קו עיצובי - פחות מסגרות ויותר מסך במכשיר בגודל פחות או יותר סטנדרטי. LG הצליחה לשלב מסך בגודל 5.7 אינטש ב-G6, והמסך של S8 אפילו גדול יותר, 5.8 אינטש. איך עשו זאת? ע"י הצגת מסכים מעט מוארכים יותר. בפועל, שני המכשירים נראים בהחלט כמו שדרוג אמיתי על פני מכשירי השנה שעברה, והם אכן נכנסים בקלות לכיס. הבעיתיות מתגלה כאשר משתמשים בהם ביום יום. LG G6 ו-Galaxy S8 הם אולי מכשירים שנראים כאילו הגיעו מהעתיד, אבל הם פשוט לא נוחים כל כך לשימוש. שורש הבעיה מבחינתי היא הדרישה למתיחה בלתי סבירה של האגודל עבור מי שרוצה להשתמש בהם באמצעות יד אחת בלבד. אצל סמסונג, בגלל הבחירה במסך EDGE, שבו המסך נמתח לצדדים עד לשולי המכשיר, הבעיה חריפה אפילו יותר, בשל נגיעות בלתי מכוונות בצידי המסך. למסגרות הדקיקות משמעות בעייתית נוספת - אלו אינם מכשירים שהייתם רוצים להפיל על הרצפה. החלפת מסך ב-G6 וב-S8 יקרה מתמיד ומגיעה כמעט לחצי מעלותו של המכשיר.

Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

חוסר שביעות הרצון שלי משני המכשירים הללו לא נגמר במסגרות הדקיקות: סמסונג שילבה קורא טביעות אצבעות בסמוך לעדשת המצלמה של S8, החלטה אומללה שבגללה העדשה היתה מלוכלכת רוב הזמן. ב-LG G6 קורא טביעות האצבעות ממוקם נכון יותר, אבל המכשיר לא מלוטש מספיק, לא מעוגל מספיק ופחות נעים לאחיזה. אין ספק שאם היה מדובר בתחרות יופי, מכשירי הדגל של שתי היצרניות הקוריאניות היו יכולים לנצח בקלות בסעיף הזה, וסביר להניח שבשלב מסוים מתרגלים לכל הדברים האלו. מצד שני, הרושם שאני קיבלתי אחרי שבועות של שימוש במכשירים האלו הוא שבסמסונג וב-LG עשו מאמצים כבירים להביא לשוק מכשירים שיהיה קל יותר לשווק, וקצת פחות נוח להשתמש בהם בפועל. הדבר החיובי הכמעט יחיד שאני יכול להגיד בהיבט הזה על שני המכשירים היא העובדה ששניהם עמידים למים. העמידות הזאת היא אמנם לא משהו שמכוסה באחריות המכשיר, אבל הסיכוי שישרדו נפילה לאסלה/אמבטיה או כוס מים שנשפכת עליהם גבוה בהרבה ממכשירים שלא כוללים את המיגון הזה.

דווקא P10, שהמגיע בעיצוב דומה באופן מביך לזה של iPhone 7, ואפילו לא מציע עמידות במים, הוא המנצח בעיני בכל הקשור לנוחות שימוש. וואווי בחרה בקו מאוד לא הרפתקני, והמכשיר שלה נראה דומה מאוד ל-P9 משנה שעברה, עם שני שינויים מינוריים: שוליים ופינות מעוגלים יותר, וקורא טביעות אצבעות שהוזז מגב המכשיר לחזית. כל זה באריזה קומפקטית למדי עם מסך בגודל של 5.1 אינטש בלבד. התוצאה היא מכשיר שנראה אמנם משעמם ביחס לשניים האחרים, אבל נוח מאוד לשימוש ובגודל אידיאלי.

מצלמה

גם LG וגם וואווי ממשיכות לתת אמון כמו בשנה שעברה במערכי צילום כפולים. LG משתמשת בשתי עדשות על מנת לאפשר למשתמשים לצלם בזוית סטנדרטית ובזוית רחבה. וואווי בחרה להתמקד דווקא באפקטים של עומק שדה, ושילבה באפליקציית המצלמה מצב דיוקן אשר באופן מפתיע אכן עושה עבודה מצויינת, מייצרת תמונות עם אפקט דרמטי, וזאת מבלי להקשות יותר מדי על המשתמשים. המצלמות במכשירים של שתי היצרניות מצוינות גם בצילום סטנדרטי: מתמקדות מהר ומפיקות תמונות איכותיות, חדות וממוקדות ביום ומציעות תוצאות טובות מאוד גם בתנאי תאורה פחות אידיאליים.

Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

ולמרות זאת, דווקא המצלמה של המכשיר של סמסונג שכמעט זהה לזו של Galaxy S7 משנה שעברה, עדיין קצת יותר טובה מהאחרות. מתמקדת קצת מהר יותר, מצלמת קצת מהר יותר, פחות נסיונות צילום נדרשים כדי להגיע לתוצאות טובות יותר והתמונות בלילה יוצאות מוארות ומרהיבות. לא מדובר כאן בפערי איכות עצומים, להיפך, השנה בניגוד לשנים קודמות הפערים כמעט נסגרו, והאפשרויות הייחודיות במכשירים של LG ו-Huawei באמת מספקות ערך שימושי. ולמרות הכל, אם אני צריך להחליט מהי המצלמה איתה הייתי רוצה לתעד את החיים שלי, המצלמה של סמסונג היא זו שבה אבחר.

סוללה

כמו בסעיף הביצועים, ההישגים בתחום משך השימוש בין טעינה לטעינה אליהם הגיעו שלושת הסמארטפונים בשהותם אצלי הם הישגי השיא שלהם. למה הישגי שיא? מאחר שהמכשירים שהגיעו אליי חדשים, והסוללות שלהם לא עברו את ההתעללות שהן עוברות במהלך חייהן. צריך לזכור שסוללות הן רכיב מתכלה: הן רגישות לחום, אורך חייהן מתקצר מטעינה לטעינה, וטעינות ארוכות מדי גם לא מוסיפות להן בריאות. הישגי השיא של LG G6 ו-Galaxy S8 מביכים: בממוצע, בשימוש סטנדרטי, נדרשתי לטעון את המכשירים לקראת שעות הערב, כאשר ל-G6 היה יתרון זניח בהיבט הזה שבא לידי ביטוי בערך ב-30 עד 45 דקות שימוש יותר ממקבילו הקוריאני היפיפה. המכשיר של וואווי הציג ביצועים מעט טובים יותר בהקשר הזה והצלחתי למשוך איתו בדר"כ עד חצות על אחוזי הסוללה האחרונים שלו. ככל הנראה, השילוב של מסך קטן יותר, עם רזולוציה נמוכה יותר בא כאן לידי ביטוי. בתרחיש האופטימי, בעוד שנה הסוללות של המכשירים האלו יטענו עד ל-80% מהקיבול המקורי שלהן. לפיכך, אם זמן הסוללה קריטי עבורכם, אף אחד מהמכשירים לא מציג כאן ביצועים יוצאי דופן, אבל במסגרת ההשוואה הספציפית הזאת, ל-P10 זמן סוללה קצת פחות גרוע מהאחרים. בעידן שבו כמעט כל המכשירים מגיעים עם סוללה פנימית מובנית ומודבקת ללוח האם, ראוי שהיצרניות ישקיעו יותר מאמצים במציאת דרך להאריך את זמן הסוללה, אבל אין סיכוי שיעשו זאת, זה יפגע באחת הסיבות הנפוצות ביותר לשדרוג למכשיר חדש.

שמע - איכות ועוצמה

שלושת המכשירים מציעים עוצמת שמע מירבית דומה ברמקול, באיזור ה-70dB לשיחה ולמדיה. גם עוצמת השמע באפרכסת של שלושת המכשירים זהה. נדמה שהרמקול של Huawei P10 מציע צליל מעט עמוק יותר, בעוד האחרים מעט צורמים יותר, אבל אין כאן פער איכות קיצוני. איכות השמע באזניות זהה בין כל המכשירים.

על מי מבין השלושה אני ממליץ?

במשך שנים הקהל דורש סמארטפונים חדשניים. חדשניים בצורתם, חדשניים ביכולות, חדשניים בממשק המשתמש, חדשנות היא פני הכל, ומכשירי הדגל חייבים להיות הכי חדשניים. אין ספק שנדרשת יכולת טכנולוגית יוצאת דופן כדי לעצב ולייצר מכשירים עם מסגרות דקיקות כמו LG G6 ו-Galaxy S8. מכשיר שנראה חדשני, הוא מכשיר שמקבל הנחה מהביקורת הקבועה על כך שכבר אין משהו מהפכני בסמארטפונים החדשים. על פי התפיסה הזאת, ביחס לשניים האחרים P10 של וואווי הוא מכשיר מאכזב, שנראה כמו משהו שבהחלט יכול היה לצאת משולחנות המעצבים של היצרנית הסינית בשנת 2016 או 2015.

העניין הוא שלא מדובר בתחרות יופי. קבוצות המיקוד של סמסונג ו-LG הביאו אותן למסקנה שהקהל רוצה מסכים גדולים יותר. מאחר שפאבלטים הם עדיין מכשירי נישה לעומת מכשירי דגל סטנדרטיים, המסקנה המתבקשת של שתי היצרניות היתה שהדרך הנכונה להתמודד עם פיצול האישיות של ההמון היא לספק לו מקסימום מסך בגוף בגודל סטנדרטי, וזה בהחלט מה שהן עשו. האם זה נוח לשימוש? זו כבר שאלה שהתשובה עליה סובייקטיבית, ומאחר והגעתם לבלוג האישי שלי, הדיעה הסובייקטיבית שלי כנראה שווה בעיניכם משהו. הדיעה הסובייקטיבית שלי היא לא, זה לא נוח. אני אוהב מכשירים יפים, ריירתי כאן לא פעם על חפיצים שנראים טוב, אבל כשאני צריך להמליץ על מכשיר דגל, מכשיר יקר שילווה אתכם לאורך זמן, עליי לנטרל רגע את שרירי בלוטות הריר שלי, ולחשוב קצת יותר פרקטי.

Huawei P10 (צילום: גד גניר)

נניח שחוצפה מצידי לטעון שהמעצבים של LG וסמסונג עשו פאשלה נוראית. נניח שאני לא מבין כלום. בואו נשים את זה בצד. בכל שאר התחומים אין הבדלים מהותיים בין המכשירים. לא בסוללה, לא בביצועים, אפילו הפערים בצילום כבר כמעט ואינם מורגשים. במצב כזה, למה שתוציאו ולו שקל אחד יותר על מכשיר שנותן לכם תמורה כמעט זהה? Galaxy S8 ביבוא רשמי עולה כיום 3039 ש"ח. LG G6 זול ממנו ועולה 2599. מחירו של Huawei P10 אמנם לא נחתך באופן משמעותי כמו מחירם של השניים האחרים בעקבות ביטול מס הקנייה על סמארטפונים, אבל הוא עדיין זול יותר ומחירו ביבוא רשמי עומד כיום על 2469 ש"ח. כשחושבים עליו במונחים של מכשיר סיני עם כל הסטיגמות הנלוות לכך, אפשר לטעון שפער המחיר בינו לבין האחרים לא גבוה כמו שהייתם מצפים. מצד שני, זה לא המכשיר הסיני הטיפוסי משנת 2013. כשמשווים בין P10 לשניים האחרים בפרמטרים החשובים, מגלים מכשיר שלא רק שלא נופל מהם, כי אם עולה עליהם בחלק מהתחומים. אין ב-P10 שום דבר חדשני או יוצא דופן, הוא פשוט מכשיר נוח יותר לשימוש, מהיר, עם מצלמה מעולה (שמייצרת תמונות דיוקן נהדרות) ואפילו מצליח לשרוד בדר"כ יום שלם ללא טעינה. הייתי שמח אם מכשיר דגל בשנת 2017 היה מציע זמן סוללה ארוך יותר, עמידות גבוהה יותר ורמת ביצועים גבוהה לאורך זמן רב יותר, אבל במסגרת המגבלות, המכשיר של וואווי מציע פחות או יותר את מה שמציעים האחרים, במחיר קצת יותר זול.