כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S8

GalaxyS7 היה המלצת הקנייה הקלה ביותר מבחינתי בשנה החולפת. לא רק שהוא תיקן וליטש את כל מה שדרש ליטוש ב-Galaxy S6, הוא שילב בתוכו את כל מה שצריך בסמארטפון מודרני בשימוש היומיומי, בדברים שנשארים חשובים אחרי ההתלהבות הראשונית: מכשיר מהיר, עם מצלמה נפלאה, סוללה לא רעה (במונחי מכשירי דגל), אפשרות הרחבת זכרון, ואפילו עמיד בתאונות הקשורות למים. על ממשיך דרכו מוטלת משימה הרבה יותר קשה מלהיות סתם מכשיר טוב. על Galaxy S8 מועמסת הדרישה להיות חדשני יותר מקודמו ומכל מכשיר אחר בשוק, עליו להראות שונה משני קודמיו שחלקו עיצוב כמעט זהה ועליו להציב אלטרנטיבה גם לאייפון 7 וגם להשאר עדכני לכשיגיע האייפון 8. בנוסף, עליו להתמודד עם הנזק התדמיתי האיום והנורא שהשאיר ה-Galaxy Note 7, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שעד היום, למעלה מחצי שנה אחרי ביטול המכשיר, כל טיסה לחו"ל מלווה באזהרות מהסכנה שבעלייה למטוס איתו.

Samsung Galaxy S8 (צילום: גד גניר)

כהרגלה, משווקת סמסונג את מכשיר הדגל שלה עם שני סוגי מעבדים שונים, לאיזורים שונים בעולם. בארה"ב תוכלו לקנות את הגרסה המבוססת על Snapdragon 835, אותו מעבד שסמסונג "שתתה" את כל סדרת הייצור הראשונה שלו ובכך עכבה את השקתם ואספקתם של מכשירים אחרים שתכננו לעשות בו שימוש כמו Mi6 של שיאומי, או xperia XZ Premium של סוני. הגרסה השניה, זו שנמכרת בישראל, היא זו המבוססת על מעבד של סמסונג: Exynos 8895, מעבד בעל שמונה ליבות, ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ וארבע במהירות של 2.3 גיגהרץ. אל המעבד הזה מצטרף זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, ואחסון פנימי בנפח 64 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון MicroSD עד לנפח של 256 גיגה נוספים.

ציפיתי לראות כאן ביצועים מטורפים, מהירות מסחררת, אתם יודעים, הדברים שנהוג לצפות להם כשבודקים מכשיר עם מעבד מהדור הבא. זה לא קרה. ה-Galaxy S8 מכשיר מהיר, אבל לא מורגש שיש כאן פער מהירות כלשהו בין ה-Galaxy S8 לבין מכשירים בני דורו כדוגמת ה-Huawei P10 או LG G6. זה מכשיר מהיר, שלא יהיו לכם ספקות, אבל לא יוצא דופן בהיבט הזה. מעבר לכך, קצת יותר משבוע לתוך הבדיקה, המכשיר הראה סימני "עייפות" בלתי מתקבלים על הדעת שבאו לידי ביטוי בקרטועים רגעיים באנימציות, השהיות בניסיון להפעיל אפליקציות מסוימות או קפאון של הממשק למספר שניות בניסיון לצאת מהן. זה לא קרה כל הזמן, אבל זה קרה מספיק פעמים כדי שאוכל להתייחס אל זה כאל תופעה. בניגוד לדיווחים של חלק מהמשתמשים לא נתקלתי ב-S8 בתופעה של אתחולים מקריים משך כל זמן הבדיקה.

לפני שנים, הנטייה היתה להאשים בתופעות כאלו את סמסונג ואת הממשק הקנייני שלה, Touchwiz, אותו הלבישה על מערכת ההפעלה אנדרואיד. השנה Touchwiz, לפחות ברמת הממשק, נראית נהדר סוף סוף, נקייה מאפליקציות מיותרות, ומאורגנת מתמיד: מסך ההגדרות לדוגמה כולל סידור הגיוני וברור לפי נושאים, שינוי מרענן לעומת מסכי ההגדרות בדורות הקודמים של מכשירי הדגל של סמסונג שכללו רשימה ארוכה ובלתי נגמרת. מאחר ומדובר בסידור מחדש, כוללת כאן סמסונג הערות בתחתית כל דף המסייעות למצוא את מבוקשך, גם אם נכנסת לקטגוריה הלא נכונה. התראות מופיעות בחלון זעיר שקופץ מספר מילימטרים מתחת לחלק העליון של המסך, ונעלמות בתוך שניות בודדות באנימציה נאה. הגישה אל מגירת האפליקציות נוחה מתמיד, דרך החלקה למעלה של האצבע במסך הבית, נוח וזריז הרבה יותר מאשר לחפש את האייקון הספציפי. כל אלו שינויים קטנים יחסית שמשפרים את חויית השימוש, אבל לא מהווים מהפכה של ממש.

Bixby (צילום: גד גניר)

החידוש הכי גדול ברמת הממשק שסמסונג מביאה איתה ל-Galaxy S8 הוא Bixby, סייען אישי שנראה קצת כמו Google Now, ומציג כמוהו על אחד ממסכי הבית מידע שימושי כמו מזג האויר, מספר הצעדים שהלכתי באותו יום, ואפילו תזכורות אוטומטיות לחייג לאנשי קשר אליהם אני מחייג בדר"כ בשעות ובימים קבועים. בנוסף במצלמה תוכלו למצוא את Bixby Vision, מערכת לזיהוי תמונה שמאפשרת חיפוש מידע מהיר על אובייקט מצולם. סמסונג כל כך מאמינה בביקסבי, שהיא הקדישה לו כפתור פיזי בגוף המכשיר, ומנעה כל יכולת לכבות, לנטרל או להסיר אותו, צעד מרגיז די מרגיז מבחינתה. מה שעוד יותר מרגיז זו העובדה שביקסבי חצי אפוי: אין לו עדיין זיהוי קולי באנגלית, שלא לדבר בכלל על עברית. בנוסף, זוכרים את ההשהיות ממקודם? ביקסבי הוא אחד הכוכבים של התופעה, ואם הוא לא נשאר פתוח בזכרון ה-RAM של המכשיר, לוקח לו בין שניה לשניה וחצי להיפתח. למה זה כל כך מפריע לי? כי כאמור סמסונג שילבה את ביקסבי באחד ממסכי הבית, מה שאומר שגלילה לצד הלא נכון (כי אני לא באמת רוצה להשתמש בביקסבי!) מכניסה אותי אליו ומחייבת אותי להמתין שייפתח. מעיק ומיותר.

סמסונג מתנסה כבר שנים עם קימורי מסכים: זה התחיל עם Note Edge ב-2014 שרק אחד מצדדיו היה קמור, נמשך ב-2015 עם גרסת ה-Edge ל-Galaxy S6 בעל הקימור בשני צדדיו, ובשנה שעברה גם הציגה גרסה כזאת ל-Galaxy S7. ההצלחה לה זכו גרסאות ה-Edge בשנתיים האחרונות הביאו אותה לכדי החלטה לוותר על על הגרסה הקונבנציונלית ולהציע רק גרסה עם מסך קמור. בנוסף, בסמסונג הגיעו השנה למסקנה, כמו ב-LG, שמסגרות מסביב למסך זה פאסה, ולכן הקטינה אותן למינימום ויצרה מכשיר בעל מימדים כלליים סטנדרטים, שמאכלס מסך ענק בגודלו, 5.8 אינטש. המסך עצמו נראה נפלא: רזולוצי של 2560X1440 פיקסלים (ניתנת אגב לשינוי בהגדרות לצורכי חסכון בסוללה), ובטכנולוגיית Super AMOLED ממשיכים מסורת ארוכה של מסכים משובחים אצל סמסונג, חדים, עם צבעים חיים וצבע שחור עמוק ויפיפה.

Galaxy S8 לצד Nexus 6P: למכשיר של סמסונג מסך גדול יותר (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy S8 (צילום: גד גניר)

קשה שלא להתלהב מה-Galaxy S8. הוא אכן נראה שונה וחדשני מכל סמארטפון אחר בשוק וסמסונג שביססה את הקמפיין שלה על הסלוגן Unbox your phone יודעת זו היטב. ולמרות זאת, לא כל בחירה שנחשבת כחדשנית, כהישג טכנולוגי יוצא דופן, אכן נוחה בשימוש היומיומי. לפני שנתיים סמסונג השתמשה בציטוט שלי בקמפיין חוצות שלה ל-S6 Edge ("אלוהים המכשיר הזה נראה כאילו הגיע מהעתיד"). ובכן, אנחנו כבר בעתיד, וטלפון העתיד עתיר הזכוכית הוא טלפון שמוטב להכניס לתוך קייס מרגע שעשיתם לו Unboxing, והמסך הענק ארוך מדי אפילו לבעל ידיים גדולות יחסית כמו שלי, שלא לדבר על בעלי ידיים קטנות יותר שניסיתי לתת להם לשחק איתו. ביום יום, הצמצום של המסגרת התחתונה פחות מפריע, ממילא שם נמצאים כפתורי הניווט הוירטואליים של מערכת ההפעלה. מה שמעיק באמת זה הגובה של התצוגה, והעובדה שכדי להגיע אל המסגרת העליונה ולמשוך ממנה את וילון ההתראות, צריך למתוח את האגודל באופן לא סביר. לגיטימי לרצות סמארטפון בגלל שהוא נראה נפלא, אבל חשוב לא ללכת שולל אחר הסופרלטיבים שסמסונג מרעיפה על המסך הזה: המכשיר אכן מתאפיין במימדים של סמארטפון סטנדרטי שנוח להכניס לכיס, אבל השימוש היומיומי בו פשוט לא נוח.

קורא טביעות האצבעות, לצד המצלמה (צילום: גד גניר)

זיהוי קשתית. ככה אני נראה כשאני מנסה לסייע לו לזהות אותי מהר יותר (צילום: גד גניר)

אם לגבי המסך יש לי תחושות מעורבות, לגבי אופן פתיחת המכשיר יש לי דעה מוצקה: זה פשוט לא עובד. זה מתחיל מקורא טביעות האצבעות שסמסונג מיקמה לצד מערך הצילום, מיקום שלא רק קשה לאתר אותו במישוש, כי אם כזה שמבטיח שכמעט בכל פעם שתרצו לפתוח את המכשיר, תגעו בעדשת המצלמה ותשאירו עליה טביעות אצבעות. ייתכן שסמסונג התפשרה על המיקום הזה מתוך אמונה בשתי הטכניקות האחרות והחדשניות שהוסיפה לפתיחת המכשיר: זיהוי פנים וזיהוי קשתית. על זיהוי פנים ניתן לוותר מראש מאחר ומאוד קל לעקוף את הטכניקה הזאת, רק להציב תמונה של בעל המכשיר למצלמה והופס, אתם האקרים. הטכניקה השנייה, זיהוי קשתית גם רחוקה מלהיות מושלמת: כדי לפתוח באופן הזה את המכשיר, עליכם ללחוץ על כפתור הבית הוירטואלי (או על כפתור הנעילה הפיזי בצד המכשיר), להחליק מעלה את המסך ולהמתין בסבלנות שהמצלמה תזהה את הקשתיות שלכם, תהליך תלת שלבי חדשני ארוך ומרגיז שמחליף סורק טביעות אצבעות קדמי שמגע בו פותח את המכשיר מיד. אשתי אגב, תיעבה את שיטת הפתיחה הזאת. מסתבר שבאופן לא מודע, כדי לסייע לסורק הקשתית במלאכתו, פקחתי את עיניי באופן לא טבעי, מה שגרם לה לחשוב שאני מופתע או מזועזע ממה שראיתי על המסך, מה שכמובן לא היה נכון. אגב, קורא הקשתיות לבדו לא רע: הוא מזהה די במהירות את הקשתיות, ובאור יום מסוגל לזהות אותן אפילו דרך משקפי שמש. מצד שני, באיזור חשוך או בעת תנועה (הליכה לדוגמה) הוא נכשל במשימתו.

סמסונג התלבטה זמן מה האם לשלב במערך הצילום של ה-S8 שתי מצלמות נפרדות כפי שנוהגות אפל, LG, וואווי ואחרות. בסופו של דבר הוחלט להמשיך עם מצלמה קונבנציונלת שעל הנייר מגיעה עם נתונים זהים לאלו של קודמתה: רזולוציה של 12 מגה פיקסל, מפתח צמצם רחב מאוד f/1.7, וייצוב אופטי. המצלמה של Galaxy S7 משנה שעברה היתה נהדרת, וככל הנראה בין הטובות בשוק. השנה, המצלמה עברה שדרוג מסוים שכמעט ואינו מורגש. התמונות בלילה טיפה יותר בהירות והמצלמה יודעת להתמקד כנראה מעט יותר מהר, אבל בהחלט לא מדובר בשינוי משמעותי. למרות זאת, עדיין מדובר במצלמה מעולה וראויה למכשיר דגל. המצלמה הקדמית שודרגה ברזולוציה, מ-5 מגה פיקסל ל-8 מגה פיקסל, אך גם כאן לא מורגש הבדל מהותי מהמצלמה של שנה שעברה, לא שהבדל כזה היה כה נחוץ.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

בעוד בתחום עיצוב המסכים חלו בשנה האחרונה תמורות מדהימות, בתחום הסוללות אין שום שינוי. כאילו שזה לא מספיק, סמסונג בחרה לצייד את  Galaxy S8 בסוללה בקיבול זהה לזו של S7 משנה שעברה: 3000mAh. מה קורה כשמגדילים את המסך ב-0.7 אינטש ומשאירים את הסוללה באותו קיבול? ביצועי סוללה קצת פחות מלהיבים ומכשיר שבשימוש סטנדרטי מחזיק מעמד עד שעות הערב המאוחרות לכל היותר, או סוללה ריקה בשעות אחה"צ בשימוש קצת יותר אינטסיבי. הרמקול מספק עוצמת שמע חזקה למדי, אבל טיפה צורם.

זה אמור היה להיות מכשיר הגלאקסי מסדרה אס היקר ביותר בהיסטוריה, אבל אז שר האוצר הגיע וביטל את מס הקניה על סמארטפונים בתזמון הטוב ביותר שנציגות סמסונג בישראל יכולה היתה לבקש, רגע לפני ששולם עליהם מס הקניה הזה. לפיכך, Galaxy S8 עולה כיום אפילו פחות ממה שעלו מכשירי הגלאקסי אס 4, לפני 4 שנים. הבשורות הרעות מבחינתה של סמסונג הן שגם המתחרים עולים עכשיו פחות, ונכון להיום המתחרים העיקריים שלו בשוק זולים ממנו משמעותית.

Samsung Galaxy S8 (צילום: גד גניר)

מה מקבלים עבור הסכום הזה? מכשיר חדשני, יפיפיה עם מפרט חזק מאוד. האם זה אומר שקל לי להמליץ עליו כפי שהמלצתי על ה-S7? בפירוש לא. גלאקסי אס8 אינו מכשיר להמונים. הוא אמנם נוח לאחיזה ולאחסון בכיס יותר מכל מכשיר אחר שצויד במסך בגודל כזה, אבל כשמתחילים להשתמש בו מגלים שסמסונג (כמו LG) לקחה את משבצת מכשיר הדגל שלה ודחסה לתוכה פאבלט, קטגוריה שונה לגמרי של מוצר. מי שהיה קונה עד כה פאבלט היה מודע להקרבות שהוא עושה. הבעיה שמי שקונה Galaxy S8 עושה זאת כי הוא רוצה את מכשיר הדגל החדש ביותר של סמסונג. כשהיה מדובר ב-Galaxy S7, קניה אימפולסיבית שכזאת היתה מסתיימת כשללקוח יש סמארטפון לא זול במיוחד, אבל כזה שעושה את העבודה על הצד הטוב ביותר, בלי צורך בתקופת הסתגלות או שינוי אבולוציוני בכפות הידיים. מי שילך היום לדוכן של אחת מחברות הסלולר בקניון בעירו, יתייעץ עם הנציג שם ובסוף יחליט ללכת על Galaxy S8, ימצא את עצמו עם מכשיר עם מסך ענק וקשה יותר לתפעול, עם קורא טביעות אצבעות במקום מוזר, ועם צורך מתמיד להסביר לסובבים אותו שהכל בסדר ושהוא לא קיבל שום הודעה מזעזעת, זה רק סורק הקשתית.