כזה ניסיתי: Segway miniPRO

ביום שבת הקרוב ימלאו בדיוק 15 שנה לחשיפתו לציבור של הסגוויי, כלי רכב דו גלגלי מהפכני שיודע להשאר מאוזן בזכות פטנט ייחודי. מייסד החברה, דין קיימן חזה בשנת 2001 כי "הסגווויי יעשה למכונית מה שעשתה המכונית לכרכרה הרתומה לסוס". התחזיות הפחות ציוריות של החברה היו למכור בשנה הראשונה כ-40,000 מכשירי סגוויי, אך בסופו של דבר עד סוף שנת 2003 נמכרו רק 6000, ובסוף שנת 2006 מספרם הכולל של מכשירי הסגויי שנמכרו עמד על 23,500. ניתן לתלות את הכשלון במכירות בהרבה גורמים, אך הגורם המשמעותי מכולם היה ככל הנראה היה המחיר הגבוה להחריד של הכלים הללו. מכשירי הסגוויי הראשונים עלו בערך כמו מכונית פרטית, ונרכשו בעיקר ע"י משטרות, חברות טיולים ועשירים שחיפשו דרך מקורית לשרוף כסף.

Segway miniPRO (צילום: גד גניר)

לפני כשנתיים החלו לצוץ בשוק תחליפי סגוויי, שזכו לשם המקומם "Hover Board" (מקומם כי הם לא מרחפים והם בכלל לא דומים ל-Hover Board של מארטי מקפליי). המכשירים האלו כבר היו זולים יותר, לא כללו כידון כמו הסגוויי, ולחלק מהם היתה נטייה מפחידה להתלקח באופן ספונטני. בנוסף, כושר העבירות שלהם היה נמוך במיוחד בשל קוטר גלגלים קטן יחסית לזה של הסגוויי. ומה עשתה בינתיים סגוויי? החליפה בעלים (אחד היזמים שעמד בראש קבוצת המשקיעים בחברה נפל אל מותו מצוק יחד עם הסגוויי שלו, ולא, זה לא היה ממציא הסגוויי) וניסתה נואשות לשמור על הפטנטים שלה. בספטמבר 2014 הגישה תביעה נגד סטארטאפ סיני בשם Ninebot (שאחת המשקיעות הגדולות בו היא לא אחרת מאשר Xiaomi) ומספר חברות סיניות נוספות שהפרו לטענתה פטנטים ייחודיים שלה. קצת יותר מחצי שנה לאחר מכן, Ninebot רכשה את Segway, והחליטה לשלב אותה כמותג בתוך קטלוג המוצרים שלה.

ה-Segway miniPRO הוא התוצר הראשון של הרכישה הזאת. הוא אמנם קטן יותר מה-Segway שתראו בנמל תל אביב, אך עדיין מוגדר כרכינוע (השם העברי הגנרי לכלי רכב מסוגו של ה-Segway הקלאסי, על שם הפעולה הנדרשת כדי לגרום לו לנוע קדימה) לכל דבר, ולא כ-Hover Board. לרכינוע החדש גם אין כידון. יש לו אמנם מוט קטן בין הרגליים, אך הוא מגיע עד לגובה הברכיים בלבד.

Segway. תבעה את Ninebot על הפרת פטנטים, ואז נרכשה על ידה (צילום: גד גניר)

אז איך שולטים ביצור הזה? פשוט מאוד: רכינה קדימה תגרום לכם כאמור לנוע קדימה. ככל שתרכנו יותר קדימה, כך תאיצו למהירות גבוהה יותר. כדי להאט, לעצור או לנסוע אחורה, כל שעליכם לעשות זה להפסיק לרכון ולהשען קלות אחורה. כדי להסתובב, לוחצים עם החלק הפנימי של הברך על המוט שבין הרגליים, הגלגלים ינועו לכיוונים מנוגדים וה-Segway MiniPro יסתובב לאן שרציתם ובמהירות שרציתם, בהתאם לעוצמת הלחיצה שלכם.

Segway miniPRO (צילום: גד גניר)

זוכרים את הסצינה בסרט אווטאר, שבה ג'ייק סאלי בוחר את האיקרן שלו? אם לא, צירפתי עבורכם את הסצינה. בדמיוני, הייתי בטוח שככה יראה הניסיון הראשון שלי לעלות על ה-Segway Mini Pro. כפי שסיפרתי לכם בפוסט אודות ה-Trekz Titanium, על רכיבה על אופניים ויתרתי בשלב בו הייתי צריך לוותר על גלגלי העזר. מה שלא ציינתי אז, היתה העובדה שמעולם לא ניסיתי לרכב על סקייטבורד או רולר בליידס, והאמת שגם לא יצא לי לעלות על ה-Segway המקוריים שנראים קצת יותר יציבים ובטוחים מה-Segway MiniPro.

במציאות זה היה הרבה פחות דרמטי. העליה על ה-Segway MiniPro, בפעמים הראשונות היא אכן השלב הכי מפחיד בשימוש בו, בעיקר בגלל הצורך לסמוך באופן מלא על המכשיר הזה שידע להשאיר אתכם יציבים ובאותה הזדמנות לקרוא תיגר על חוקי הפיזיקה. המוט במרכז הופך את המלאכה הזאת לקצת מורכבת יותר, מאחר וכל מגע בו גורם לסגוויי להסתובב על צירו. בתור מפתח האלגוריתמים לסגויי שאיני, הייתי ממליץ ליצרנית הסינית לדאוג שה-MiniPro יתעלם מכל מגע במוט, כל עוד לא הונחו עליו שתי רגליים. בכל מקרה, בפעמיים-שלוש הראשונות שתעלו עליו, תעדיפו כמוני כנראה לעשות זאת תוך כדי שאתם נשענים או נעזרים במעקה כלשהו. ואז מגיע הרגע בו צריך להתחיל לנסוע. לא מספיק שסמכתם על הסגוויי שישאר יציב כשאתם עולים עליו, עכשיו לאתגר אותו ולהשען קדימה? ובכן, כן, זה מה שצריך לעשות. את המטרים הראשונים שנסעתי איתו, עשיתי במהירות של 2-3 ק"מ בשעה. כמה דקות של תרגול הספיקו לי כדי לבנות בטחון, להאיץ על המדרכה, ולעשות איתו סלאלום סביב העמודים באיזור החנות.

ה-Segway Mini Pro הושאל לי למשך הסופ"ש האחרון. בחמישי רק קיבלתי אותו והספקתי לנסוע עליו כחצי שעה. בשישי בצהריים כבר לקחתי אותו לנסיעה בתוך חניון ליד הבית. שעה וחצי של אימון ואת הדרך חזרה הביתה מהחניון כבר הצלחתי לעשות כשאני רוכב עליו, על מדרכות עם אבנים משתלבות שראו ימים שטוחים יותר ועל כבישים ופסי האטה מאיימים. אל צילומי הוידאו המצורף באיזור מערכת עיתון הארץ הגעתי כשמאחורי בסה"כ שעתיים וחצי של נסיעה במצטבר, ובשלב הזה כבר הרגשתי כאילו ה-Segway MiniPro הוא סוג של המשך טבעי של הגוף שלי. התפעול שלו אינטואיטיבי מאוד, קל מאוד להסתגלות, וככל שרוכבים עליו יותר, נוצרת התחושה שהוא יודע לאן אתם רוצים לנסוע. מה בכל זאת לא כדאי לעשות איתו? מדרגות, קפיצה מהמדרכה אל הכביש או כניסה לתוך בורות. כמו כן, חשוב לא לשכוח - קסדה.

על ה-Segway MiniPro תוכלו לעלות רק אם משקלכם גבוה מ-40 ק"ג ונמוך מ-100 ק"ג. ה-Segway MiniPro עצמו שוקל 18 ק"ג. לרוע מזלי, דווקא בסופ"ש שבו שהה אצלי, המעלית בבניין התקלקלה. לא תענוג גדול לסחוב 18 קילו בעלייה ובירידה של שתי קומות, אבל אפשרי. הוא נטען באמצעות שנאי שמתחבר לשקע חשמל רגיל, ונראה כמו מטען גדול של מחשב נייד. טעינה מלאה שלו תאפשר לכם לנסוע עליו כ-30 ק"מ, שזה המון. הוא מיועד לשימוש מגיל 16, ומסוגל להגיע למהירות מקסימלית של כ-18 קמ"ש. כדי שתוכלו להגיע אכן למהירות הזאת, עליכם לעבור הדרכה באמצעות האפליקציה, ולצבור קילומטראז' מסוים, מעין נהג מלווה, רק בלי הנהג. האפליקציה תאפשר לכם גם לשלוט על הסגוויי כשאינכם עליו, ולהנחות אותו להגיע אליכם. בנוסף, תוכלו לשלוט דרכה על צבעי התאורה האחורית של המכשיר, להגביל באופן יזום את המהירות המירבית המקסימלית ואף להתחבר למעין רשת חברתית דרכה ניתן להשוות את נתוני הנסיעה שלכם עם בעלי Segway MiniPro אחרים.

מחיר התענוג הזה כ-5000 ש"ח. זה לא נשמע זול במיוחד, אך במונחי סגוויי מדובר בגרושים, ובמונחי כיף, מדובר ככל הנראה בביקורת הכי מהנה שיצא לי לעשות מאז שהבלוג הזה הוקם. אם אני חייב לבחון את החפיץ הזה באופן פרקטי, אז הוא עדיין די יקר ביחס לכלי דו גלגלי אחר, נפוץ יותר על המדרכות בישראל, אופניים חשמליים. למה בכל זאת לקנות אותו? כי הוא קומפקטי: ה-Segway MiniPro לא יתפוס לכם יותר מדי מקום במשרד או בבית, יהיה לכם הרבה יותר קל לקחת איתכם אל תוך הרכבת או להעלות אותו אליכם לדירה, בתנאי שהמעלית לא מקולקלת.