כזה רציתי: HTC HD2

ברשימת המכשירים שפינטזתי לקנות ולא עשיתי זאת בסופו של דבר, ל-HTC HD2, אחד המכשירים החשובים בהיסטוריה של הסמארטפונים, שמור מקום של כבוד. החודש, לפני 7 שנים, נחת המכשיר באופן רשמי בישראל והצליח לסובב אפילו את הראש שלי, חובב אייפונים מושבע באותם ימים.

HTC HD2(צילום: יח"צ)

כדי להבין איך מכשיר שהריץ מערכת הפעלה בשלהי דרכה הפך למשהו כל כך נחשק, צריך להבין את המצב בשוק הסמארטפונים של שנת 2009 בישראל: ה-HTC HD2 היה הסמארטפון הראשון שנראה כמו אלטרנטיבה ראויה ל-iPhone 3GS, האייפון הראשון שהגיע לישראל באופן רשמי. למערכת ההפעלה אנדרואיד לא היה יותר מדי מה להציע ב-2009 לצרכן הישראלי. מכשיר האנדרואיד הראשון בישראל היה של סמסונג, ה-Galaxy הראשון (דגם i7500), ולהבדיל מסדרת ה-Galaxy S של ימינו, חלוץ מכשירי האנדרואיד של היצרנית הקוריאנית בישראל היה עדיין עמוס באגים ובוסרי מאוד. שחקנית נוספת, אחת החזקות בשוק הסמארטפונים הישראלי והעולמי בסוף 2009 היתה לא אחרת מאשר נוקיה עם מכשירי הסימביאן שלה. מכשיר הדגל שלה, ה-N97 הגיע עם מפרט מכובד, מקלדת פיזית (באותה תקופה זה היה יתרון) ואפילו משדר FM מובנה, ועדיין, מדובר היה במכשיר די כושל בעיקר מערכת ההפעלה שלו שלא ידעה להציע משהו שמתקרב ברמת חויית השימוש למה שהציעו המתחרים. את זה לא אני אמרתי, אמר את זה מנכל נוקיה בכבודו ובעצמו שלוש שנים לאחר מכן.

ואז הגיע ה-HTC HD2. מפלצת חומרה (נכון לשנת 2009), עם מערכת הפעלה גוססת. המפרט שלו כלל את המעבד הראשון של קוואלקום מסדרת Snapdragon, ה-S1, עם ליבה אחת במהירות 1 גיגהרץ (המעבד של האייפון 3GS היה במהירות 600 מגהרץ בלבד, וה-N97 במהירות של 434 מגהרץ), חצי גיגה זכרון (כפול מזה של ה-3GS, ופי 4 מזה של ה-N97), ומסך ענק, 4.3 אינטש, גדול יותר מזה של כל האייפונים שהושקו בחמש השנים שלאחר מכן, פאבלט של ממש במונחי העשור הראשון של המאה ה-21.

מערכת ההפעלה לעומת זאת, היתה Windows Mobile 6.5, מעין גרסת ביניים של מערכת ההפעלה של Microsoft למחשבי כף יד ולסמארטפונים, שבאה לפני הגלגול החדש שלה Windws Phone. זה היה סוג של אלתור, יותר מאשר מערכת הפעלה חדשה, וככה זה הרגיש. המכשיר אמנם היה מהיר יותר מכל מכשיר Windows Mobile שקדם לו, אבל לא היה מותאם באופן מושלם לשימוש באמצעות אצבעות, חלקים מהממשק נראו מאוד לא מלוטשים, ולמרות ש-Windows Mobile היתה מערכת הפעלה ותיקה יחסית, חנות האפליקציות של Microsoft עבורה היתה דלה מאוד, בטח ביחס לחגיגה ב-App Store של אפל. בעת הכרזת המכשיר, כולם כבר דיברו על Windows Phone 7 מערכת הפעלה חדשה לחלוטין המותאמת לסמארטפונים. מיקרוסופט בחרה לשמור על עמימות ביחס לשאלה האם ה-HD2 יקבל את הגרסה החדשה. HTC מצידה, הוסיפה על ה-Windows Mobile 6.5 את מעטפת ה-Sense המרהיבה שלה, שכללה אפליקציות לוח שנה ואנשי קשר מותאמות יותר למגע, וכמובן ווידג'טים ותפריטים שהצליחו להסתיר את Windows Mobile, בחלק גדול מהזמן. ה-HTC HD2 הביא איתו גם את מה שהפך לימים לאחד מסימני ההיכר של HTC, ווידג'ט השעון עם אנימציית הספרות המתהפכות, ואנימציות מזג האויר המשתלטות על כל עמוד הבית: טיפות של גשם, עננים, ואפילו סינוור קרני השמש. גימיק מטופש ומרהיב כאחד ששבה אותי לחלוטין וניטרל כל ניסיון לחשוב על המכשיר הזה באופן לוגי.

OMG, עננים על מסך הבית (צילום מסך: גד גניר)

כפי שקרה לי עם ה-Nexus 6P, החלטתי שזהו המכשיר הבא שלי לפני שהצלחתי להניח עליו את ידיי. את סבוב השופינג ב-MBK בבנגקוק במהלך ירח הדבש ייחדתי למטרה אחת ויחידה, למצוא את המכשיר הזה במחיר שפוי (בישראל הוא נמכר ב-4300 ש"ח באותה תקופה) ולהביא אותו לישראל. איכשהו, למרות האובססיה שפיתחתי כלפיו, נכשלתי במשימה הזאת. עם זאת, כשהגעתי ארצה, מצאתי אותו על השולחן במשרד בעבודה שלי דאז כחלק מפיילוט שעשו שם לבדוק את האפשרות לפתח עבורו אפליקציות וכן כדי לאפשר לי לכתוב עליו ביקורת. לאחר שבוע של התנסות במכשיר, הרשמים שלי היו עדיין חיוביים, אם כי פחות נלהבים. לא רק בגלל המכשיר עצמו, אלא גם בגלל מכשירים אחרים שהוכרזו בינתיים ונראו אטרקטיביים אפילו יותר, ביניהם מכשיר ה-Nexus הראשון, גם הוא אגב של HTC אך מבוסס אנדרואיד שבתוך זמן קצר הפכה לאטרקטיבית הרבה יותר.

מודעת פרסומת של ניופאן, היבואנית הרשמית של HTC באותה תקופה (פורסם ע"י אביב דגן בקבוצת הפייסבוק HTC ישראל)

קצת פחות משנה לאחר מכן, הוכרזה רשמית Windows Phone 7. שלא באופן מפתיע, ה-HTC HD2 לא זכה להשתדרג אליה, למרות שהמפרט הטכני שלו עמד בדרישות מערכת ההפעלה החדשה. מעבר לכך, HTC עצמה השיקה מכשיר חדש באוקטובר 2010, ה-HD7 שלא רק נראה זהה ל-HD2, אלא גם היה בעל מפרט טכני זהה לחלוטין (זכרון, מעבד, ערכת שבבים, גודל מסך, רזולוציה), וההבדלים החומרתיים הבודדים בין השניים היו הויתור על שניים מתוך חמישה כפתורים פיזיים בחלקו הקדמי של המסך, ולחצן דו שלבי למצלמה (מיקוד וצילום), שתי דרישות סף די קטנוניות לשימוש ב-Windows Phone.

המפתחים העצמאיים לא התרגשו מההחלטה של Microsoft ו-HTC, ודי בקלות התאימו את מערכת ההפעלה החדשה ל-HD2, תוך ויתור על השעון והאפקטים של מזג האויר. הם לא עצרו שם. ה-HTC HD2 הפך לאחד מחביבי המפתחים העצמאיים, וככל הנראה, לא היה בהיסטוריה הסלולרית מכשיר שזכה להריץ כל כך הרבה גרסאות של כל כך הרבה מערכות הפעלה. למעשה, למעט iOS, המכשיר הזה זכה לקבל גרסאות משלו כמעט לכל מערכת הפעלה אפשרית: FireFox OS, Ubuntu, MeeGo, ועוד. מפתחים אף הצליחו להתקין עליו את Windows Phone 8 ואפילו את Windows RT המנוחה. בנוסף, למרות שהושק עם Windows Mobile, הוא הפך לאחד המכשירים החשובים ביותר בתולדות מערכת ההפעלה אנדרואיד. הוא קיבל גרסאות לא רשמיות משלו לכל אחת מהגרסאות האנדרואיד שהוכרזו במהלך שש השנים האחרונות, החל מאנדרואיד 2.2 (Froyo), ועד לאנדרואיד 7 (נוגט), גרסת האנדרואיד החדשה ביותר.

הדמייה של HTC HD2 מריץ את נוגט (גד גניר) 

ולמרות זאת, עדיין מדובר במכשיר עתיק. כל גרסת תוכנה חדשה שמפתח עצמאי בונה עבורו, מגיעה עם ירידה בביצועים ומגוון רחב יותר של באגים ותקלות מובנות. אף אחד לא משתמש באמת ב-HD2 כמכשיר הקבוע שלו. כפי שזה כרגע, מגבלות החומרה ימנעו בקרוב אפילו מהמפתחים היצירתיים ביותר להתאים גרסאות חדשות של מערכות הפעלה למכשיר הזה שחיי הנצח שלו, כך נראה, עומדים להסתיים.