כזה ניסיתי: LG G5

השבוע פרסם מכון המחקר IDC את נתוני המכירות של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם, נכון לרבעון הראשון של שנת 2016. סמסונג ואפל עדיין מובילות את נתוני המכירות (למרות ירידה של 3% בנתח השוק של אפל ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה). OPPO ו-VIVO הסיניות נכנסו לחמישיה הראשונה על חשבון Xiaomi ו-Lenovo. והיכן LG בכל הנתונים האלו? במיקום הרבה יותר נמוך ברשימה. זה לא משהו חדש אגב, גם בשנים קודמות היא לא הצליחה להתברג לרשימה הזאת. זה לא משנה את העובדה שבשוק הישראלי, היא תופסת את המקום השלישי במכירות (אחרי אפל וסמסונג), ואם להאמין לדברי היבואנית, מכירות ה-G4 בישראל אף עלו על אלו של מכשירי ה-Samsung Galaxy S6, אך LG לא תפסה את המקום השני במכירות רק בגלל שסמסונג מכרה יותר בסגמנטים אחרים בשוק הסלולר.

LG G5 (צילום: גד גניר)

אין לי הסבר לפער הזה בין ההצלחה של LG בשוק הישראלי לבין הדשדוש שלה בשוק העולמי. לקהל הישראלי יש לעיתים טעם קצת שונה משאר העולם, תשאלו את יבואני מאזדה לפני כמה שנים. עם זאת, גם בישראל וגם בחו"ל, מכשירי הדגל של היצרנית הקוריאנית מייצרים המון עניין וציפיה. אם עליי לבחון זאת רק דרך הפריזמה של איכות המוצרים שלה, LG אכן מציעה בשנים האחרונות מכשירי דגל המהווים אלטרנטיבה ראויה למה שיש לסמסונג להציע. בשנתיים האחרונות היא גם עשתה זאת במחיר מעט זול יותר מזה של סמסונג. השנה, ההפרש במחיר לטובתה של LG הוא סמלי בלבד ועומד באופן רשמי על 50 ש"ח בלבד. ב-LG מאמינים מאוד ב-G5 אך ליתר בטחון צ'יפרו את הרוכשים הראשונים של המכשיר בצ'ופרים יקרי ערך. בניגוד לחברות אחרות, ב-LG מיתגו את האביזרים הנלווים למכשיר הדגל החדש שלהם כ"חברים" והצליחו לשכנע חלק גדול מבאי MWC 2016 שמדובר במכשיר מודלארי מהפכני.

הגב של ה-LG G5: סורק טביעות אצבעות ומצלמה עם שתי עדשות. כפתורי הווליום היגרו לדופן בצד שמאל (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע לחלק המהפכני במכשיר הזה ועד כמה הוא באמת מהפכני, קצת נתונים טכניים: ה-LG G5 עושה שימוש במעבד החזק ביותר של קוואלקום, ה-Snapdragon 820. המעבד הזה הוא בעל 4 ליבות בלבד: שתיים במהירות 2.15 גיגהרץ ועוד שתיים במהירות 1.5 גיגהרץ. כמו בשנים האחרונות, ולמרות הבעיות עם המעבד המוביל של קוולאקום בשנה שעברה (ה-810), נראה כי המעבד הזה ימצא את דרכו לרוב מכשירי הדגל של השנה. זכרון ה-RAM של המכשיר הוא בנפח 4 גיגה, וזכרון האחסון הפנימי הוא בנפח תיאורטי של 32 גיגה אם כי חלק ניכר ממנו נתפס ע"י מערכת ההפעלה והתוספות של LG. חריץ ההרחבה של ה-G5 מסוגל לקלוט כרטיס מסוג MicroSD בנפח של עד 200 גיגה.

החומרה המכובדת הזאת מריצה את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 6 Marsmallow, כשעליה מולבש ה-LG UX 5.0, הממשק הייחודי של LG. השנה בחרו ב-LG להשיק את מכשיר הדגל שלהם עם Launcher שאין בו מגירת אפליקציות (בדומה לזה של האייפונים לדורותיהם ומכשירים סיניים כמו ה-Mate S וה-P8 של Huawei, או מכשיריה של Meizu). ציניקנים (כמוני) יגידו שההחלטה נובעת מכך שה-Launcher של LG סבל תמיד מגמגומים, בעיקר בחזרה למסך הבית, כאשר לקח בין שניה עד חצי שניה עד שכל קיצורי הדרך הופיעו בו מחדש. מהר מאוד הבינו ב-LG שהמעבר הזה היה אולי קיצוני מדי עבור משתמשיה הקבועים, והציעה Launcher נוסף, עם מגירת אפליקציות, כחלק מעדכוני האפליקציות המובנות של המכשיר. שלוש שנים אני עוקב אחרי המכשירים של LG, ועדיין, גם ב-G5, פה ושם ישנם גמגומים בחזרה למסך הבית ממגירת האפליקציות. באופן כללי, המכשיר הזה מהיר מאוד ואפליקציות נטענות בזריזות בלי השהיות ולאגים, כפי שהייתם מצפים ממכשיר דגל. ועדיין, בהשוואה ל-Galaxy S7, זה כנראה טיפה פחות מהיר, אבל לא בהפרש שהופך את זה לדיל ברייקר, רחוק מכך.

LG G5 (צילום: גד גניר)

מכשיר ה-Note הראשון של סמסונג, אחד הפאבלטים הראשונים בשוק וללא הספק המוכר שבהם, הגיע עם מסך עצום באותם ימים: 5.3 אינטש. זהו אגב גודל המסך של ה-G5. מה שמעניין כאן הוא העובדה שבמונחי 2016 מדובר במסך בגודל סטנדרטי, ואפילו קטן יותר ב-0.2 אינטש ממכשירי הדגל הקודמים של LG. הרזולוציה היא אותה רזולוציית 2K (או אם תרצו בפיקסלים: 1440 על 2560) שראיתם גם ב-G3 וגם ב-G4. המסך אמנם לא בטכנולוגיית AMOLED, אך תסמכו על LG, אחת מיצרניות המסכים הגדולות בעולם שתדע מה היא עושה בהקשר הזה, ואכן המסך כאן הוא משובח, צבעוני וחי, עם שחור עמוק וכהה, ומתפקד לא רע גם בחוץ באור יום (אם כי משום מה לוקח לו טיפה זמן לשנות באופן אוטומטי את הבהירות בהתאם לסיטואציה). זוכרים אגב את המסך הקטן ב-V10 שדלוק באופן קבוע ומציג מידע שימושי שנועד למנוע מכם להדליק את כל המסך כשאתם רק רוצים לבדוק אם קיבלתם התראה כלשהי? אז ב-G5 יש משהו דומה - תצוגה הדלוקה באופן קבוע המציגה את השעה, ואייקונים המייצגים את האפליקציות מהן הגיעו ההתראות. בניגוד למסך הדלוק באופן קבוע של סמסונג אשר מציג רק מידע מאפליקציות ספורות וגם הן של סמסונג, ה-G5 יודע להציג על המסך ה"כבוי" מידע מכל אפליקציה אשר יודעת להציג מידע בוילון ההתראות: וואטסאפ, פייסבוק, ואפילו eBay. תענוג.

מסך צבעוני וחי, ה-LG G5 (צילום: גד גניר)

המסך מציג התראות שונות גם כשהוא "כבוי" (צילום: גד גניר)

ה-G3 הגיע עם גב פלסטיק בגימור שנראה כמו אלומיניום מוברש. ה-G4 הגיע עם בחירה בין גב עור, לגב פלסטיק זול יותר שזכה לשמות מבלבלים כמו "אפור מתכתי", אשר עשוי גם הוא מפלסטיק. ה-G5 הוא סוף סוף מכשיר הדגל הראשון של LG אשר עשוי כולו מתכת, באמת. הוא גם נראה כמו מכשיר מתכתי, והרושם הזה נשמר עד שנוגעים פיזית במכשיר. אתרים בחול עשו את הבדיקה הזאת ושרטו כאילו אין מחר את גב המכשיר. בהתחלה חשדו ש-LG שיקרה לגבי המתכת, אולם תגובתה הרשמית של LG נתנה מענה מדוע גב המכשיר נראה כך: מסתבר ש-LG ציפתה את ה-G5 המתכתי בשכבת צבע והגנה. השכבה הזאת אמנם שומרת את המראה המתכתי אך המגע במכשיר לא מזכיר מתכת, פלסטיק איכותי במקרה הטוב. אין כאן את התחושה הקרירה (או חמימה, תלוי כמה זמן השתמשתם במכשיר קודם לכן), שמתכת בדרך כלל מעבירה. אם חשוב לכם לדעת שהמכשיר שלכם עשוי מתכת, תשמחו לשמוע שה-G5 אכן כזה. אם זה הפרמטר שהכי חשוב בעיניכם, אולי שווה ללכת על מכשיר שנראה ונותן תחושה יותר מתכתית. לראשונה מאז ה-G2, כפתורי הווליום חזרו ב-G5 לדופן המכשיר (במקום בגב). כפתור שחרור הנעילה, ששולב בו גם סורק טביעות אצבע, נשאר עדיין בגב המכשיר. הסורק עצמו הוא מהפחות מרשימים בהם יצא לי להשתמש בשנה האחרונה: המקרים בהם הוא לא הצליח לזהות את האצבע שלי היו רבים יותר מרוב המכשירים שבדקתי.

LG G5 עם LG CAM Plus (צילום: גד גניר)

החלק המעניין ביותר ב-G5 הוא ללא ספק החלק שמתחת לקו המסך. במעבר למכשיר מתכתי העשוי יציקה אחת, הרצון להשאיר למשתמשים את האפשרות להחליף סוללה הכתיב פתרון יוצא דופן: חלקו התחתון של המכשיר מתפרק בלחיצת כפתור. אל החלק הזה מתחברת הסוללה, אשר נכנסת אל בטן המכשיר. לזכותה של LG יאמר כי תכננה את המנגנון הזה בצורה שאין סיכוי שהכפתור יילחץ באופן ספונטני. אם רוצים שהחלק התחתון יתפרק כהלכה מגוף המכשיר צריך ללחוץ על הכפתור, למשוך מעט את התחתית של ה-G5, להחדיר לחריץ שנוצר את הציפורן, להזיז את האצבע כדי להרחיב את החריץ הזה לכל אורכו ואז ניתן למשוך את כל החלק התחתון החוצה. ההפרדה בין הסוללה לחלק התחתון שמחזיק אותה היתה בפעמים הראשונות סיוט. הסוללה היתה צמודה אליו כל כך בחוזקה שהייתי צריך לוודא בהוראות השימוש האם אני עושה את הדברים נכון, וגם אז היתה לי תחושה שאני עשוי בקלות לשבור שם משהו. חלפו כמה שבועות, החלקים נשחקו מעט, וגם אני נעשיתי מיומן בפעולה, אך לשחיקה הזאת של המנגנון שמאפשרת לבצע את הפעולה בצורה נוחה יותר נוספה גם תופעת לוואי מטרידה: החלק התחתון לא צמוד יותר באופן הרמטי לחלק העליון של המכשיר. אם מפעילים עליו לחץ הוא מסוגל לנוע כמה עשיריות המילימטר קדימה ואחורה. את הכוח שהופעל על האייפון 6 ב-Band Gate המפורסם, או אפילו הכוח שהופעל על מנת לכופף את ה-Nexus 6P בסרטוני המשתמשים הראשונים, ה-G5 לא ישרוד. החלק התחתון הזה ניתן להחלפה במודולים אחרים. כרגע קיימים שניים: ה-LG Hi-Fi PLUS, וה-LG CAM PLUS אותו קיבלתי לבדיקה

מבט מקרוב על הכפתורים ב-LG CAM  Plus (מימין לשמאל): כפתור הפעלה, גלגלת זום, כפתור צילום טסילס, כפתור צילום וידאו (צילום: גד גניר)

וככה שולפים את הסוללה מה-LG G5 (צילום: גד גניר)

כל מטרתו של המודול הזה היא לאפשר חויית צילום נוחה יותר. אין במודול הזה שום רכיב אופטי או חומרתי שאמור לשפר את איכות התמונה. מצד שני, תיאורטית, הוא אמור לאפשר צילום נוח באמצעות יד אחת. ה-LG CAM PLUS הוא מעין גריפ, תוספת שאמורה לשפר את נוחות האחיזה במכשיר ולגרום לו להראות יותר כמו מצלמה. בתוך הגריפ הזה ישנה סוללה בקיבול של 1000mAh. בנוסף, יש ב-LG CAM PLUS גלגלת המאפשרת שימוש ביד אחת בזום הדיגיטלי, כפתור צילום פיזי בעל שני שלבים (מיקוד וצילום) וכפתור צילום וידאו. צריך מנה הגונה של שכנוע עצמי כדי להרגיש שה-CAM PLUS אכן משפר את חויית הצילום. ראשית, כגריפ, הוא לא ממש נוח לאחיזה. הוא שטוח מדי ולא מאפשר אחיזה נוחה של המכשיר. הגלגלת שמפעילה את הזום הדיגיטלי מעודדת אתכם למעשה לעשות בו שימוש וזה דבר רע: זום דיגיטלי הוא מחריב צילומי סמארטפונים ידוע. הסוללה המובנית ב-CAM PLUS מטעינה את סוללת ה-G5 רק כאשר המודול הזה מופעל. הסטה של מפסק קפיצי בדופן ה-CAM PLUS מפעילה אותו ומעבירה את ה-G5 למצב צילום גם כאשר המכשיר נעול. לפיכך, המודול לא יכול לשמש כסוללה חיצונית "אמיתית" אלא רק לפצות על השימוש בסוללה בזמן הצילום. מעבר לכך, אם ה-LG CAM PLUS היה מספק את חויית הצילום האולטימטיבית, אולי היה שווה לעבור את הטרחה של פירוק החלק התחתון של המכשיר, החלפת הסוללה, הדלקת המכשיר, הזנת קוד ההפעלה וההמתנה שהמכשיר יידלק. מאחר והמצב אינו כזה, כרגע, בעלות של 599 ש"ח קשה לי מאוד להמליץ על המודול הזה.

LG G5 וה-LG CAM 3D (צילום: גד גניר)

"חבר" נוסף שקיבלתי לבדיקה הוא מצלמת ה-LG CAM 360. המצלמה הזאת היא מכשיר נפרד, ואינה מודול שמתחבר פיזית אל המכשיר. כל תפקידה הוא לצלם תמונות תלת מימד. היא עושה זאת ע"י מבנה ייחודי הכולל שתי מצלמות רחבות זוית (180 מעלות) המותקנות זו לגב זו, מצלמות את כל הסביבה שלהן ומייצרות תמונה הדומה לזו שניתן לעשות באמצעות פיצ'ר ה-Photo Sphere של אפליקציית המצלמה של גוגל. זה נורא מגניב, זה עובד מצוין, ובשילוב עם משקפי התלת מימד של LG, יש כאן סינרגיה יפה שמאפשרת שמירה של חויה ייחודית. אם עד היום, כשהגעתם לנקודת תצפית מרשימה, או אפילו אם הייתם בבר עם החבר'ה, המירב שיכולתם לעשות הוא לצלם כמה שיותר תמונות כדי לשמור את הרגע. ה-LG CAM 360 מאפשרת לכם לחיות מחדש בתמונה או בוידאו את התחושה של להיות שם. האם זה שווה את ה-1199 ש"ח ש-LG דורשת עבור המצלמה? לא בטוח בכלל. אם תרצו לשמור בצורה הייחודית הזאת את החויות המיוחדות בחיים שלכם, קחו בחשבון שלא יהיה מקום לספונטניות. אתם תצטרכו לזכור לקחת את המצלמה הזאת איתכם לכל מקום, ולזכור לטעון אותה מראש קודם. מעבר לכך, קשה לשתף תמונה בתלת מימד, אני אישית לא הצלחתי למצוא דרך לעשות זאת בצורה פשוטה ונוחה.

LG CAM 3D (צילום: גד גניר)

LG CAM 3D (צילום: גד גניר)

ה-LG V10 הגיע עם מערך צילום סלפי הכולל שתי עדשות, אחת סטנדרטית ואחת המאפשרת צילום בזוית רחבה הרבה יותר. ה-G5 אימץ את מערך הצילום הזה, הפעם במצלמה האחורית במקום במצלמת הסלפי. למרות שלוגית, הרבה יותר נכון לעשות שימוש בעדשה רחבה במצלמת סלפי, גם במצלמה האחורית יש לעדשה רחבה המון תועלת. בגדול, באמצעותה תוכלו לתפוס תמונה רחבה יותר, בלי הצורך להתרחק מהתמונה. עם כוח גדול מגיעה אחריות כבדה, ועם זוית רחבה כך נראה, מגיע עיוות קל בתמונה: קשה מאוד ללכת נגד חוקי האופטיקה, וכאשר הזוית רחבה כל כך, התמונה מקבלת אפקט קל של "עין הדג", אבל זה בהחלט שווה את זה. לצערי לא התאפשר לי לבצע עד עתה השוואה אחד על אחד בין המצלמה של ה-Galaxy S7 לזו של ה-G5. המצלמה של ה-G5 מתמקדת מהר, מתפקדת לא רע בחושך, ויודעת להפיק תמונות חדות ונאות. מההתרשמות הלא מדעית שלי, ניכר שהמצלמה של ה-S7 עושה את אותם הדברים בצורה טיפה טובה יותר, אך לא באופן משמעותי. בתחושה שלי ומהתמונות שצילמתי באמצעות שני המכשירים בנפרד, נראה שהמצלמה של סמסונג יודעת להתמודד יותר טוב עם החושך, והיא גם מתמקדת מהר יותר ובאופן אפקטיבי יותר. זה לא אומר כמובן שהמצלמה של ה-G5 אינה טובה. האמת היא שזו מצלמה מעולה, הטובה ביותר שראיתי במכשירים של LG, אך קשה לי להגיד שהיא טובה מזו של ה-S7. על מנת לקבוע זאת באופן ודאי, אצטרך להשוות בין השתיים כששני המכשירים אצלי ויצלמו בדיוק את אותן תמונות באותם תנאים.

כמו מכשירי LG הקודמים שבדקתי, ה-G5 מצויד ברמקול מצוין, אשר ממוקם אמנם בתחתית המכשיר, אך בצד שמאל וכך היד האוחזת לרוב אינה מסתירה אותו.  גם השמע באפרכסת נהדר ואיכותי, והרטט חזק מספיק כדי שיהיה קשה לפספס אותו. ה-G3 וה-G4 לא הצליחו לשחזר את ביצועי הסוללה של ה-G2. לכן, עם פרסום הנתונים הטכניים על ה-G5, כשגיליתי שקיבול הסוללה שלו נמוך מזה של קודמיו ועומד על 2800mAh בלבד, הייתי די פסימי לגבי ביצועיו. מההתרשמות שלי, ה-G5 אכן לא משחזר את ימי התהילה של ה-G2.עם זאת, הוא בהחלט מסוגל לתת יותר שעות עבודה מה-G3 וה-G4, וברוב הימים המכשיר הצליח לשרוד אצלי יום עבודה שלם בשימוש סטנדרטי, למרות הסוללה הקטנה יותר. בנוסף, נכון להיום, היבואנית הרשמית חוזרת על היוזמה המבורכת שלה משנה שעברה וכוללת בערכה סוללה נוספת ומטען שולחני עבור הסוללה הזאת. השוני הוא שהמטען מסוגל לשמש ביחד עם הסוללה כמטען נייד לטלפון. ה-G5 נטען דרך שקע USB Type C, בתקן QC 3.0. הטעינה איתו מהירה באופן קיצוני, הכי מהירה שיצא לי לנסות עד כה: 83% טעינה בתוך כ-30 דקות באמצעות המטען המקורי, מדהים. יש לציין שגם עם מטעני 2A איכותיים אחרים המכשיר נטען במהירות גבוהה מאוד, ובסה"כ, גם אם ביצועי הסוללה עצמה לא מדהימים, בזכות הטעינה המהירה, הסוללה הנוספת והמטען השולחני, ה-G5 הוא המכשיר שנותן הכי הרבה למשתמש שצריך מכשיר שמיש לאורך כל היום.

LG G5, החלק התחתון מופרד מהמכשיר וחושף את הסוללה (צילום: גד גניר)

מה עושים כשהמכשיר הכי חדש שיש לך ביד הוא מעולה, אבל לא ברור אם הוא הכי טוב בשוק? מחפשים גימיקים. ה"חברים" של ה-G5 הם אפילו לא גימיק. הם מיתוג אפקטיבי להדהים של אביזרים נלווים, משהו שיצרניות סלולר מכריזות עליו מדי שנה בצמוד למכשירי הדגל שלהן, אך לא מצליחות אף פעם לעורר איתו עניין כפי שעשתה LG. מההתרשמות האישית שלי, ה-G5 הוא מכשיר מעולה בזכות עצמו: הוא בגודל האידיאלי לטעמי, הוא נראה טוב, יש לו מצלמה נהדרת, הוא מהיר וחזק, ויחד עם המטען השולחני והסוללה הנוספת, הוא מספק רציפות שימוש שמכשירים אחרים יתקשו להתמודד איתה. "החברים" איתם הגיע אליי המכשיר לטעמי יקרים מדי, ולא ממש מוסיפים בעיני ערך מיוחד למכשיר הזה. העובדה שהתקשורת הטכנולוגית וכתוצאה מכך גם המשתמשים מחפשים חידוש או מהפכה בכל מכשיר חדש חייבה את LG להביא משהו חדש ומעניין. לדעתי, את מה ש-LG עשתה עם ה-G5 ראוי יותר ללמד בבתי ספר לשיווק מאשר בחממות טכנולוגיות.

LG G5 (צילום: גד גניר)

כאמור, מחיר ההשקה של ה-G5 בישראל היה נמוך ב-50 ש"ח בלבד ממחירו של ה-Samsung Galaxy S7, ועמד על 3450 ש"ח.  למשתמשים שציפו לראות הפרש משמעותי במחיר בינו לבין מכשיר הדגל של סמסונג ציפתה אכזבה, אך ב-LG צ'יפרו את הקונים הראשונים עם ה-LG CAM Plus שנכלל בערכה (יחד עם הסוללה הנוספת והמטען השולחני). מספר שבועות לאחר מכן, ניתן כבר למצוא אותו במחירים זולים יותר, ואפילו באתר הרשמי בעברית של LG ניתן כבר לרכוש אותו ב-3350 ש"ח, ללא ה-LG CAM Plus (שבינינו, לדעתי לא מצדיק אפילו את ההפרש של 100 ש"ח במחיר). סלקום, אגב, מציעה לרוכשי ה-G5 דרכה בחירה בין ה-LG CAM Plus, LG CAM 360, וה-Urban, השעון החכם של LG. אם הייתי צריך לבחור, הייתי הולך על השעון, וזאת למרות שאף אחד בחו"ל כבר ניתן להשיג את הדור הבא שלו. בעיני, הוא יותר חבר של המכשיר הזה מכל אחד מהחדשים שהוצגו.