כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100HA

בדצמבר 2013 זמן לא רב לאחר שהבלוג הזה עלה לאויר, הגיע אליי לבדיקה ה-Transformer Book T100, נטבוק בתצורת 2 ב-1 של אסוס שעלה קצת יותר מ-2000 ש"ח.  באותם ימים הוא היה נראה כמו דיל שקשה להשאר אדיש אליו: טאבלט אשר מריץ את Windows בגרסתה המלאה (זאת בניגוד לגרסה המוגבלת של Windows 8 שעדיין היתה קיימת בשוק, גרסת Windows RT) ויכול לשמש גם כטאבלט וגם כמחשב לכל דבר. איך בכל זאת הגיעו למחיר זול כל כך? חסכו בכל מקום אפשרי: מעבד מסדרת Atom, זכרון RAM בנפח מאוד צנוע של 2 גיגה בלבד, זכרון אחסון EMMC בנפח של 32 גיגה בלבד (או 64, בתוספת של כמה מאות שקלים), ויתרו על מצלמה, וכל מעטפת המחשב היתה עשויה פלסטיק שלא מותיר רושם יוקרתי במיוחד.

Asus Transformer Book T100HA מדגמן 2 ב-1 (צילום: גד גניר)

למרות החסרונות, אני התאהבתי במחשב הזה, וקניתי כזה לעצמי בערך שלושה חודשים לאחר כתיבת אותו פוסט. הוא לא היה מהיר במיוחד, אך כשרוב הפעילות שלך במחשב מסתכמת בשימוש באופיס/גלישה באינטרנט, אין צורך ביותר מזה. מעבר לכך, המעבד היה חסכוני מאוד בחשמל, ואיפשר שימוש של כמעט 11 שעות במחשב בלי טעינה, הישג נדיר במחשבים באותה תקופה ומכובד גם כיום. הוא היה רחוק מלהיות מושלם: זכרון ה-RAM הצנוע גרם לי לקבל פעמים רבות הודעות על כך שהמחשב "נחנק" ודורש שאסגור אפליקציות. מעבר לכך, גם נפח האחסון היה חתיכת צוואר בקבוק, ולמרות אפשרות ההרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מצאתי את עצמי עם מרווח תמרון של בערך 10 גיגה לאחר התקנה של מערכת ההפעלה וחבילת אופיס בסיסית. לפני כמעט שנה הגיעה אליי לבדיקה ה-T100 Chi, גרסה מפוארת יותר של ה-T100, שכללה ששדרוג בעיקר בתחום העיצוב והמסך, אך לא טיפלה בבעיה המרכזית של המחשב הזה, הזכרון.

מימין, ה-T100HA. משמאל, ה-T100 שלי (צילום: גד גניר)

כעת, בשקט בשקט, החל היבוא הרשמי של הגרסה העדכנית ביותר של ה-T100, ה-Asus Transformer Book T100HA. אז מה השתנה במהלך השנתיים שחלפו מאז הצגת ה-T100 הראשון? ובכן, בעיקר מה שחשוב: המעבד שודרג: את מעבד ה-Z3740 בעל הארבע ליבות במהירות של 1.33 גיגהרץ (1.86 גיגהרץ במצב טורבו) החליף מעבד מודרני יותר, X5 Z8500, גם הוא בעל ארבע ליבות, אך במהירות 1.44 גיגהרץ (2.24 גיגהרץ במצב טורבו). בגרסה אותה קיבלתי לבדיקה, היקרה מבין הגרסאות בהן הוא נמכר בארץ, זכרון ה-RAM סוף סוף הורחב מ-2GB ל-4G וגם נפח זכרון האחסון עומד על 128 גיגה (אם תתעקשו, תוכלו לקנות אותו גם עם נפח זכרון קטן יותר, 64 או אפילו 32 גיגה אם אתם מרגישים הרפתקנים), נחמד ומרווח. השינוי המורגש הוא לא במהירות הכללית של המחשב, כי אם ביציבות וביכולת לעמוד בצורה מכובדת יותר בריבוי משימות. הבקשות לסגור אפליקציות בשל מחסור בזכרון נעלמו, וכל הפעולות שהייתי מגביל את עצמי מלעשות (נניח, לפתוח 15 תמונות במקביל בתוכנת עריכת תמונות, עשרות טאבים פתוחים בדפדפן כרום) מתבצעות כאן בלי בעיה. מעבר לכך, העובדה שזכרון האחסון הורחב משמעותית, חוסכת את הצורך להסתובב באופן קבוע עם כרטיס זכרון או דיסק קשיח חיצוני מחובר אל המחשב. ה-T100HA אינו מחשב חזק או מהיר במיוחד. דיסק קשיח SSD ומעבד מסדרת Core M או אפילו מסדרות הפנטיום של שנה שעברה היו משפרים באפן ניכר את הביצועים שלו, אבל גם מקפיצים משמעותית את המחיר שלו. בסופו של דבר, עם המפרט הזה הוא מסוגל לעשות את כל מה שעשה קודמו, רק שהפעם עם יותר חלונות פתוחים ברקע.

Asus Transformer Book T100HA (צילום: גד גניר)

Asus Transformer Book T100HA (צילום: גד גניר)

Asus Transformer Book T100HA, ועכשיו עם חיבור USB Type C (צילום: גד גניר)

המסך של ה-T100 לא הרשים במיוחד, כבר בשנת 2013. ראיתי מסכים גרועים יותר, אבל ברזולוציה של 1366 על 768 פיקסלים (המתפרסים על פני 10.1 אינטש) ניתן עדיין לראות טקסטים שאינם חדים מספיק וגם אם זה בעיקר עניין של פינוק, זה עדיין משפיע על חויית השימוש במחשב. ב- T100HA השתנה יחס המסך מ-16:9 ל-16:10. על פניו לא נשמע הבדל גדול, אך בפועל כשמציבים אותם זה מול זה, המסך של ה-T100 הישן נראה הרבה יותר מלבני ורחב מזה של החדש, אך זה לא השינוי היחיד: במסגרת עדכון יחס המסך, גם הרזולוציה השתנתה ל-1280 על 800 פיקסלים. אבסולוטית, זהו  מספר נמוך יותר של פיקסלים מה שאומר שלגיטימי לצפות כאן לאיכות תמונה נמוכה יותר. במציאות זה קצת שונה: המסך נראה לא פחות טוב, ייתכן שבגלל שינוי באופן סידור הפיקסלים על המסך. מעבר לכך, בהיבטים של בהירות וזויות צפייה, מסך ה-T100HA מציג שיפור עצום על פני קודמו. זוית פתיחת המסך נשארה כשהיתה, רחבה במידה מספקת ולא יותר מזה. הייתי שמח לראות זוית מעט רחבה יותר, אך לא אם זה בא על חשבון יציבות המחשב כשהוא מונח על השולחן.

זוית פתיחת המסך ב-Transformer Book T100HA (צילום: גד גניר)

חיצונית, ה-T100HA ממשיך את הקו העיצובי הפשוט של קודמו, ועשוי כולו מפלסטיק. ויתרו כאן על הגימור דמוי האלומיניום המוברש, באיזור המקלדת, אך עדיין, ה-T100HA נראה לא רע. בניגוד לדגם ה-T100 Chi, כאן לא היה ויתור על אף חיבור: יחידת המקלדת כוללת כניסת USB סנדרטית, ויחידת הטאבלט כוללת את כל החיבורים שכללה יחידת הטאבלט הקודמת: קורא כרטיסי MicroSD, יציאת תצוגה MicroHDMI, שקע MicroUSB וכמובן שקע אזניות. בדגם הזה נוסף גם חיבור USB Type C המאפשר העברת קבצים מהירה הרבה יותר. המקלדת נשארה זהה לזו של הדגמים הקודמים: מקלדת בתצורת צ'יקלט, המתפרסת על פני שטח של מסך בגודל 10.1 אינטש. המקלדת הזאת היא המקסימום שניתן לעשות בגודל הזה. קשה להגדיר אותה כנוחה, אבל מתרגלים - אני התרגלתי ו-90% בערך מהפוסטים בבלוג הזה נכתבו על המקלדת הזאת. משטח העכבר גדל במילימטרים בודדים אך מבורכים לרוחב ולאורך, וכפתורי המשטח מעט פחות רועשים מאלו של הדגם הקודם, אם כי הייתי שמח אם היו אף יותר שקטים. מצלמת ה-5 מגה פיקסל שנוספה ליחידת הטאבלט בחלקו האחורי לא מביאה איתה בשורות מיוחדות, ומציעה במקרה הטוב איכות תמונה פושרת.

ה-Transformer Book T100HA הוא נצר נוסף למשפחת מוצרי ה-Transformer של אסוס. בניגוד למחשבים קודמים בסדרה, ויתרו כאן על לחצן פיזי כלשהו המנתק בין יחידת המקלדת ליחידת הטאבלט, והחיבור ביניהם מתבסס על מגנט. כל שעליכם לעשות כדי להפריד בין שתי היחידות הוא למשוך את הטאבלט מבסיס תחנת העגינה שלו במקלדת. שוק הטאבלטים ידע כבר ימים טובים יותר. גם בימים הטובים האלו, טאלבטים מבוססי Windows סיפקו חויית שימוש פחות מלאה ושימושית ממתחריהם מבוססי האנדרואיד, או מהאייפדים. Windows 10 לא שיפרה את המצב, אם כי מחשב נייד 2 ב-1 עדיין נותן ערך מוסף, בעיקר ביכולת לשבת בנוחות על הספה או במיטה, ולקחת את המחשב איתכם בתצורת טאבלט לקרוא דוא"ל, כתבות באינטרנט, וכל דבר אחר שהייתם מסוגלים לעשות עם כל טאבלט אחר. ההבדל הוא שכאן זה עם פחות אפליקציות ולא נראה שהמצב ישתפר בעתיד מהבחינה הספציפית הזאת. הייתי שמח אם אסוס היתה ממשיכה עם קו מחשבי ה-Trio, ולראות את יחידת הטאבלט מריצה את מערכת ההפעלה Andoid כאשר מנתקים אותה מהמקלדת. זה יכול היה להיות שימושי וכיפי יותר, אבל אסוס החליטה לזנוח את קו המוצרים הזה בשל לחצים מכיוון מיקרוסופט וגוגל.

יחידת המקלדת ב-Asus Transformer Book T100HA, בלי כפתור פיזי לשחרור מיחידת הטאבלט (צילום: גד גניר)

שמחתי לגלות שאחד היתרונות העיקריים של ה-T100 המקורי, משך זמן פעולה ללא טעינה, נשמר גם כאן. המחשב הזה מסוגל בתיאוריה למשוך כ-11 שעות בלי להתחבר למטען. במציאות זה תורגם בפעילות אינטנסיבית לאיזור ה-9-10 שעות, גם הישג יפה ומכובד, שתורם לניידות של המחשב הזה וחוסך את הצורך לחפש באופן אובססיבי שקע חשמל כשאתם בחוץ.

בזמנו, התלהבתי מאוד מהתמורה שנותן ה-T100  במחיר שנע בין 2100 ל-2200 ש"ח, לדגם הבסיסי ביותר שלו. ה-T100HA , בגרסתו היקרה ביותר, עולה נכון להיום 1950 ש"ח. נכון, הוא לא מהיר מיוחד, ו-10.1 אינטש זה בהחלט לא מתאים לכל אחד. מצד שני, הוא גם לא איטי במיוחד, הוא קומפקטי והסוללה שלו מחזיקה יום עבודה שלם ללא טעינה. כמו קודמו, ה-T100HA יתאים בעיקר לסטודנטים למדעי הרוח או לבלוגרים. כעת, הוא גם ידרוש מהם פחות הקרבות בעבודה איתו, ויעשה זאת במחיר נמוך יותר.